ימים סוערים עוברים עלינו.

האלופה מאוהיו מפסידה לראשונה העונה, נער הזהב מג"ס מאבד את את רצף השלשות שלו, ומייד לאחר מכן שובר את שיא השלשות למשחק אחד, הגבה מנסה לתלות את עצמו אבל לא מוצא משקוף מספיק גבוה, ודונלד טראמפ נבחר כמנהיג העולם החופשי.

גם אוזי-מן שם לב לחודש הסוער

בימים טרופים כאלה, כל מה שצריך לעשות זה לקחת נשימה עמוקה ולהירגע.

חלקנו ילכו לעשות מדיטציה (דורון), אחרים ימצאו מרגוע בחישוב מספרים (גיא?!), ויש מי שיבחר להרגיע את עצביו בעיסוי טוב (+הרפייה – מומי אני מדבר עלייך).

האשך מוצא מזור לנפשו במוזיקה טובה ומרגיעה, וכך גם עשיתי לאחרונה – בעזרתו האדיבה של פיטר גרין, המייסד, הסולן והגיטריסט של להקת פליטווד מק (בגילגולה המקורי).

האשך לא מבין גדול במוזיקה, ובטח לא בהיסטוריה של המוזיקה, אבל כשהוא נתקל בגאון מוזיקלי הוא יודע זאת.

ופיטר גרין גאון מוזיקלי.

אחרים ודאי יוכלו לספר טוב יותר על יכולותיו כגיטריסט ועל ההשפעה שלו (רועי? מוריה?), וסיפורו האישי מעניין ביותר ועצוב.

במהלך סיבוב הופעות בגרמניה, כשהוא מבלה במסיבה בקומונה במינכן, גרין לקח LSD ועפ"י חבריו זאת הייתה התפנית בחייו אשר גרמה להתפרצות מחלת הנפש שלו (סכיזופרניה), מה שגרם לקריירה המבטיחה שלו להיקטע באיבה, ולו לבלות את מרבית שנות ה-70' במוסדות פסיכיאטריים, כשהוא מוזנח, לא מחובר, ומקבל טיפולים בחשמל.

גרין התאושש לקראת סוף שנות ה-70 וחזר להקליט ולהופיע, והוא מופיע עדיין כיום.

אך כאן נתרכז פשוט בלהתרווח לאחור, להירגע לצלילי המוזיקה הנהדרת שיצר וקולו המרגיע, ולעמוד על הרמזים הדקים שפיזר בשיריו בנוגע להופס.

The Green Manalishi

רבות דובר על העלייה בתקרת השכר ועל הקפיצה המטורפת בחוזי השחקנים (למשל בסדרת הכתבות המצוינת של עומר מזיג).

פיטר גרין הקדים את כולנו וכינה זאת "הגרין מנלישי" – השטן הירוק אשר מסובב את העולם ושולט בנו ללא עוררין.

הוא התמרד כנגד הרעיון של הכסף ומה שהוא עושה לאנשים, ולבסוף אף עזב את הלהקה לאחר ויכוחים על קבלת התמלוגים וההכנסות מהופעותיה (הוא לא רצה לקבל כלל תמורה).

ג'ון וול – לעיונך.

Need Your Love so bad

פיטר גרין שר את שיר האהבה של לברון וקיירי לסייד קיק החביב שלהם, קווין לאב.

לאב לא הבריק בסדרת הגמר אך כן היה פקטור חשוב ומשפיע על האליפות הסנסציונית של קליבלנד.

הוא הגיע לעונה הזו רזה יותר, בכושר, ומחובר מאי-פעם לקבוצה.

קליבלנד בהחלט תצטרך אותו כזה אם תרצה להגיע שוב עד הסוף העונה, כי לברון וקיירי לבד לא יספיקו מול המפלצת אשר תגיח מן המערב.

Fool No More

כאיש אמת ומצפון, פיטר גרין היה לוחם ללא חת למען הנדכאים, החלשים והדפוקים.

ככזה הוא הקדיש את שירו הנ"ל לגיבור הטרגי של "shaktin a fool", ,'האיש של מנחם' – ג'וואל מגי.

מגי כבר מזמן לא צוחק, ויש מצב רציני שהבדיחה הנמשכת של שאק כבר ממש משפיעה לרעה על יכולתו במגרש ועל הקריירה שלו, והעונה כשהוא במדי האלופה זה הזמן שלו לשים את השיר הזה באייפון ולהתחיל לחרוש עליו באימונים.

https://www.youtube.com/watch?v=G4qJiqWkOY4

(עדכון – עד כה לא הולך לו. נכנס גם לפרק האחרון במהלך מטופש במיוחד…)

ג'וואל מגי – היילייט ריל

Albatross

אחת המנגינות היפות והנעימות שנכתבו היא גם אחת המלנכוליות שבהן.

האווירה אשר משרה השיר היא אמנם מרגיעה, אך שזור בה גם המון עצב.

לא רבים יודעים זאת אבל את הנעימה כתב פיטר גרין בזמן צפייה במשחקיה של ניו-אורלינס, 2016'.

התוגה האדירה שבה נמצא החד-גבה חלחלה אליו ומשם אל המנגינה שכתב.

האלבטרוס (גרין שינה זאת משקנאי כדי שזה לא יהיה ברור מדי) עף גבוה גבוה, כמו החד גבה, מעל חבריו הנחותים אשר אינם מסוגלים להגיע לגבהיו.

הוא בודד ברמתו, מסתכל מטה אל האוקיינוס והוא אינו נגמר.

מעופף לו בדד, ללא תקווה באופק, ממשיך לשייט לו החד-גבה לצליליו של השיר הנוגה… ממשיך לעופף ולעופף… אולי יום יבוא וימצא את להקתו האמיתית…

Man of The World

פיטר גרין התפלפ כשלקח LSD במסיבה במינכן, בזמן מסע הופעות.

משום כך כנראה הוא חש קירבה לשחקן המופלפ ביותר המשחק כיום (כן, הוא עדיין משחק…), "Metta World Peace" – רון ארטסט לשעבר.

השיר הזה הוקדש לו.

מטה וורלד פיס מתפלפ בזמן ריאיון בשידור חי, לאחר שלקח אליפות.

Black Magic Woman

את השיר הזה גרין כתב על גברת אחת מיוחדת… עם טעם לשחקני כדורסל….

קלואי קרדשיאן אשר מקפצת לה משחקן לשחקן ומחרבת לו את החיים ואת הקריירה.

במקרה הזה פשוט ניתן לתמונות לספר את הסיפור…

לסיום למי שרוצה להתעניין בסיפורו המרתק של פיטר גרין בהרחבה, הסרט הדוקומנטרי עליו של ה-BBC (חלק ראשון):

https://www.youtube.com/watch?v=VC0DayWUY64&list=PLB178E1BE74EDAA99&index=1