ראיון בלעדי עם מאמן המכללות מייק בריי / יובל שחם

במסגרת המעקב הצמוד אחר כדורסל המכללות בכלל ואוניברסיטת נוטרדאם בפרט, אני שמח להביא כאן ראיון שערכתי בקיץ האחרון עם מאמנה של קבוצת האוניברסיטה – מייק בריי. בריי החל את קריירת האימון שלו בתור עוזרו של מייק ששבסקי הגדול בדיוק, עמו זכה ב-2 אליפויות מכללות והגיע עוד 4 פעמים לפיינל-פור. לאחר מכן, קיבל את משרת האימון שלו באוניברסיטת דלאוור הקטנה ומשם המשיך לנוטרדאם.

בריי עומד בראש המערכת של נוטרדאם ב-16 השנה האחרונות ונחשב למוביל המהפכה בתוכנית הכדורסל של האוניברסיטה. הקבוצה השתתפה ב-11 טורנירי NCAA מאז שהצטרף ושחקניה זכו להצלחה ורבים מהם משחקים כדורסל מקצועני, חלק באן בי איי וחלק מחוצה לו. מתוך 11 ההשתתפויות, בשלוש מהן הגיעה הקבוצה לשלב הסוויט סיקסטין ובשני הטורנירים האחרונים עד לשלב האליט אייט, 8 המכללות הטובות בעולם.

לפני כשנתיים אף זכתה הקבוצה בהובלתו של בריי באליפות ליגת ה-ACC. בשנת 2011 זכה בריי בתואר מאמן העונה בליגת המכללות לפי סוכנות הידיעות AP וספורט אילוסטרייטד. פגשתי את בריי באחד מאימוני הקיץ של נוטרדאם כאשר התארחתי אצלו באימון של הקבוצה. מדובר בבחור חביב שרואה את שחקניו כבני אדם ולא רק כשחקני כדורסל. אני גאה להביא כאן את דבריו:

ובכן, אתה כאן [באוניברסיטת נוטרה-דאם] כידוע כשש עשרה עונות, הלא כן?

"שש עשרה עונות ותכף מתחילה העונה ה-17".

הגעת להישג מדהים של אחת עשרה טורנירי NCAA, ובכן, מהו השינוי העיקרי שערכת כאן בנוטרדאם מאז שהגעת למכללה? ברור שזו היתה תכנית כדורסל טובה לפני-כן (נוטרדאם השתתפה 35 פעמים בריקוד הגדול, מה שמציב אותה במקום התשיעי בהיסטוריה ולפני מכללות כמישיגן סטייט ויוקון), אך אתה הפכת אותה לאחת מתכניות הכדורסל הטובות ביותר בארה"ב.

"אתה יודע, אני חושב שהצלחתי להבין מה יהיה טוב עבורנו הן מבחינה אקדמית והן מבחינת הכדורסל, ואנו עשינו עבודה טובה יותר בגיוס נערים שיתאימו לנו. שכרתי עוזרי מאמן שהם מורים מעולים מאחר ולרוב לא עומדים לרשותנו שחקנים שלמים ומוכנים. יש לנו שחקנים שנשארים בקבוצה לאורך זמן ולכן יש צורך במורים, במורים שילמדו את הבחורים יחד אתי ויגדלו אותם במשך שלוש או ארבע שנים".

"כעת יש לנו כבר תרבות כדורסל ממסדית טובה למדי. תמיד האמנתי בלתת תפקידי מפתח לג'וניורים וסניורים בכל שנה. אתה לעולם אינך צעיר מדי, ישנה מידה של בגרות בקבוצה שלך שלטעמי עוזרת לך בכדורסל הקולג'ים".

כיצד תתאר את המיקוד העיקרי שלך בטיפוח ופיתוח שחקנים? שהרי אתה מקבל שחקנים חדשים כל שנה. מהו המיקוד העיקרי שלך במטרתך לפתח אותם לשחק כדורסל מקצועני, באן. בי. איי, באירופה או בכל ליגה מקצועית אחרת משך שלוש או ארבע השנים שהם אצלך?

"אנחנו מנסים לוודא שאנחנו מגייסים שחקנים שהם 'עכברי חדר-כושר', פתגם שפירושו שהם אוהבים לעבוד קשה בחדר הכושר ובאולם האימונים. אלו אנשים שאוהבים להתאמן כל הזמן. הם כל הזמן עם כדור ביד וכל הזמן מתאמנים. לנערים שמגיעים אלינו חובה שתהיה התכונה הזו. ואז, אנו מכינים עבורם תכנית לגדל אותם, לחזק אותם. יש לנו כאן תכנית נהדרת לפיתוח הכוח שלהם, מאמן המשקולות שלי הוא מעולה, אנו חייבים לבגר ולחזק הרבה מן הנערים שמגיעים אלינו".

"כך, משך ארבע שנים אתה צופה בהם מתבגרים, אתה רואה אותם מאיטים מעט את הקצב שכן בחורים צעירים מתלהבים כל-כולם ומשחקים מהר מדי, במאה קמ"ש, ואין להם מושג איך להחליף הילוך, ולכן אתה רוצה להקנות להם IQ כדורסלני ואת התחושה למשחק. אני אוהב מגוייסים צעירים שיודעים למסור, זה אומר שהם מבינים את המשחק, שהם לא אנוכיים ושהם רואים את המגרש".

ומה לגבי מה שקורה ברמה האישית, מחוץ למגרש? עד כמה אתה מכיר את השחקנים? עד כמה אתה עובד איתם ברמה האישית?

"ובכן, אני רואה את עצמי כמורה ומחנך. אני אינני מאמן מקצועני, אני מחנך, ואני מנסה לתת להם מוטיבציה ולדרבן אותם מבחינה אקדמית כדי שיקבלו תואר מאיתנו כי הרי זה מה שהבטחתי להם כשגייסתי אותם. ובנוסף, אני נמצא שם עבורם ומהווה להם דמות אב. אני נמצא כאן 16 שנים וזה אומר שהייתי כדמות אב להמון בחורים. הם מתקשרים אליך לספר לך ולהתייעץ איתך לגבי נישואים, לגבי הצעות עבודה, והם מתקשרים לספר לך על בעיות משפחתיות, ואני חש שעלי להיות שם עבורם בכל החזיתות. אני מדבר עם הבחורים שהיו אצלי הרבה יותר על החיים עצמם מאשר על כדורסל. ואני באמת חושב שזו אחריות עצומה שלי וכמו שאמרתי, אני חש כמעין דמות אב עבורם".

דיברת על גיוס שחקנים, התוכל לספר מעט על תהליך הגיוס וכיצד מתנהלים חייך שלך בתקופת הגיוס?

"בחודש יולי (הדברים נאמרו ביוני) תתחיל אצלנו תקופה מאוד אינטנסיבית. חודש יולי הוא תקופה בה כל מאמני הקולג'ים עסוקים מאוד, שכן הנערים הללו משחקים עם קבוצות הקיץ שלהם – שאינן קבוצות התיכון בו הם לומדים. אלו קבוצות AAU (Amatuer Athletic Union) שחברות כמו "אנדר ארמור", "נייקי" ו"אדידס" השקיעו המון כסף בהן ולכן הם נוסעים לשחק בכל רחבי ארה"ב, מה שאומר שגם אני נוסע בכל רחבי המדינה לצפות בהם, להעריך אותם ולנופף להם לשלום בתקווה שהם ישימו לב לכך שאני שם אליהם לב. כל התהליך הזה הופך לאינטנסיבי מאוד בחודש יולי. באוגוסט אנו מנסים לגרום לשחקנים הוותיקים לבקר אותם באופן רשמי מתוך תקווה שהם יתחייבו אלינו ויחתמו אצלנו בנובמבר. זו הולכת להיות תקופה מאוד אינטנסיבית עבורי. דבר אחד שיש לדעת לגבי מאמני קולג'ים: במשך החודש-חודש וחצי האלו, הם כלל לא משוחחים על כדורסל עם צוות העוזרים שלהם, אלא אך ורק בנושאי גיוס שחקנים".

כידוע, נוטרדאם היא אוניברסיטה עם תכנית פוטבול מצטיינת, בדיוק ראיתי את הסרט "רודי" אתמול שמספר את סיפורו המדהים של שחקן פוטבול בקבוצה בשנות ה-60…

"סרט לא ייאמן".

האם לדעתך תוכנית הכדורסל יכולה להגיע לרמה של מקבילתה בפוטבול והאם ניתן להחזיק שתי מגמות מצטיינות בו זמנית?

"כן, לדעתי זה אפשרי ואני חושב שדי הגענו בשנים האחרונות לנקודה הזו. אין כל ספק שמסורת הפוטבול של נוטרדאם תמיד תשלוט בעולם האתלטי של האוניברסיטה, ומבחינתי זה דבר טוב. אני בראש ובראשונה אוהד פוטבול. ראשית, הפוטבול משלם הרבה חשבונות כאן בסביבה ושנית, אנו מביאים הנה את המועמדים שלנו לגיוס ואת בני משפחתם לסופי השבוע נוסח "יום הורים" של הפוטבול, ואז יש בהם כאן אנרגיה והתרגשות, זה סופשבוע מלא הנאה ובידור, כך שאני בהחלט מצדיע לפוטבול. עם זאת אני חושב שבשנים האחרונות הראנו שהשילוב שלנו של הצלחה בפוטבול יחד עם הצלחה בכדורסל הם לא פחות טובים מאלו של כל תכנית קולג' אחרת".

הבה ונדבר מעט על האן. בי איי. שהרי אחרי הכול אנו אתר אן. בי. איי. מהו מבחינתך ההבדל העיקרי בין מאמן בקולג' למאמן ב-NBA?

"ובכן, מאמן באן.בי.איי. מתעסק רק בכדורסל, הוא רק מאמן אותם. לי, לעומת זאת, יש גם רכיב אקדמי. איני יכול לאמן אותם משך שבע שעות ביממה, איני יכול לקרוא להם לאימון במגרש בזמן שהם בכיתה, ועלי לכבד את זה. אחת מהסיבות שאלו שבאים לנוטרדאם מגיעים אליה היא שהם רוצים תואר מאוניברסיטה מעולה, וכך, אם הם רוצים ללכת למעבדה בארבע אחה"צ, ייתכן ויהא עלינו להזיז את זמן האימון. באן.בי.איי. מודיעים לך: "אנו מתאמנים בזמן כזה וכזה", וזה מה שקורה."

"אצל מאמני הקולג' יש יותר את תפקיד המורה וישנה ההבנה שעליך לתמוך בשחקנים גם בחזית הכדורסלנית אך גם בחזית הלימודית. באן.בי.איי. יש להם זמן בלתי מוגבל עם השחקנים ולנו יש רק עשרים שעות שבועיות, ה-NCAA מגביל אותנו. אנו מחויבים לתת להם ימי חופש שבהם איננו יכולים לעשות איתם מאומה. כלומר, ישנם איסורים מסוימים המוטלים על מאמן קולג' שאינם מוטלים על מאמן באן.בי.איי, אבל אני אוהב את זה. ההכשרה שלי היתה של מורה ומאמן בתיכון, ואני חושב שאני משתלב היטב בתפאורה של הקולג' מעצם היותי מורה ומחנך."

הרבה שחקנים בינלאומיים נבחרו השנה בדראפט של אן.בי.איי. האם אתה מחפש שחקנים מעבר לים? האם יש לך מערך סקאוטינג לשם כך? הרי אין אצלך בקבוצה כל כך הרבה זרים.

"יש לי ליטאי וקנדי בסגל כעת. אנו תמיד מחפשים ויש לך אנשי קשר שישלחו לך מייל על שחקן זה או אחר, אך מה שאנו עשינו לרוב הוא לאתר את הנערים הללו בבתי ספר תיכוניים בארה"ב. השחקן הליטאי שלי בילה שלוש שנים בתיכון בארה"ב, והקנדי הוא ממוצא סרבי, אך הוא גדל בטורונטו, ואנו צפינו בו בתיכון שם לפני זמן מה.

הרבה מן השחקנים הבולטים שם [מחוץ לארה"ב] מחוברים למועדונים, ואז יש לי בעיה ללהשיג להם "תעודת כשרות" לקולג', שכן הם שיחקו בתור מקצוענים. כתוצאה כך עליהם לשבת על הספסל משך הרבה מן המשחקים וזה לא שווה את זה,לא עבורם ולא עבורנו. אז בשורה התחתונה אנו מחפשים את אלו שהגיעו לארה"ב לתיכון, כי הם אלו שרוצים ללמוד בקולג' ואולי גם לקבל תואר מהקולג', ולא רק להגיע ישירות לאן.בי.איי..".

יכול להשתלם לסלטיקס בטווח הארוך. דמטריוס ג'קסון.

כיצד אתה רואה את העתיד של דימטריוס ג'קסון? אנו באופן טבעי ציפינו שהוא יקבל בחירה גבוהה, בסוף הוא הלך לבוסטון [כשהוא נבחר במקום ה-43, באמצע הסיבוב השני, כשאנו יודעים שבראד סטיבנס ניסה באגרסיביות לגייס אותו לאוניברסיטת באטלר בזמנו…

"הוא שחקן לטווח ארוך עבורם. הוא יצטרך להילחם על מקומו, אך מוצאת חן בעיני העובדה שבראד סטיבנס מכיר אותו. הוא אכן ניסה לגייס אותו לאוניברסיטת באטלר, ודמיטריוס יצטרך לעשות דרך קשה, אולי יהיה עליו לעבור בליגת הפיתוח כדי לחזור ל-NBA, אבל אתה יודע מה, יש דבר אחד שאני יודע לגבי דימיטריוס: הוא לוחם ובמשך רוב חייו לא העריכו אותו במיוחד, אבל הוא תמיד מתחרה ושורד. הוא אוהב אתגרים גדולים, וכעת עומד מולו אתגר ענקי: להיות חלק מהסגל של הסלטיקס".

מה חשבת על גמר האן.בי.איי ככלל ועל קליבלנד בפרט?

"מצאתי עצמי מריע ללברון, אתה יודע, יש לי המון כבוד כלפיו, אני חושב שהוא ניהל את ההתנהגות שלו מחוץ למגרש עם המון קלאס, הוא מודל לחיקוי. אני אוהד גדול של סטף קרי כי הוא מייצג את "אנדר ארמור" וגם אנחנו כך, אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי אוהד קצת יותר את הקאבס פשוט כי זה היה כזה סיפור טוב יותר שלברון חוזר לקליבלנד ומביא אליפות לעיר. היה עונג לצפות בסדרת הגמר, זה פשוט היה כדורסל מעולה.

אתה יודע, לא יוצא לי כל-כך לצפות במקצוענים משך העונה הרגילה כי אני עסוק בעונה שלי, אך מיד כשהעונה שלנו מסתיימת אני צופה בפלייאוף של האן.בי.איי. ובטוח שצופה בג'ריאן גרנט שנמצא כעת בשיקגו בולס, בפאט קונהאטון שבפורטלנד טרייל בלייזרס, בדמיטריוס בסלטיקס ובזאק אוגוסט שנבחן ללייקרס (שוחרר מהקבוצה לאחר הראיון). אני אוהב את הבחורים האלו ומקווה להצלחתם".

img_3461

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  4. מנחם לס

    12 נוב 2016 16:23:11

    נוטר דאם היא, ותמיד היתה, מודל לספורט מכללות כפי שהוא צריך להיות. ללא כל בלופים ו'הנחות' לספורטאים או מאמנים. בנוטר דאם זה קצת כמו במכללת הצבא שם המשמעת היא השלטת. במכללת הצבא זוהי כמובן הכנה למשמעת צבאית במרינס וכו', ובנוטר דאם שהיא JESUIT UNIVERSITY המשמעת שם מבוססת על מסורת דתית.
    לנוטר דאם יש את אחוז הבוגרים (אתלטים שמסיימים עם BA או BS) מהגבוהים בין כל מכללות ארה"ב. גם מעט מאד שחקני נוטר-דאם הם "ONE AND DONE" כי סוף השחקנים הזה מעדיף ללכת לקנטקי ומכללות אחרות, ולא לנוטר-דאם שם ישנה משמעת אקדמאית גבוהה.

  7. עידו גילרי

    12 נוב 2016 17:20:31

    נהדר יובל. ראיון מאד מקצועי שמצליח להעביר את הנקודה החשובה ביותר לגבי רוב מאמני המכללות,. מדובר בהרבה מעבר לאנשי כדורסל, מאמן הוא בעיקר תמונת חינוכית, מודל לחיקוי ואוזן קשבת לצעירים בתחילת דרכם.

  9. שגיא נאור

    12 נוב 2016 18:45:57

    מעולה יובל, תודה רבה, ראיון ברמה מאוד גבוהה ומעניין לקרוא על ההבדלים בין מאמן מקצוענים ומאמן מכללות. זה הופך למעניין אפילו יותר כשנעשים המעברים האלו.

  10. הבדלים מהותיים בין ראש המוסד לראש הסי איי איי

    12 נוב 2016 19:00:22

    ג'ואי הוא ילד עשוי מחימר
    כשהוא נופל
    הוא נשבר.

    עפר ;קורץ) מפרש לח
    כשהוא נופל
    הוא נמרח.

  16. Ljos

    13 נוב 2016 15:14:53

    כל הכבוד ותודה על הריאיון. שאלות טובות ותשובות מעניינות.
    מעניין אם יש קשר בין מה שבריי אומר לגבי ההגבלות במספר האימונים לצורת גיוס השחקנים שהוא מתאר, כשהם מחפשים שחקנים שעובדים גם בזמנם הפנוי.

        1. עידו גילרי

          13 נוב 2016 15:54:17

          המקומות בהם יש בעיות עם השיטה הם בעיקר בנושא הגיוס. מכללות תמיד מנסות למצוא דרך לתת הטבות למועמדים מבטיחים כדי שיבחר בהם. הקטע שהוא ציין לגבי המועמדים שהא מחפש קשור יותר למידת המחויבות שהשחקן יגלה. הרבה צעירים לא מוכנים לקפיצת מדרגה הזו וחושבים שהכישרון שעבד בתיכון יעשה את שלו גם במכללות. מאמנים מן הסתם יחפשו את אלו שמוכנים לעבוד קשה.
          תשים לב שהוא ציין את החשיבות של הקטע האקדמי וזה נכון להמון מאמני קולג'ים. חשוב להם שהשחקנים שלהם יסיימו את התואר ואי אפשר להצליח בכך בלי גם ללמוד (אלא אם האוניברסיטה מרמה, מה שגם קורה בחלק מהמקומות)..

          1. יובל שחם

            14 נוב 2016 16:19:15

            זו ממש לא דרך להתחמק מהשיטה. סטודנט יש לו את הזמן החופשי שלו. סטודנט אחד יעדיף לצפות בסרט, האחר יעדיף לשחק באקס בוקס והציפייה מכל אחד בקבוצת כדורסל זה שהוא יילך לחדר כושר או ייקח את המפתח לאולם ויזרוק לסל

  17. עגל

    13 נוב 2016 17:21:18

    ראיון באמת מקצועי לעילא, וגם המרואיין שיתף פעולה. עוד נקודה לזכות המראיין.
    פותח צוהר לעולם המכללות שהוא כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים בנבא.

  18. איל

    13 נוב 2016 21:32:06

    ריאיון מצוין!
    בתור מי שיהיה מאמן בעתיד, אני שמח לגלות עוד דוגמה לכך שאפשר להיות גם מאמן וגם איש חינוך.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט