פריוויו לעונת 2016-17 – טורנטו ראפטורס / איל ספיר

שם הקבוצה: טורונטו ראפטורס

אולם: אייר קנדה סנטר (בעונה שעברה – 19,825 אוהדים במשחק, הממוצע הרביעי בגובהו בליגה. 100.1% תפוסה)

מאמן: דווין קייסי (חמש שנים בתפקיד)

שחקנים שהגיעו: ג'ארד סאלינג'ר (שחקן חופשי מבוסטון) וג'ייקוב פואלטל (רוקי) הם שתי התוספות הבולטות. מלבדם הוחתמו הרוקים פסקל סיאקם ופרד ונווליט.

שחקנים שעזבו: ג'יימס ג'ונסון (שחקן חופשי למיאמי), אמיר ג'ונסון (שחקן חופשי לבוסטון) ולואיס סקולה (שחקן חופשי לברוקלין).

מאזן בעונה שעברה: 26-56 (שיא מועדון). בפלייאוף ניצחו הראפטורס את אינדיאנה 4-3 בסיבוב הראשון; בשני גברו על ההיט 4-3 ובגמר המזרח הראשון בתולדות המועדון הפסידו 4-2 לאלופה הנכנסת.

רוטציה:

רכז – קייל לאורי. אני לא סובל את צורת המשחק של קייל לאורי אך קשה להכחיש את יעילותו. בדירוג ה-NBA של הופס, שיפורסם בתחילת אוקטובר, התגברתי על פערי הגישה ודירגתי אותו במקום השישי מבין הרכזים – נקודות ספורות מאחורי לילארד החמישי.

מאחורי לאורי נמצא הראפטור היחיד שהתעלה על יכולתו במהלך הפלייאוף ולא הלך אחורה – קורי ג'וזף. במקום להיות יוצא-ספרס טיפוסי, שיכולתו יורדת אחרי עזיבת המועדון, ג'וזף דווקא הוכיח שהשנים בסן אנטוניו הגבילו אותו ובטורנטו הוא פרח. הבעיה של טורנטו בעמדה הזו היא העומק. אם לאורי או ג'וזף יפסידו משחקים, הראפטורס יאלצו לתת דקות לדלון רייט, שחקן שבעונה שעברה נע בין הקבוצה וקבוצת הבת בליגת הפיתוח.

אגב, אם כבר הזכרתי את שני הרכזים, רציתי לשתף אתכם במחשבה שלי. בעונה שעברה, בדקות בהן קייל לאורי וקוזי ג'וזף היו על המגרש ביחד, הראפטורס איבדו 2.7 כדורים פחות מהיריבים שלהם פר 100 פוזישינים וקלעו 13 נקודות יותר. הם שיחקו יחד כ-14.5 דקות למשחק  ולא הייתי מתנגד לראות את המספר הזה מתקרב ל-18. שימוש בשניהם יוצר כמובן בעיית סייז אבל לא אמרתי שצריך להשתמש בהם נגד כל קבוצה. נגד רוב הקבוצות, גם אלו שמחזיקות בשוטינג גארד גבוה, ג'וזף חזק מספיק כדי לשמור על השוטינג גארד. הרכב סמול בול שכולל את שניהם יכול להתברר כאס מפתיע.

שוטינג גארד – דמאר דרוזן. אני מניח שלא תתקשו לנחש שאם אני לא אוהב את לאורי גם דרוזן איננו כוס התה שלי. אולם גם במקרה הזה, ברגע האמת 23.5 נקודות למשחק והיכולת בפשטות, להגיע לסל נגד כל שומר שיש ליריבה להציע נגדו, שכנעו אותי שמדובר בכוכב. (מקום 4, אבל חסל סדר ספוילרים.)

בעמדת השוטינג גארד יש לטורונטו עומק מכובד. המחליף של דרוזן יהיה כנראה נורמן פאוול. פאוול, הבחירה ה-46 בדראפט 2015, הפתיע את כולם עם תרומה משמעותית כבר בעונה הרוקי. קיימת בטורנטו התלהבות רבתי לגבי השחקן הצעיר שמאייש הן את עמדת השוטינג גארד והן את עמדת הסמול פורוורד. אין ספק שהוא ישחק דקות משמעותיות מהספסל וייקרא למלא מקום בחמישייה לעיתים תכופות. האם קיים סיכוי שיהיה שחקן חמישייה קבוע? לא בהתחלה, לפחות, אבל אם מי מכם טרם נתקל בשם הזה – הגיע הזמן להכיר. מלבד פאוול, גם ג'וזף וטרנס רוס יגנבו איש איש מעמדתו כמה דקות בעמדת השוטינג גארד, כך שלראפטורס יהיה מגוון שחקנים מכובד בעמדה זו.

מתוך: https://twitter.com/7A_NBA/status/773312581477933056

סמול פורוורד – דמארה קארול. לאחר שחתם בטורונטו ברעש וצלצולים בקיץ שעבר חווה קארול פציעה שהגבילה אותו ל-26 משחקים בעונה ופגעה ביכולתו בפלייאוף. אם החלים מפציעותיו קשה לדמיין תסריט בו הוא לא פותח באחת משתי עמדות הפורוורד, אולם עדיין אין בידינו הוכחה שהוא חזר לרמתו הישנה. בעונה שעברה התכנית הייתה לשחק עם קארול בתור 4. אני מקווה שהשנה נראה את התכנית יוצאת לפועל.

טרנס רוס ראה בעונה שעברה איך המניה שלו צונחת צניחה חופשית. עתה הוא יכול להזכיר למבקרים שהוא בסך הכל בן 24 ושיש לו כשרון בידיים. יש לו דקות מובטחות כמחליף בעמדות הגארד והפורוורד. יש לו פוטנציאל להפוך להרבה דברים. הוא יכול לנצל את ברכותיו הפיזיות ולהפוך לסטופר הגנתי או להתפתח לכל כיוון שירצה מבחינה התקפית. אני מאמין שהשנה הוא יבנה אט-אט את הבטחון שלו בחזרה ויחזור להיות שחקן שתורם למערך הקבוצתי.

פאוור פורוורד – ג'ארד סאלינג'ר. מצחיק לחשוב שסאלינג'ר היה רק לפני השנתיים הפרוייקט הגדול של בראד סטיבנס בבוסטון. עכשיו, ארבע שנים בתוך הליגה, הוא התפשר על חוזה חד-שנתי על סך 5,628,000$. הייתי מוכן להתחלף איתו בשמחה, אך מי שעקב אחר אירועי הקיץ האחרון יודע שמדובר בחוזה קטן. מה שעוד מצחיק בסיפור, הוא שלמרות הכל – סאלינג'ר כנראה יעלה בחמישייה של קבוצה מובילה במזרח.

פטריק פטרסון הוא ה-4 הכי טוב בסגל של טורונטו אך בעונה האחרונה פתח בחמישייה באפס משחקים. היעילות ההתקפית של פטרסון באה לביטוי באופן מיטבי כאשר הוא לא חולק את הפרקט עם שלישיית בולעי הכדורים במלואה (לאורי, דרוזן, יונאס). אמנם בפלייאוף, מחוסר ברירה, עלה פטרסון בחמישייה (יש גבול כמה אפשר לתת לסקולה לשחק), אך ניכר שקייסי מעדיף אותו מהספסל.

סאלינג'ר ייתן לראפטורס את הכישורים של סקולה – וזה לא כל כך קשה… בגדול, תפקידו יהיה לקחת ריבאונד, לחסום, לתפוס עמדה אם יש עליו שחקן נמוך, להעביר את הכדור לאחד הגארדים כשהוא מקבל אותו ולזרוק כשהוא פנוי. כל אלה הגיוניים יותר כשאתה שחקן בגודל של סאלינג'ר. לא מדובר בהחתמה נוצצת, והיה עדיף אילו פשוט השאירו את אמיר ג'ונסון, אך בהתחשב בנסיבות – הראפטורס קיבלו בדיוק את מה שהיו זקוקים לו.

סנטר – יונאס ולאנצ'יונאס. הפרוייקט של טורנטו זו השנה הארבעים ברציפות. משום מה מתעקשים שיש בו משהו. בואו אגיד לכם מה יש בו: גוף מושלם לסנטר, טיפה כשרון פוסט-אפ וטאצ' לא רע באזור הצבע. וואו. איזה פרוייקט. בכנות, אם היום יש לי משחק נגד מאדים על גורל כדור הארץ (הדימוי הכי שחוק ב-NBA), ואני צריך לבחור בין ולאנצ'יונאס לביסמאק ביומבו בתור הסנטר הפותח, אני לוקח את ארז מרקוביץ' – אבל אם אין ברירה הייתי הולך על ביומבו. פוטנציאל, בלה בלה בלה. אני יודע. בפועל, שום דבר בולאנצ'יונאס לא מרגש אותי.

הסנטר המחליף של טורונטו הוא רוקי, אירופאי חיוור בשם ג'ייקוב פואלטל (אוסטרי). הוא שיחק בשלוש השנים האחרונות באוסטריה ונבחר במקום התשיעי בדראפט. מלבדו, שני הפאוור פורוורדים ישלימו דקות בעמדת הסנטר.

ארז מרקוביץ' וכותב המאמר

פריוויו:

אמנם מדובר בדעה סובייקטיבית, אך אני מניח שאף גולש לא יתרעם אם אומר שטורונטו איננה קבוצה נעימה לצפייה. המשחק שלה קשוח, איטי, מבוסס-בידודים ולא זורם.

תחילה, חשבתי שכך גם ייראה הפריוויו. סיכום קיץ מאכזב בו הצליחו להחתים מחדש את אחד משני הכוכבים של הקבוצה (דרוזן) אך לא פסעו ולו צעד אחד מעבר למקום הנוח שלהם – בצמרת המזרח, מבלי לאיים על אליפות.

הלכתי לעומר מזיג ושאלתי אותו מה יש לו לספר לי על מצב תקרת השכר של הראפטורס. עומר חיזק במספרים את נימתו הקודרת של הפוסט. לדבריו, סך המשכורות של טורנטו, אותו תוכלו לראות כאן, יעמוד בשנה הבאה על 102 מיליון דולר, בדיוק על תקרת השכר.

בהנחה וקייל לאורי ינצל את אופציית היציאה שיש לו מהחוזה בשנה הבאה (והוא ינצל אותה), והראפטורס רוצים להחתים אותו עם bird rights (והם רוצים), יהיה לראפטורס צפוף מאוד מתחת לתקרה. במקרה כזה, ואני מצטט פה מתוך ספר הזוהר, "הם חייבים לשמור את הcap hold שלו בספרי החשבונות וזה יהיה 18 מיליון דולר במקום ה12 שרשומים בלינק. זה אומר שאחרי שהם יוותרו על הcap hold של סאלינג'ר (בכל מקרה לא יכולים להחתים אותו מחדש), הם יהיו בדיוק בתקרה או 2-3 מיליון מתחתיה אם מוותרים על כמה חוזים לא מובטחים."

אולם אחר כך נכנסתי לאתר האוהדים של טורונטו בתקווה למצוא קצת זעם מקומי כלפי הקבוצה. ניסיתי לחמם קצת את הפורום של הראפטורס ב-Reddit כששאלתי אותם אם הם היו מגדירים את הקיץ של טורונטו ככישלון. להפתעתי כמות די גדולה של חברים שיתפו איתי פעולה (כ-30) מה שנותן לי מדגם לא רע.

להפתעתי השנייה, הרוב המוחלט ענה שהוא דווקא מרוצה. התגובה שקיבלה הכי הרבה לייקים הייתה "ג'ארד סאלי קלע 10 עם 8 ריבאונדים והוחתם בזול. אני מרוצה עם מה שיש". התגובות הבאות התיישרו ברובן עם הקודמת. האוהדים הסבירו לי שהקבוצה לא עשתה שום צעד משמעותי באוף-סיזן, מלבד ההחתמה מחדש של דרוזן, אך גם לא היו מהלכים גדולים שפספסה או טעויות שביצעה.

בגדול, אוהדי הראפטורס מרוצים. בשנה שעברה הם צפו בקבוצה הכי חזקה בתולדות המועדון ובקיץ הקבוצה שלהם של שמרה על צורה דומה. בצורתם הנוכחית הראפטורס לא מאיימים על האליפות אך הם מבטיחים לאוהדיהם כמה דברים שלא כל קבוצה בליגה יכולה להבטיח: (א) הראפטורס ינצחו הרבה יותר מאשר יפסידו; (ב) הראפטורס יגיעו לפלייאוף וכנראה יעברו סיבוב או שניים והאוהדים יראו בין שניים לשלושה נציגים במשחק האולסטאר (ולאנצ'יונאס עשוי להצטרף ללאורי ודרוזן).

בנימה חיובית זו נפנה לתחזית.

לא אלאה אתכם בתחזיותיי לגבי המזרח בשנה הבאה. נדבר על כל קבוצה בתורה בפריוויואים הבאים. בגדול, ישנן מספר קבוצות במזרח שאני מסמן ככאלו שאלמלא יקרה דבר מפתיע, ישתפרו לפחות בחמישה נצחונות (פילדלפיה, ניקס, מילווקי, דטריוט…).

חלק מהנצחונות הללו יגיעו על חשבון המערב, אך גם המזרח יצטרך לשאת בחלק מן הנטל. אטלנטה, שאיבדה את אל הורפורד, היא המועמדת לאבד הכי הרבה נצחונות. טורונטו נשארה במקומה אך אני צופה שהישארות במקום במזרח הנוכחי משמעה ללכת כמה צעדים אחורה. אשער שמאזן ה-26-56 מהעונה שעברה יאבד כארבעה נצחונות כך שההימור שלי הוא על מאזן 30-52 שיספיק לביתיות ויתחרה על המקום השני.

לפוסט הזה יש 61 תגובות

  1. שנה שעברה דרוזן ולאורי הציגו עונות שיא, וטורונטו התעלתה הרבה מעבר לציפיות ממנה. בדומה לך אני צופה לנסיגה קלה ומאמין שהעונה הם יגרדו את 50 הניצחונות, יסיימו במקום ה2-3 ויגיעו לחצי גמר, לא מעבר.

  2. כרגע הכל על הנייר. ועל הנייר, במזרח זה קליבלנד למעלה, ברוקלין ומיאמי למטה, שום מושג לגבי הפרויקט של פילי.

    וכל היתר? 11 קבוצות על 7 מקומות. ככה צפוף. טורונטו יכולה לסיים שוב 2, אבל באותה סבירות, גם ליפול מחוץ לפלייאוף.

  3. אמיר גונסון מזמן בסלטיקס.פולטל שיחק במכללות שנתיים ולא בילה שלוש שנים באוסטריה.
    סלינגר הוא סנטר , לא נראה לי שיפתח בחמישיה, הוא יהיה מחליף ב 4 או 5.
    בעקרון הרפטורס נחלשו בקו הקדמי. העזיבה של ביסמק משמעותית.
    אולי דימר קרול ישחק 4, וטרנס רוס יעלה כמספר 3. אבל שוב זה לא יעיל כנגד הרבה קבוצות.
    לדעתי הם לא חוזרים על ההישג של שנה שעברה. ומוטב כך הם לא יריב ראוי לקליבלנד.

  4. אללה פריוויו.רק תיקון קטן אמיר גונסון עזב לבןסטון כבר לפני שנה ואפשר להוסיף ברשימת העוזבים את ביומבו .גם אני כמוך לא מתלהב מלאורי ודרוזן.הראשון לא יציב ולצד משחקים נהדרים יש לו משחקי קטסטרופה שהוא משתולל עם אחוזים מחרידים.השני אחלה אתלט אבל הוא שוטינג גארד בלי קליעה מבחוץ.היתרון שלהם הוא הביתיות והעובדה שהם רצים כבר כמה שנים ביחד.אחרי קליבלנד שתסיים ראשונה יש השנה יותר תחרות במזרח על המקום השני.הם יהיו בפלייאוף אבל לא יחזרו לגמר המזרח.ההימור שלי לגמר המזרח השנה הוא קליבלנד-דטרויט

  5. תודה על הפריוויו,
    וח"ח על עבודת השטח!

    קודם כל – ברור למה אוהדי טורונטו מרוצים. בניגוד לשנים הקודמות, הכוכב שלהם בחר להמשיך בקבוצה. בלי רעש וצלצולים. הוא פשוט חתם.
    ושוב – אלו טורונטו. מה גם, כוכבים אחרים (דוראנט, לדוגמה), כן החליטו העונה להחליף קבוצה.
    אז אם אתה מצליח להשאיר את הכוכב מספר 1 שלך –
    זו בהחלט סיבה להרגיש טוב.

    בנוסף – קליבלנד בשנה שעברה לעסו וירקו את כל המזרח. חוץ מטורונטו. טורונטו השיגו 2 ניצחונות בית משכנעים, וזה כאשר יונאס היה פצוע.

    שזה מביא אותי לסיבה מס' 1 של ההרגשה האופטימית בטורונטו –
    יונאס רק 4 שנים בליגה.
    משנה לשנה, הוא מראה התקדמות בכל אחד מחלקי המשחק. אין עוד הרבה סנטרים שהם חבילה שלמה כמו יונאס. פוסט, רב', יד רכה מחצי מרחק.

    כשמוסיפים למשוואת שביעות הרצון את העובדה שהקבוצה רצה כבר כמה שנים ביחד, והתשובה הברורה היא שיש לחברה מטורונטו סיבות טובות להיות מרוצים.

    ודרך אגב, אני יודע שזה לא פופולרי לכתוב את זה, אבל סאלינג'ר הוא שדרוג. ביומבו שחקן מוגבל שקיבל PR מצוינים בגלל שהצליח לחגוג על הקבוצה שבדיוק הייתה תפורה למידות שלו (הקאבס),
    סאלינג'ר הוא PF (ולא, הוא לא סנטר. 206 הסנטימטרים שלו זהים ל-206 הסנטימטרים של ביומבו, רק ללא המסה או הניתור) שמתאים להפלא למשחקו של יונאס.

    1. תודה על הפריוויו.
      אני דווקא מסכים לשם שינוי עם גיא.על הנייר נראה שטורנטו שנה שעברה הגיעו לשיא ולא יצליחו לשחזר אותו,אבל כמו שגיא כתב אני גם מאמין בשיפור של הליטאי וקארול רוב הזמן היה פצוע(ולכן עידו אני לא יודע למה החלטת שהוא לא מצליח לשחזר את הצלחתו מאטלנטה כאשר הוא לא שיחק מספיק בשביל לחוות דיעה כזאת).
      מה שכן בכל מקרה את הרשעים מאוהיו הם לא יצליחו בכל מקרה לעבור

      1. יש הרבה בדבריך ונצטרך לחכות לראות את קארול בעונה הנוכחית. אבל אני אומר את זה בהתבסס על איך שהוא שיחק גם באטלנטה. קארול ניזון מהשחקנים האחרים ומתקשה ליצור לעצמו מצבי קליעה. לכן כשהגיע לאטלנטה הייתה קפיצה בתפוקה שלו ומאותה סיבה אני מאמין שנמשיך לראות אפקטיביות נמוכה יותר שלו בראפטורס

    2. זה נכון אם אתה מתעלם מהנוכחות האדירה של ביומבו בהגנה ומתמקד רק במספרים……סאלינג'ר הוא פורוורד עם עודף משקל והגנה חלשה…………

      1. אני לא טוען שסאלינג'ר הוא אנתוני דייויס, או אפילו קרוב, אבל הוא גם לא גרוע בהגנה. והוא PF. הוא מסוגל לשחק לצד JV, מה שביומבו לא.

        1. סאלינג'ר היווה הפתעה בתחילת העונה הקודמת בבוסטון אבל נחלש מאוד לקראת סיומה והיה חושך בסדרה מול אטלנטה. בוסטון שהתלבטה בינו לבין זלר בחרה לבסוף להמשיך עם זלר.
          לטורונטו סאלינגר מהווה שידרוג גדול בהתקפה לעומת ביומבו ובהגנה הוא סביר (ביומבו ניצל מצ'אפ מול קליבלנד בפלייאוף וזכה בלוטו……..)

  6. אחלה פריוויו, תודה. קבוצה חביבה שבסוף התקרה שלה לא באמת משתנה מקיץ לקיץ. פחות פציעות ופאוור פורוורד איכותי ישנו את זה, אך זה לא נראה כאילו זה הולך לקרות.
    לא אהבתי ולא הבנתי את הבחירה שלהם בדראפט. עוד גבוה לא אתלטי שיעלה מהספסל ל-15 דקות בקושי? צעד מוזר של יוג׳ירי.
    מסכים איתך לגבי הצורת משחק של לאורי. קשה לחבב אותה אבל גם קשה שלא להעריך את השיתוף פעולה שלו ושל דרוזן.

  7. יופי של פריוויון! שנה שעברה טורנטו שיחקו נהדר אבל הם עדיין לא נראים כמו קבוצה ששואפת גבוהה המזרח התחזק השנה מעניין לראות אם הם יגיעו שוב לגמר

  8. נגעת בנקודה חשובה וזה השילוב של ג'וזף ולאורי, בעונה שעברה החמישייה השנייה של טורונטו בהובלת שניהם הייתה קטלנית ונראה איך קייסי ימצא פתרונות הגנתיים לעזיבה של ביומבו כדי לשמור על החמישייה הזאת יעילה.

    לגבי הקבוצה עצמה כל שנה חוסר ההיגיון שהם חייבים למצוא משחק יותר מרווח ומגוון בעונה הסדירה כדי שבפלייאוף לא יהיו תלויים באופן מוחלט בצמד הכוכבים, וכל שנה זה לא קורה.
    אז גם העונה נשאל האם קייסיי יגוון- אני לא מסכים איתך לגבי JV. הפלייאוף כששיחק היה מאוד דומיננטי למרות שלא הולכים אליו בכלל. אם ייתנו לו קצת יותר כדורים בפוסט וישחקו עליו קצת יותר בעזרת חסימות הוא יכול לתת 20 10 בכיף. בנוסף הם צריכים לקוות לחזרה לכושר של קארול שיכול להיות שיפור משמעותי וגורם מאיים מחוץ לקשת שיעזור בריווח. פה נכנסים לתמונה גם רוב ופאוול. רוס מתפוצץ מפעם לפעם אבל לא מראה יציבות, אם יתחיל לייצר נק' באופן יציב עם קליעה טובה מה3 שיש לו והשיפור שמצפים מפאוול בעונה השנייה יש כאן פוטנציאל לפתח משחק שלא בנוי על בידודים ויכול להוביל את הראפטורס למקום השני במזרח גם השנה.
    הבעיה היא שכנראה נמשיך לראות בידודים בעוד השאר יחכו לפירורים

  9. למרות שאני לא מבין על איזה פריחה של ג'וזף כולם מדברים השילוב שלו עם לאורי באמת נראה טוב.
    אני די שותף לדעה שלך שהראפטורס הגיעו בשנה שעברה לתקרה שלהם עם ההרכב הנוכחי.

    1. אם JV ימשיך את ההתקדמות שלו (עונה חמישית בליגה, הוא מתקרב לגיל שבו סנטרים מגיעים לשיאם), ואם הוא יקבל יותר דקות.
      אם דמרה קארול יחלים, וישחק בכושר שהציג באטלנטה –
      אז אני חושב שהם עוד יכולים להשתפר.

      1. לגבי JV אני חולק איתך את ההתלהבות. קארול שחקן שמאד תלוי באחרים כדי להצליח ולכן הנפילה אחרי המעבר מאטלנטה. המשחק שלהם ישאר בדיוק אותו דבר מבוסס לאורי ודהרוזן. לכן לדעתי יהיה להם מאד קשה להשתפר.

  10. טורונטו (ניצחונות בעונה) :

    2012 – 23 (עונה מקוצרת. 34.8% נצ')
    2013 – 34 (41.5%)
    2014 – 48
    2015 – 49
    2016 – 57

    אז נכון שטורונטו לא "זוהרים" כמו הבולס או הניקס,
    אבל זו קבוצה שמראה מגמת השתפרות קבועה ומתמשכת.
    כאשר דוויין קייסי שמאמן אותם מאז תחילת עונת 2011/12 , משפר אותם בכל שנה, בכל אספקט של המשחק. וזה ללא כוכב על כמו לברון או דוראנט.
    בלי ספק אחת הקבוצות שצריכות לקבל הרבה כבוד על התנהלותן. על כך שלמרות שבעונת 2011/2, אחרי עזיבת בוש הם היו במצב גרוע בהרבה מהסיקסרס לדוגמה (סיימו את 2012 במקום השמיני במזרח), הם נמנעו מטנקינג, ופשוט בנו בעקביות קבוצה מצוינת.

    1. טורנטו עפה קדימה אחרי הטרייד של רודי גיי לקינגס
      זה היה ב 2013 והיו צעקות באתר על טנקינג לקראת דראפט 2014 שעל הנייר היה איכותי מזה שנים
      בפועל הקבוצה רצה קדימה והשיגה פלייאוף
      מסקנה לפריוויו של הקינגס – רודי גיי אאוט , ניצחונות אין

  11. טורנטו עשתה קפיצה עצומה בעונה שעברה
    זה לא רק גמר המזרח זה גם עם הדרך עם 2 ניצחונות בגיים 7 על קבוצות עם מסורות כמו אינדי ומיאמי
    נראה שהיא הגיעה לתקרת הזכוכית שהיא גמר המזרח , הם לא עשו בנידון בכדי לעקוף את קליבלנד

  12. למרות ההצלחה בפלייאוף שנה שעברה לאורי ודרוזן שחקו בו לא טוב במשחקים רבים. אם יש מה שמעניין בקבוצה הזו היא האם היא תצליח לשחק במקסימום יכולת בפלייאוף. בעונה הסדירה היא מסקרנת במסגרת המזרח ופחות בפני עצמה

  13. קבוצה די מסקרנת. אין להם סיכוי להגיע יותר רחוק מהשנה, השאלה היא אם ישחזרו את ההישג הזה. הם הביאו חיזוק מתאים ושברו את הנאחס של הפלייאוף, זה יכול להספיק (גם בהתחשב בזה שהם אחת הקבוצות היחידות שכבר רצה ביחד מהמזרחיות שיהיו בפלייאוף ולא יגיעו לגמר).

    שנה הבאה יהיה מעניין לראות את מי יביאו – פול מילסאפ תפור עליהם (במקום סאלינג'ר)

  14. יהההייייי…. התחילו הפרוויוים לעונה…… 🙂

    יש מישהו בטורונטו שאתה כן אוהב ? חוץ מנורמן פאוול ?

    לי קשה להאמין שהם יצליחו לשחזר את ההישג של שנה שעברה ואני צופה ירידה קלה ביכולת

    1. פריוויו נהדר (איזה כיף שהתחלנו).
      אני שותף לחוסר החיבה ללאורי ודרוזן (ולהערכה למרות זה). מאמין שהם יסיימו את העונה המקום השלישי במזרח מיד אחרי בוסטון עם משהו כמו 50 נצחונות

  15. פריוויו מצוין!! אין שינויים כלל בקבוצה… מעניין אם ישמרו על המקום שלהם כי שאר המזרח עשו שינויים בולטים יותר. אני מאמין שתהיה ירידה קטנה אבל בסהכ ישמר המקום

  16. אחלה פריוויו!
    אני דווקא חושב שהם יכולים להשתפר ביכולתם, השאלה מה בוסטון ואינדיאנה יעשו.
    סאלינג'ר, למרות מגרעותיו הידועות, הוא שחקן לא רע בכלל=חוזה מציאה.
    הוא לא שיחק הרבה דקות בבוסטון ועדיין נתן מספרים יפים.
    חמשיה של לאורי-דה רוזן-קארול-סאלינג'ר-JV היא קטלנית בתנאי שקארול בריא ו-JV יקבל כדורים ולא ייפצע.

  17. תודה רבה.

    טורונטו סיימה את העונה הטובה בתולדותיה ( פעם ראשונה שעוברים את ה-50 נצחונות וכן פעם ראשונה להעפיל לגמר המזרח) . עןד שנה של צבירת נסיון , שמרו על כל השחקניןם פרט לביומבו שהוחלף בסאלינג'ר.

    לדעתי כל עוד נשארים בריאים , מועמדים חזק לשמר את מקום 2 במזרח

  18. איל באיזו קבוצה אתה משחק? אהבתי את ארז מרקוביץ' אבל עם כל הכבוד גם אני מחזיק קצת יותר מ JV. זה שחקן שיוכל לשחק עם סאלינגר כמו שגיא אמר, והוא במגמת שיפור. למעשה אני מאשים את המאמן שימצא לו את התפקיד הנכון, הוא שחקן אירופאי, לא קפיץ שמטביע. בלאט היה מוציא ממנו המון.
    טורונטו במגמת השתפרות ארוכה ועקבית הבעיה היא שיותר מלמתוח קצת את קליבלנד הם לא יהיו מסוגלים גם השנה.

  19. כיף של פריוויו, והתחלה טובה לעקוב אחריה.

    לדעתי טורונטו איבדו יותר מאשר הרוויחו, והייתי ממליץ לכותב הפוסט הזה להתחיל לעבוד עם משקולות!

  20. זו העונה הראשונה שלטורונטו והכוכבים שלה (לאורי-דרוזן) יש ממש מה להפסיד, וזה יהיה המבחן שלהם.

    עקרונית הפלייאוף האחרון גורם לי לחשוב שהם לא יעמדו בלחץ (במיוחד לאורי), מצד שני היו שם כמה ניצוצות, אז לך תדע…

    עוד עונה כמו הקודמת, ואולי בקיץ הבא נראה שחקנים שוקלים לנדוד צפונה לקנדה, מה שיהיה חידוש בתולדות הליגה.

  21. אני מאוד מחזיק מקארול, כמו שכתבו כאן גם אחרים, ולכן חושב שאם הוא לא יפצע נראה שהקבוצה תצליח לשמור על הרמה של שנה שעברה, ואם אכן זה יהיה זה משהו רציני ביותר.

  22. עוד עונה שהעמדה החלשה של הראפטורס היא עמדה מס׳ 4. המצב לא גרוע כמו שנה שעברה עם סקולה, אבל האיטיות של סאלינג׳ר וחוסר התרומה שלו בכל צד במגרש היא בעייתית. פרטל מגיע מאוד מוכן לעונה הזאת, ונקווה שהוא יחזיק את עמדה 4 של הראפטורס.
    זו הולכת להיות עוד עונה שתסתמך בעיקר על בידודים והליכות לקו, למרות שעם קארול בריא הראפטורס יכולים לתת עונה טובה שתעבוד בעיקר על דרייב& קיקים, ל3 אצל קארול ופרטל וחצי מרחק אצל JV. יהיה מעניין.

  23. אם טורונטו ילמדו להפעיל את יונאס יהיה להם ביד סנטר טופ 10. היות שאני לא רואה את דהרוזן או לאורי לומדים להפעיל אותו והיות וביומבו עזב (הסנטר שלאורי ודהרוזן צריכים או יותר נכון הסנטר שמגיע להם) אני לא רואה את טורונטו משתפרים ביחס לעונה הקודמת עם כל הכבוד לסאלינג'ר.

    בפלייאוף חוסר היכולת להפעיל את וולנצוניאס היה קריטי. ברגעים מסויימים הוא היה השחקן היחידי שעשה משהוא חיובי בטורונטו וזה היה פשוט מגוחך לראות את לאורי ודהרוזן מסתבכים בבידודים במקום לנסות למצוא דרך להפעיל אותו. טורונטו הגיעו לגמר המזרח שנה הבאה במזל ולא בזכות. השנה לא יהיה להם כל כך הרבה מזל.

    1. מסכים לחלוטין. לאורי לא יודע להפעיל אותו בכלל, ודרוזן לא יודע למסור למי שהוא לא לאורי. אולי עם קארול בתור פאוור הוא יקבל יותר כדורים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט