עובדות וסיפורי נ.ב.א (34) / רון טחן

השבוע בפינתנו, נלמד על קצת על דוקטור ג'יי, ניזכר במעלליו של האציל בארקלי, ונקנח עם ענק כדורסל אמיתי.

כמו כן, לאחר 34 שבועות רצופים בהם פורסמה הפינה בכל שבוע, הגיע הזמן לפגרה. האם היא תיארך כמה שבועות בודדים או כמה חודשים, אני עדיין לא יודע. אבל אני מבטיח שזו לא הפעם האחרונה שתראו את הפינה הזו, גם אם לא בתדירות שבועית.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות קודם כל לעידו גילרי האדיר, ששלח לי המון סיפורים מדהימים, שחלקם עדיין ממתינים בתורם להתפרסם במה שאני אוהב לכנות כ"בנק העובדות" השמור בקובץ וורד יקר מאין כמוהו (שכבר גובה כמה פעמים).

בנוסף, אני רוצה להודות למידן בורוכוב, שהפציץ אותי בעובדות שהוא איכשהו פשוט יודע ואפילו לא הרגשתי צורך לאמת (בדיעבד, בצדק), וכן לרועי ויינברג, יאיר זעפרני ואיל ספיר שנרתמו אף הם למאמץ הקבוצתי.

אז יאללה, די לחפירות, ובואו נתקדם לסיפורים ולעובדות.

1. כיום, במבט אחורה, כולנו יודעים שצ'ארלס בארקלי היה אחד משחקניה המצטינים של נבחרת החלומות המקורית משנת 1992, שחגגה על יריבותיה בדרך אל מדלית הזהב באולימפיאדת ברצלונה.

אחד הרגעים הזכורים של בארקלי מהאולימפיאדה הוא בכלל מסיבת עיתונאים בה נשאל לגבי היריבה הבאה, אנגולה, וסיפק את המשפט האלמותי הבא (תרגום חופשי): "אני לא יודע שום דבר על אנגולה, אבל אני יודע שאנגולה בצרות".

עם זאת, האם ידעתם שבארקלי כמעט ולא נבחר לסגל?
הסיבה כמובן לא הייתה מקצועית, אלא קשורה לתקרית בה היה מעורב בארקלי בשנת 1991.

לאחר הפסד החוץ של קבוצתו פילדלפיה למילווקי, בארקלי החליט לצאת ולבלות במועדון מקומי, וכשיצא ממנו בסביבות 2:30 לפנות בוקר במטרה לחזור למלון הקבוצה, נתקל בקבוצה של חבר'ה מקומיים שעקבה אחריו.
על פי עדותו של אחד הצעירים, הוא פנה לבארקלי ואמר לו: "היי, שמעתי שאתה הבחור הכי 'רע' בליגה".

תגובתו של בארקלי, שבכלל סיפר שהותקף מאחור, לא איחרה לבוא. השחקן הכה באגרופו את אותו צעיר, וגרם לו לשבר רציני באפו.
בארקלי נעצר בעקבות המקרה, וספג לא מעט ביקורת מרחבי הליגה, אך לבסוף זוכה מכל אשמה.

לשמחתו של בארקלי, הגורמים המקצועיים החליטו לבסוף לאפשר לו להצטרף לנבחרת, בדרך לטורניר בלתי נשכח.

*

2. רק פעם אחת בכל תולדות הליגה הצליחה קבוצה לחזור מפיגור של מעל 30 הפרש בחצי, במה שהיה גם הקאמבק הגדול ביותר בתולדות הליגה.

ב-27 לנובמבר 1996 התארחה דנבר אצל יוטה החזקה של סטוקטון ומאלון. הנאגטס היממה יוטה, וממש על סף המחצית עלתה ליתרון שיא של 36 נק', 34-70.
יוטה הספיקה למזער נזקים עם סל לפני הבאזר, ולמחצית השנייה יצאה כאילו נורתה מלוע של תותח, והורידה את הפער ל-13 עד סוף הרבע.


למרות יום חלש של ג'ון סטוקטון מהשדה (2 מ-12), הוא זכה לגיבוי מקארל מאלון (30 נק') וג'ף הורנסק (29), שחיפו עליו ברבע האחרון והשלימו את העבודה בדרך לניצחון 103-107 (תודה לעידו גילרי על הסיפור).

*

3. זמן רב לפני שהפך לשחקן כדורסל מקצוען, ג'וליוס אירווינג נהג לשחק להנאתו עם חבריו לשכונה.
את אחד מחבריו, כינה אירווינג בשם החיבה "הפרופסור", על שם הדרך בה התווכח עם יתר השחקנים במהלך המשחקים, וההסברים המפורטים שסיפק כדי להסביר את עמדתו.

"הפרופסור", שלא מצא כל בעיה עם כינויו, החזיר את הטובה לאירווינג, וכינה אותו "הדוקטור", על שם הדרך בה היה מנתח את הגנות היריבות, ופועל נגדן.
הכינוי ״נדבק״ עם אירווינג, השתדרג עם הזמן ל״דוקטור ג׳יי״, וליווה אותו לאורך הקריירה המפוארת שלו ב-ABA, ולאחר מכן ב-NBA.

*

4. בשנות ה-40 המאוחרות, טוני לאבלי היה סטודנט למוזיקה באוניברסיטת "ייל", שאהב לכתוב שירים ולנגן על אקורדיון.

עם זאת, כדי להרשים את חבריו, שפחות התרשמו מכישוריו המוזיקליים, לאבלי החליט לשחק כדורסל, ועד מהרה התגלה כסקורר מצוין.
יכולתו הגבוהה הביאה לכך שנבחר במקום הרביעי בדראפט של 1949, על ידי הבוסטון סלטיקס.
תחילה, לאבלי סירב לחתום על חוזה בסלטיקס עקב רצונו להתקבל לבית הספר למוזיקה היוקרתי של "ג'וליארד". עם זאת, הצדדים הגיעו לפשרה מיוחדת, וחתמו על חוזה לא שגרתי.

החוזה המיוחד, שספק גדול אם היה נחתם היום, כלל תשלום נוסף בסך 125 דולר ללאבלי, בתמורה לכך שינגן באקורדיון שלו בהפסקות המחצית.
וכך, במשך עונה שלמה, לאבלי הנעים את זמנם של אוהדי הסלטיקס, ואפילו זכה לנגן בכמה מגרשי חוץ, תמורת תשלום כמובן.
למי שמעוניינים לבחון את ביצועיו של לאבלי:

*

5. בשנת 1986 בחרה פורטלנד בבחירה ה-24 בדראפט את מי שנחשב על ידי רבים לשחקן הטוב ביותר באירופה – ארווידאס סאבוניס, ענק ליטאי בגובה 2.21 מ'.

סאבוניס, שייצג אז בזירה הבינלאומית את ברית המועצות, לא הורשה לחתום בפורטלנד בעקבות איסור השלטונות הסובייטים (שמנעו משחקניה לעבור לנ.ב.א עד ל-1989), והמשיך לככב ביבשת הישנה.


בינתיים, הענק המוכשר ספג מספר פציעות ברגליו, שפגעו ביכולתיו האתלטיות, ובניגוד מוחלט לעמדת הצוות הרפואי של פורטלנד, נכלל בסגל של ברית המועצות לאולימיפדת סיאול ב-1988.
סאבוניס, שלימים סיפר שלא זכה לטיפול רפואי מתאים בפציעותיו, סייע לנבחרת לזכות במדליית הזהב, ובמקביל, המשיך לחזק את מעמדו כאחד מגדולי השחקנים האירופאים בכל הזמנים, ולאגדה חיה בליטא, שזכתה במדליית הארד בברצלונה.

The Other Dream Team

בשנת 1995, ולאחר שהוביל את ריאל מדריד לזכייה באליפות אירופה, פורטלנד יצרה קשר עם סאבוניס במטרה להביאו סוף כל סוף גם לנ.ב.א.
עוד לפני שהחתימה אותו, הקבוצה ערכה לו מספר בדיקות רפואיות וצילומים, כאשר התוצאות, לפי מי שהיה אז מנהל הקבוצה, היו "מסדרות" לסאבוניס תו נכה.


עם זאת, פורטלנד לא ויתרה על ההזדמנות להחתים את הסנטר, שערך בגיל 31 הופעת בנ.ב.א, והפך במהרה לאחד הסנטרים היותר מוערכים בליגה.
את הקריירה בנ.ב.א סאבוניס החליט לסיים באופן סופי בגיל 38, וסיים עם ממוצעים של 12 נק' ו-7.3 ריב' למשחק בשבע עונות משחק.

כמו כן, סאבוניס חזר לעונת פרישה מדהימה באירופה, במהלכה זכה בתואר השחקן המצטיין של היורוליג במדי ז'לגיריס קובנה, כשאת משחקו האחרון הוא ערך בישראל מול מכבי תל אביב (במשחק שייזכר כ"נס ז'לגיריס"), בו יצא לאחר עבירה חמישית וזכה לכמה מחיאות כפיים מהאוהדים (וזאת לאחר שקלע 29 נק' ולקח 9 ריב').

בשנת 2011 נכנס בצדק רב בהיכל התהילה של הכדורסל, כאשר עד היום אנשים רבים תוהים כיצד הייתה נראית הקריירה שלו, לו הגיע לנ.ב.א בגיל צעיר יותר…

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. הסיפור על לאבלי והאקורדיון פשוט מעולה, גם השלמת הכנסה וגם המשיך להנות מהתחביב שלו…
    סאבוניס זה פספוס אדיר שהגיע לליגה רק בגיל 31 וכבר בלי ברכיים וגב,
    למרות שגם ככה עשה קריירה יפה מאוד בזכות אינטיליגנציית המשחק המדהימה שלו, אבל אם היה מגיע חמש או שש שנים קודם לליגה לדעתי סיכוי גדול שהיינו מדברים עליו במושגים של האירופאי הגדול ביותר .

  2. הנה אני אומר את זה – גם אם סבוניס היה מגיע לליגה בגיל 20 הוא אולי לא היה זכור ככזה גדול
    צריך לזכור איזה סנטרים היו באותה תקופה
    סבוניס ענק , אין ספק אבל אם הוא היה טופ 5 בכל הזמנים אם היה מגיע לליגה בגיל 20 ? אני חושב שלא
    זה שהגיע לליגה בגיל 31 משחק לטובתו

    1. מידן, שנינו משחקים ב 'נדמה לי' כמובן, אבל אני ממש לא מסכים איתך.
      איזה סנטרים היו באותה תקופה? אליפויות לקחו הסלטיקס, הלייקרס והפיסטונס עם סנטרים כמו פאריש, קארים (בן 35) וליימביר. מי מהם טוב יותר מסאבוניס?

      אגב, הסנטר הגדול של תקופתו ב NBA, אולג'וואן, היה אדיר בכל מה שקשור למובים וזריזות. לדעתי, סאבוניס לא הרבה פחות 'חלומי' בפרמטרים האלה, רק איזה 10 ס"מ פחות…

      1. קארים בגיל 35 היה טוב ממנו
        האקים , יואינג , ברד דוהרטי , האדמירל
        ליימביר ופאריש זה לא בדיוק פליישר ושטיינהאור
        סבוניס היה ענק אבל יכול להיות שאם היה מגיע צעיר לליגה זה היה פוגע במורשת שלו , הוא בכל מקרה לא טופ 5 בכל הזמנים
        כרוקי בן 31 הוא הצית את הדמיון

        1. תגיד כמה סנטרים בגובה 2.21 שמוסרים מאחורי הגב, מכדרים ודופקים שלשות ראית בימי חייך???????????????????????
          וכל זה כשהוא נכה וגמר…………..
          אם היה מגיע בגיל 20, היו עבודים איתו חזק ובונים לו את הגוף נכון ומהר והוא היה הופך לאחד הסנטרים הטובים בליגה כשממוצעים של 20-10 ו-5 הם סביריםפ בהחלט ואולי אפילו נמוכים מדי עבור שחקן כמוהו. סבוניס זאת פצצת כישרון נדירה ביחד עם גוף ענק כמו שהיה רק לסנטרים הגדולים באמת, אנחנו ראינו את הסוף ולא את השיא.

          1. אפשר להגיד את אותו הדבר על טוני קוקוץ
            אין הרבה SF עם יכולת מסירה כמו שהייתה לו , זה לא ההכרח שם אותו כ HOF
            לסבוניס יש המון מעלות והוא שחקן אדיר אבל לדעתי לא טופ 5 בכל הזמנים לעמדה

          2. צודק

            אי אפשר לדעת מה היה אם אבל לדעתי היה מסיים קריירה במינימום טופ 10 ואולי טופ חמש. היה לו הכל מהכל ולא היה רואה ממטר את הסנטרים של שנות ה90 אולי חוץ מחכים.

        2. אם היה מגיע צעיר ובריא לליגה אז הוא היה יכול להגיע לרמה הזו לא פחות ממה שוולטון בריא היה יכול. חכמת המשחק ויכולת המסירבה והקלעעה לא פחות טובים משל וולטון או חאכים ובקליעה מרחוק הוא היה אף טוב יותר.

      2. כארים היה ברמה לא פחות טובה מהחלום עם חכמת משחק ברמה דומה ועם קליעה יעילה יותר. כארים זכה 6 פעמים בתואר השחקן היעיל ביותר בעונה הסדירה כשהאחרון בגיל 33 ופעמיים בתואר המקביל בגמר כשהשני בגיל 37. זה טוב משמעותית מהתארים של חאכים.

    2. אם היה מגיע בריא וצעיר לנב"א אז הוא היה מגיע לרמה של וולטון עם שלשות. חכמת המשחק שלו הייתה לא פחות מוולטון או חאכים וגם יכולת הקליעה שלו לא פחות טובה ומרחוק אף יותר טובה. לא הוא הי יכול להגיע לפחות לבין עשרת הסנטרים הטובים בכח הזמנים. הפוטנציאל שלו לא פחות ממה שוולטון היה יכול להיות בבריאות איתנה.

  3. הפרופסור – ליאון סאנדרס הוא החבר של הדוק שנתן לו את הכינוי
    למרות שנקרא פרופסור הוא לא הגיע לרמות של הדוק

  4. ושוב, תודה על פוסט שעושה כיף בשבת בבוקר.

    אח, סאבוניס, איזה וידאו נוסטלגי. כנראה השחקן עם הידיים הכי טובות, ביחס לגודל שלו, שיצא לי לראות

  5. איזו פינה נפלאה.

    אגב, את המדים של נבחרת ליטא לאולימפיאדה עיצבו הגרייטפול דד שהתאהבו בשרונאס מרצ'ולינאס, שחקן הווריורס באותה תקופה.

    1. יצא עליהם סרט (מומלץ בחום!!!) שנקרא the other dream team לעניות דעתי.
      מדינה מטורפת כדורסל שבברצלונה 92 עוד היתה החיתולייה הלאומיים ולכן היה טירוף במדינה על הנבחרת הזו.

  6. אינטלגנציית המשחק של סבוניס היתה כזו גדולה, שאפילו כששיחק בהילוך חמישי בגלל הפציעות גרמה לי הנאה עצומה.

    מה היה במסירות שלו שהמחיש כי לפנינו גאון כדורסל מסוג אחר? נדמה לי שעליתי על זה.

    מסירות מרהיבות מאחורי הגב, עם המרפק ובין רגלי היריב ראינו ממג'יק דרך ג'ייסון קיד ועד ג'ייסון ויליאמס (והדוק גם מפיסטול פיט). רק שהמסירות האלו היו לרוב תוך כדי תנועה, כחלק מהוירטואוזיות של השחקן.

    "סאבא" היה מוציא אותן ממקום אחר. כמעט תמיד ממצב נייח, ולרוב למקום שאתה לא מאמין שצריך להימצא בו שחקן או ששחקן יכול להגיע אליו. המסירות שלו שידרו שיש לו את כל מפת המשחק והמגרש בראש, ושהוא חוזה תרגילים ומיקומים גם לפני שהם קורים.

    וכשזה מגיע מדוב ענק ולא מגארד, אתה נהנה מכל שניה ומבין שיש פה משהו אחר.

    1. ראיתי את זה לראשונה במשחק הראשון של ז'לגיריס קובנה נגד מכבי. סאבוניס עשה מה שהוא רצה שם, כולל כל אותן מסירות (בעיקר מההיי פוסט). למחרת הכותרת בעיתון "חדשות" ז"ל הייתה – "כחגבים בעיניו". איזה שחקן מופלא.
      והפוסט אדיר כרגיל.

  7. רון תודה רבה על הפינה הנהדרת שקיררה אותנו בימי הקיץ החמים.
    תהנה מהפגרה ומקווה שדף הפייסבוק ימשיך לפעול במלוא המרץ

  8. תודה!
    לפי המאג-שוט של בארקלי הוא היה משהו בין 6.7 ל6.8, כלומר בין 2.04 ל2.07. בויקי כתוב 6.6 (2.01), וכאן באתר רצו במשך השנים מספרים נמוכים אפילו יותר, כמו 1.98. התעלומה, מבחינתי, עדיין בתוקף

    1. 6-6 שווה 1.98 מ'. אינצ' יותר שווה שני מטרים עד 2.01. עוד אינצ' שווה 2.03-2.04. 2.07 במידות מטריות שווה 6-9 במידות אמריקניות.

  9. מעולה כרגיל. תודה רבה. סאבוניס….אני זוכר את השוק שחטפתי כשראיתי את המסירות שלו והאתלטיות עוד כשהיה באירופה. לגבי הפציעות שלו – מדהים איך הוא הצליח לשחק ככ טוב אחריהן. שמעתי פעם שגם דאנקן צולע כבר שנים מחוץ למגרש על הברך הדפוקה שלו. זה נכון או סתם המצאה?

  10. מס' 2 – אני כמעט בטוח שזה ממגרש המשחקים הפתוח בהמפסטד, פחות מקילומטר מביתי הראשון בגרדן סיטי (אז יכולתי להרשות לעצמי לקנות בית רק על גבול המפסטד 'השחורה') על מדו סטריט.

    בובי נייט לט בחר בצ'ארלס בארקלי לאולימפיאדת 1984 באל איי ואח"כ הודה שזאת היתה שגיאתו הגדולה ביותר.

  11. תודה על הפינה הנהדרת לרון ועוזריו, תהנו בחופשה.
    אני מאמין לברקלי וכל שחקן שמעורב בתקרית שבד"רכ,
    תוקפים אותו והוא אינו אשם, התיקשורת מוציאה אותם קצת
    אשמים.

  12. הזדמנות אחרונה בינתיים להגיד עד כמה הפינה נהדרת?
    הפינה נהדרת. נהנה מכל פוסט בה. תודה לך ולשאר השולחים (בעיקר גילרי ומידן).

  13. הסיפורים מעולים
    סאבוניס מבחינתי היה הסנטר הראשון שהיה קולע שלשות ממקום ספציפי (מול הסל) באופן קבוע.
    אני אישי, מכיוון שאני נחשב שחקן פנים (לא גבוה אבל מלא מוטיבאציה), העתקתי ממנו ואני זורק שלשות מאותה בלטה.
    לא באותם אחוזים אבל הי, חסרים לי איזה 40 סנטימטר כדי לכוון כמוהו 🙂
    תודה על פינה נהדרת, אפילו לא שמתי לב שהיא שבועית.
    עקב כך אני אמשיך לחכות לה….. ואתה תיקח את הזמן למתי שיתאים לך.
    שמחנו בבואה של הפינה, נהנינו ממנה, ואם ןכאשר היא תחזור נהנה ממנה שוב.
    באמת פינה משובחת, כל פעם !!!
    תודה 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט