Faith No More שרים הופס / אשך טמיר המקורי

שלום לכם חברים. הפוסט הזה נולד כולו כמחווה ללהקה האהובה עלי – faith no more המיתולוגית.
הלהקה האדירה הזאת מלווה אותי כל חיי (הייתי בשלוש הופעות שלהם בארץ לאורך השנים, החל משנות ה-90), ואני מחזיק ממנה כלהקה הטובה ביותר בכל הזמנים.
מייק פאטון הסולן הנפלא, המגוון, המטורף והכריזמטי (החליף את הסולן הראשון צ'אק מוסלי שגם הוא היה תותח בפני עצמו, בסגנונו הוא), בילי גולד על הבאס האדיר, רודי בוטום על הקלידים בסגנונם המיושן המיוחד, מייק בורדין המתופף התותח, ועל הגיטרה ג'ים מרטין הפסיכופת וג'ון הדסון השפוי, בשתי תקופות שונות.

הלהקה מאופיינת במנעד רחב ביותר של שירים – מכסאח (הלחם והחמאה שלה), ללהיטי רוק מיינסטרימים (easy, evidence), בלדות, נעימות, ועד קאברים לשירים כמו "pop the jam" ולבריטני ספירס בהופעות.
מה שתמיד נשאר זה הביצועים המופלאים, החיבור המושלם בין מילים למנגינה והרגש הנפלא שמועבר היטב בכל שיר.

כששמעתי בזמן האחרון את השירים שלה שמתי לב שרבים מהם מוקדשים לכוכבי הופס. אז החלטתי לנצל את הבמה ואת ההזדמנות ולחלוק איתכם את אהבתי הגדולה ללהקה זו דרך חיבור שם השירים לשחקנים השונים.

אז לשים רמקולים למקסימום ובואו ניתן בראש!

1. The Cowboy Song – דירק נוביצקי

שורה מייצגת מהשיר – You take the elevator to the top

שיר לקאובוי הנצחי של דאלאס.
השחקן המזוהה ביותר עם דאלאס והכוכב הכי גדול שלה בכל הזמנים, מביא האליפות והמשיח (שככל הנראה ישחק כל הקריירה הארוכה שלו במדיה בלבד) הוא בכלל גרמני.
גרמני חביב שלמד להרגיש בבית בארץ הבוקרים הקשוחה.
שחקן אדיר שבהחלט מגיע לו שיר הלל!

הקאובוי הנצחי

2. From Out of Nowhere – מאנו ג'ינובילי

שורה מייצגת מהשיר – you come from out of nowhere / My glance turns to a stare

השחקן האדיר הזה, הכישרון הטהור וחבר של כבוד בשלישייה הגדולה של ס"א, הגיע פשוט משום מקום.

נבחר בבחירה ה-57 (!!), ונתן לקבוצתו ולנו כ"כ הרבה שיאים ורגעים יפים ומרגשים לאורך השנים.

גם בוש לא ראה את זה בא:

 

3. Falling To Pieces – דרק רוז

שורה מייצגת מהשיר – My life is falling to pieces / Somebody put me together

אז לאחר שהרופאים חיברו אותו מחדש, השחקן המתפרק הזה מנסה להתניע שוב את הקריירה ומקווה שהכל פשוט יחזיק במקום…

 

4. The Gentle Art of Making Enemies – קווין גארנט

שורה מייצגת מהשיר – So learn / The gentle art of making enemies

הפה המטונף ביותר בתולדות הליגה ואחד השחקנים השנואים בהיסטוריה היה אמן בתורה העתיקה של עשיית אויבים.
האיש לא רצה להיות חבר של אף אחד – לא של יריביו ולעיתים קרובות גם לא של חבריו לקבוצה (יעידו על כך גם הרוקיס שהתעלל בהם והצ'ילבות ריי אלן ורונדו).

הוא אפילו המציא את המנהג המעצבן של לחסום זריקות שנעשו אחרי השריקה, רק כדי להטריד עוד קצת את שחקני היריב ולהיכנס להם לראש.

הוא לא שם קצוץ על אף אחד והיה עוין תמידית לכולם – אפילו למראיינות…

 

5. I Started A Joke – דיאנג'לו ראסל

שורה מייצגת מהשיר – I started a joke / Which started the whole world crying / Oh but I didn't see / That the joke was on me

דיאנג'לו ראסל, הרוקי הכשרוני של הלייקרס (נבחר שני), היה אמור להיות הדבר הבא בקבוצה ואחד ממנהיגיה העתידיים.
הכל התפוצץ לו בפרצוף כשמהתלה שלא הצליחה (או שאולי עשה זאת בכוונה?) גרמה לכך שקבוצה שלמה עשתה עליו חרם, וכבר היה נראה שהוא בדרך לטרייד ולהפוך מתקווה גדולה לבדיחה גדולה בעצמו.
לא ברור עדיין מה קרה שם, אבל מסתבר שראסל בחר להקליט את חברו לקבוצה סווגי פי שלא ביודעו, בעוד זה מספר כיצד בגד בחברתו איגי אז'אלה (אין קירבת משפחה ליעקב אז'ובל).
לא רק שעשה זאת, אלא גם הסירטון דלף איכשהו לרשת ומייד הוא הוקע כמלשין ובוגד בחבריו לחדר ההלבשה.
כיום נראה שהסיפור נרגע, אך אין לדעת מה יהיה בעתיד והאם יהיו למעשהו השלכות עליו בהמשך.

 

6. The Real Thing – קרל אנטוני טאונס

שורה מייצגת מהשיר – i know the feeling / It is the real thing / The essence of the truth

מייד כשהנחתי את עיניי לראשונה על קרל אנטוני טאונס (בליגת הקיץ בעונה שעברה), הבנתי שאני רואה דבר אחר.

היכולות המגוונות, הנתונים הפיזיים, התשוקה למשחק והנחישות שמו עליו זרקור ענק מבין כל הרוקי'ס והשחקנים האחרים שהיו סביבו.

במשך העונה הוא לא אכזב ואף הפתיע לטובה – הוא העמיד עונת רוקי היסטורית בשורה אחת עם טים דאנקן, האימפקט שלו על הקבוצה היה מיידי, וברור שאנו חוזים בניצני הפריחה של שחקן אדיר – ואומר אף הול אוף-פיימר לעתיד – כמו שחשבתי מייד כשראיתי אותו. כי הוא הדבר האמיתי.

 

7. Take This Bottle – טיי לאוסון

שורה מייצגת מהשיר – cuz I done wrong / And I'm a little afraid / I ain't too strong / And this ain't easy to say: Take this bottle

לפני שתי עונות טיי לאוסון נחשב לסחורה חמה ושחקן מצוין בדנבר. רכז זריז וסקורר שגם יודע למסור.
מאז בעיית האלכוהול שלו צפה ועלתה על פני השטח והפכה אותו מסחורה חמה לסחורה משומשת ורעילה שאף אחד לא רוצה לגעת בה.
יוסטון ניסו – וויתרו די מהר.
אינדיאנה עוד ניסו – אבל הוא נבלע אל תוך השחור ונעלם שם לחלוטין.
בשתי העונות האלה הממוצעים התרסקו וגם האמינות של השחקן הזה, והכל בגלל הבקבוק הארור.

אולי בבית המשוגעים של סקרמנטו הוא ירגיש בבית סוף סוף, וגם אם לא ייקחו ממנו שם את הבקבוק, לפחות הוא לא יהיה חריג כ"כ בנוף הכללי…

כנראה שהוא לא מקשיב לגלגל"צ. טיי נעצר אחרי שנהג תחת ההשפעה

8. King for a Day – לברון ג'יימס

שורה מייצגת מהשיר – Don't let me die with that silly look in my eyes

ונסיים במלך.
מלך ליום אחד, הכוונה.
לברון ג'יימס מרגיש כיום בגג העולם אחרי שהצליח במשימתו ההיסטורית להביא אליפות לעירו מוכת האבטלה, הפשפשים והצרעת, קליבלנד.
שיהנה מההרגשה.
כי היא לא הולכת להימשך זמן רב.
קליבלנד שלו הולכת להתרסק על התחת השנה, כשכל הבעיות יצוצו והמגלומניה שלו תגיע לשיאה ותפרק את האלופה.
הם אולי יגיעו שוב לגמר, שכן אין באמת יריבה ראויה במזרח, אך בסיומה צפוי לחזור טקס ההשפלה השנתי (היה בשנת שמיטה בעונה שעברה) והמורשת שלו בקליבלנד תתפוצץ לו בפנים.

Don't let me die with that silly look in my eyes

 

9. Ugly In The Morning – לברון ג'יימס

שורה מייצגת מהשיר –

You did one thing wrong
You woke up.
It looked better before
More – more

Doesn't matter how much you think
Or the number of hairs in the sink
I did it to myself again

Don't look at me –
I'm ugly in the morning

כראוי למלך מגיע ללברון שיר נוסף.
לא נותר הרבה מה לומר מעבר למילים של השיר, מלבד זאת – במקרה של לברון הוא מכוער כל היום, לא רק בבוקר.

10. This Guy's In Love With You – בונוס לדוקטור ולקוראות שבינינו

כבונוס לדוקטור שלא מבין בוודאי מה זה כל הרעש הזה ומה זה קשור למוזיקה, ביצוע נפלא של הלהקה לשירו של ברט בכרך.
בנות המין היפה והרגיש אף הן וודאי יזילו דמעה ומייד ירוצו לחפש תמונות של הסולן, מייק פאטון.

מקווה שנהניתם!

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 68 תגובות

  5. מתן גילור

    7 ספט 2016 12:37:16

    היתה לי קלטת וידאו אנדרגראונד שלהם מכל מיני הופעות בצינורות ביוב וחדרי אשפה (או משהו בסגנון). יש מצב שזה עוד בבית של אמא שלי, אבל לא נראה לי שעדיין יש מישהו עם וידאו…

    1. אשך טמיר המקורי

      7 ספט 2016 12:42:51

      יש לי! מכיר אדם שממיר קלטות וידאו וקסטות אודיו לדיסקים ולקבצים!
      תשיג ואני אארגן לנו עותקים!

  6. מומי שאוהב חציל בטחינה

    7 ספט 2016 12:45:06

    פוסט תענוג
    כמארח של קונגקס ה -ללל הראשון מומי הביא אזכור והקדשה לפלופר
    https://www.youtube.com/watch?v=QES-eQ4lR5U
    מומי צעד לגירושין שלו מאוקסנה לצלילי השיר הזה
    מומי מציע את הפזמון כהמנון ה-ללל ויארגן הופעת בכורה עולמית למפגש הופס הבא

  7. עידו גילרי

    7 ספט 2016 12:52:53

    איכשהוא מכל הלהקות של התקופה דווקא אליהם אף פעם לא התחברתי. למרות זאת ראיתי אותם בנמל בחיפה בפסטיבל הבלוז בזמנו. אני חושב שזה היה לפני ההופעה של פולי ג'ין הארווי נשמת אפי. הייתה הופעה בסדר אבל לא יותר. מאז אני כבר יותר נהנה להקשיב להם אבל עדיין הם לא בטופ של הפייבוריטים שלי.

  9. ישראל קרמר

    7 ספט 2016 12:58:35

    לגבי גארנט: באותה מידה הוא היה אחד מגדולי הכדורסלנים ומהשחקנים החכמים והמגוונים ביותר ומשחקני ההגנה הגדולים ביותר ומנהיג גדול. שעושה את השחקנים שסביבו לטובים יותר.

  10. ישראל קרמר

    7 ספט 2016 13:00:55

    לגבי לברון את מגזים בפראות. הוא כבר זכה במיאמי בשתי אליפויות ולא הייתה בעיה של מגלומניה וגם בקאבס לא תהיה ללא קשר אם הקאבס יזכו באליפות שנייה. ברציפות.

  11. גיא

    7 ספט 2016 13:02:09

    נהדר, אשך!
    אחת מהלהקות שהטביעו את חותמן על נעוריי.

    דרך אגב,
    רק שנה לפני שהוקמה Faith No More הנהדרת,
    בבריטניה הוקמה להקה לא רעה בכלל – Tears for Fears
    (קצת יותר פופ, אבל עדיין לא רע)

    And when you've taken down your guard
    If I could change your mind
    I'd really love to break your heart
    I'd really love to break your heart

    (מתוך השיר 'shout'. מוגש בחמלה לכל המאוכזבים לעתיד, אחרי הרפיט של הקאבס)

  13. גיא

    7 ספט 2016 13:06:42

    משעשעים, ההבדלים הטרמינולוגיים –

    6 שנים, 6 פיינלס רצופים, 3 אליפויות, 3 פיינלס MVP.
    מרגיש כמו קצת יותר מיום…

  20. דורון האסטבן

    7 ספט 2016 16:41:31

    ענק!!! פוסט אדיר להקה אדירה,
    שילוב של מוזיקה לכדורסל ,(כן ירבו וכולם מוזמנים להוסיף שירים)
    מר מאיו או האשך לא סתם הכרזתי על אהבתי אליך לעד.
    (וגם אהבתי לעד להרבה כותבים ומגיבים כאן)

  23. Berch

    7 ספט 2016 17:03:56

    גם עלי אחת האהובות.
    אני אולי נדוש אבל Easy מרגש אותי כל פעם שאני שומע אותו ונהיה לי גוש בגרון.
    הייתי מקדיש את השיר הזה לדאנקן 🙂

      1. bobby

        7 ספט 2016 21:03:09

        קודם כל סחתיין על הטעם במוזיקה!
        וואלה תמיד היה לי קשה להכריע איזה אלבום שלהם אני אוהב יותר – אנג׳ל דאסט או קינג פור אה דיי.. שניהם מעולים.

        אם כבר מייק פאטון, יצא לך לשמוע גם mr bungle?

  30. no funny shtuff

    7 ספט 2016 20:51:15

    אוהו,
    א בלאסט פרום דה פאסט.
    גם אני לא ממש התחברתי לפאטון והגיטריסט עם האפרו, יותר הייתי בכיווני פרל ג'אם, סאונדגארדן ועליזה בשלשלאות.
    מה שכן, אנג'ל דאסט זכור היטב.
    Land of sunshine, caffeine בעיקר.

  31. הייט-אשברי

    7 ספט 2016 22:23:17

    טור שנון כרגיל שלך – אשך .

    רק מה – המוזיקה , אפאס… , מתאימה לצעירים כמוך שגדלו על שנות השמונים ולא הכירו את הדבר האמיתי.
    THE WHO , ROLLING STONE , KINKS , LED ZEPPELIN ,
    MOODY BLUES , KING CRIMSON , GENESIS , DOORS , BLOOD SWEAT & TEARS ועוד ועוד . אלה האמיתיים . בין אם מדובר ברוק כבד , ארט רוק , גלאם רוק , פסיכדלי וכל סגנון ראוי לשמו אחר , תקופת הזוהר שלא תחזור נמצאת בשנות הששים והמחצית הראשונה של השבעים . שלא לדבר על הביצוע המגוחך לבלדה
    I STARTED A JOKE של הבי.ג'יז. מנוחתם עדן ( חוץ מבארי ) .

  32. ג.ק.

    8 ספט 2016 01:12:24

    הפוסט הכי טוב אבר.

    עזבו נבא רגע, פיית' נו מור באמת אחת הלהקות הכי טובות והכי אנדרייטד בהיסטוריה. למעשה אני די בטוח ככל שעובר הזמן שהיא הלהקה האהובה עליי ביחד עם Tool. לא היה ולא יהיה זמר טוב יותר בעולם מאשר מייק פאטון – וכן, זה כולל גם אלילים כמו פרדי מרקיורי. מה לעשות, הבחור הזה לא ידע לשיר סול של שחורים ואז לדפוק גראולים ומיד אח"כ לעשות שנסון באיטלקית.

  34. איש הערפל

    8 ספט 2016 18:11:48

    אחלה פוסט!!
    1 – למרות האהבה שלי לפאטון אני עדין חושב שההיפטרות מג'ים מרטין הגיטריסט עם הצליל שכלכך אפיין את פיית', גמר את הלהקה.
    2 – אני זוכר ערב ברוקסן, לירון תאני מציג את "השיר החדש של פיית' נו מור midlife crisis" עף לי המח
    3 – לראות את פיית ואז את סווייד היה אחד השילובים הכי מוזרים בחיי, מצד שני יש יותר טוב מלצאת שבת מהצבא ולראות הופעות כאלה, חוזר לזה מחר!

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט