מעורב הופס ליום שני בערב / מנחם לס

1.השחקן הנכון במקום הלא נכון

לא פשוטים הם החיים ב-NBA. ישנם כל כך הרבה משתנים שאתה לפעמים עומד עם ראש מסוחרר ולא יודע אם לפנות ימינה או שמאלה. קחו את קאזינס כדוגמא. הוא הפך ללא ספק לאחד השחקנים המדוברים ביותר בליגה עם כמה מאמרים ליום על מה הכי טוב שיקרה בשבילו ובשביל הסקרמנטו קינגס. הוא לא היחידי. היו – וישנם – שחקנים רבים הסובלים בגלל דבר אחד: הקבוצה בה הם משחקים. לפעמים הם לא מוותרים ונשארים עם המצב הקיים עד הסוף המר; ולפעמים הם עושים את הצעד המבוקש – אך בהרבה מקרים – יותר מדי מקרים! – מאוחר מדי.

הנה רשימה של ה'דפוקים הראשיים' נכון לרגע זה שרק טרייד יציל להם את הקריירה, אפילו שמצחיק לקרוא לשחקן המשתכר 15-20 מיליון לעונה 'דפוק'.

  1. דמרכוס קאזינס
  2. ג'ון וול
  3. אנטוני דייויס
  4. פול ג'ורג'
  5. חסאן ווייטסייד

שחקנים מצויינים שהקריירה כמעט נדפקה להם אבל הם הצילו את עצמם:

  1. קווין גארנט (כשעבר לסלטיקס)
  2. ריי אלן (כשעבר לסלטיקס)
  3. לברון ג'יימס (כשעבר למיאמי)
  4. כריס בוש (כשעבר למיאמי)
  5. קווין לאב

שחקנים מצויינים שדפקו לעצמם את הקריירה:

  1. דווייט האוארד
  2. כרמלו אנטוני

שאלהם יצורפו כריס פול, בלייק גריפין, ודיאדרה ג'ורדן אם הם לא לוקחים אליפות או מגיעים לפחות לגמר העונה.

ראסל ווסטברוק? נחכה ונראה.

ג'יימס הארדן? נחכה ונראה.

אם הארדן היה  נשאר בת'אנדר היו להם כבר איזה שלוש אליפויות יחד (ואז כמובן גם דוראנט היה נשאר), אבל זהו חלב שנשפך.

הם לא הראשונים ולא האחרונים. ג'ון סטוקטון וקרל מלון דפקו לעצמם קריירות. צ'ארלס בארקלי דפק לעצמו קריירה. גארי פייטון דפק לעצמו קריירה. גם כריס מאלין. שחקנים כקרים עבדול ג'אבר, אוסקאר רוברטסון, קלייד דרקסלר, או שאקיל הצילו לעצמם קריירה – ג'אבר כמעט מההתחלה; שאקיל ברגע שיכול היה; רוברטסון ודרקסלר יותר מאוחר. קרל מלון ופייטון ניסו אבל זה היה מאוחר מדי.

2. הפיסטונס באים, הפיסטונס באים!

כשהבעייה של סטן ואן גנדי היא אם החזרה של רג'י ג'קסון תפריע לאחידות הקבוצה שלמדה לשחק טוב ולנצח בלעדיו, זוהי בעייה טובה.

רג'י ג'קסון הוא לא שחקן 'שמקלקל'. הוא נשמה טובה ללא אגו, וכל מה שחשוב לו זוהי טובת הקבוצה.

דטרויט ניצחה 5 מ-6 משחקניה האחרונים כשהיא לא סתם מנצחת, אלא מכניעה ומעמידה על ברכיה כל קבוצה מזרחית שתהיה בפלייאוף. הם שחטו את ההורנטס ביום שלישי, העמידו את הסלטיקס במקומם ביום רביעי, וביום ששי דשו, ביטשו (גיא! מולי! ישנה מילה כזאת? אם לא, לדעתי כדאי להוסיף אותה לשפתנו כי היא נשמעת כמו כתישה רצינית), וריסקו את אטלנטה האוקס כאילו היתה בית"ר רבת עמון. הם השפילו את ההאוקס עד כדי כך שמאמנם מייק בודנהולצר העלה חמישייה שנייה להתחיל את המחצית השנייה.

טוב,  זה שיש לו כמה פצועים לא עוזר, אבל עבור זה יש לכל מאמן סגל של 15 שחקנים, ועוד 15 בקבוצת ליגת "D". כמעט שכחתי את הנצחון על הקליפרס לפני 'הדריסה המזרחית'.

אני יודע טוב כמוכם שהם עתה רק 11-10 כי הם התחילו את הליגה עם 2 מ-9 עד שהעניינים החלו ליפול על מקומם.

איש סמית' היה מצויין בכל המשחקים האחרונים, כשהוא קולע דאבל-פיגרס ב-11 מה-13 האחרונים. נגד אטלנטה הוא חילק 13 סוכריות. ג'קסון יצטרך לחכות לתורו. קנטביוס קלדוול-פופ הופך יותר ויותר לחרב עם שתי פיפיות – הגנה והתקפה, והוא הפך לאחד הגורמים החשובים שהגנתה של דטרויט היא היום חמישית בטיבה בליגה עם דפנסיב רייטינג של 101.1. זה 2.5 נק' פר פוזשיון טוב יותר מאשר בעונה שעברה כשבנו אודריך וג'ון לאור מהווים הפתעה גדוולה לצד אנדרה דרמונד.

3. האם הקאבס בבעייה?

שלושה הפסדים רצופים.

הולך ברגל?

לא הולך ברגל.

הרוב אומרים "AH, NOTHING MUCH! NOT TO WORRY!", אבל הדוק מגרינוויל גילה חורים גדולים מאד בשריון, במנטליות, בבודי אימאג', ובכל היישות הקאבילרית.

הם עדיין בראש המזרח עם 5-13 אבל שיקגו טחנו אותם בקלות מפתיעה, ושחקניה החשובים מאד כג'יי אר סמית', שומפרט, וטריסטן ת'ומפסון נעלמו כלא היו. כשהקליפרס ניצחו אותם זאת לא היתה הפתעה: הם על אותה רמה של הקאבס. אבל הבאקס והבולס היו אמורות להיות טרף קל, ומה קרה? הבולס למעשה השתלטה על הקאבס ועשתה בה כרצונה.

הדבר המפחיד ביותר אוהדי קאבס כמו האשך? האינפנטיליות שלהם בצבע.

בכל שלושת ההפסדים הם הירשו <65 נק' בצבע, ונגד הבולס – סיפרו אותן! – 78 נקודות שנקלעו תחת הסל. הקאבס הירשו לפחות 111 נקודות בכל שלושת ההפסדים.

ההגנה שלהם, נכון להיום, היא מס' 20 בליגה. ז"א שישנן 19 קבוצות NBA עם הגנות טובות משל הקאבס.

אז אשך, ושאר חבורת האוהדים הדפוקה שלך, זכור: YOU ARE IN DEEP SHIT! אם אתם חושבים שטיירון לו יוכל לפתוח את הברז כשירצה הגנה אתם טועים טעות מרה. דברים כאלה קורים בהדרגה, והקאבס נראית לי כקבוצה שנמאס לה לשחק.

4. קאווי, בחייתאק, זרוק לדוק חיוך!

זוכרים את הסרט "THE ANGRY MAN"? ככה נראה לי הקאווי לינארד הזה.

אין בכלל ספק שהבייבי סיטרס שלו גנבו לו משך ארבע שנותיו הראשונות את כל סוכריות המקל שאימו נתנה לו.

או שאין לו את שרירי המסטודידיס המרחיבים את הלחייים וגורמים לחיוך לקרות.

או…שהוא אדם כועס ששונא את הייקום, את מקדונלד, את פיצה האט, ואת השמש והכוכבים.

אחרת איך אתם יכולים להסביר לי את פרצופו הכועס אחרי סל ניצחון מצויין שקלע?

לך תדע. אולי הבנאדם שונא את המשחק, שונא את פופוביץ', שונא את הספארס, ומשחק רק עבור כמה הגרושים שהוא מקבל.

תנו מבט: קולע סל נצחון נגד וושינגטון, ועומד לפרוץ בבכי…

 

הוא יכול היה לחכות כמה שניות ולתת לשעון להמשיך עד כמעט הסוף, ואז לזרוק זריקה אחרונה. אבל למה? היה לו פתח, והוא מרגיש בטחון מחלט בזריקתו.
*
הוא יכול היה TO CRACK A SMILE לעבר ספסל קבוצתו, אבל למה לחייך? עליו לעשות עוד דבר אחד בהגנה.
*

הוא יכול היה להיראות שמח ומאושר על שהביא נצחון בג'אמפ האחרון, אבל במקום זה הוא נראה כמו נהג הנוסע 60 מייל לשעה בשטח בנוי של 40 מייל לשעה ופתאום מאחוריו מכונית משטרה עם תמרורים וציפצופים כאילו תפשו איזה טרוריסט מסומליה.

*

כשנשאל למה הוא לא חייך, הוא נתן את התשובה הטובה ביותר: "היי. עשיתי זאת מאות פעמים, ואמשיך לעשות זאת כל עוד אני משחק".

*

אז שלא יחייך.

*

אני מחכה כבר לזמן שהוא יבכה אם הספארס תעלה לגמר נגד שיקגו.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  1. אחלה מעורב.
    1) אני שמעתי את קאזינס אומר שהוא, וול ובלדסו אולי ישחקו בפיניקס. נראה לי בומבה. פיניקס שולחים את בוקר וקבוקים כדי לקבל את קאזינס. וול עושה בלאגן בדי סי ומכריח טרייד והופ שלושת המוסקיטרים בשמש המדבר החמימה עושים לגיא ועידו נעים בנשמה.
    2) פיסטונס באמת נראים כמו בוכנות משומנות ואני אוכל את הכובע על שהלעזתי על איש סמית'. הייתי בטוח שהם יהיו בבור הרבה יותר עמוק עד החזרה של ג'קסון.
    3) קאבס בבעיה יזומה שצפיתי שיצטרכו אותה כדי להעיר שם את המערכת.
    4) אני בספק אם לקוואי היו בייביסיטריות ולא ממש נראה לי שקיבל סוכריות מאמא שלו. ילדות לא קלה היתה לבחור

    1. 1. וול מאכזב מאוד, אני לא מדבר על הכימיה של הקבוצה אלא ברמה האישית, יש לו יותר מדי ערבים חשוכים הקליעה שלו עדיין נוראית, הוא לא עונה לציפייה שלנו ממנו.
      2. הפיסטונס נראים מצויין לא מזמנתי ציינתי שהם קבוצה רכה בלי אופי ריזה שינוי עברו.
      3. לקאבס זה הרבה מבעיה יזומה, נכון להיום יש לה שני שחקנים שלא מתאימים לחמישיה של קבוצה ג'יי אר סמית (שקולע באחוזים מחרידים, יש לי הרגשה שהנכמדה שלי בת ה8 קולעת באחוזים טובים ממנו) ותומפסון , הצבע שלהם טיילת, עם זאת הירידת מתח בתחילת העונה מאופיינת לקבוצות של גיימס לאחר שלקחו אליפות.
      4. זה דווקא מרשים אותי בקוואי וזה כל כך מייחד אותו כמו את דאנקן באים ללת עבודה ותו לא.

  2. רשימה של שחקנים דפוקים? הדרך היחידה של מישהו כמו דמארקוס או כריס פול או כרמלו או דוויט היא לחתוך בחוזה ולחתום לעבדות בקליבלנד.

  3. פוסט מצויין
    קאזינס לא יכול לשקם את עצמו בשום מקום
    פול וגריפין כתם לקריירה שלא הצליחו להפעיל לפחות לגמר הקונפרנס ( ראבק ממפיס היו שם ,עם הרבה מזל אבל היו שם )

  4. גיליתי על עצמי העונה שאני מכור למחשבות על טריידים. אולי סתם ביטוי לחשש משגרה וקיבעון,
    תשנו! תפרקו! תבנו מחדש!

    הימרתי על ושינגטון כטרייד המשמעותי הראשון של העונה כשבראש אני מחכה לקאזינס (לדעתי יקרה) ולדיוויס (כנראה לא יקרה) וכמובן, לטרייד אמצע השנה של הקאבס.
    ועדיין, וול ראשון ברשימה, שיעוף משם כבר כי כמו שאמרו, טוב יותר הוא לא נהיה שם בינתיים.

  5. הבעיה העיקרית של הקאבס זה לפתח ולשמר רעב שיספיק להם עד הסוף, בטח לא הבאקס או הבולס.

    לא שקוואי הוא סמיילי מהלך, אבל דווקא בוידאו (00:12) רואים שאחרי הקליעה נגד הוויזרדס הוא די התלהב לשנייה ואז פופ ייבש אותו (היו עוד 6 שניות…). אולי זה לא האופי של דאנקן וקוואי, אלא הפלח שמדכא מהם את החיוך מהפנים?

      1. כנראה שאתה צודק.
        אבל כדאי לזכור שהם היו צמד מהגדולים בהיסטוריה, וחבל לפרק דבר כזה כשיש לך קבוצה שמגיעה לפלייאוף בעקביות כמעט ספרסית.

  6. יש אושר שלא תלוי בכמות צחוק חיצוני, זהו אושר אמיתי
    וצריך קצת מופנמות להגיע אליו, אמרתי קצת,
    מקווה שקוואי מאושר יותר,
    יכול ליהות שמה שספיר הצעיר אמר (אחלה כתיבה לגילך)
    משפיע עליו,
    לעיתים אדם שיצחק מידי כל היום יתקשה לחזור לחיים הרגילים
    או לעבודה הרגילה, זה לא קשור דווקא לקוואי,

  7. לא מחייך כדי לא לפגוע ביריב ובאוהדי הקבוצה היריבה.
    כמו שטימי לא דינקן על אף אחד במטרה לא להשפיל,
    זה סתם רעיון שאני לא בטוח בו
    ויש מעט אנשים שיעשו זאת (אני מכיר כאלו אך לא ספורטאים)

  8. וול עושה את כל הסימנים שהוא רוצה לעזוב, אז זה בדיוק הזמן.
    קאזינס עושה את כל הסימנים שהוא רוצה להחטיף למישהו, אז זה בדיוק הזמן להעיף אותו.
    פול ג'ורג' נחמד מדי וקשה להגיד לא ללארי בירד. הוא מסתכל עליך, ואתה מצליח רק לחשוב "לאן לעזאזל השפם נעלם? זה הדבר היחיד שהחזיק את הפרצוף הזה שלך", ועד שאתה שם לב מה קורה, בירד כבר מתלבש ואתה חתום על חוזה ללא אפשרות יציאה.
    דייוויס לעומת זאת, דפק את עצמו עם החוזה הענקי ההוא. קבוצה זוועתית שלא עשתה כלום כדי לנסות לעזור לו, אבל הצליחה לעוור אותו עם הכסף. הבנאדם יושב בבית ובוכה אל תוך אמבט מלא שטרות של הילארי.
    וכריס פול בסך הכל נפל קורבן למערב הקשוח. בתקופתו הייתה סן אנטוניו בשיאה, לוס אנג'לס של לפני "שיני בנים תקהנה" ועכשיו הגולדן וואנס. בתחרות כזו כל החלקה קטנה היא סימן לזמבוני ענק, ואותו זימברו בענק.

    לרג'י כבר היו התקפי אגו כבירים. ואן גנדי עצמו התלונן עליו בעבר, וזכור לי משחק אחד שלו לפני שנתיים, עוד במדי הרעמים, כשווסטברוק היה פצוע ורג'י החליט לקחת תרגיל מהספר שלו וגרם לכך שאיבקה ופרקינס החליטו להפסיק למסור לו והובילו התקפות לבדם.
    בכל מקרה, מאחל לפיסטונס השתלבות מהירה. בדיוק כשהקבוצה בגל חיובי, מגיע גם כאב ראש חיובי.

    כולנו זוכרים שקליבלנד בדיוק חזרו מחופשה לא ברורה של איזה 55 שבועות ללא משחק, נכון? זה רק קצת חלודה בזמן שאנשי הקונספירציות מעלים השערות לפשר ההפסקה. אין מה לדאוג, המזרח עדיין סגור וחתום.

    אני אוהב אינטרוברטים. כלומר, שונא אותם שנאת מוות כשבתור אינטרוברט בעצמי אני צריך לנסות לפתוח בשיחה עם אחד כזה ("היי", "היי", "אז…", "כן"… חיוך מבויש. ג'יש, האנשים האלה נוראיים). אבל אם קוואי הוא אינטרוברט? התנועה הקטנה הזו שלו שווה לאקסטרוברט שדופק חיוך ענקי, פליק פלאק ורץ להצטרף לריקוד המעודדות.

  9. זה מצחיק, חיכינו לרג'י רבע עונה. ושבוע-שבועיים לפני שהוא חוזר, המכונה עובדת, עם חלוקת דקות ונקודות נהדרת ממש.
    מקווה מאוד שהאיזון יישמר. זה הכוח של הפיסטונז. השלישיה של kcp, האריס ומוריס נותנת לך נקודות, והגנה מצוינת (kcp הופך ל2-וואי-פלייר מצוין), פיצוי על העליות והירידות של אנדרה. שהוא עדיין ילד – כמו רוב הקבוצה.
    לפיסטונז גם היה לו"ז קשה במיוחד בתחילת העונה, אם אינני טועה – הכי קשה במזרח. המשך העונה אופטימי ביותר.

    1. 1+
      בדיוק מה שחשבתי, בדיוק כשקבוצה התחילה לעבוד יחד כמכונה אז צריך להתרגל מחדש למשחק של רג'י שהכל עובר דרכו.
      נתרגל ונתחזק.

      מה לעזאזל עובר על סטנלי ג'ונסון?? הבנאדם נעלם לחלוטין אחרי פלייאוף מדהים!

  10. מנחם לבקשתך:

    בּוֹטֵשׁ [פ'; בּוטֶשֶת; בָּטַש, יִבטוש, לִבטוש] <בטש>
    1. [יב] רומס, דורך, דורס, כובש דרך;
    2. [עח] (בּ-) בּועֵט, דוחף (ספרותי)

  11. תודה על המעורב המשובח.
    פול ג'ורג' הכי פחות מסכן מהרשימה. עוד חיזוק או שניים והם על הסוס. קאזינס בעייתי. מעניין איך הוא הוא יצליח במועדון אחר שקצת מכבד את עצמו. לא מן הנמנע שחלק מהחבר'ה שציינת יאחדו כוחות, במיוחד וול וקאזינס.
    הפיסטונס גורמים לי לאכול את הכובע ואני מבסוט מזה. ממש לא החזקתי מהם עד עכשיו.
    הקאבס אכן בבעיה רצינית. קודם כל בעיית הפוינט גארד המחליף וגם הספסל הקצר וסמית' דכנראה עסוק כרגע בלספור את הדולרים שקיבל בקיץ. מצד שני הם הוכיחו יכולת מרשימה בסתימת חורים תוך כדי תנועה, ר' דוגמת צ'אנינג פריי. אין ספק שהם לא ישבו בשקט ויעשו מהלכים במהלך העונה.

  12. לגבי קוואי: זוהי רמת הריכוז הכי גבוהה שאפשר לחשוב עליה. קלע סל ויש עוד 6 שניות לשחק. אין זמן לשום הסחת דעת. אפילו לא חיוך קטן.
    Need to get it done!

    1. 100+

      מזכיר לי את יוסי אבוקסיס נגד צ'לסי שלא הסתפק בשיוויון ורץ ישר עם הכדור לאמצע כדי לנצח…

  13. תודה על מעורב מעולה!

    1. לא מסכים, אפשר להוציא את קאזינס מהשכונה אבל לא את השכונה מקאזינס. ערס מגודל ובכיין.
    כנ"ל וול, אוברייטד בכיין, המון רעש וצלצולים ופוזה ומעט ת'כלס.

    2. השילוב של ג'קסון דווקא יהיה לא פשוט, הקבוצה סוף סוף התחברה ומשחקת יחד כקבוצה, והמשחק של רג'י מאוד שם את הדגש עליו עצמו.
    עם זאת, לאחד ההתאקלמות מחדש הקבוצה תהיה טובה יותר ומקווה שתממש את הפוטנציאל שלה השנה להיות טופ-3 במזרח.

    3. לצערי יצא לי לראות את המחצית השניה מהלילה והקאבס שיחקו במוד פלייאוף ולא השאירו לטורונטו סיכוי, שלטו בהם לחלוטין… הם קצרים כרגע בשחקני ספסל ראויים ואני מקווה שההתפרקות תגיע מתישהו… עוד לא שם

    4. מת על קוואי, איש אמיתי וחמוד עם רגליים על הקרקע, הלוואי שהיה לנו יותר ממנו ופחות מהלברונים, הקאזינסים וההארדנים (גם הווסטברוקים, אבל שם זה תת-זן נגוע בכלבת).

    1. +100 בעיקר לסעיף 4.למרות שווסטברוק לא ברשימה,אמנם המשחק שלו מטורף לחלוטין אבל הוא בניגוד לאחרים שהזכרת נראה פחות נרקסיסט.

      1. הוא אחושילינג נרקיסיסט, רק נרקיסיסט שקט בגלל הכלבת.
        עדויות: המשחק המטורף שלו שהכל חייב לעבור דרכו בלי שום יכולת להשתנות לטובת טובת הקבוצה, והצומי הפסיכי שלו עם הבגדים המזעזעים.

        1. יאללה שכנעת.לא רב איתך על זוטות כאלה 🙂
          שמת לב גם לכך שהמועדון שלנו הפך להיות רציני ומכובד ולא נגרר לפרובקציות של הפוסט מאתמול על יקיר המועדון 🙂

        2. אני לא יודע יותר מידי אשך על מה שקורה מסביב למשחק, אבל ממה שהבנתי וקראתי קצת יש לראסל גם צדדים אחרים . עד היום הוא משחק עם צמיד שיש עליו את המספר של חברו הטוב שנפטר בגיל צעיר, והיו תקופות בהם היה הולך באופן קבוע לעזור בבית לאמו של אותו חבר.
          המשחק שלו מרוכז סביבו באופן מייאש לפעמים, אבל קו דק עובר בין נרקיסיסטיות לבין תשוקה לנצח בעצמך את המשחק ולתת אלף חמש מאות אחוז.

          ובכל מה שקשור לבגדים אני מסכים לחלוטין. מה לעזאזל

          1. בלהבלהבלה הוא בנאדם, זה ברור, כמו כולנו. ברור שיש לו רגשות וכו'.
            זה לא אומר שהוא לא נרקיסיסט

  14. 1. רעיון לא רע שילוב של וול עם קאזינס. יכול אולי להוציא את הטוב משניהם. עכשיו רק צריך מאמן שיסכים לקחת את הבית משוגעים הזה. דיוויס רק התחיל את הקריירה.
    2. רג'י ג'קסון לא רכז מוביל לאליפות. הוא לא מספיק אחראי ומשחק על גחמות.
    3. הקאבס ישייטו אל ראשות המזרח עם המחליפים שלהם או בלעדיהם (ויהיה להם מספיק זמן בעוה להחזיר אותם לעניינים או שיהיה ש םטרייד). לראשות המזרח מספיק לברון בחצי כוח עם ארווינג ולאב.
    4. השחקן הכי טוב והכי שקט בליגה.

    1. לגבי 1. כבר ניסו את הציוות וזה גם עבד לא רע. אפשר לעשות את הזיוג המתוקשר בפיניקס ועל הדרך להכניס גם את טורונטו לענינינים. הם בטח יסכימו לוותר על פטריק פטרסון עבור מרקיז כריס או טי ג'יי וורן. אז כל מה שנותר זה להרים טלפון לקאליפארי ולקוות שלא פוגשים את ווסט וירג'יניה בפלייאוף.

  15. בתור אוהד שהתחיל להתעניין בספרס כקוואו נבחר בדראפט. אני מאוד קשור אליו.ואני כל כך שמח שהוא נכנס לנעליים של דאנקן כי כל כך פחדתי על הבחור השקט הזה…
    קוואי יכול לא לחייך מצידי וזה היה מעולה. בתור שחקן ספרס הוא לא נדרש לתת שואל, הוא פה כדי לנצח!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט