היום לפני 52 שנה: בילי מילס האמריקאי מנצח את ה-10,000 מ' בהפתעת הא"ק הגדולה מכולן / מנחם לס

 

היתום שכל ארה"ב הפכה למשפחתו

 

בילי מילס, יתום משבט ה- Sioux האידניאני של דרום דקוטה זכה היום לפני 52 שנה  במדליית הזהב בריצת 10,000מ' באולימפיאדת טוקיו של 1964. היתה זו ס"כ הריצה הששית בחייו למרחק

הוא נולד ב-

 Pine Ridge Indian Reservation for Oglala Sioux people. His given native name, Makata Taka Hela, loosely means "love your country."[4] He was orphaned when he was 12

ייתכן והיתה זו הפתעת הא"ק הגדולה ביותר בכל האולימפיאדות.

בילי רץ רק 5 ריצות 10,000 מ' לפני כן בחייו וניצח רק אחת מהחמש בזמן 29 דקות ו-10 שניות.

הוא לא היה זר לריצות ארוכות כי כבר מכיתה ח' בבית הספר ליתומים בפיין רידג', דרום דקוטה, הוא החל לרוץ כדי להיכנס לכושר למה שהוא רצה באמת להיות: מתאגרף במשקל קל.

הוא היה סגן בצבא ארה"ב במחנה המרינס 'גלוטייד-ביי-דה-לייק' במישיגן כשהמבחנים האמריקאים לאולימפיאדה נערכו בשיקגו. חבריו הקצינים של מילס – שרץ להנאתו 100-120 ק"מ לשבוע "כדי לשמור על כושר, וכדי לקבל את 'ההיי' שריצות ארוכות מספקות לאלה שמתמידים – דחפו אותו להירשם למבחנים. הוא למעשה אחר את ההרשמה אבל כנראה שבגלל היותו קצין בצבא ארה"ב אישרו את השתתפותו.

לפני שהתנדב לצבא האמריקאי, אחרי שסיים בי"ס תיכון עם פנימייה ליתומים (הוא איבד את אימו כשהיה תינוק ואביו ניפטר כשהוא היה בן 12) הוא התקבל לאוניברסיטת קנזס על מילגה לריצות שדה (CROSS COUNTRY”") והישגו הגדול ביותר היה שהוא זכה באליפות הקונפרנס בריצת 2 מייל ריצת שדה.

בילי הצנום (1.78, 69 ק"ג) הרגיש עם חמישה סיבובים לסיום שיש לו סכוי. הוא עבר את הרץ האמריקאי הטוב ביותר ג'רי לינגרם, ואז בישורת האחרונה הוא OUTKICKED את בעל השיא העולמי ב-10,000 מ' של אז, האוסטרלי רון קלארק, ואת הרץ  הטוניסאי הגדול מוחמד גאמודי הנפלא.

"כשראיתי את הדגל האמריקאי עולה לראש התורן חשבתי שאתחיל לבכות, אך כקצין בצבא האמריקאי ניסיתי בכל כוחי לעצור בדמעותי". אבל אשתו מילסיס לא התאפקה ופרצה בבכי כשהיא מחזיקה בזרועותיה את תינוקם בן 6 החודשים.

הוא סיים בזמן 28.24.4 דק'. זמנו הטוב ביותר למרחק זה עד ריצה זו היה 29:10 דק'. לא יאומן כי יסופר.

 

Billy Millsís victory was among the most stunning in Olympic history. Sprinting from the top of the homestretch before a crowd of 75,000, he overtook both Mohamed Gammoudi and Ron Clarke of Australia, the favorite, by three yards in 28 minutes 24.4 seconds. The leaders had lapped several runners in the field, and the finish was congested. According to the Olympic historian David Wallechinsky, Clarke, the 10,000 world recordholder, said, "It was like a dash for a train in a peak-hour crowd."Because of the congestion, Mills was unable to take a victory lap. On a rainy day in 1984 he returned to a silent National Stadium in Tokyo along with his wife, Pat, the Olympic filmmaker Bud Greenspan and a film crew and took that lap. "Toward the end of my lap," he told the writers Lewis Carlson and John Fogarty, "I heard one person clapping. It was Pat, clapping for me. I started to cry. I needed that victory lap so badly. I started crying, and rather than let the group see me cry, I lifted my face up to the rain, walked up the track a way to get my composure, then finished the lap."

Mills and his wife live in Sacramento, Calif. He owns and operates a speakers bureau and is the national spokesman of Running Strong for American Indian Youth, a nonprofit organization that helps

 

 

 

Post-Olympics

Mills later set U.S. records for 10,000 m (28:17.6) and the three-mile run, and had a 5,000 m best of 13:41.4. In 1965, he and Gerry Lindgren both broke the world record for the six-mile run when they finished in a tie at the AAU National Championships, running 27:11.6.[9]

Post-running career

Mills is the co-founder of the nonprofit group Running Strong for American Indian Youth with Eugene Krizek. The aim of Running Strong is to help American Indian people fulfill their basic needs -food, water, and shelter- while also helping their communities gain self-sufficiency and self-esteem. He now acts as a spokesperson for the group and travels the country speaking out for and on behalf of Native American communities.[10] Mills charity work also includes diabetes prevention and management education for adults and especially for youth. Being a diabetes patient himself Mills helps people with diabetes learn how to maintain a healthy lifestyle and improve their lives.[11]

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה מנחם.
    ראיתי על כך סרט כל שהוא ( אולי ציינת ).
    הם דחפו אותו שם כי לא רצו שאנדיאני יזכה.
    בכלל ה 10,000 היא ריצה מרתקת עם הרבה סיפורים.
    אני זוכר את רצי העבר הגדולים מתקופתנו גברסלסי ובאקלה.
    אני גם זוכר את הקרב האדיר של סקאח וצילמו בברצלונה .
    ריצה טאקטית ונפלאה.

  2. רון קלארק היה מועמד לניצחון והיה הרץ הטוב ביותר באותה שנה אבל בגמר הוא פישל. אגב נחשון שוחט כתב עליו מאמר מצוין בסדרת הכתבות על הריצות הארוכות. מומלץ מאד למי שמתעניין בתחום.

  3. תודה מנחם על הפינה הנוסטלגית הזו. אמנם בביסבול ןפוטבול אני בור ועם הארץ אבל בנושאים אחרים נהנה מאד לקרוא

  4. יופי של פוסט. חובה לראות את הוידיאו של סיום הריצה עם הצעקות של הפרשן look at mills, look at mills – אחד מרגעי שידורי הספורט החזרים ביותר. האבסורד שהפרשן פוטר בעקבות זאת בגין הפגנת "חוסר מקצועיות".

    כדי להבין את גודל הסנסציה צריך להבין איזה רץ אדיר ופורץ דרך היה רון קלארק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט