פוסט מאנדיי נייט פוטבול (תרתי משמע, שבוע 8) / גיא רוזן


תוצאות משחקי שבוע 8 (בסוגריים, מאזני הקבוצות)

 

טנסי טיטנס (4 – 4) 36 – ג'קסונוויל ג'אגוארס (2 – 5) 22
סינסנטי בנגלס (3 – 4 – 1) 27 – וושינגטון רדסקינס (4 – 3 – 1) 27
אינדיאנפוליס קולטס (3 – 5) 14 – קנזס סיטי צ'יפס (5 – 2) 30
טמפה ביי באקנירס (3 – 4) 24 – אוקלנד ריידרס (6 – 2) 30
ניו אורלינס סיינטס (3 – 4) 25 – סיאטל סיהוקס (4 – 2 – 1) 20
יוסטון טקסנס (5 – 3) 20 – דטרויט ליאונס (4 – 4) 13
קליבלנד בראונס (0 – 8) 28 – ניו יואר ג'טס (3 – 5) 31
באפלו בילס (4 – 4) 25 – ניו אינגלנד פטריוטס (7 – 1) 41
קרולינה פנתרס (2 – 5) 30 – אריזונה קרדינלס (3 – 4 – 1) 20
דנבר ברונקוס (6 – 2) 27 – סן דיאגו צ'ארג'רס (3 – 5) 19
אטלנטה פלקונס (5 – 3) 33 – גרין ביי פקרס (4 – 3) 32
דאלאס קאובויז (6 – 1) 29 – פילדלפיה איגלס (4 – 3) 23
שיקגו ברס (2 – 6) 20 – מינסוטה ויקינגס (5 – 2) 10

 

כמה מחשבות על השבוע שהיה:

 

קשה שלא להתחיל עם הפטס:
טם בריידי. הוא מסר את הטאצ'דאון ה-12 שלו העונה. יש רק 10 קווטרבאקים שמסרו יותר מסירות לטאצ'דאון. רק שבריידי שיחק רק 3 משחקים העונה.
בכלל, בריידי בן ה-39 נותן עונה לפנתאון – 73.1 אחוזי השלמה, 9.84 יארד למסירה – הנתונים הטובים ביותר שלו בקריירה.

 

יכול להיות שקווטרבאק שלא שיחק ב-4 המשחקים הראשונים של העונה יזכה ב-MVP???

 

הרמוניה קוסמית, העובדה שאת שיא התפיסות לטאצ'דאון (69), גרונקובסקי עשה מול האחים ראיין.

 

רק להזכיר לאוהדי הפטס מה קורה לקבוצתם בעונות שהם פותחים כל כך חזק
(רמז – זה נגמר בשברון לב בפלייאוף.)
(אני עדיין דבק בבחירתי בהם כאלופים בפוסט הפריוויו לעונה.)

 

מי "שמחזק" את הרמז, הוא ביל בליצ'ק. הוא שלח את קולינס, הליינבקר המוכשר, תמורת בחירת דראפט (סיבוב שלישי).
קודם כל, הוא יכל להשאיר אותו, ולקבל פיצוי אחרי שהיה חותם בקבוצה אחרת.
ובנוסף, זו אחת השנים האחרונות של בריידי בכושר של MVP, זה לא הזמן להחליש את ההגנה.

 

ואם כבר מדברים על ההגנה של הפטס – ההגנה שלהם ממוקמת במקום ה-14 בספיגת יארדים למשחק.
(למען ההוגנות, חובה לציין שהם במקום ה-3 בספיגת נק' למשחק – פועל יוצא של מיעוט איבודים, והגנת רד זון לא רעה)

 

מה יכול להתאים יותר ממעבר חד מבריידי של הפטס, לפיצפטריק מהג'טס –
הוא "הצליח" למסור 30 יארד במחצית הראשונה במשחק מול הבראונס. הבראונס! אותה קבוצה שבשבוע שעבר אפשרה לבנגלס 559 יארד!
למזלם של הג'טס, במחצית השנייה הוא מצא את לפרקון המזל שלו, והוסיף 228 יארד למאזן.

 

מה עוד אפשר לכתוב על הריידרס?
קבוצה לא ממושמעת, מיליון דגלים, הגנה מזעזעת.
אה, כן, הם במאזן 6 – 2, והם פוגשים בשבוע הבא את הברונקוס במאבק על ראשות הבית –
Must see TV

 

דרק קאר שבר את שיא היארדים למשחק של הריידרס – הוא סיים את המשחק עם 513 יארד ו-4 טאצ'דאונס. ולחשוב שחסרו לו לפחות 100 יארד בגלל פנלטיס.
(לריידרס היו 23 פנלטיס ל-200 יארד. אאוצ'..)
(ה-"אאוצ'" מכוון לטמפה ביי. הם קיבלו מתנה, ועדיין הפסידו)

 

כבר כתבתי שבשבוע הבא דרק קאר פוגש את ההגנה של הברונקוס!!!
(כן, כתבתי. אבל אני כל כך שמח שאפשר להתלהב ממפגש בין אוקלנד לברונקוס!)

 

קצת לכלכתי על הברונקוס בשבועות האחרונים. אבל להגנה שלהם היו נסיבות מקלות –
הם עוד לא התגברו על העזיבה של מאליק ג'קסון, ודמרקוס וור החמיץ 5 משחקים.
ועדיין –
הם ראשונים בליגה בסאקס, ראשונים בהגנה על המסירה (מקום שלישי ריצה + מסירה), והם גורמים להמון איבודים (8 אינטרספשינס, 7 פאמבלס)

 

מה תגידו על הראנינג באק החדש של גרין ביי?
ארון רודג'רס סיים משחק עם 60 יארד ריצה (שיא קריירה).

 

משחק נהדר, אטלנטה – גרין ביי. ההגנות לא משהו, אבל לראות 2 קווטרבאקים מדהימים (כן, מאט ראיין השנה מדהים), התקפה רודפת התקפה, זה אחלה פוטבול.

 

ואם כבר מדברים על אטלנטה – בשנה שעברה הפ פתחו עם אותה כמות ניצחונות כמו השנה, ואז התפרקו.
בשנה שעברה זה היה בגלל לןח משחקים קל בתחילת העונה.
השנה? ניצחונות גדולים – על גרין ביי, על הברונקוס, על סיאטל.
הם "על באמת".

 

האם מינסוטה הם ה-"אטלנטה" של השנה?
התוצאות לאחרונה לא משהו, אבל ההגנה עדיין טובה. אם הם יצליחו לייצב את קו ההתקפה (הפצוע לעייפה), הם עוד מסוגלים לחזור ולהיות רלוונטיים העונה.

 

התחרות היחידה של אטלנטה בבית, הסיינטס, ניצחו גם הם את סיאטל.
(רגע, מה??? הסיינטס הם התחרות של אטלנטה? מי היה מאמין…).

 

דרו בריס היה, ונשאר, אחד הקווטרבאקים הטובים במשחק. קצת כמו חברו לעיר, אנתוני דייויס, גם הוא סובל מכך שסביבו קבוצה "לא משהו".
אבל בבית, עדיין ניתן לראות את יד-הנפץ בריס מנצח משחקים. 338 יארד למשחק יש לבריס. מקום ראשון בליגה.

 

איך מסבירים את הבנגלס?
זה פשוט – מארווין לואיס. 3 מ-7 תוצאות התיקו האחרונות ב-NFL, הושגו במשחקים שלו.

 

דאלאס – איגלס. זה היה אחלה משחק שבעולם. קשוח, ומותח.

 

מי היה מאמין שבית המזרח של ה-NFC יהיה הבית הכי תחרותי ב-NFC?

 

עד כמה קו ההתקפה של דאלאס טוב?
מספיק טוב בשביל שהמאמן של הקבוצה ינסה דאון רביעי ליארד, בהארכה. דק פרסקוט השיג את היארד, ובהמשך, גם את הניצחון.

 

עד כמה דק פרסקוט טוב?
קשה לדעת, בעיקר בגלל שקשה לשפוט את משחקו לאור קו ההתקפה הנהדר של הקבוצה. אבל הוא הראה המון אופי, כאשר במשחק, אולי היכי גרוע שלו העונה, הוא מוביל בביטחון עצום את הדרייב שמשווה את המשחק.
יש סיבות לאופטימיות בדאלאס.

 

אחרון –
הברס . ניצחו. את. הויקינגס.
ג'יי. קאטלר. היה. מצויין.
סוף העולם מגיע!!!

 

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. חזק 🙂
    פעם ראשונה בהרבה שנים שהליגה מרגישה קצת לא כוחות.
    המון קבוצות חלשות או פצועות או לא בכושר. ואין מי שנראה שיכול לפאטס.
    יש מצב לשתי קבוצות טקסניות בפלייאוף? יאללה שוואט יחזור כבר ליוסטון

    1. יוסטון מרחק ניצחונות על טנסי והקולטס (2 המשחקים בחוץ) מלהבטיח את ראשות הבית.
      כרגע, הם הפייבוריטים לקחת את הדוויזיה.

  2. תודה. אכן מחזור מעניין.
    ולמרות כל הירידות על ההחתמה של אוסווילר, יוסטון כרגע בראש הבית ובפלייאוף. יכול להיות שזו היתה עיסקה טובה לשני הצדדים (כלומר גם דנבר וגם יוסטון)?

    1. שאלה מעניינת.
      יש הבדל מהותי בין 2 הקבוצות –
      דנבר ידעו מה יש להם ביד (אוסוויילר וסמיאן), וכמה הם מוכנים לשלם.
      ליוסטון פשוט לא היה קווטרבאק סביר, אז להם הייתה פחות ברירה.

      אוסוויילר לא מדהים, אבל פעם אחר פעם הוא מצליח לשלוף קמבאקים מרשימים למדי,
      כך שבהחלט יש מצב שאתה צודק.

        1. אז מה זה אומר, שהיה עדיף להם להמר על ק"ב אחר? אם (וזה אם גדול) הם מצליחים לקחת את הבית ולעלות לפלייאוף, לדעתי ההחתמה השתלמה. הם בדיוויז'ן עם (מי שנחשב ל) קווטרבק-על, ולכן אם הם עולים על חשבונו לפלייאוף זו כבר הצלחה מבחינתם.

          1. הם כבר עשו את זה בעונה שעברה עם ברייאן הוייר וריאן מאלט. אתה רוצה להגיד לי שאוסוויילר יותר טוב? טעות גדולה לדעתי שגם פוגעת בהם בעתיד.

          2. יש להם ק"ב טוב בהרבה מאוסווילר על הספסל (Tom Savag is real!). אוסווילר פשוט לא טוב, כשיש לך דיאנדרה הופקינס ששנה שעברה תפס כל דבר שהיה באיזור שלו ואתה לא מצליח למסור לאיזור שלו זה פאק של הק"ב. לא הגיוני שקבוצה עם כל כך הרבה כישרון של הskill players שלה במשחק המסירה משחק אחרי משחק תסיים עם פחות מ200 יארד במסירה (לצורך העניין, קליבלנד בלי ק"ב, עם פריור פצוע (שזה בכלל ק"ב שעשה העונה הסבה לרסיבר) וחצי בארנידג' (שפשוט לא מוסרים לו באנדזון למרות שהוא הכי טוב שם באיזור הזה) מסרה 300 או קרוב לזה בשלושה משחקים האחרונים, במשחקים די תחרותיים (לא היה שם יותר מדי ג'ארבג' טיים שמנפח סטיסטיקות (כמו כל משחק טוב בקריירה של בלייק בורטלס).

  3. בריידי אמנם אדיר אבל הוא שיחק כבר 4 משחקים ולא 3. (אני רוצה להזכיר לך שהימרת על הג'ייאנטס מצד שני).
    השיא של רודג'רס הוא למעשה 66 יארד על הקרקע אבל זה היה בפלייאוף. אם כבר ראנינג בק חדש, איזה מן שם זה ריפקובסקי? האח החורג של גרונק?
    לגבי הוויקינגס חשוב להזכיר שהם איבדו את פיטרסון וברידג'ווטר עוד לפני שהענה התחילה וסובלים גם מהמון פציעות בעיקר בקו ההתקפה.
    לכל מי שהתלונן על האיכות בשבוע שעבר – איזה שבוע נהדר של פוטבול קיבלנו.

      1. אתה חושב שדאלאס מסוגלת להגיע לסופרבול? מובלת ע"י שני רוקים? הקווטרבק הרוקי האחרון להגיע לסופרבול היה ביג בן אם אני לא טועה. קשה לי לראות את זה קורה ומעניין לראות מה יהיה בדאלאס אחרי הפסד ומשחק גרוע של פרסקוט.
        הרי זה מתכון לבלאגן, הקהל בטקסס צמא להצלחה, רומו יושב ומחכה להזדמנות האחרונה, וויטן מתגעגע לרומו, ג'רי ג'ונס. הכל רק מחכה לקריסה מפוארת

        1. והקריסה הייתה אמורה להתחיל השבוע רק שהם גירדו ניצחון שלא הגיע להם מול איגלס חזקים מאוד שעשו שטויות בסוף

  4. פוסט נאה מאד.
    אני ממש מתרשם מהיכולת שלך, גיא, לאסוף את כל האינפורמציה שאתה מצליח לאגור בלפחות 3 סוגי ספורט, ואז לעבד את זה למחשבות מעניינות שנותנות הרבה ידע על השכבה העמוקה יותר של הקבוצות, כלומר לא רק תוצאות וכו'.
    אטלנטה – גרין ביי היה אחד המשחקים הטובים שראיתי .

  5. יש לי מיני-תיזה שאני מסתובב איתה כבר כמה זמן לגבי הפוטבול:
    בעיקרון – כולם רוצים להיות ק"ב. כל ההילה וכל תשומת הלב מופנים אליך. לכן, הרבה ילדים מתאמנים ומתמקצעים בתפקיד הספציפי הזה, מה שגורם לי להאמין שההבדלים בין המצוינים שבמצוינים במקצוע הזה (נגיד 32 הפותחים בליגה) אינם משמעותיים בצורה קיצונית. אפשר לומר דברים דומים לגבי הראנינג-בקס. אז אם ההבדלים לא תהומיים, איך ייתכן שיש לנו בריידי מחד גיסא ופיצפטריק מאידך?
    לדעתי הרבה טמון בקו ההתקפה ובזמן ובשקט (!!) שהוא נותן לק"ב/ר"ב שלו לבצע את זממו, וכמובן גם בצוות האימון ובמטרות המסירה. המחשבה שלי היא שאם תשים את הויר בפאטס, עדיין תקבל עונה מצוינת ואולי אפילו סופרבול (טוב זה קצת מוגזם…). מצד שני, לגייס ולאמן קו התקפה מפחיד כמו של דאלאס, יכול לגרום לק"ב רוקי להיראות נהדר, כמו גם לכל רץ אחורי בשנים האחרונות.
    מה אני בעצם בא להגיד? שבגלל האטרקטיביות של תפקיד הק"ב, לא ייתכן הבדל משמעותי במיוחד ביכולות של כל החבר'ה שנמצאים בטופ של הפירמידה. הבדלים גדולים יכולים להיות כאשר מדובר בתפקיד/ענף זניחים ולא פופולריים – כמו למשל (וסליחה על דברי הכפירה האנטי-פטריוטיים) במקרה של טדי רינר ושליטתו המוחלטת בג'ודו.
    ולאן כל זה מוביל אותי? שזה כמעט חסר משמעות להתעקש על ק"ב טוב ולשלם עליו הון, כי אם תבנה מערכת נכונה אז גם פרסקוט וגם רומו ייתנו תוצרת, או גם מורי וגם אליוט, או גם בריידי וגם מאט קאסל. חשוב יותר לבנות להם מערכת עוטפת נכונה ואיכותית, כי אם פלאקו ואיליי יכולים לקחת סופרבולים – אז גם אתם יכולים! (-:

    והתהייה שלי היא זו – האם התיזה הזו יכולה להיות נכונה גם לענפי ספורט אחרים?

    1. ראית את רודג'רס נגד אריזונה בשנה שעברה?
      את ההייל מארי שהוא זרק, אני לא יודע עוד כמה קווטרבקים היו יכולים לזרוק.
      או את בריידי, דווקא במשחק ההפסד לברונקוס. עם קו התקפה מפורר, ולחץ מטורף של הגנה היסטורית, הוא היה מרחק השלמה אחת מסופרבול נוסף.
      העילית של הקווטרבאקים, שווים את הכסף. מספיק לראות את ההישגים שמאנינג הביא לקלקול הידוע בכינוי ה-"קולטס" בשביל להבין מה מסוגל לעשות קווטרבאק גדול.

      מתי אתה צודק?
      הדרג השני והשלישי של הקווטרבקים. פיצפטריק לא שווה את הכסף שמשלמים עבורו. גם פלקו לא.

      (למזלם של אוהדי הברונקוס, יש להם GM שמבין את המתמטיקה הנ"ל היטב)

      1. אבל כששמת את קאסל בפאטס, זה נגמר בעונה של 5:11 (כמו בריידי שנה אח"כ נדמה לי), והשנה כשג'ימי ג'י מסר בתחילת העונה קיבלנו 2 או 3 נצחונות בלי הפסד, לא?
        וכמה מאיתנו דיברו על השיאים המדהימים של ג'מאל מורי, רק כדי לראות את אליוט השנה עושה את אותו הדבר?

        1. מאזנים יכולים להטעות. חוזק לוח המשחקים משתנה מאד מעונה לעונה. עובדתית זו העונה היחידה בעשור האחרון שהם לא היו בפלייאוף.
          לגבי רצים אחוריים אני לגמרי מסכים איתך ולכן לא תראה כמעט בחירות סיבוב ראשון ברץ אחורי.

          1. אם כבר אז חוזק הלו"ז גרם להם לשחק מול הטובות (בעונה של קאסל) וליריבתם (שסיימה נדמה לי עם אותו מאזן ועלתה בגלל שובר שיוויון) עם יריבות נחותות. ובשנה שאחרי, בריידי "נהנה" מלו"ז נוח יותר כי הם סיימו שניים בבית. חוזק הלו"ז פה הוא טיעון שדווקא תומך ברעיון שלי, לא מפריך אותו.

          2. לפאטס היה את הלו"ז ה-11 בחוזקו ב-AFC באותה עונה וה-23 בכלל הליגה חוזק הניצחונות היה ה-12 ב-AFC באותה עונה.
            הבתים איתם נפגשים משמעותיים לחוזק הלו"ז הרבה יותר מהמיקום בסוף העונה שקובע רק 3 משחקים (ולא תמיד הקבוצות הנ"ל חזקות גם בעונה שאחרי).

      2. או אפילו דוגמא יותר עדכנית – כל משחק של הקולטס העונה. לאק במו ידיו עושה שם הכל, כולל לנסות לחפות על ההגנה המזעזעת שלהם

    2. ינון התזה שלך מוטעית מהבסיס מכיוון שכבר מגילאים מוקדמים יש הכוונה לתפקידים שונים שיש להן דרישות מאד שונות. ההבדלים בעמדת הק"ב הם מאד משמעותיים מכיוון שהם לא מיומנויות פיזיות בבסיסן אלא יותר מנטליות קוגניטיביות. אני מאד מסכים עם הקביעה שלך לגבי שאר העמדות. דרך אגב ה"מאניבול" הזה הוא מה שהפך את הפטריוטס לארגון כל כך מצליח.

  6. אתם באמת חושבים שנקבל טבלה שונה כל כך אם נערבב את הק"ב בליגה ונחלק אותם רנדומלית?
    ברור לי שזו מחשבת כפירה שדופקת כדור בראש לכל הדוקטורינה של הגיבור האמריקאי שמציל את המצב, אבל לדעתי זה לא רחוק מהאמת.
    הרי בגילאים צעירים גם הפיצפטריקים היו כוכבי על זוהרים ביחס לסביבתם, הם הרי לא נולדו ג'ינו סמיתים…

    1. הק"ב המחליפים בליגה הם מוכשרים מאד אבל ה-NFL ביחס למכללות זה סיפור שונה לחלוטין. מהירות התגובה הנדרשת היא גדולה בהרבה ולכן תראה כל כך הרבה כוכבי מכללות כושלים במקצוענים. זה לא הופך אותן לשחקנים גרועים.
      זה הבדל מהותי שמפריד בין הק"ב בעילית לשאר. כמובן שגם ק"ב מוכשר ככל שיהיה לא יכול להצליח כששאר מערכי הקבוצה נחשלים (בדיוק כמו אנתוני דיוויס בניו אורלינס לדוגמא).

      1. אבל אם תשים אותם בדאלאס, שם יהיה להם את האקסטרא שתי שניות למסור, פתאום תראה שהם כן מתאימים לליגה.

        1. לא כל אחד. קח את טים טיבו לדוגמא. ברור שקו התקפה טוב עוזר לק"ב אבל זה לא כל הסיפור – קח לדוגמא את מאט קאסל וברנדון ווידן מאחורי אותו הקו בעונה שעברה.

  7. תודה רבה גיא!
    רק תיקון קטן, אטלנטה לא ניצחו את סיאטל. היה את הפנלטי שלא נשרק של שרמן על חוליו ג'ונס שגמרה את המשחק.

  8. גיא תודה.

    בית המשוגעים של אורלנד ממשיך. יותר נכון חוץ המשוגעים כי הקבוצה מנצחת בחוץ ומפסידה בבית…

    והמבחן האמיתי מגיע בראשון, לא עוד קבוצות 0.5 ומטה, אלא האלופים הגאים. יהיה דיסקו.

  9. רעיון מצויין של סיכום המשחקים. איזה משחק בין אטלנטה והפקרס! איזה ספור זאת דאלאס! והפטס? רק ממשיכה לנצח ובריידי ממשיך לעשות את שלו! קרולינה התעוררה מאוחר מדי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט