פיטר גרין שר הופס / אשך טמיר המקורי

ימים סוערים עוברים עלינו.

האלופה מאוהיו מפסידה לראשונה העונה, נער הזהב מג"ס מאבד את את רצף השלשות שלו, ומייד לאחר מכן שובר את שיא השלשות למשחק אחד, הגבה מנסה לתלות את עצמו אבל לא מוצא משקוף מספיק גבוה, ודונלד טראמפ נבחר כמנהיג העולם החופשי.

 

גם אוזי-מן שם לב לחודש הסוער

בימים טרופים כאלה, כל מה שצריך לעשות זה לקחת נשימה עמוקה ולהירגע.

חלקנו ילכו לעשות מדיטציה (דורון), אחרים ימצאו מרגוע בחישוב מספרים (גיא?!), ויש מי שיבחר להרגיע את עצביו בעיסוי טוב (+הרפייה – מומי אני מדבר עלייך).

האשך מוצא מזור לנפשו במוזיקה טובה ומרגיעה, וכך גם עשיתי לאחרונה – בעזרתו האדיבה של פיטר גרין, המייסד, הסולן והגיטריסט של להקת פליטווד מק (בגילגולה המקורי).

האשך לא מבין גדול במוזיקה, ובטח לא בהיסטוריה של המוזיקה, אבל כשהוא נתקל בגאון מוזיקלי הוא יודע זאת.

ופיטר גרין גאון מוזיקלי.

אחרים ודאי יוכלו לספר טוב יותר על יכולותיו כגיטריסט ועל ההשפעה שלו (רועי? מוריה?), וסיפורו האישי מעניין ביותר ועצוב.

במהלך סיבוב הופעות בגרמניה, כשהוא מבלה במסיבה בקומונה במינכן, גרין לקח LSD ועפ"י חבריו זאת הייתה התפנית בחייו אשר גרמה להתפרצות מחלת הנפש שלו (סכיזופרניה), מה שגרם לקריירה המבטיחה שלו להיקטע באיבה, ולו לבלות את מרבית שנות ה-70' במוסדות פסיכיאטריים, כשהוא מוזנח, לא מחובר, ומקבל טיפולים בחשמל.

גרין התאושש לקראת סוף שנות ה-70 וחזר להקליט ולהופיע, והוא מופיע עדיין כיום.

אך כאן נתרכז פשוט בלהתרווח לאחור, להירגע לצלילי המוזיקה הנהדרת שיצר וקולו המרגיע, ולעמוד על הרמזים הדקים שפיזר בשיריו בנוגע להופס.

The Green Manalishi

רבות דובר על העלייה בתקרת השכר ועל הקפיצה המטורפת בחוזי השחקנים (למשל בסדרת הכתבות המצוינת של עומר מזיג).

פיטר גרין הקדים את כולנו וכינה זאת "הגרין מנלישי" – השטן הירוק אשר מסובב את העולם ושולט בנו ללא עוררין.

הוא התמרד כנגד הרעיון של הכסף ומה שהוא עושה לאנשים, ולבסוף אף עזב את הלהקה לאחר ויכוחים על קבלת התמלוגים וההכנסות מהופעותיה (הוא לא רצה לקבל כלל תמורה).

ג'ון וול – לעיונך.

 

Need Your Love so bad

פיטר גרין שר את שיר האהבה של לברון וקיירי לסייד קיק החביב שלהם, קווין לאב.

לאב לא הבריק בסדרת הגמר אך כן היה פקטור חשוב ומשפיע על האליפות הסנסציונית של קליבלנד.

הוא הגיע לעונה הזו רזה יותר, בכושר, ומחובר מאי-פעם לקבוצה.

קליבלנד בהחלט תצטרך אותו כזה אם תרצה להגיע שוב עד הסוף העונה, כי לברון וקיירי לבד לא יספיקו מול המפלצת אשר תגיח מן המערב.

 

Fool No More

כאיש אמת ומצפון, פיטר גרין היה לוחם ללא חת למען הנדכאים, החלשים והדפוקים.

ככזה הוא הקדיש את שירו הנ"ל לגיבור הטרגי של "shaktin a fool", ,'האיש של מנחם' – ג'וואל מגי.

מגי כבר מזמן לא צוחק, ויש מצב רציני שהבדיחה הנמשכת של שאק כבר ממש משפיעה לרעה על יכולתו במגרש ועל הקריירה שלו, והעונה כשהוא במדי האלופה זה הזמן שלו לשים את השיר הזה באייפון ולהתחיל לחרוש עליו באימונים.

https://www.youtube.com/watch?v=G4qJiqWkOY4

(עדכון – עד כה לא הולך לו. נכנס גם לפרק האחרון במהלך מטופש במיוחד…)

ג'וואל מגי – היילייט ריל

Albatross

אחת המנגינות היפות והנעימות שנכתבו היא גם אחת המלנכוליות שבהן.

האווירה אשר משרה השיר היא אמנם מרגיעה, אך שזור בה גם המון עצב.

לא רבים יודעים זאת אבל את הנעימה כתב פיטר גרין בזמן צפייה במשחקיה של ניו-אורלינס, 2016'.

התוגה האדירה שבה נמצא החד-גבה חלחלה אליו ומשם אל המנגינה שכתב.

האלבטרוס (גרין שינה זאת משקנאי כדי שזה לא יהיה ברור מדי) עף גבוה גבוה, כמו החד גבה, מעל חבריו הנחותים אשר אינם מסוגלים להגיע לגבהיו.

הוא בודד ברמתו, מסתכל מטה אל האוקיינוס והוא אינו נגמר.

מעופף לו בדד, ללא תקווה באופק, ממשיך לשייט לו החד-גבה לצליליו של השיר הנוגה… ממשיך לעופף ולעופף… אולי יום יבוא וימצא את להקתו האמיתית…

Man of The World

פיטר גרין התפלפ כשלקח LSD במסיבה במינכן, בזמן מסע הופעות.

משום כך כנראה הוא חש קירבה לשחקן המופלפ ביותר המשחק כיום (כן, הוא עדיין משחק…), "Metta World Peace" – רון ארטסט לשעבר.

השיר הזה הוקדש לו.

מטה וורלד פיס מתפלפ בזמן ריאיון בשידור חי, לאחר שלקח אליפות.

Black Magic Woman

את השיר הזה גרין כתב על גברת אחת מיוחדת… עם טעם לשחקני כדורסל….

קלואי קרדשיאן אשר מקפצת לה משחקן לשחקן ומחרבת לו את החיים ואת הקריירה.

במקרה הזה פשוט ניתן לתמונות לספר את הסיפור…

כולנו יודעים איך זה נגמר

 

כשתפסה את הזקן בביצים הוא לא יכל אפילו להזיז את הרגליים בהגנה…

 

אשת הכישוף האפל שמה עינה על הקורבן החדש…

 

…וגם לברון לא אוהב את זה בכלל

 

לסיום למי שרוצה להתעניין בסיפורו המרתק של פיטר גרין בהרחבה, הסרט הדוקומנטרי עליו של ה-BBC (חלק ראשון):

https://www.youtube.com/watch?v=VC0DayWUY64&list=PLB178E1BE74EDAA99&index=1

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  4. מומי שאוהב חציל בטחינה

    11 נוב 2016 22:24:56

    מומי מודה לך על האזכרה בפוסט !
    איזה פוסט תענוג
    מה יש להגיד על האשך ?
    טעם טוב בהופס , טעם משובח בבובס וגם על הבאסים הוא נותן בלי היסוס
    כל זאת עם אשך תמיר יחיד
    אם היו שתיים ? זה כבר היה ממש מפחיד

  5. אסף

    11 נוב 2016 22:48:04

    מעולה , מרענן את הסוף שבוע, הראיון של ארטסט אחד הגדולים אי פעם , משעשע לצפייה כל פעם מחדש (בעיקר ההתייחסות לשלשה ההיא באותו משחק 7 מול בוסטון)

  6. IDO

    11 נוב 2016 23:18:28

    ג'יז, חשבתי שאלבטרוס הוא של הביטלס, בלק מג'יק וומן של סנטנה וצריך את אהבתיך של גוני לי הוקר או הנדריקס…

    בחיי שעל LSD הכל נשמע אותו מרק…

    אם תשאל אותי מקרה קלאסי של פינק פלויד. היו צריכים לזרוק את הסולן הסטלן בשביל להתקדם למשהו רציני.

    1. אפלטון

      11 נוב 2016 23:53:54

      רק שתהיה בעניינים פליטווד מק מכרו יותר מ,100,000,000 אלבומים, אחת הלהקות המצליחות בכל הזמנים. האלבום הכי מצליח שלהם rumors מכר יותר עותקים מהאלבום הכי מצליח של הביטלס.
      כך שהם כן התקדמו למשהו רציני הייתי אומר

      2. IDO

        12 נוב 2016 02:00:11

        את רומרס היה לי בתקליט! ועד היום לא היה לי שום מושג שהיה גלגול מוקדם של פליטווד מק. אבל מיינד יו גם פרדי לא היה הסולן הראשון של קווין (סמייל בגלגולה הפסכידלי) .

        שאלה לאשך – זאת אותה להקה ש2 אחים התחתנו עם 2 אחיות או סידור דומה??

        1. אשך טמיר המקורי

          12 נוב 2016 07:07:52

          כן. היא הפכה מלהקת רוק-בלוז נפלאה של גרין ללהקת פופ צ'יזית שמכרה המון עותקים וחבריה הזדיינו זה עם זה.

          הוא באמת אחד המוזיקאים הגאונים ביותר שהיו, והפליטווד מק שלו פשוט אחת הלהקות הטובות אי-פעם.

          עד כמה שאני יודע הוא הגיע מרקע של בלוז, ומאוד אהב את BB KING.
          החשב לאחד הגיטריסטים הגדולים אי-פעם, בלי הרבה יחסי ציבור (נבחר 3 באחד המגזינים).

          1. captain beefheart

            12 נוב 2016 09:21:23

            לגמרי איתך באהבת פליטווד המוקדמת והתעלמות מהגירסה השניה והמוכרת יותר. יש עוד מקרה כזה, של להקה עוד יותר צ'יזית – שיקגו. הגלגול הראשון שלהם היה נהדר, בערך ארבעה אלבומים ראשונים.

        2. הבן הממזר של ג'ון סטוקטון

          12 נוב 2016 09:50:03

          אחח.. Syd VS acid

          בעוד שעל פינק של סיד אל מול פלויד של גילמור את ווטרס אפשר להתווכח (עניין של טעם, אני מאוד מתחבר לאוטיסטיות המסוממת של סיד,והמקצוענות של השניים האחרים נשמעת לי כיום קלישאה מנוכרת)

          אצל מק אין שום ספק שהתקופה של פיטר גרין היא היא ה ה ה..

          אחריו – נצנצים ופאייטים.

    2. אשך טמיר המקורי

      12 נוב 2016 07:09:11

      בלאק מג'יק וומן של סנטנה זה שיר מאוס שאני לא יכול להקשיב לו… הגירסה המקורית של גרין זה משהו שאי אפשר להפסיק להקשיב לו…
      כל דבר שיצר היה אותנטי לחלוטין ונהדר.

    1. נתן גולד

      12 נוב 2016 09:29:33

      הקצב באמת זהה והגיטרה עושה קטעים איטיים יחסית כמו הגיטרה של גילמור. אבל זה שיר בלוז טהור ואילו shine זה קצת יותר מורכב עם נגיעות של רוק, בלוז וגוספל.

        1. נתן גולד

          12 נוב 2016 10:32:00

          מבחינת הלחן של השיר אתה צודק אבל הפיל של הגיטרה של גרין בשיר הזה מזכיר יותר את הפיל האיטי והמחושב של גילמור מאשר הפיל המתפרץ והרגשני של פייג' בsince i've been loving u.

  14. captain beefheart

    12 נוב 2016 09:19:23

    טסטקל – הייתי כותב שעפר אני לרגליך אבל זה לא היה מספק. זיפזיף אני לסולייותיך 😉

    פוסט נהדר, בחירה הכי טובה שאפשר של שירים, והמון נחת רוח. שתזכה למצוות ולבנים זכרים עם אשכים טמירים.

  20. שם (נחוץ)

    12 נוב 2016 18:06:16

    יוצא אור כל פעם מהפוסטים שלך,
    מי היה מאמין שאראה שם כמו אשך ויצא אור 🙂
    (להבדיל אלף.. לראו את השם של המגיב זרג בוואלה היה מגיב כזה)

  21. דורון האסטבן

    12 נוב 2016 18:09:07

    1+ לתגובה שרועי סימן זה שיר שהפך למיין סטרים,
    פיטר גרין (בתקופה בת"א קולנוע דן היו פיטר האמיל ו3 פיטרים
    שהיו מוזיקאים גדולים בספק אם גרין הענק היה בהולי לנד).

  22. דורון האסטבן

    12 נוב 2016 18:14:45

    פוסט ענק מופלא ומביא שילוב של
    כתיבה יצירתית,
    הומור משגע (באלפי תגובות תמיד קרעת אותנו טמיר הממקורי)
    קטעי מוזיקה של יוצרים ענקים,
    הבנה בכדורסל.
    4 דברים שיוצרו פוסט מרענן מאד
    שגם כך נזכרים בפליטווד מק הענקים ומתעמקים בגרין שלא הכרתי
    לעומק.
    נתחיל בקרוב לדרוש ממך (בחוצפתנו) פוסטים כאלו.
    תבורך
    האשך

  24. דורון האסטבן

    12 נוב 2016 19:16:32

    אשך (מאיו) אני זה שם נחוץ רואה אור בפוסטים שלך באמת,
    והכנסתי עוד מחמאה גדלה עליך התגובות לזעפרני.
    אתה כותב מופלא
    הכתיבה שלך אלוהית!!!

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט