יומן דאלאס מאבריקס (1) – סת' / אמיתי קנר

******************

אמיתי קנר, כותב יומן דאלאס (15-4) בחר להביא לנו את אירועי החודש האחרון דרך עיני אחד השחקנים החדשים של הקבוצה, סת' קארי.

******************

15 ביולי

יומני היקר,
עשיתי את זה! חתמתי על חוזה! זהו אני על הגל! חוזה לשנתיים!!
לא מתקרב יותר לדי-ליג בחיים!

כן, כן, היו כאלה שאמרו שזה שסיימתי עונה שלמה ב- NBA זה נס, ואני חוזר לשם. לא יקרה.

ת'אמת גם היה לי מזל. וויתרתי על מליון דולר מובטחים, ועכשיו קיבלתי שים לב: טדאם טדאם טדאם – 6 מיליון דולר!! אתה קולט?? וקבוצה נורמלית סוף סוף, לא כמו השכונה המטורפת בקליפורניה.

השנה אני הולך להראות לכולם מי אני. מארק אמר לי שהוא בונה עלי, שאהיה קלע השלשות שכל כך חסר להם. וזה בדיוק מה שהולך לקרות. זו השנה שלי. וואלאק אח של דריקס תקראו למישהו אחר. אז נכון שאני ואחי ניפגש פחות, יהיה לי קשה להצטרף לסנוקר בבית של דריימונד. כן, הם הזמינו אותי תמיד כי בקינגס לא ממש היה עם מי לבלות. חבורת הזויים.
אבל עכשיו הגיע הזמן לשארפ שוטר הכי פרוע במערב.

דאלאס – היר אי קאם!!!
שלך,
סת'

27 באוקטובר

וואו איזה טירוף היה הערב! משחק פתיחה! אנרגיות מטורפות!

פייר התרגשתי לשחק עם דירק ודרון ושאר החבר'ה. אני קצת ברגשות מעורבים כרגע, כי מצד אחד הפסדנו בהארכה לאינדיאנה, מצד שני נחש למי היה ה+/- הכי גבוה בקבוצה…. נכון, לסחבק! +7! שיחקתי רבע שעה ככה, קלעתי 7 נק', 3 חטיפות, לא רע! ציפיתי לשחק יותר אבל החמישייה הפותחת היו טובים כולם.

היה קטע מצחיק שאנדרו אמר לי שהוא התבלבל לרגע כשהיינו יחד על המגרש עם האריסון. קורע. בסוף המאמן החמיא לי, ואמר לי שאמשיך ככה. יאללה עכשיו חוזרים לדאלאס, משחק ראשון בבית. יהיה טירוף!

סת׳

31 באוקטובר

יומני היקר,
אני כותב מהמיטה. לא בא לי לקום. איזה באסה! קיבלתי הזדמנות אדירה ונראיתי כמו פח!

מה קרה? היו לנו שני משחקים רצופים נגד יוסטון. בראשון שיחקתי 20 דקות, קלעתי 8 נקודות, סך הכל סבבה. אבל הפסדנו. למרות משחק אדיר של בארנס. 31 נקודות. נראה לי הוא הולך לככב פה! אניוואי קשה לנצח כשחוטפים 15 שלשות!!

במשחק השני שהיה ביוסטון, לא רק שהפסדנו כי מת׳יוס עשה עבירה מטומטמת על הארדן בשניה האחרונה, לא הלך לי כלום! בגלל הפציעה של דירק פתחתי בחמישייה, שיחקתי 24 דקות, אבל כלום!! נקודה לא קלעתי! ת'אמת לא ממש זרקתי. רק 3 פעמים. לא מסרו לי הוותיקים. כל הזמן אמרו לי "טוב ילד", "תמשיך ככה ילד". חלאס! אני פאקינג בן 26 כבר! מספיק לקרוא לי ילד, מה אני – יוגב אוחיון??

בכל מקרה אני בדיכאון, בטח במשחק הבא אחלק מגבות. היה לי סיוט בלילה, שאני וסטף זורקים שלשות ככה בסבבה שלנו, ואצלו הכל נכנס בסוויש, אני לא פוגע בכלום, ואחרי כל זריקה דריימונד צועק לי – די-ליג, די-ליג!! התעוררתי שטוף זיעה.
טוב אנחנו טסים עכשיו ליוטה. ביי.

3 בנובמבר

הפסדנו ליוטה. ת'אמת שידענו שיהיה קשה, אבל זה ממש לא היה כוחות. ג'ורג' היל עשה לנו בית-ספר. הם הובילו כל המשחק. דירק חזר ולא היה משהו. אם הוא לא יחזור לעצמו העונה הזו תהיה קשה. נראה לי שהייתי בסדר ב-15 דקות שקיבלתי. 6 נקודות סולידי כזה. זה מזכיר לי שכשהייתי קטן לא הצלחתי להגיד ש. היה יוצא לי ס. אז אבא וסטף כל הזמן אמרו לי – תגיד שש. ויצא לי סת׳. כמה הם צחקו עלי.

מה שכן, אני והחבר׳ה הצעירים מתגבשים. ג׳סטין אנדרסון גבר-גבר, דוריאן פיני סמית׳ אחד המצחיקים, אנחנו קוראים לו דורה. גם דווייט פאואל לא פראייר בכלל. קואץ׳ אמר שאנחנו צריכים להיות יחידת המתאבדים שלו. ת'אמת, שאם נמשיך להפסיד יש כאלה שבאמת יתאבדו.

סת׳.

5 בנובמבר

טוב זה כבר מביך. שוב הפסדנו. חמישה משחקים – חמישה הפסדים. ועוד בבית. לפורטלנד. יותר נכון ללילארד. 42 נקודות הוא קלע עלינו. פסיכי.

אישית הייתי טוב. שיחקתי הכי הרבה מבין שחקני הספסל, קלעתי 8 נקודות, והכי חשוב היה לי +19!!! כאילו קואץ׳ אתה לא יודע לקרוא סטטיסטיקה?? עוד 10 דקות שלי ואנחנו מנצחים קל. מתחיל לעצבן. עוד לא הבנתם? יו קאנ׳ט קיפ יור קארי און דה בנץ׳!!

מקום אחרון בליגה אנחנו, אפילו הקינגס ניצחו כבר שני משחקים. מארק נכנס לחדר הלבשה והתחיל לצעוק שכדאי שנתחיל לנצח, כי הוא גם ככה במצב רוח רע בגלל דונאלד טראמפ. כדאי ממש שיהיו לנו שני נצחונות השבוע. גם על המגרש וגם שהילארי תנצח. אחרת יהיו זעזועים.

סת׳.

9 בנובמבר

יומני היקר!!!
אני מאושררררר!!!
סוף סוף!! עלינו על הגלגלגלגל…

שני נצחונות רצופים, ועוד בלי דירק. מתחילים להראות טוב. ת׳אמת מזל ממש שניצחנו פעמיים כי מארק מבואס מהתחת על הבחירות.
משחק ראשון ניצחנו בהארכה את מילווקי. בארנס היה אדיר! קלע את כל הסלים המכריעים, 34 נקודות! בהארכה קלענו 12 והם רק נקודה! איזה הגנה רצחנית!! בוגוט לא נותן לאך אחד להיכנס. וואלה גם ג׳יי ג׳יי בריאה (יצא לי חרוז) משחק מעולה. אני הייתי סביר, אבל חכה שתשמע על המשחק הבא.

בקיצור, לא רק שניצחנו את הלייקרס עם עוד משחק אדיר של בארנס. נתתי את המשחק של הלייף!!!

23 נקודות, שלשות, חטיפות, ריבאונד, הייתי שם אול אובר. תמיד חלמתי להיות כוכב בהוליווד. הערב הצליח לי. מה שהיה כיף זה שאבא היה במשחק, ואמר לי שהוא תמיד ידע שאני לא פחות טוב.

זהו, סת׳ הגיע רשמית לעונה, ומכאן זה רק לעלות. עם כל הפציעות שיש לנו אני בטוח שמשחק הבא אני פותח בחמישייה ולא ג׳סטין או דורה. חוצמיזה משחק הבא אני נגד סטף!! הו, איך שאני הולך להראות לו!!!

10 בנובמבר

היום כולם ראו מי הקארי האמיתי!
סטף, ברור.

וואלה עשו לנו בית ספר. איזו השפלה. קליי קלע 18 כבר ברבע הראשון, ואת ה20 הפרש לא יכלנו לסגור מאז.

ת׳אמת שאני די מרוצה, כי עליתי בחמישייה, כמעט כולם פצועים, מסרתי 9 אס׳ ו-5 חטיפות, לא רע בכלל. גם האריסון היה מרוצה. קלע 25 והראה להם שהוא הולך להיות כוכב. אבל זה באמת לא היה כוחות. הם קלעו יותר מ-50 אחוז לשלוש. אנחנו? בא אני אלחש לך בסוד כי פדיחות. עשרים אחוז… ככה גם קבוצות די-ליג לא ננצח. אניוואי, מבחינתי אנחנו עדיין על הגל. משחק הבא חוזרים לנצח.

19 בנובמבר

טוב אני לא יודע מה לעשות. הפסדנו 5 משחקים רצוף! זה לא נראה טוב בכלל.

אז נכון שאני משחק סביב החצי שעה לערב שזה אחלה, אבל אני נותן מספרים בינוניים לגמרי. וחוץ מבארנס שממשיך לקלוע, אף אחד לא עושה כלום. בטח לא אנחנו החבר׳ה מהספסל. נראים לא מנוסים ולא יעילים.

הפסדנו בחוץ לניו יורק ולבוסטון, ואז בבית עשינו פדיחות של החיים. 64 נקודות קלענו נגד ממפיס. בדיחה. למרות שעליתי בחמישייה אני מבואס. הפציעות לא נגמרות. עכשיו תור ג׳יי ג׳יי. יחד עם הפציעה של דרון זה אומר שאני כנראה אשחק הרבה בקרוב. בדקתי מי עוד רשום בסגל. אז צירפו עכשיו את ג׳ונתן גיבסון, אבל חוץ ממנו אין עוד רכזים. גם הוא לא ממש רכז ראיתי שיש אחד גל מקל, משהו כזה, שהקבוצה עדיין משלמת לו משכורת. אין לי מושג מי זה.

אפרופו גיבסון, הוא היה אדיר נגד אורלנדו, אבל גם שם הם ברחו לנו ברבע האחרון אחרי משחק צמוד. חייבים להפסיק עם זה. אם את אורלנדו לא ננצח – את מי כן?

ת׳אמת שהייתה לי תחושה קצת רעה לפני המשחקים האלה, כי שכחתי את השמיכי שלי בבית. לא יוצא למשחק חוץ בלי השמיכי, הפעם שכחתי. לא חשבתי שאני מגיע לקבוצת תחתית. דירק עדיין לא החלים. אין ספק שהפציעה שלו בעקב אכילס, היא העקב אכילס שלו. איך שזה נראה כרגע, הקשר היחיד שלו לסטרץ׳ פור זה כל המתיחות שיש לו בגוף. בדיוק קראתי שזו פתיחת העונה הכי גרועה של הפרנצ׳ייז מאז עונת הרוקי שלו. אני מה זה מתפדח.

אם כל זה לא מספיק, אנחנו לפני 3 משחקים סופר קשים. הספרס והקאבס בחוץ, והקליפרס הלוהטים בבית.

25 בנובמבר

נוביצקי בימים שמחים יותר.

זה כבר 8 הפסדים רצוף! לא נראה לי שהיה דבר כזה בדאלאס. בארנס ובוגוט הפסידו סך הכל 9 פעמים בכל העונה הקודמת. אפילו הקהל פחות מגיע. הם אומרים שעדיף לראות את הרימייק של הסדרה דאלאס מאשר אותנו.

אתמול סלאח מג׳ירי התחיל להתחרפן בחדר הלבשה. ״חלאס דאלאס!״ הוא צעק שם. אחר כך הוא הסביר לי שחלאס זה די כבר, ולא השם שלו הפוך. בכל מקרה, אם מהמשחק הראשון התבאסנו אבל יצאנו מעודדים, כי כמעט ניצחנו את סן אנטוניו בחוץ. הייתי מצוין בחמישייה עם 23 נקודות, חמש שלשות, אחוזים טובים. גם בארנס ומת׳יוס היו מעולים. אבל היה חסר לנו הגרוש ללירה.

נגד הקליפרס והקאבס כבר הושפלנו. 20 הפרש בראשון, 38!!! בשני. פדיחות על! וזה עוד שדירק חזר, ואז גם דרון. לחטוף 38 בהרכב כמעט מלא! וואלה נראה לי עדיף לחזור לדי-ליג.

30 בנובמבר

החודש הארור הזה הגיע לסיומו סוף סוף. הצלחנו לנצח את ניו אורלינס ושוב להפסיד במשחק צמוד לספרס.

3 נצחונות. 14 הפסדים. מאזן משפיל. אף אחד לא חלם. אפילו ב׳הופס׳ כשנתנו לנו תחזית פסימית זה לא היה קרוב. אז נכון שהממוצעים שלי לא רעים בכלל. חוץ מהאחוזים ל-3, שממקמים אותי שלישי במשפחה. אתמול קואץ׳ עשה ישיבת סיכום חודש, ומסתבר שלא רק שהמאזן גרוע, גם הנתונים. אנחנו אחרונים בליגה בנקודות למשחק, ריבאונד, אסיסטים, אחוז מהשדה, אחוז ל-3. זוועה. ההגנה עוד איכשהו סבירה אבל זה לא מספיק לכלום.

בעיתונים התחילו לדבר על טנקינג, אבל אנחנו ממש לא בעניין. גם מארק אמר במפורש. חודש הבא יהיה יותר טוב. אמנם 17 משחקים זה צפוף, אבל 8 מתוכם בבית, והגיע הזמן שנהפוך את הבית למבצר. אם בני הרצליה יכולים בטוח גם אנחנו. סטף התקשר אתמול לעודד אותי. סיפר לי על העונות הראשונות שלו עם הפציעות וההפסדים והכל. וואלה אם עוד כמה שנים אני אשחק עם חמישייה כמו שלו, אני חותם על זה…

מקווה לחודש הבא טוב יותר,
שלך,
סת׳.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. חביב השילוב של הזווית האישית עם ההישגים הקבוצתיים. הצלחתי להפוך לימון ללימונדה. עם ההישגים שלהם השנה זה יכל להיות אחד היומנים בהמבעסים.
    כמו שזה נראה דריק סיים את הסוס וזה הסוף של הקבוצה שהכרנו עד היום

  2. מקורי, מעניין, מצוין!

    סיכום העונה של המבריקס בכמה משפטים –

    "הסייח, ישראל, על פרקטיך, חלל. איך נפלו גיבורים.
    אל תגידו ביוסטון, אל תבשרו בחוצות סן אנטוניו. פן תשמחנה בנות הראדן, פן תעלוזנה בנות פופ…"

  3. אחלה כתבה שמתארת קבוצה עגומה בדרך מעודדת. ההתקפה שלהם עד עכשיו על הפנים. אני לא יודע אם זה קרה בגלל שדירק לא חזר וחסרה קליעה או בגלל שאין באמת שחקן שיכול להוביל התקפה (ווסלי מת'יוס היה כזה הערב, בארנס עדיין לא שם), אבל הם תקועים מהבחינה הזאת.

  4. מעולה. מקורי וכתוב מצויין. אגב, אני תמיד האמנתי שלסת' ישנו סכוי להפוך לשחקן NBA לגיטימי ואני מקווה שזה יקרה.
    דאלאס התחילה איום אבל פתאום רואים סימני חיים. נקווה!
    תודה על יומן מלבב כזה!

  5. מצוין! חלאס סאלח . . .
    סת' כבר לא יהיה זחקן גדול אבל בתור קלע מחליף הוא בסדר גמור.
    קובאן יעשה משהו, השאלה היא באמת מה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט