האירים הלוחמים / יובל שחם

כפי שציינתי במספר מאמרים בעבר, בשנה שעברה התגוררתי בעיר סאות' בנד אשר באינדיאנה וזכיתי להתחיל לאהוד ולעקוב אחר האוניברסיטה המקומית – נוטרדאם.
לקראת פתיחת עונת כדורסל המכללות, אני רוצה לשתף איתכם הגולשים מעט על האוניברסיטה ותוכנית הכדורסל שלה באמצעות רקע וקדימון קצר לקראת העונה, ובהמשך גם ראיון מיוחד שקיימתי באינדיאנה עם מאמנה הותיק של הקבוצה – מייק בריי.

אשתדל לכתוב בלוג מעקב שבועי אחר הקבוצה ואני מקווה שכמה יותר גולשים יצטרפו אלי במסע המשוגע של עונת המכללות. אוניברסיטת נוטרדאם היא אוניברסיטה קתולית שהוקמה אי שם בשנת 1842 בעיר סאות' בנד.

כיום אוניברסיטת נוטרדאם מדורגת באיכותה ברשימת ה-20 האוניברסיטאות הטובות ביותר באמריקה, הן ברמה הלימודית והן ברמה הכלכלית, כששוויה עומד על יותר מ-6 מיליארד(!) דולר.
האוניברסיטה פתוחה מאוד לתלמידים זרים וגם מחזיקה ביותר מ-60 תוכניות בחו"ל, כולל כמה תוכניות קיץ.

בין היתר נוטרדאם מחזיקה מבנה בירושלים המשמש למחקר ומקום למידה לתוכנית הקיץ של האוניברסיטה בישראל. פרט להישגיה המרשימים בתחום הלימודי, קמפוס האוניברסיטה הוא אחד מהיפים ביותר בארצות הברית כשהטיול שם הוא חוויה לכל אחד שמגיע לאיזור, כולל מדשאות ענק ואגמים עוצרי נשימה.

אגף הספורט

כל קבוצות הספורט של האוניברסיטה לובשות מדים בצבעי כחול – זהב.

למרות שהתכנסנו כאן עבור הכדורסל, הגאווה הגדולה של האוניברסיטה היא קבוצת הפוטבול שלה – "האירים הלוחמים".

קבוצת הפוטבול של נוטרדאם היא המצליחה ביותר בכל הזמנים, ולמרות שמבחינה מקצועית הם חווים שנים לא פשוטות, ברמה הכלכלית קבוצת הפוטבול היא המכניסה ביותר באמריקה, הרבה בזכות חוזה פרטי חסר תקדים עם רשת NBC שמשדרת את כל משחקיה.

נוסף לחוזה הטלויזיה, הקבוצה מחזיקה באיצטדיון נפלא המכיל יותר מ-80,000 מקומות ומתמלא בכל משחק, כשכושרה של הקבוצה ממש לא משנה עבור קהל אוהדיה שמגיע מכל רחבי אמריקה.
בשנה שעברה פגשתי מחוץ לאיצטדיון בחור בן 80 שהגיע לצפות במשחק מיוטה הרחוקה. שאלתי אותו מה מביא אותו לכאן?

הוא ענה: "נוטרדאם פוטבול זה דת. חיכיתי כל חיי להגיע לכאן כדי לראות משחק, ועכשיו שאני בן 80 אני סוף סוף מגשים את זה". עבור קתולים רבים באמריקה, נוטרדאם מייצגת הרבה יותר מהאוניברסיטאות שהם עצמם גדלו ולמדו בהן.

קבוצת הפוטבול זכתה ב-11 אליפויות וכיום מאמן אותה בריאן קלי.

כדורסל

תוכנית הכדורסל של האוניברסיטה, להבדיל מהפוטבול, לא נחשבת לאחת המעצמות הגדולות במדינה.

עד 16 השנים האחרונות התוכנית הייתה חסרת חזון וחסרת הישגים כשהשחקן הטוב ביותר שיצא מהאוניברסיטה הוא אוסטין קאר, המשמש כיום כפרשן הבית של משחקי קליבלנד קאבלירס.
השינוי הגדול בתוכנית הכדורסל הגיע בשנת 2000 עם מינויו של המאמן הנוכחי – מייק בריי.

המאמן המוערך, שהצטרף לאחר שעבד כעוזרו של מייק ששבסקי הגדול, הגיע לאוניברסיטה כמאמן צעיר וחסר ניסיון, אך מבטיח מאוד. מתוך 16 עונותיו בנוטרדאם, בריי הוביל את הקבוצה ל-11 הופעות בטוניר ה-ncaa – מספר חסר תקדים עבור תוכנית הכדורסל של האוניברסיטה עד אז. כיום הקבוצה נמצאת בשיאה לאחר שתי הופעות רצופות כנגד כל הסיכויים בשלב ה – ELITE 8 של הטורניר. עם הזמן והניסיון, וביחד עם השיפור ביכולת, הגיעו גם התוצאות מבחינת פיתוח שחקנים.

שלושת השחקנים המובילים של הקבוצה בשנתיים האחרונות הם כיום שחקני NBA -לא דבר של מה בכך בנוטרדאם.

בשנה שעברה הצטרפו לליגה ג'ריאן גראנט (כיום בבולס), פאט קונאטון (פורטלנד) והשנה הצטרף אליהם דמיטריוס ג'קסון שנבחר בדראפט על ידי הסלטיקס. השיטה של בריי היא ברורה – אין אצלו ONE AND DONE, כמו שיש בדיוק או בקאנטקי, ששחקנים מגיעים לסיבוב של שנה אחת בדרך לאן בי אי. בנוטרדאם שחקנים מגיעים לתקופה של 3 או 4 שנים. הם מגיעים ללמוד ולהתפתח כשחקני כדורסל וכבני אדם.

יש שיאמרו (וכנראה בצדק) שזה מחליש ומוריד את רמת הכדורסל באוניברסיטה, מכיוון שכישרונות תיכון רבים לא רוצים לחתום שם בכדי לא לבזבז את הזמן. עבור בריי זה לא משנה. הוא דוגל בפיתוח השחקן ואוהב לשים את המפתחות של הקבוצה אצל שחקנים ג'וניורים או סניורים, שעברו דבר או שניים בכדורסל המכללות.

העונה הקרובה

עונת 17\2016 תחל עבור נוטרדאם בעמדה שהיא מכירה – אנדרדוג. אף אחד לא מציב אותה ברשימת 25 הגדולות, שחקניה המובילים (זאק אוגוסט ודמיטריוס ג'קסון) עזבו ועושה רושם, לפי הפרשנים, שהיא תדשדש איפה שהוא באיזור מחסום הכניסה לטורניר ה- NCAA. אז זהו שלא.

את ההובלה יתפסו העונה שלושה שחקנים – וי ג'יי ביצ'ם, סטיב ואסטוריה ובונזי קולסון. השלושה היו כולם שחקני חמישיה גם בשנה שעברה באותה קבוצה שהגיעה לשלב 8 האחרונות, אך יסבלו מהעדר הרכז המוביל שלהם (ג'קסון) והביג מן (זאק אוגוסט). ביצ'ם (סניור) חווה טורניר מכללות והשנה אמור לפרוץ בגדול.

הוא מספר 3 קלאסי, גבוה עם מוטת ידיים ארוכה שיכול לשים את הכדור על הרצפה ובעיקר יכול לקלוע ולקלוע הרבה. ביצ'ם הוא קלעי מחונן שאם ישפר מעט את ניהול המשחק שלו יכול להפוך גם לשחקן אן בי אי לגיטימי, למרות שיהיה לו קשה להגיע לשם כמו לכל שחקן מכללות שיוצא לדראפט בגיל מבוגר (22). ביצ'ם היה אחראי לאחד מההיילייטס הזכורים ביותר מטורניר המכללות הקודם כשהתעופף לדאנק אדיר במשחק ההפסד לצפון קרוליינה.

סטיב ואסטוריה (סניור) אמור לשמש ככינור השני של ביצ'ם מעמדה מספר 2. וסאטוריה הוא גארד לא אתלט במיוחד, להבדיל מביצ'ם, אבל בדומה לו גם הוא בעל יכולות קליעה אבסולוטיות. ואסטוריה הוא קלעי טבעי שבשתי העונות האחרונות היה חלק חשוב מהקבוצה ובריי מקווה שיעשה השנה קפיצה מדרגה נוספת.

בונזי קולסון הוא האהוב עלי מהשלושה. יש לו גובה של סמול פורוורד, מאסיביות של פאוור פורוורד ויכולת לקחת ריבאונד כמו של סנטר. הוא לא כדורסלן מבריק, אבל הוא לוחם בחסד ונחשב לשחקן הנשמה של הקבוצה, בעיקר בהגנה.

עם כל הכבוד לכוכבים בעונה שעברה – ללא קולסון כל זה לא היה קורה. הוא אמנם לא פוטנציאל אן בי אי, אבל תהיו בטוחים שנראה אותו באירופה בשנתיים הקרובות – הלוואי ובישראל.

השניים החדשים שאמורים להחליף את אוגוסט וג'קסון בעמדות הסנטר והרכז הם מרטינס גבן ומאט פארל.

פארל היה הרכז המחליף בשנה שעברה ובאופן טבעי מצופה ממנו לעשות את קפיצת המדרגה, אך קשה להאמין שיצליח להכנס לנעליו של ג'קסון שנחשב לאחד השחקנים הטובים בכל הזמנים באוניברסיטה. הוא רכז בסגנון שונה לגמרי מזה של ג'קסון. הוא לא אתלטי ולא קלעי גדול, אבל הוא חכם מאוד ומנהל משחק מצוין.

צפוי לקפוץ מדרגה השנה. גיבן.

הסיפור של גבן הוא יותר מעניין. הביג מן הפותח החדש של נוטרדאם הוא ליטאי והוא בסך הכל האירופאי החמישי תחת מייק בריי באוניברסיטה מאז שהצטרף המאמן לקבוצה.

גבן הגיע לארצות הברית בגיל תיכון ולאחר שסיים נחטף על ידי בריי והצוות שלו לנוטרדאם. כמו הרבה כוכבים בעבר אצל בריי, עונת הג'וניור היא בדרך כלל עונת הפריצה וזה מה שמצופה מגבן.
בשנה שעברה זאק אוגוסט היה היחידי בערך ששיחק בעמדה מספר 5. אוגוסט הוא כישרון נדיר שיודע לקלוע, לחסום ולקחת ריבאונדים ובדומה לג'קסון, יהיה קשה להיכנס לנעליו. גבן הוא שחקן שמשחק בסגנון שונה – יותר מאסיבי, מעט יותר כבד, אבל גם הוא יכול להיות מאוד דומיננטי בצבע עבור נוטרדאם. בשנה שעברה הוא כמובן היה חלק מהסגל, אבל בקושי שיחק עקב מעמדו של אוגוסט.

כשיצא לי להיות באחד מאימוני הקיץ של הקבוצה לפני מספר חודשים, הסתכלתי ובחנתי טוב את גבן. נראה שהוא מבין את ההזדמנות שנפלה בחלקו להוביל את הקו הקדמי של נוטרדאם והוא בהחלט נראה טוב.

לנוטרדאם מצפה עונה ארוכה וקשה, במיוחד כאשר היא משחקת בליגת ה-acc שנחשבת עבור רבים לקשה ביותר.

עד כה קיימה הקבוצה שני משחקי אימון קלים למדי בהם הביסה נוטרדאם את יריבותיה.

ביום שבת הקרוב זה מתחיל באופן רשמי עם משחק ביתי נגד אוניברסיטת בראיינט (19:00 שעון ישראל, מוזמנים להצטרף אלי).

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. אורי

    9 נוב 2016 18:47:58

    פוסט מעניין ומקורי כאן באתר, בהצלחה!

    לא הכרתי את הקטע של קבוצת הפוטבול שאוהדים אותה קתולים ללא קשר לאוניברסיטה, יהיה מעניין לשמוע עוד וגם אם אני לא טועה היה שם איזה סקנדל או מהפכה בשנים האחרונות

  3. עידו גילרי

    9 נוב 2016 20:18:13

    יהיה נחמד לעקוב למרות שלא נראה לי שצפוי לקבוצה עתיד גדול העונה. בכל מקרה כמו שאמרת נוטרדאם זה קודם כל פוטבול ובשנים האחרונות הם לא ממש מצליחים לחזור למעמד שהיה להם.
    כמה הערות.
    אוסטין קאר היה שחקן NBA לא רע (בקאבס) אבל הוא רחוק מלהיות בוגר המכללה הטוב ביותר שיצא ל-NBA. המעמד הזה שמור בקלות לאדריאן דאנטלי. חוץ ממנו היו עוד כמה לא פחות טובים מקאר: ביל ליימביר, אורלנדו וולדריג' ואפילו קלי טריפוקה.

    ההופעות בשמונה האחרונות בשנתיים האחרונות לא היו כנגד כל הסיכויים. הקבוצה בסך הכל הגיעה לשלב אליו הייתה אמורה להגיע על פי הדירוג בתחילת הטורניר. הם לא ניצחו אף מכללה שדורגה מעליהם.

    בריי עושה עבודה נהדרת אבל זו בהחלט לא תקופה חסרת תקדים עבור המכללה. אמנם שנות ה-90 היו יבשות אבל בשנות ה-70 וה-80 המכללה בהחלט הייתה בין הטובות והגיעו לטורניר המכללות (שעמד אז על פחות קבוצות) 16 פעם ב-20 שנה. זה כולל גם את הופעת הפיינל פור היחידה של המכללה עם הקבוצה בה שיחקו יחד ליימביר, וטריפוקה יחד עם וולדריג' הצעיר.
    אבל הסיבה שאני אף פעם לא אוכל להיות בעד האייריש היא דווקא בוגר אחר – ג'ון פקסון הארור.

    1. יובל שחם

      9 נוב 2016 20:47:09

      אפשר לנתח מהיום עד מחר מי היה הטוב ביותר – אני כותב לפי השטח. אוסטין קאר הוא אגדת הכדורסל הגדולה בכל הזמנים בנוטרדאם. הגופייה שלו תלויה על התקרה, הקירות מלאים תמונות שלו והוא עד היום נחשב לסוג של יועץ בכיר.

      ההופעות בשמונה האחרונות בהחלט היו כנגד כל הסיכויים.
      בטורניר של שנה שעברה למשל, נוטרדאם היו מדורגים 6 באיזור שלהם(מתוך ארבעה איזורים).
      זאת אומרת, לפי המספרים היבשים, היו לפחות 20 קבוצות טובות יותר.
      זה נכון שבשנה שעברה הם לא התמודדו עם קבוצות טובות מהם, אבל זה היה בגלל שאותן קבוצות הדיחו קבוצות מצוינות כמו מערב וירג׳ניה למשל.

      1. עידו גילרי

        9 נוב 2016 21:11:05

        תראה המקרה הזה חד משמעי לחלוטין. דנטלי שחקן HOF וקלע כמעט פי שתיים בממוצע מקאר ששיחק בקבוצת תחתית ובקושי ראה פלייאוף.
        אבל אני מבין למה התכוונת. אתה בעצם אומר שהוא השחקן הטוב ביותר עבור המכללה – כלומר בתקופה שהוא שיחק בקולג' ולא ב-NBA. זה די מדויק כי קאר היה אחד משחקני המכללות הטובים בהיסטוריה . בשנתיים האחרונות שלו במכללה היו לו 5 משחקים בטורניר עם מעל 40 נקודות כולל משחק אחד של 60. ללא ספק אייקון מספר אחד של האייריש.

        זה שהם היו מדורגים 6 לא הופך את המקום אליו הגיעו ל"כנגד על הסיכויים". אין כמעט שנה שלא תראה לפחות מדורגת 6 אחת ומטה מגיעה לשמונה האחרונות. הסיבה שהם הגיעו לשם לא קשורה לכך שהם התעלו על עצמם אלה לכך שהיריבות שלהם הפתיעו מדורגות גבוהות יותר.

        2. יובל שחם

          9 נוב 2016 21:26:58

          גם אותם כפי שאתה בוודאי מכיר את הטורניר, לא קל לנצח. תראה את סירקיוז שדורגו נמוך יותר.
          נוטרדאם ניצחו מספיק משחקים גדולים תוך כדי העונה. אני הייתי באולם בניצחון על צפון קרוליינה

          1. עידו גילרי

            9 נוב 2016 21:31:54

            ללא ספק הגעה לעלית 8 זה הישג בלי קשר לזהות היריבות.
            מקנא בך. איזה אווירה מטורפת נכון?
            הם החזירו לכם אבל אחר כך בטורניר.

  4. רועי ויינברג

    9 נוב 2016 20:45:12

    תחילתו של יומן טוב ומעניין לראות מעקב אחרי קבוצה אחת ספציפית בעונת מכללות שלמה. גבן זה שם מאוד מסקרן, ולדעתי הוא יכול לעשות פלאים אם יגיע איכשהו לספרס בדראפט 2017/2018.

    ויצ'ם גם שחקן לא רע בכלל, אבל מלבדם אני לא חושב שיש מישהו שיבחר בסיבוב הראשון, או אפילו השני, של הדראפט.

  6. אפלטון

    9 נוב 2016 21:46:40

    כיף לקרוא. מניח שיהיו פחות תגובות לפחות עד מרץ אבל אם תמשיך ותתמיד בטוח תסחוף אחריך עוד כמה אוהדים חדשים לכדורסל המכללות. אולי אפילו אני אצטררף השנה למעקב. ובזכות עידו בחרתי קבוצה- אריזונה סטייט. (חוץ מהלונגהורן וביילור ששמורות לי בלב כטקסני בנשמה)

  9. לביא

    10 נוב 2016 09:25:32

    תודה רבה על הפוסט יובל!
    הקטע הדתי מסקרן מאוד, הסטודנטים רובם קתולים?
    מה הזיקה בין הדת לבין הספורט שם אם היא כלל קיימת?
    (משום מה מבחינה פילוסופית הפרוטסטנטיות נראית לי קרובה יותר ברמה התאולוגית לעולם הספורט האמריקאי, אבל זה מהיכרות מוגבלת)

    2. מנחם לס

      10 נוב 2016 17:24:14

      הסטודנטים רובם קתולים אבל יש שם ארגון 'הלל' באוניברסיטה, הווה אומר כמה וכמה יהודים. פעםמבסיינט ג'ונס יוניברסיטי – קתולית כמו נוטר-דאם – כל חמישיית הכדורסל היו יהודים. זה היה בשנות ה-50 או משהו כזה

  12. מנחם לס

    10 נוב 2016 17:21:58

    הי יובל.!בשנות הששים המאוחרות עשיתי אינטרנשיפ עם קבוצת הפוטבול של פן סטייט. הייתי עם הקבוצה בסאות' בנד. חווייה מיוחדת שאין בכל קמפוס אחר. היום קלמסון,האוניברסיטה הנמצאת פחות מחצי שעה נסיעה המביתי, מתחילה להראות סימני 'נוטר-דאם' עם מה שקורה שם

  15. תומר

    13 נוב 2016 11:43:34

    יופי של כתבה, אבהתי !
    מקנא בך שעברת חוויה כזו שכל אוהד ספורט היה מתחלף איתך.

    יאללה אתחיל לעקוב בתנאי שתמשיך לעדכן

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט