לאחר שסימנה "וי" גדול על חזרתו של פול ג'ורג' מפציעה קשה בדרך חזרה אל הפלייאוף, אינדיאנה רוצה לחזור כבר העונה לצמרת המזרח. האם היא התחזקה מספיק כדי לעשות זאת?

אולם ביתי:  בנקרס לייף פילדהאוס, המכיל 18,165 מקומות ישיבה. בעונה שעברה הגיעו למשחקי הקבוצה 690,733 צופים (16,847 למשחק, תפוסה של 92.5%, מקום 21 בליגה).

מאזן בעונה שעברה: 37-45. הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף לאחר הפסד 4-3 לטורונטו.

מאמן: נייט מק'מילן, בעל 12 שנות ניסיון כמאמן ראשי בליגה (7 בסיאטל ז"ל, 5 בפורטלנד). מאזנו בעונה הרגילה עומד על 478 ניצחונות לעומת 452 הפסדים (51.4% הצלחה).

מה שהיה

שני סימני שאלה ריחפו מעל העונה הקודמת של אינדיאנה: הראשון היה סביב השאלה, האם הקאמבק של פול ג'ורג' יצליח, והשני, התייחס לשאלה האם הקבוצה תצליח לעבור לקצב משחק מהיר, כרצונו של לארי בירד נשיא הקבוצה.

לגבי ג'ורג', ניתן לכתוב בביטחון מלא שהקאמבק הצליח. זו הייתה שנה מרשימה ביותר של שחקן העל מאינדי ׁ(כולל התחלה פסיכית), שקלע 23.1 נק' למשחק (ב-81 משחקים), סיפק הגנה אישית נפלאה, והיווה איום תמידי מחוץ לקשת (קלע 210 שלשות). על הדרך, ג'ורג' אף הפך ל"פייסר" השני שקלע מעל 200 שלשות בעונה (רג'י מילר עשה זאת רק פעם אחת, כשקלע 229 שלשות ב-1995/6).

לגבי יכולתה של הקבוצה לעבור לשחק בקצב מהיר, התשובה הייתה שלילית. ווגל (שהשתפר באופן השימוש בספסל במשחק כדורסל) לא הצליח לשנות את אופי הקבוצה, שהמשיכה להתגאות באחת ההגנות הטובות בליגה (לא מעט בזכות השתלבותו הנהדרת בחמישייה של יאן מהימני), אך נשארה קבוצת התקפה ממוצעת ומטה.

עם זאת, קשה שלא לזקוף לזכות ווגל את העובדה שהצליח להחזיר את הפייסרס לפלייאוף בעונה לא פשוטה במזרח התחרותי, תוך שילובו ההדרגתי של מיילס טרנר הכל כך מוכשר. מי יודע, אולי אם הפייסרס הייתה מפתיעה את טורונטו, ווגל עדיין היה עומד על הקווים…

אבל זה לא קרה, וכעת, עם קיץ שכלל לא מעט שינויים, הקבוצה מוכנה לצאת לדרך חדשה.

קיץ 2016

ברוכים הבאים: ג'ף טיג (טרייד, מאטלנטה), ת'דאוס "ת'ד" יאנג (טרייד, מברוקלין), אל ג'פרסון (חופשי, משארלוט), ארון ברוקס (חופשי, משיקגו), קווין סראפין (חופשי, מהניקס), ג'רמי אוואנס (טרייד מדאלאס), ג'ורג' ניאנג (דראפט)

שלום ולא להתראות: ג'ורג' היל (טרייד ליוטה), סולומון היל (ניו אורלינס), ג'ורדן היל (מינסוטה), טיי לוסון (סקרמנטו), יאן מהימי (וושינגטון)

כאמור, הקיץ של אינדי החל באופן רשמי זמן קצר לאחר הפלייאוף, עם ההודעה על כך שווגל לא ימשיך בקבוצה לאחר תקופה באמת מצוינת, שכללה שתי העפלות לגמר המזרח.

הבשורות הטובות מבחינת המועדון, היא שמי שיחליף אותו, נייט מק'מילן, לא יידרש לתקופת התאקלמות ארוכה, שכן בשלוש השנים האחרונות הוא כיהן כעוזר המאמן של אינדי, וככזה הוא מכיר את המערכת מבפנים ומודע לחסרונות וליתרונות של שיטת המשחק אליה הורגלה הקבוצה.
מקמילן (שבשנותיו בפורטלנד הנהיג דווקא קצב משחק איטי) אף מודע לרצונם של אנשי הקבוצה לעבור ולשחק בקצב מהיר יותר, ועם חבר'ה כמו ג'ף טיג שהגיע בטרייד, זה יכול לעבוד.

בכלל, ההגעה של טיג לאינדי מעניינת ביותר. מלבד העובדה שהוא צפוי לזכות באהבת הקהל בזכות היותו יליד אינדיאנה, ולחסוך תשלומי שכר דירה, הקבוצה סוף כל סוף הצליחה להשיג רכז דומיננטי עם יכולת לשלוט בקצב (הניסיון עם לוסון פחות הצליח).

טיג, שסיפק כמה עונות מעולות באטלנטה, לא נראה שבור לב עקב עזיבת ההוקס, וישמח להיות המס' 2 של פול ג'ורג' באינדיאנה (לפחות בעונה הקרובה בה הוא מסיים חוזה).השאלה היא כיצד הגעתו תשפיע על מונטה אליס, שבגיל 31 ולאחר עונה לא טובה (13.8 נק' ב-42.7% מהשדה), יצטרך להתרגל למצב בו הוא יקבל פחות כדורים, מה גם שהעונה ג'ורג' היל לא יהיה שם כדי לחפות עליו בהגנה.

בנוסף, אינדי השיגה שני שחקנים מנוסים שבהחלט יכולים להתגלות כערך מוסף. ת'ד יאנג, מנקודות האור הבודדות בברוקלין אשתקד, יקבל בגיל 28 סך הכל הזדמנות להוכיח שהוא שחקן חמישייה לגיטימי בקבוצה בעלת יומרות, וככל הנראה יהיה אחד ממובילי הקבוצה בדקות משחק.

לקינוח, אינדי השיגה במחיר מבצע של 10 מיליון לעונה את מי שבשיאו נחשב לאחד משחקני הפוסט הטובים בליגה – "ביג" אל ג'פרסון. בגיל 31, הסנטר הבאמת מוכשר מגיע כשהמניות שלו בשפל לאחר עונה איומה בשארלוט, בה הירבה להחמיץ משחקים ואיבד את מקומו בחמישייה.

על פניו, החתמתו של ג'פרסון נוגדת את רצונה של הקבוצה לשחק מהר (או לרוץ בכלל), אבל עדיין מדובר בהחתמה מעולה, בטח כשנזכרים באיכויות המוכחות שלו, ובגובה החוזה (שיהיה קל להעביר בטרייד במידת הצורך).

ג'פרסון כרגע הוא גם המבוגר והמנוסה בשחקני הקבוצה, ושילוב שלו לפרקים עם טרנר האתלטי והצעיר בחמישייה עוד עשוי להתגלות כהצלחה.

מה שיהיה

חמישייה משוערת: ג'ף טיג, מונטה אליס, פול ג'ורג', ת'ד יאנג, מיילס טרנר

ספסל: ג'פרסון, סי ג'יי מיילס, רודני סטאקי, לאבוי אלן, ארון ברוקס, קווין סראפין, ג'רמי אוואנס, ראחים כריסטמס, ג'ו יאנג, גלן רובינסון, ג'וליאן סטון

אחת המטרות המובהקות של הקבוצה היא לשנות את קצב המשחק, ולקלוע יותר, כשהכיוון הוא לשחק גם בשיטת הסמול בול.

ג'ף טיג, מונטה אליס (והמחליף הנצחי ארון ברוקס) בהחלט עשויים להנות מקצב המהיר, כאשר מיילס טרנר המבטיח נראה מספיק נייד ומוכשר כדי להשתלב.

תד' יאנג, פאוור פוורוורד בגובה 2.03 שהוריד אשתקד 9.9 ריב' למשחק וקלע 15.1 נק',  הובא אף הוא בידיעה שהוא יכול להשתלב בפילוסופיה החדשה של המועדון, אם כי לא ברור האם הוא יכול לחזור ולאיים על הסל גם מחוץ לקשת (31.9% בקריירה).

שימו לב לתנודתיות החריגה בכמות הניסיונות שלו מחוץ לקשת בכמה משנותיו בליגה: לאחר עונת הרוקי שלו, בה זרק 19 פעמים בסה"כ לשלוש, בעונתו השנייה והשלישית הוא זרק 164 ו-138 פעמים בהתאמה. בשלוש השנים הבאות, הוא יזרוק 34 פעמים, סך הכל (!), ואז, בעונה העוקבת, הוא יזרוק 292 פעמים!
בשנה וחצי שלו בברוקלין, יאנג קלע 26 שלשות מ-80 ניסיונות (32.5%), ויהיה מעניין לדעת איזו גרסא שלו נקבל באינדי. האם נראה את יאנג מנסה את מזלו גם מבחוץ, או שנראה אותו בעיקר באיזור הצבע, מנסה להשיג נקודות מריבאונד התקפה וחפירות.

מכאן, נעבור לכוכב הגדול של הקבוצה, הלא הוא פול ג'ורג'. לקלוע מרחוק ולחדור על בערך כל שחקן בליגה, ג'ורג' כבר הוכיח שהוא יכול. העונה, עם הגעתו של טיג לקבוצה, ייתכן וגו'רג' אף יוכל להתמקד יותר בייצור נקודות, ופחות בסיוע בהובלת הכדור.

ואולם, כדי שהרכבים נמוכים ומהירים יעבדו, ג'ורג' ייאלץ לשחק לא פעם גם בתוך אזור הצבע, ולשם כך, הגיע הזמן שבדומה לכוכבי העל שמשחקים בעמדה שלו – לברון, דוראנט וקוואי כמשל, ג'ורג' יתחיל לנסות ולשחק גם בפוסט, עם הגב אל הסל.

בעונה שעברה הוא לא ניסה זאת מספיק, וגם לא כל כך הצליח. יאנג וג'פרסון (ובתקווה שגם טרנר) ינסו לספק את רוב הנקודות בצבע, אך אם ג'ורג' יצליח לפתח את הנשק הזה, אינדיאנה תהפוך לקבוצה הרבה יותר מסוכנת ומגוונת.

בנוסף, הקבוצה תקווה לתפוקה קבועה לפחות מאד משלושת שחקני הספסל המנוסים (סטאקי,ברוקס,מיילס), ותשמח לתרומה מקווין סראפין, ואולי אפילו מג'וזף יאנג או ג'רמי אוואנס, שאיכשהו עומד לפתוח את עונתו השביעית בליגה.

תחזית אופטימית

ג'ף טיג מרגיש בבית, וזוכה לאהבת הקהל וחבריו לקבוצה בדרך לחידוש חוזהו. אליס וג'פרסון מספקים נקודות בימים שהקבוצה תקועה, יאנג משחזר את מספריו מברוקלין, והקבוצה עצמה מצליחה לשחק באופן מהיר.
בנוסף, הספסל מתפקד נהדר, מיילס טרנר נראה בדרכו להפוך לגבוה הבכיר בקבוצה למשך תקופה ארוכה, ומעל כולם עומד פול ג'ורג', שנבחר לחמישיית האולסטאר, חמישיית המצטיינים,  ולחמישיית ההגנה הראשונה.

לארי בירד מבסוט ביציעים, ואינדי נלחמת עד הסוף על המקום השני במזרח, בדרך חזרה לגמר איזורי.

תחזית פסימית

טיג ואליס רבים על הכדור, ההתקפה לא מתרוממת, וההגנה לא יותר ממוצעת. התחרות במזרח מקשה מאוד על הקבוצה, שמסיימת במקום השישי המאכזב, ומודחת פעם נוספת בסיבוב הראשון.

תחזית ריאלית

לאינדיאנה היה קיץ מעולה, בו הצליחה להקיף את כוכב העל שלה בכמה שחקנים כישרוניים ומנוסים, כשהמרכזי בהם הוא ג'ף טיג.

ישנם לא מעט סימני שאלה לגבי השתלבותם של השחקנים החדשים בקבוצה, וכן לגבי הניסיון לעבור לשחק מהר. לעומת זאת, אין למעשה כל מחלוקת שלפחות על הנייר, מדובר באחת הקבוצות הטובות במזרח. גם הספסל לא רע בכלל, עם חבר'ה דוגמת סי ג'יי מיילס ואל ג'פרסון שיכולים לסיים לספק קליעה מבחוץ ונקודות קלות בפוסט.
אני מאמין שלמרות בעיות כימיה מובנות פה ושם, ג'ורג' בדרך לעונה יוצאת דופן, שתסדר לקבוצה את המקום הרביעי במזרח.