פינת השופט (9) – ההבדלים בין חוקי ה-NBA לחוקה באירופה ושאר העולם – חלק ב' /עמית טבול

 

טוב, עבר קצת יותר מחודש מפרסום חלק א'… בילינו בקיץ (הילדים בילו. אנחנו בעיקר עבדנו), שרדנו את החודש השמיני (אוגוסט), הלא הוא חודש השמיניות באוויר, הודות ליכולת אלתור שהולכת ומשתבחת עם השנים וכעת הגיע הזמן לחזור לעניינים ולדסקס הופס.

בפוסט הקודם ראינו פערים משמעותיים בין חוקי ה-NBA לאלה של פיב"א והצבענו על השינויים העיקריים שרובם תרמו לצמצום הפערים.

למי שפספס זהו הלינק למאמר הקודם

בהמשך לפוסט הקודם, גם בפוסט הנוכחי נצביע על הבדלים ושינויים נוספים. אתם מוזמנים כמובן להוסיף, לתקן ולהעיר בתגובות. 

 הפרעה למעוף הכדור

בנושא הזה קיים הבדל קריטי בין אירופה ל-NBA.על פי החוקה באירופה, לאחר ניסיון קליעה שבסיומו הכדור קופץ על הטבעת, מותר להסיט את הכדור הצידה בעודו מקפץ על הטבעת וע"י כך למנוע את כניסתו לסל.

ב- NBA אסור לגעת בכדור שקופץ על הטבעת כל עוד יש לכדור סיכוי תיאורטי להיכנס לסל. תשאלו את ג'ורדן (דיאנדרה) שאולי קונן באותו רגע מכונן על כך שהוא לא משחק ביבשת החיוורת:

 

הגנה אזורית

כאן באופן מפתיע אנחנו עדים למצב בו ה-NBA התיישרו לפי חוקת פיב"א. באירופה מותר לשמור אזורית מאז שאני זוכר את עצמי. ב-NBA לאורך שנים אסור היה לשמור אזורית.

כיום מותר לשמור אזורית ב- NBA בתנאי ששחקן ההגנה לא שוהה מעל 3 שניות בצבע ללא שמירת שחקן (אחרת – עבירה טכנית תישרק כנגד קבוצת ההגנה + חידוש משחק על ידי קבוצת ההתקפה בהתאם לחוק 14 השניות).

אזור הצבע

בעבר אזור הצבע באירופה היה בצורת טרפז באירופה וב- NBA צורתו הייתה מלבן. כיום גם באירופה אזור הצבע הוא בצורת מלבן.

 

האבולוציה של אזור הצבע באירופה והשוואה ל- NBA ולמכללות

 

עצירת שעון לאחר סל שדה

באירופה עוצרים את השעון לאחר סל שדה שנקלע ב-2 הדקות האחרונות של הרבע הרביעי או הארכה. ב- NBA עוצרים את השעון גם בדקה האחרונה של רבעים 1-3.

זריקות עונשין

באירופה וגם ב-NBA זורק העונשין יכול לקפוץ לריבאונד רק לאחר נגיעת הכדור בטבעת.

באירופה יש מקום ל- 5 שחקנים באותיות שנמצאות על הקו שתוחם את אזור הצבע, שניים מקבוצת ההתקפה ושלושה מקבוצת ההגנה. אין חובה לאייש את העמדות שעל האותיות.

ב-NBA לפחות 4 שחקנים חייבים להתמקם באזור האותיות.

באירופה השחקנים שעל האותיות יכולים לקפוץ לריבאונד ברגע שהכדור עוזב את ידי הזורק. שאר השחקנים (זורק העונשין וכן השחקנים שלא נמצאים באותיות ועומדים מאחורי הזורק מעבר לקו ה-3) יכולים לקפוץ לריבאונד רק לאחר נגיעת הכדור בטבעת.

ב-NBA גם השחקנים שמאחורי קו ה-3 יכולים לקפוץ לאחר שהכדור עוזב את ידי הזורק. תשאלו את ג'ורדן (הפעם מייקל), אייברסון ואחרים שידעו לנצל את ההקלה הזו עד תום:

 

 

 

עוד קצת על זריקות עונשין:

על פי חוקי ה-NBA לזורק העונשין מוקצבות 10 שניות לביצוע הזריקה.

באירופה מוקצבות לזורק העונשין 5 שניות (נראה לי שדיוויד בנואה, אהובו של מוטי דניאל, לא כל כך הפנים את ההבדל הזה כשהגיע לשחק בשורות הצהובים).

באירופה אין חילופים לאחר הזריקה העונשין הראשונה מתוך סט זריקות עונשין. לאחר קליעת עונשין אחרונה מוצלחת ניתן לבצע חילוף.

ב- NBA ניתן להחליף שחקן לאחר הזריקה הראשונה (לא משנה אם הייתה מוצלחת או לא) אולם מצד שני אין חילוף לאחר הזריקה האחרונה גם אם היא מוצלחת.

Flagrant ועבירה בלתי ספורטיבית (נושא שעלה בפוסט הקודם ע"י הגולש נתי)

על פי חוקת פיב"א יש להבחין בין 2 סוגי עבירות:

עבירה בלתי ספורטיבית ועבירת פסילה.

עבירה בלתי ספורטיבית היא עבירה אישית חמורה שנשרקת בעקבות אחד מארבעה מקרים:

  1. עבירה על שחקן יריב במסגרת שימוש מופרז בכוח תוך כדי ניסיון לשחק בכדור.
  2. עבירה על שחקן יריב שאינה מהווה ניסיון לגיטימי לשחק בכדור (אין סיכוי לשחק בכדור).
  3. מגע מאחור או מהצד בניסיון לעצור התקפה מתפרצת כאשר אין שחקן מגן בין התוקף והסל (שחקן אחרון).
  4. מגע של שחקן מגן על יריב במהלך 2 הדקות האחרונות של המשחק כאשר הכדור עוד לא נכנס לתחומי המגרש (נמצא בידי השופט או בידי השחקן שמכניס את הכדור).

העונש: 2 זריקות וכדור מקו מחצית המגרש בצד שמול המזכירות.

שחקן שצובר 2 עבירות בלתי ספורטיביות מורחק מהמשחק ללא עונשים נוספים (=הרחקה מנהלית).

עבירת פסילה היא עבירה חמורה יותר הכוללת מגע גס ואלים ביותר שמהווה סכנה גדולה ומיידית לשחקן היריב. במקרה כזה תישרק עבירת פסילה (סימון: 2 אגרופים למעלה). השחקן שביצע את העבירה יורחק מיידית, יזומן לוועדת משמעת וככל הנראה יושעה ממשחק אחד לפחות. זאת כמובן בנוסף ל- 2 זריקות וכדור מהצד.

עבירת פסילה יכולה להישרק גם במקרה בו שחקן מקלל שופט או שחקן בצורה בוטה במיוחד או שהיה מעורב בתגרה.

ב- NBA משתמשים במונח Flagrant 1 ו- Flagrant 2 .

Flagrant 1 מוגדרת כעבירה עם שימוש מופרז ("לא הכרחי") בכוח שעלולה לפצוע את היריב ולסכן את בריאותו. לא מפורטים שם מקרים מקבילים לסעיפים 2 עד 4 בחוקת פיב"א. בדומה לאירופה, שחקן יורחק לאחר 2 עבירות כאלה.

Flagrant 2 חמורה יותר מאחותה הקטנה וגוררת, בדומה לעבירת פסילה באירופה, הרחקה מיידית והמשך ענישה לאחר המשחק (השעיה, קנסות וכו' ).

נגיעה בכדור לאחר איירבול

באירופה שחקן שזרק איירבול רשאי לתפוס את הכדור ואף להמשיך בכדרור אם השופט משוכנע שהיה פה נסיון זריקה.

ב- NBA אסור.

פציעת שחקן

על פי חוקי פיב"א במידה ושחקן נפצע ואינו יכול לזרוק זריקות עונשין שנשרקו לזכותו, המחליף שלו יבצע אותן.

ב-NBA העניינים מסובכים יותר. אם הפציעה היא כתוצאה מעבירה או מהלכים בלתי ספורטיביים שבוצעו נגדו, במידה ומדובר ב- Flagrant 1 המאמן שלו יבחר שחקן אחר מבין שאר השחקנים שנמצאים על המגרש והוא יזרוק במקומו. במידה ומדובר ב- Flagrant 2 מאמנו רשאי לבחור כל שחקן בקבוצתו לביצוע זריקות עונשין. במידה והשחקן מנוע מלזרוק עונשין בעקבות פציעה מקרית ללא קשר ליריב או בעקבות הרחקה שלו עצמו, המאמן היריב יהיה זה שיבחר את השחקן שיקלע את זריקות העונשין במקומו.

צעדים

בעיקרון ב- NBA הרבה יותר ליברלים בכל הקשור לחוק הצעדים ושורקים הרבה פחות, בעיקר אם המהלך רחוק מהסל או לא משפיע. בשנים האחרונות גם באירופה שורקים פחות צעדים.

https://youtube.com/watch?v=SJRt-0BUtVM

(נו, היו או לא היו צעדים???)

 

המשכיות במצב קליעה (Act Of Shooting)

במצב בו מתבצעת עבירה במהלך כניסה או קליעה לסל, קל להבחין כי ב-NBA נותנים יותר המשכיות למהלך וע"י כך יש שם סיכוי גדול יותר לסל ועבירה או 2 זריקות.

באירופה בעבר היה נהוג לתת פאול וסל או 2 זריקות רק אם השחקן היה ממש באמצע הזריקה לסל.

כיום באירופה מתיישרים לפי ה- NBA. מספיק שהכדור "נח" בידי השחקן לאחר כדרור על מנת שהמהלך ייחשב כניסיון זריקה. בנוסף קיימת הנחיה גורפת שבמידה ויש התלבטות, הולכים עם ההתקפה ("יש ספק – אין ספק").

צפיה בוידאו

עד שנת 2014 חוקת פיב"א התירה צפיית שופטים במסך וידאו רק במצבים בהם קיים ספק האם במהלך המשחק עליהם להעניק לקליעה מוצלחת 2 או 3 נקודות או האם שחקן שקלע סל שדה שחרר את הכדור לפני סיום המועד החוקי של רבע או הארכה.

בשנת 2014 הורחב משמעותית השימוש במוניטור בדומה למצב הקיים ב-NBA וכיום באירופה ניתן (לא חובה) להשתמש בו במקרים הבאים:

בסוף רבע או הארכה – אם וכמה זמן יופיעו על שעון המשחק כאשר: אירעה הפרת חוץ של הקולע/אירעה הפרה של שעון הקליעה/אירעה הפרה של 8 שניות/עבירה נפסקה לפני סיום המשחק.

כאשר השעון מראה על 2 דקות או פחות לסיום רבע או הארכה – לבדיקה אם קליעה מוצלחת של סל שדה שוחררה לפני שנשמע צלצול שעון הקליעה/לפני שנשרקה עבירה כלשהי או לבדיקת זהות השחקן שגרם לכדור לצאת מחוץ לתחום המגרש.

במהלך המשחק – אם סל שדה מוצלח יימנה 2 או 3 נקודות, לזיהוי השחקן הנכון שצריך לזרוק עונשין, לזיהוי מעורבות של חברי קבוצה או ספסל הקבוצה במצב תגרה.

בפועל ניתן להבחין ששופטי ה-NBA בודקים מוניטורים בתדירות גבוהה בהרבה לעומת הקולגות שלהם ביבשת הישנה.

מספרי שחקנים

בעבר באירופה שחקנים היו רשאים ללבוש גופיות עם מספרים בטווח 4-15 בלבד. כיום מותר ללבוש גופיות עם מספרים בטווח 0-99 למעט תחרויות בינלאומיות (מונדו/יורו באסקט/אולימפיאדה).

סימוני שופטים

סימוני השופטים באירופה והשופטים ב-NBA שונים בחלק מהשריקות. דוגמאות: סימוני עבירות, סימון לקליעה משלוש.

 

 

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  3. ידידיה

    5 ספט 2016 07:28:01

    מצויין!

    כמובן שההבדל הכי מדובר (לפחות לאחרונה) נוגע לעבירה בלתי ספורטיבית. בקטע הזה אני מאמץ את החשיבה של פיבא ב2 ידיים.

    לא ברור לי למה שיהיה הבדל מהותי בקטע הזה בין סוף משחק, סוף רבע, או כל דקה אחרת במשחק…

  5. פאקו

    5 ספט 2016 08:55:45

    מעולה עמית, חיכיתי לפוסט הזה.
    אישית אף פעם לא הבנתי את נושא אי עצירת השעון אחרי סל שדה (בטח כפי שזה באירופה). כדורסל (בניגוד לכדורגל למשל) זה ספורט שבו השעון רץ רק כשהמשחק חי, וכאן יש חריגה מהכלל הזה.

  6. amitlahev

    5 ספט 2016 09:10:51

    נכון שיש עצירות רבות בכדורסל.
    בכל אופן, ואולי דווקא בגלל העצירות הרבות והחשש ממריחה של המשחק, ישנו כלל אצבע פשוט שאומר:
    שופט שרק – עוצרים ומגישים לשופט את הכדור לחידוש המשחק. שופט לא שרק – ממשיכים את שטף המשחק.
    סל שדה זה אירוע מאוד נפוץ במשחק. תחשוב מה היה קורה אם היינו עוצרים אחרי כל סל ומגישים את הכדור לשופט…
    חוץ מזה – אם אתה לא עוצר אחרי סל שדה יש הזדמנות לקבוצות ערמומיות ליצור התקפת מעבר או מתפרצת גם אחרי שחטפו סל, דבר שמעלה את האטרקטיביות של המשחק.

    1. פאקו

      5 ספט 2016 09:19:47

      תודה. אני התכוונתי יותר למצב של בזבוז זמן משחק פוטנציאלי של אחת הקבוצות (בעיקר זו שקלעה) לאחר הסל. אם הכדור צריך להיות מוגש לשופט תמיד, ודאי שיש כאן בעיה.

  10. סומסום

    5 ספט 2016 15:43:50

    לציין שוב מה שהכי הגניב צופים אמריקאים בטורניר האולימפי האחרון – העובדה שאי אפשר לקחת טיים אאוט במשחק רץ. מה שהביא לכמה סופי משחק מסחררים ופרועים.
    היו כמה שהתבאסו שאי אפשר לעצור לתרגיל. אבל הרוב הניכר, מהפיד שלי לפחות, פשוט היו מתים שדבר כזה יתאפשר גם ב-nba.
    לא יקרה, כמובן.

  14. אוהד ס"א

    5 ספט 2016 19:38:18

    צריך לעשות משהו עם הצעדים ב- NBש. זה כבר מסריח ולא דומה לכדורסל.
    אם מחליטים שמותר ללכת עם כדור, אז בבקשה שירגנו מימיות וכובעים ויקראו לזה געגע

    וכן, כן אני מדבר גם מר טוני פארקר

  15. אפלטון

    6 ספט 2016 14:12:14

    רק עכשיו הגעתי לפוסט שאיכשהו פספסתי (ותודה לפייסבוק שהזכיר). פשוט מצוין ומלמד בצורה פשוטה.
    כל הכבוד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט