הנבואה ניתנה לשוטים, פריוויו לעונת הפוטבול. תחזית ל- AFC/ גיא רוזן

זהו. ההמתנה הקשה מנשוא מתקרבת לסיומה.
עונת ה-NFL נפתחת ביום ה' בשבוע הבא,
ואני אנסה לסקור בקצרה את מצבן של כל קבוצות הליגה, ערב פתיחת העונה, ולחזות איך הן יסיימו את העונה.
(כאלו, אנו השוטים. לוקחים על עצמנו משימות שכל מה שהן יכולות להוליד זה קצת לעג…)
והיום, פריוויו ל-AFC:

AFC מזרח.

אי אפשר לדבר על ה-AFC מזרח בלי להתייחס קודם לדיפלייט-גייט.
לכאורה הייתי אמור לרשום איך ה-NFL סוף סוף דפק את הפטס, ושהשנה זו השנה שהפטס יסיימו אחרי הג'טס/בילס/דולפינס.
אז זהו, שלא.
זה נכון שבריידי מורחק מ-4 המשחקים הראשונים של העונה,
אבל אם מתבוננים לעמוק מגלים ש –
המשחק הראשון הוא משחק חוץ באריזונה. משחק שגם אם בריידי היה משחק בו, הקארדינלס היו פייבוריטים.
ואז יש לפטס 3 משחקי בית: דולפינס, טקסנס, בילס.
הניחוש שלי? בריידי חוזר להרכב הפטס, אחרי מנוחה משמעותית כאשר לפטס מאזן 3 – 1 ,
והדרך לאליפות בית נוספת פתוחה לרווחה.

 

ניו אינגלנד פטריוטס.
(בשנה שעברה: מאזן 12 – 4 . מקום שני ב-AFC)
שנה שעברה הם היו מרחק מהלך מוצלח אחד מלהגיע לסופרבול.
השנה?
הם מקבלים את בריידי עם צ'יפ ענק על הכתף, אחרי מנוחה ב-4 המשחקים הראשונים של העונה,
ואפילו הקווטרבאק המחליף (ג'ימי גארופולו) נראה בכלל לא רע במשחקי קדם העונה.
ההתקפה:
קודם כל בריידי. כמו בכל שנה, גם השנה הוא בהחלט מתמודד ראוי לתואר "הקווטרבאק הטוב בליגה" (יחד עם ארון רודג'רס)
ובריידי, אחרי ההשפלה שעבר בעקבות הדיפלייט-גייט?
מפחיד.
אבל התקפת הפטס היא ממש לא רק בריידי.
כשיש לך מטרות כמו גרונקובסקי (הטייט אנד הטוב בליגה, ובהפרש), ומרטלוס בנט (שעד לפני שנתיים נחשב לאחד הטייט אנדס הטובים בליגה) בטייט אנד,
כאשר בליצ'ק אוהב ויודע יותר מכל מאמן אחר להשתמש במערכים התקפיים הכוללים 2 טייט אנדס.
וכשיש לך רסיבר כמו ג'וליאן אדלמן (שכאשר נפצע שנה שעברה, חסרונו הורגש מאוד) –
אז להיות טום בריידי הופכת למשימה קצת יותר קלה.
קו ההתקפה, שתפקידו לשמור על בריידי, יהיה השנה קצת מנוסה יותר, והחזרה מפציעה של נייט סולדר רק תתרום לייצוב קו ההתקפה.
כמובן שההגנה הטובה ביותר (על בריידי) היא ההתקפה. וכרגיל השחרור המהיר של הפוטבול יהיה המרכיב המכריע בהצלחת הקבוצה.
משחק הריצה ירוענן עם חזרתו מפציעה של דיאון לואיס, שעד לפציעתו במחזור 9 של העונה שעברה, נתן עונת שיא.
עם 2 טייט אנדס כמו של הפטס?
לתחושתי, הפטס, ברגע שבריידי חוזר, יהפכו לקבוצת ההתקפה החזקה בליגה.
ההגנה:
קו ההגנה נחלש משמעותית עם עזיבתו של צ'אנדלר ג'ונס לאריזונה.
יש סימן שאלה גדול בכל הנוגע למחליפיו – בפטס מקווים שכריס לונג יחזור לכושר של ימיו היפים בסיינט לואיס.
אבל מי שיכולים לחפות על קו ההגנה, הם צמד הליינבקרים (בין הטובים בליגה) –
הייטאוור וקולינס. הכוח של הייטאוור לצד האתלטיות של קולינס יוצרים מארג יכולות שמתאים הן להגנה נגד הריצה, והן ליצירת לחץ על קווטרבאק היריבה (בליץ)
הסקנדרי ימשיכו להיות אחת מהחוליות החזקות ב-NFL. בשנה שעברה הם היו אמורים להחלש עם עזיבתו של ראביס, אבל באטלר וראיין הראו שהם מהטובים שבנמצא, והוכיחו שוב שבליצ'ק יודע טוב יותר מכל מנג'ר בליגה מתי לשחרר.
(ה-א',ב' של ניהול נכון תחת תקרת שכר קשיחה – לקנות בזול, למכור ביוקר)
תחזית לעונה הקרובה:
אני חושב שהעונש שבריידי ספג זו ברכה במסווה –
הוא ישחק עונה קצרה יותר, במוטיבציית שיא, עם לו"ז נוח להפליא.
בהיעדר פציעות משמעותיות,
אני חושב שהפטס זוכים השנה באליפות.

 

ניו יורק ג'טס.
(בשנה שעברה מאזן 10 – 6 , החמיצו את הפלייאוף במחזור האחרון)
עונה שעברה הסתיימה בשברון לב של אוהדי הג'טס אחרי שהם החמיצו את הפלייאוף למרות ש-2 מחזורים לסיום עתידם היה בשליטתם.
העונה?
הם צריכים שאלילת המזל תעבוד שעות נוספות בשביל להעפיל לפלייאוף.
ההתקפה:
אולי אוהדי הג'טס מרגישים חסרי מזל.
אבל ניתוח קר של הנתונים מגלה שפיצפטריק, הקווטרבאק המזוקן, החביא כנראה לפרקון בכיסו –
בגלל שלצד העובדה שהוא נתן עונת שיא (לא מעט בזכות שיתוף הפעולה עם מתאם ההתקפה המצוין, גיילי), ההגנות מולם מסר השמיטו לא פחות מ-12 אינטרספשינס. אלו 12 פעמים שהפוטבול נזרק, והיה בדרכו לידי ההגנה. מספיק שרבע מהמסירות הנ"ל היו מסתיימות באינטרספשין, והמאזן של הג'טס היה גרוע בהרבה.
אז מסתבר שאלילת המזל (או הלפרקון…) בהחלט תרמו קצת לעונת השיא של פיצפטריק,
והשנה, עם לוח משחקים קשה מזה של העונה שעברה – תהיה להם עבודה לא קלה…
בנוסף, יש לזכור שפיצפטריק החמיץ את מחנה האימונים לפני משחקי קדם העונה, כך שלא היה לו הרבה זמן להכנס לכושר (לקח זמן עד שהוא והג'טס הסכימו על חוזה חדש)
הקבוצה שינתה גישה השנה בכל הנוגע למשחק הריצה, עם ההחתמה של מאט פורטה, כך שהיא תשיג פחות יארדים אחרי התיקול, אבל תהנה מראנינג באק שיודע לתפוס מסירות.
ברנדון מארשל ואריק דקר ימשיכו להוות בסיס איכותי בעמדת הרסיבר,
וקו ההתקפה ימשיך להיות בינוני ביום טוב.
(לא פלא שפיצפטריק דרש תוספת שכר. שנה שעברה הוא אכל לא מעט דשא…)
ההגנה:
לקבוצה תמשיך להיות הגנת ריצה נהדרת,
ובסקנדרי הם ימשיכו להסתמך על דארל ראביס הנהדר.
השאלה הנשאלת (שאלה שעלתה יותר ויותר ככל שהעונה שעברה התקדמה) היא העם העומק מאחורי ראביס מספיק בשביל קבוצת פלייאוף?
התחזית:
אני חושב שלא.
לוח משחקים לא קל, לצד העובדה שסטטיסטיקות בדרך כלל מתיישרות (האינטרספשינס של פיצפטריק),
משמעותם שיהיה לחץ גדול על ההגנה להיות החוליה שתביא ניצחונות.
הם יביאו ניצחונות. אבל לא מספיק.

 

 

באפלו בילס
(בעונה שעברה מאזן 8 – 8)
אצל הבילס, כל שנה מתחילה עם אופטימיות זהירה שמלווה בידיעה שבסופו של יום, הקבוצה תמצא את הדרך להתרסק, ושוב לסיים מאחורי הפטס, ומחוץ לפלייאוף.
ההתקפה:
טיירוד טיילור, הקווטרבאק של הקבוצה, היה הפתעה נעימה בעונה שעברה, ובקבוצה מקווים שהוא ימשיך להראות התקדמות.
כשלצידו צמד ראנינג באקס מוכשר כמו לאשון מקוי וקרלוס וויליאמס,
ואת סמי ווטקינס בעמדת הרסיבר –
האופטימיות בהחלט מובנת.
קו ההתקפה היה אחת מנקודות האור של העונה שעברה, והוא צפוי להמשיך לאפשר לטיילר ולראנינבאקס מרחב פעולה.
ההגנה:
גם במקרה הזה, יש לא מעט סיבות לאופטימיות –
הסקנדרי, מעולה. רונאלד דרבי (הרוקי ההגנתי של השנה, בעונה שעברה) וסטפן גילמור הם צמד קורנרים מהטובים בליגה,
וקו ההגנה בהנהגתו של ג'רי יוז, סולידי.
סימן השאלה הראשון הוא העם בחירות הדראפט שמטרתן היה לחזק את קו ההגנה, יספיקו בשביל ליצור קצת לחץ על הקווטרבקים של היריבות, בגלל שבשנה שעברה, הם היו אולי הגרועים בליגה בתחום.
סימן ששאלה השני, והגדול ביותר הוא המאמן.
התחזית:
רקס ראיין. לא צריך לכתוב הרבה יותר.
8 – 8 , ו-"תמיד יש את העונה הבאה…"

 

 

מיאמי דולפינס
(בעונה שעברה מאזן 6 – 10)
באתר פרו-פוטבול רפרנס ישנם טבלאות המראות את החוזק של כל אחד ממערכי הקבוצה, יחסית לליגה.
לדוגמה –
לפטס יש קווטרבאק מדורג 2, רסיברים וטייט אנדס מקום 1, ראנינג באקס מקום 14, קו התקפה מקום 18, קו הגנה מקום 11, וסקנדרי במקום ה-3 .
היות ויש 32 קבוצות בליגה, מיקום 16 ומעלה משמעותו חזק יחסית.
למה כל זה רלוונטי בקשר לדולפינס?
בגלל שלקבוצה אין אפילו חלק אחד בקבוצה שהוא בחצי העליון של הדרוג (16 ומעלה).
21, 30, 25, 19, 22, 18 .
ואישית, אני חושב שלדרג את ראיין טנהיל במקום ה-22, זה לעשות עימו חסד.
או במילים אחרות –
התחזית:
קבוצה פח, עונה פח, מקום אחרון בבית.

 

 

AFC צפון.
הבית התחרותי ביותר בליגה. בהעדר פציעות, זה לא בלתי סביר ששוב 3 קבוצות מהבית יגיעו לפלייאוף.

 

סינסנטי בנגלס
(בשנה שעברה סיימו עם מאזן 12 – 4 , מקום ראשון בבית הצפוני)
אם ראינו שהדולפינס הם הפח של הליגה, אז באותו סוג של התבוננות ניתן לומר שהבנגלס הם מאריות הליגה.
הם הקבוצה היחידה בליגה, שכל אחת מהיחידות בקבוצה (קווטרבאק, רסיברים, ראנינג באקס, קו התקפה, קו הגנה, סקנדרי) היא בטופ 16 של הליגה. למעשה, החוליה שדורגה במיקום הנמוך ביותר (קו ההגנה) דורגה במקום ה-14.
כמובן שישנו את העניין הפעוט של חוסר יכולת להצליח במאני טיים. הקבוצה העפילה לפלייאוף בכל אחת מ-5 השנים האחרונות. וב-5 שנים אלו, לא ניצחה ולו משחק אחד!
ההתקפה:
אנדי דלתון שיחק בשנה שעברה כמו קווטרבק עילית. הוא נייד, הוא מדוייק, הוא אפקטיבי גם נגד הבליץ'.
למעשה, לפרקים, הוא שיחק כמו חיקוי לא רע בכלל לארון רודג'רס.
גם כשהקבוצה הפסידה בפלייאוף, זה לא היה באשמתו (הוא היה פצוע)
כשמוסיפים לקווטרבאק עילית רסיבר מדהים כמו A J גרין, וצמד ראנינג באקס אפקטיבים (ג'רמי היל וג'ובאני ברנארד), כאשר כולם משחקים מאחורי קו ההתקפה שמדורג 4 בליגה –
אז יש בהחלט תקווה לניצחון פלייאוף.
אם טיילר אייפרט, הטייט אנד המוכשר, יחזור לשחק בכושר שלפני הפציעה בעונה שעברה –
אז גם העפלה לסופרבול היא חלום בר השגה.
ההגנה:
ג'ינו אטקינס הוא אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה. אם החיזוק שהקבוצה קיבלה בדראפט ישולב היטב, אז קו ההגנה בהנהגתו של אטקינס, לצד סקנדרי יציב, יספקו לקבוצה בסיס מוצק להצלחה.
התחזית:
השנה זו השנה שהמנחוס ישבר, והבנגלס יצליחו להגיע עד לגמר ה-AFC, שם יפסידו לפטס.

 

 

פיטסבורג סטילרס
(בשנה שעברה סיימו עם מאזן 10 – 6 , ומקום בפלייאוף)
שנים על גבי שנים, ,סטילרס" הייתה מילה נרדפת ל-"הגנה".
המהדורה הנוכחית של הסטילרס?
לא ממש.
ההתקפה:
אין עוד קבוצה עם יותר כישרון התקפי מאשר הסטילרס.
בתנאי שהם מצליחים להישאר בריאים.
בריאות היא מרכיב קריטי בהצלחת קבוצות ב-NFL –
זה נכון שלמזל יש חלק עצום במשוואת הבריאות, אבל לא רק.
יש סיבות טובות לכמות הפציעות שהסטירלס סופגים. ביג בן מחזיק את הפוטבול הרבה זמן לפני שחרור המסירה –
אז נכון שזה מאפשר לקבוצה לנפק מהלכים גדולים,
אבל זה גם מאפשר להגנות היריבות להגיע עליו.
כל מי שראה מספיק משחקים של הקבוצה יודע שפציעה של אחד הכוכבים זה יותר שאלה של "מתי" מאשר שאלה של "אם".
אם (וזה ממש אם גדול) הקבוצה תצליח לתפוס גל של מזל, כזה שיאפשר לקבוצה להגיע לפלייאוף בריאה –
אז השמיים הם הגבול.
כשיש לקבוצה קווטרבאק היסטורי כמו ביג בן, ראנינג באק (אולי מס' 1 בליגה) כמו לאבון בל,
את הראנינג באק המחליף הטוב בליגה (ובהפרש), דאנג'לו וויליאמס, ואת הרסיבר מס' 1 בליגה, אנטוניו בראון (הוא אולי לא הכי מהיר, אולי לא הכי אתלטי, אבל אין עוד רסיבר שיודע להשתחרר, גם למסירות הקצרות, וגם לארוכות, כמו בראון),
כאשר כל אלו מגובים על ידי קו התקפה סביר (מדורגים 14) –
המשפט "השמיים הם הגבול" כבר לא נשמע מופרך.
ההגנה:
בינונית מינוס. רוב שחקני ההגנה צעירים, והתקווה של אוהדי הסטילרס היא שהעונה הם יראו המשך התקדמות.
(בשנה שעברה הם הפתיעו לטובה)
תחזית:
אלילת המזל לא תבקר השנה בפיטסבורג, וביג בן שוב יחמיץ חלקים משמעותיים מהעונה.
הסטילרס יחמיצו את הפלייאוף בדקה ה-90 .

 

 

בולטימור רייבנס
(בשנה שעברה סיימו עם מאזן 5 – 11)
הרייבנס הם חידה. מי שיתבונן רק על המאזן, יחשוב שהם קבוצה מסריחה.
אבל מי שעקב אחרי הקבוצה בעונה שעברה יודע שהם סבלו מהמון חוסר מזל.
טרל סאגס, שחקן ההגנה המרכזי, גמר את העונה במחזור הראשון.
ובנוסף, 8 ההפסדים הראשונים של הקבוצה היו בהפרש של פוזשין בודד או פחות!
ההתקפה:
סימן השאלה הגדול.
זה נכון שג'ו פלקו, הקווטרבאק, החמיץ חלק מהעונה בעקבות פציעה. אבל הוא התקשה גם לפני כן.
גם הרסיברים והראניג באקס לא התעלו על עצמם בעקבות גל הפציעות
(בניגוד למשל, ממה שהתרחש אצל היריבה השנואה, פיטסבורג)
ההגנה:
אבל עם כל הכבוד להתקפה, ולחוזה המיליונים של פלקו, הרייבנס הם קודם כל ההגנה.
וזו אולי האכזבה הגדולה ביותר מהקבוצה של העונה שעברה. פעם אחר פעם הסקנדרי נכנע למהלכים גדולים של היריבות, תמיד ברגעים המכריעים.
פעם אחר פעם, כשהיה צריך להשיג עצירה, להשיג פוזישן חדש במאני טיים, קו ההגנה קרס.
התחזית:
ייקח זמן להגנה למצוא מחדש את הזהות שלה.
למזלם של אוהדי הרייבנס, יש להם את אחד מהמאמנים הטובים בליגה, ג'ון הארבואו,
ואני מאמין שהוא יצליח לבנות מחדש את הגנת הקבוצה.
אבל לא השנה.

 

 

קליבלנד בראונס
(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 3 – 13)
כל מה שכתבתי על הדולפינס ("לקבוצה אין אפילו חלק אחד בקבוצה שהוא בחצי העליון של הדרוג") נכון גם לגבי הבראונס.
חוץ משאלה מעניינת אחת –
רוברט גריפין III. מי שזכה בתואר רוקי העונה, בעונה שהתמודדו מולו אנדרו לאק וראסל ווילסון.
השאלה היא האם נפילתו (התרסקותו…) היא יותר בגללו, או יותר בגלל המועדון הקלוקל בו שיחק.
למזלו (מותר לכתוב 'קליבלנד בראונס' ו-'מזל' באותו משפט???) החלק היחיד בקבוצה שמראה ניצוצות של יכולת, זה קו ההתקפה (מדורגים 21. החוליה עם הדירוג הגבוה בקבוצה…),
וקווטרבאק שמשתמש ברגליו כמו גריפין, צריך קו התקפה סביר.
אולי יש שאלה מעניינת נוספת –
איזה ג'וש גורדון נראה השנה?
האם זה יהיה הג'וש גורדון הבעייתי, זה שנמצא מרחק עבירה אחת נוספת מהרחקה לכל החיים מה-NFL,
או הג'וש גורדון הסופר מוכשר, זה שלפרקים בעונת הרוקי שלו, נראה כמו מגטרון?
(מגטרון – הכינוי של קאלווין ג'ונסון, הרסיבר הנהדר של הליאונס, שפרש השנה)
התחזית:
אלו הבראונס. הם יפתיעו עם תחילת עונה טובה, כולל שיתוף פעולה מרהיב בין גריפין לגורדון במחזור ה-6 (אז גורדון חוזר מהשעייה),
והם יסיימו את העונה עם התרסקות מרהיבה.
על כך שר אריק איינשטיין:
"ואיזה מסכנים האוהדים, שאוכלים להם ת'לב…"

 

 

AFC מערב

דנבר ברונקוס.
(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 12 – 4 ואליפות)
האלופה. (יש!!!)
בקרוב, האלופה לשעבר.
פייטון מאנינג, הקווטרבאק הפותח – פרש.
ברוק אוסוויילר, הקווטרבאק המחליף – עזב.
ומי הקווטרבאק הפותח?
מי שהיה הקווטרבאק השלישי בעונה שעברה, מי שלא מסר אפילו מסירה אחת במשחק NFL,
יהיה הקווטרבאק הראשון בתולדות הליגה לפתוח במשחק פתיחת העונה שלח האלופה המכהנת, עם 0 ניסיון.
קבלו את טרבור סימיאן!
ההתקפה:
הקבוצה תמשיך בתהליך שהתחילו בעונה שעברה – משחק התקפה שמבוסס בעיקר על ריצה. את עמדת הראנינג באק יאיישו קואליציה של ראנינג באקס בראשות CJ אנדרסון, כאשר לצידו ישחקו גם רוני הילמן ודבונטה בוקר.
לא מדהים, אבל גם לא רע.
הרסיברים שזכו לשחק לצד מאנינג, וללמוד ממנו, ינסו להפוך את סימיאן לקווטרבאק לגיטימי.
דמריוס תומאס, עמנואל סנדרס, וקודי לטימר הם מטרות לא רעות בכלל.
לצערו של סימיאן, לפניו ישחקו קו ההתקפה מהגרועים בליגה.
ההגנה:
למרות עזיבה של מספר שחקני הגנה משמעותיים (דני טרווטאן, ומליק ג'קסון, שהיה נפלא בפלייאוף)
לברונקוס עדיין יש את ההגנה הטובה בליגה.
יותר מכך, יש להם גם את קו ההגנה מס' 1 בליגה, גם את הסקנדרי מס' 1 בליגה, וגם את מתאם ההגנה מס' 1 בליגה (ווייד פילפס)
וור ומילר ימשיכו לטרוף קווטרבאקים,
ווקר ודרק וולף ימשיכו למחוץ את משחק הריצה של היריבות,
טאליב, האריס, רובי ו-TJ וורד ימשיכו לקערקע את הרסיברים של היריבות.
התחזית:
להערכתי, זה יספיק לראשות הבית, ולמקום בפלייאוף,
זה לא יספיק לניצחון על הפטס או הבנגלס.

 


(להתראות פייטון מאנינג. היה באמת תענוג לצפות באחד מגדולי הקווטרבאקים משחק בשורות קבוצתי!)

 

 

קנזס סיטי צ'יפס
(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 11 – 5 ומקום בפלייאוף)
הצ'יפס הרוויחו הרבה כבוד בשנה שעברה. כאשר השחקן מספר 1 שלהם, ג'אמל צ'ארלס, גמר את העונה, ניתן היה לחשוב שהקבוצה תתפרק.
אבל מה שקרה זה שהקבוצה החליטה לא להשבר, ופתחה ברצף ניצחונות שהביא את הקבוצה כל הדרך עד לפלייאוף.
השנה, צ'ארלס בריא, אבל העוגן בהגנה (האוסטון) יחמיץ חצי עונה.
ההתקפה:
השאלה היא את מי נראה בשנה:
את אלכס סמית' שלא מצליח למצוא רסיבר באנד זון, גם עם חייו תלויים בזה (בחצי הראשון של העונה שעברה הוא מסר 0 טאצ'דאונס לרסיברים שלו. 0!)
או אלכס סמית' שמוביל את הקבוצה מהבור אחרי הפציעה של צ'ארלס.
כנראה שהרבה תלוי במקלין, הרסיבר שהצטרף בעונה שעברה.
קו ההתקפה, גם הוא לא ברור. עזבו גראבס וג'ף אלן, שהצטיינו בליצור מקום לצ'ארלס לרוץ, ובמקומם הגיעו שמות חדשים, שתרומתם עדיון בסימן שאלה.
ההגנה:
מאז שאנדי ריד הגיע לאמן את קנזס, קו ההגנה הוא בין הטובים בליגה, שנה אחרי שנה.
ג'סטין האוסטון יחמיץ את החצי הראשון של העונה, אבל אם הוא יחזור בכושר –
שוב קו ההגנה של הצ'יפס ישלוט.
הקבוצה תמשיך להנות מסקנדרי טוב מאוד, ומה-"קאבאק פלייר של השנה", אריק בארי, שחזר אחרי שהחלים מסרטן.
התחזית:
בסופו של יום, עדיין, הכל תלוי בג'אמל צ'ארלס. אם הוא ישחק בכושר של 2014 ,
קנזס שוב יעפילו לפלייאוף.

 

אוקלנד ריידרס
(בשנה שעברה סיימו עם מאזן 7 – 9)
באוקלנד יש תקווה לצד יאוש.
מצד אחד, צומחת שם קבוצה נהדרת, עם אוסף כשרונות באמת יוצא דופן.
מהצד השני, עתידה של הקבוצה בעיר לוט בערפל, אחרי שבעלי הקבוצות אישרו לבעלי הקבוצה להעביר אותה ללוס אנג'לס.
ההתקפה:
דרק קאר, הקווטרבאק, הראה בשנה שעברה שסוף סוף משחק באוקלנד קווטרבאק אמיתי.
וכאשר יש לו הן אוסף של מטרות איכותיות למסירה (אמרי קופר הצעיר, מייקל קראבטרי הוותיק),
והן קו התקפה נהדר, שהוא שני רק לזה של דאלאס,
העתיד באמת ורוד.
גם בהגנה הקבוצה נתנה זינוק אדיר.
את קו ההגנה מוביל חליל מאק, מי שרבים חושבים שהוא לא פחות טוב מוון מילר של הברונקוס.
לצידו של מאק משחק דן וויליאמס, שחקן גדול מימדים (גם בקנה המידה של ה-NFL) שמצטיין בלסגור את האמצע, ולחסום את משחק הריצה. ביחד הם הלב של אחד מקווי ההגנה החזקים בליגה.
הסקנדרי של הקבוצה אתלטי מאוד, ומנצל בהצלחה את הדומיננטיות של קו ההגנה על מנת לגרום להרבה אינטרספשינס.
התחזית:
כאמור, העתיד ורוד. רק שלא בטוח שהעתיד יישאר באוקלנד.
אני מאמין שהשנה שריידרס יגיעו ל- 9 או 10 ניצחונות. אני בספק עם זה מספיק לפלייאוף.

 

 

סן דיאגו צ'ארג'רס
(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 4 – 12)
בינוניות.
זה בעיקר מה שמאפיין את הקבוצה.
פליפ ריברס, לפרקים נראה כמו קווטרבאק שמצדיק את החוזה הענק שלו, ובשאר הזמן עסוק בשלבור את שיא האינטרספשינס…
יש לו מטרות איכותיות למסירה (אלן ובנג'מין הרסיברים, ואנטוניו גייטס הטייט אנד האגדי)
אבל בהעדר משחק ריצה יציב (רק דני וודהד עוד מספק מעט סחורה), וקו התקפה ראוי (מדורגים 29 בליגה), קשה לראות איך ההתקפה החד מימדית של הקבוצה תצליח להצטיין לאורך זמן.
ההגנה.
גם ההגנה סובלת מחוסר איזון קיצוני. הסקנדרי לא רע בכלל (כאשר ג'ייסון וורט מצליח להישאר בריא – הם אפילו מצויינים), אבל עם קו הגנה שהוא אולי הגרוע בליגה, כזה שבכלל לא מצליח לעצור את משחק הריצה של היריבות) – הקבוצה חשופה מאוד.
התחזית:
עוד עונה של בינוניות, והמקום האחרון בבית.

 

 

AFC דרום.

בשנה שעברה, אולי הבית החלש ב-AFC.

 

 

יוסטון טקסנס
(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 9 – 7 , ומקום בפלייאוף)
בשורות הטקסנס משחק מי שנבחר זו השנה השנייה ברציפות על ידי הכתבים של ESPN כשחקן הטוב בליגה – J J וואט.
ההתקפה:
בדירוג של פרו פוטבול רפרנס, 2 ממערכי הקבוצה קיבלו ציונים נמוכים –
הקווטרבאק, והרסיברים.
אני חושב שאנחנו בדרך להפתעה גדולה.
אני מאמין שברוק אוסוויילר, שעזב את הברונקוס עבור קיבל חוזה מכובד בטקסנס, יפתיע את כולם. אני גם חושב שהרסיברים הצעירים של הקבוצה, שבשנה שעברה נפגעו מקרוסלת הקווטרבאקים שעברה על הקבוצה, יפתיעו אף הם.
בגלל שהדבר שהיה הכי חסר לקבוצה זו יציבות. ברוק אוסוויילר היה תלמיד של מאנינג במשך מספר שנים, וכבר בעונה שעברה הראה ניצוצות של פוטבול לא רע בכלל.
ג'ייסון סטרונג, ברקסטון מילר, ווויל פולר, יכולים להרוויח המון מלשחק לצד שחקן שקט ויציב שלמד מפייטון מאנינג.
כשמוסיפים למשוואה את דאנדרה הופקינס (שרק לחוליו ג'ונס ואנטוניו בראון היו בעונה שעברה ציונים גבוהים יותר בעמדת הרסיבר), רסיבר עילית,
מקבלים הרבה סיבות לאופטימיות.
בעמדת הראנינג באק ישחק לאמר מילר שהגיע מהדולפינס,
מילר הוא ראנינג באק מעולה, שעד היום לא זכה לחשיפה גדולה בגלל שהיה "תקוע" במיאמי.
גם האופנסיב ליין הוא אנדרייטד, אחרי שבעונה שעברה דורג 11 בליגה.
כמו שכתבתי – לא חסרות סיבות לאופטימיות.
ההגנה:
קודם כל J J וואט.
שחקן ההגנה הדומיננטי ביותר ששיחק מאז לורנס טיילור. קשה לתת מחמאה גדולה מזו לשחקן פוטבול.
הנוכחות שלו משנה את המשחק של היריבות. הוא מגיע לקווטרבאק בסאק או בהיט יותר פעמים מכל שחקן אחר בליגה –
וזה למרות שהוא זוכה לכיסוי כפול כל הזמן.
הוא גורם לפאמבלים, הוא זוכה בכל פוטבל משוטט שעובר בקרבתו, הוא אפילו תופס אינטרספשינס.
שחקן מדהים.
לצידו משחקים קלאוני המוכשר, ששנה שעברה הראה התקדמות עצומה, ווויטני מרסיליאוס, שבשנה שעברה חיפה על וואט כשזה היה פצוע, והראה שלקבוצה הגנה נהדרת, גם כאשר וואט לא משחק.
בסקנדרי יש את קווין ג'ונסון, ג'ונתן ג'וזף וקארים ג'ונסון, חולייה שהייתה אולי הסיבה המרכזית להגעת הקבוצה לפלייאוף בעונה שעברה.
אם בריאן קושינג (האינסייד ליינבקר) ישחק כמו שהוא יודע לשחק כאשר הוא בקו הבריאות, זו אחת ההגנות החזקות בליגה.
התחזית:
אני חושב ומאמין שהטקסנס יסיימו כאחת מ-4 הקבוצות החזקות ב-AFC, לצד הבנגלס, הפטריוטס וברונקוס.

 

 

אינדיאנפוליס קולטס
(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 8 – 8)
אחרי כמה שנים בהן הקבוצה הראתה מגמת התקדמות מעונה לעונה,
בשנה שעברה הקבוצה עשתה צעד ענקי אחורה, למרות ששיחקה בבית החלש ביותר ב-AFC.
ההתקפה:
לקולטס יש את אחד מהקווטרבאקים הטובים בליגה – אנדרו לאק.
רק אם יש משהו שלמדנו בשנה שעברה, זה עד כמה ההצלחה של לאק ומאנינג לפניו, הייתה יותר בגלל 2 השחקנים האדירים הללו, ופחות בגלל שאר הקבוצה.
או במילים אחרות:
לאק ומאנינג לפניו, הובילו את הקולטס לפלייאוף למרות ההנהלה…
גם השנה התמונה לא השתנתה –
לקולטס עדיין אין משחק ריצה קרוב לסביר (פרנק גור הוא הראנינג באק המבוגר בליגה),
הרסיברים של הקבוצה זה למעשה רסיבר. הילטון. סגרת אותו, סגרת את הרסיברים.
ודוויין אלן, הטייט אנד, כבר ממש לא זוכר מתי הוא היה טייט אנד אפקטיבי.
וההגנה?
כהרגלם של הקולטס בקודש – לא משהו.
לא מצליחים לעצור את משחק הריצה של היריבות, לא מצליחים להפעל לחץ על הקווטרבאק של היריבות, לא מצליחים לכסות את הרסיברים.
התחזית:
8 – 8 , ואנדרו לאק אחד שאוכל את עצמו על כך שהוא תקוע באינדיאנפוליס.

 

ג'קסונוויל ג'אגוארס
(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 5 – 11)
גקסונוויל סיימה עם בחירה טופ 5 בחמש השנים האחרונות!
אז עכשיו בקבוצה מאמינים שהם לקראת עונת פריצה.
הקווטרבאק של הקבוצה, בלייק ברוטלס,הראה בעונתו השנייה ניצוצות של יכולת.
לקבוצה צמד ראנינג באקס מפוצצים בכישרון (ילדון, שנתן יופי של עונת רוקי, וכריס אייבורי, שהוא אחד מהראנינג באקס החזקים בליגה),
וצמד האלנים שמאכלסים את עמדת הרסיבר (אלן אנדרסון ואלן הארנס), נתנו שניהם עונת פריצה בעונה שעברה, כאשר ה-2 תפסו יותר מ-1,000 יארד ו-10 טאצ'דאונס, כל אחד.
השנה המטרה של הקבוצה להראות שיפור גם בהגנה ובקו ההתקפה, אשר קיבלו חיזוק של דם צעיר לקראת העונה החדשה.
התחזית:
המשך התקדמות. אולי אפילו מאזן של 50%

 

טנסי טיטטנס
(בעונה שעברה סיימו עם מאזן 3 – 13)
יש מצב שזו הקבוצה הגרועה בליגה.
כל אחת מחוליות הקבוצה מדורגת במקום ה-25 (במקרה הטוב), למעט קו ההגנה שמדורגים במקום ה-17 .
אין לקבוצה הרבה תקוות לעונה הקרובה, חוץ מהמשך התקדמות של מרכוס מריוטה, הקווטרבאק הצעיר והמבטיח.
התחזית:
יסיימו את העונה כקבוצה הגרועה בליגה.

 

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  1. באשר לבנגלס, ניצחון הפלייאוף האחרון שלהם היה ב1990 השנה בה הסינסנטי רדס זכתה בוורלד סירס בפעם האחרונה מאז אפילו קליבלנד זכתה באליפות

  2. קרלוס וילימס שוחרר מהבילס אז יש להם רק ראנינג בק אחד
    לטנסי יש את דמרקו מארי אז נראלי הם יסיימו לפני מיאמי
    וקו ההגנה של סן דיאגו השתפר בזכות החתמתו של ג"ואי בוסה

    1. צודק בקשר לוויליאמס,
      דמרקו מארי?
      הרבה שטויות כתבתי במהלך השנה שעברה. אבל בדבר אחד צדקתי – ההתרסקות של מארי.
      יהיה מסקרן לראות אותו חוזר מהנפילה לפחות מ-50 יארד למשחק.
      אני סקפטי.

  3. וולקאם באק.
    אני מרגיש שהדולפינס יהיו יותר טובים ממה שאתה צופה ויעברו את הבילס. לך צריכה להיות יותר אמונה באדם גייס. גם לגבי הקולטס יש לי הרבה אמונה באנדרו לאק (וגם בלוח המשחקים שלהם).
    הבנגאלס יעברו סיבוב בפלייאוף ברגע שיפרדו לשלום ממארוין לואיס.

    1. גייס קוסם. מה שהוא עשה עם קאטלר זה קסם.
      והעובדה שהתקפת שיקגו סיימו במקום ה-18 בליגה, גם זה סוג של נס.
      אבל אלו הדולפינס. בשביל לשנות אותם צריך יותר מסתם קסם, צריך לשלוט ב – dark side of the force

  4. תענוג הממים האלה מוצא 🙂
    אז אתה אומר שיכול להיות שלקבוצה מטקסס יש סופסוף קווטרבק יציב? איך הפטס אספו כל כך הרבה חומר משובח סביבם? שיפרגנו באדלמן ליוסטון, אולי תהיה גם התקפה

    1. אוסוויילר עוד לא הראה יציבות נחכה ונראה.
      הק"ב של הקבוצה שלך מאד יציב. זה הגב שלו שחסרה לו יציבות.

          1. איזה התרגלתי לטוב? 7 שנים ורק פלייאוף אחד לרפואה.
            כל הקבוצות שלי נתקעו בשנות ה-90, ואחרי זה מתפלאים שאני אומר שזה היה העשור הכי טוב בהיסטוריה האנושית

          2. והתשובה היא גם וגם.
            רומו מצויין עד ש.. אבל לא מצליח ליצור שקט בקבוצה, תמיד יש תחושה של או או… רומו…. אל תפשל…רומו…. דמיט רומו!!!
            וג'רי ג'ונס מלכתחילה לא הגיע לעשות שקט.
            ניתן לו קרדיט על שנות ה-90 המדהימות ועל זה שיצר את הקבוצה הכי מצליחה בשוק האמריקני (בעיקר כמודל עסקי). אבל גם קרדיט בן 20 שנה מתחיל לפוג תוקפו, נראה לי שהוא מבין את זה וקצת לוקח צעד אחורה בשנה שנתיים האחרונות. בכל מקרה רומו דאג שנחכה עוד עונה לראות אם מדאלאס יכול לצאת משהו

  5. יפה מאד ותודה רבה.
    יחסית קצר בזביל חטיבה שלמה …אך ממצא ומכניס אותנו לעניינים ….אתה יודע כבר מץי ייכנס הילק השני ?

  6. וואו…
    חתיכת השקעה. אני הרי ודע כמה זמן לוקח להרים פרוייקט כזה. שעות על גבי שעות.
    תודה מכל לב שהקמת כאן בכוחות עצמך קהילת פוטבול רק תלך ותיגדל. אני בתוך העסק חזק-חז אבל אנסה להתערב בצורה מינימלית.

  7. הפתעה!
    הבן של גייל קני צילצל. יש לו כרטיס עבורי למשחק פרה-סיסון הערב בין פיטסבורג והפנתרס בשרלוט. זז למשחק הפוטבול הראשון שלי העונה! אם יקרה משהו מעניין, אשווח

  8. אם אתם רוצים לדעת איך אני יודע שאורטל היא סוכנת מוסד, אז תקפצו על רגל אחת 26 פעמים ותאמרו "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד" 7 פעמים

  9. זו השנה של הריידרס! דנבר עם שינויים והאנג אובר אחרי הזכייה, הצ'יפס יבינו מוקדם שלא יהיה להם מה למכור בפלייאוף בהמשך וייחלשו.

  10. יששששששש! סוף סוף!
    האמת שאני לא כל כך בטוח שלגארפולו יש את זה, ולמרות שההגנה טובה היא לא כזו שמביאה נצחונות…
    אצל ניו אינגלנד הביתיות בפלייאוף היא גורם מכריע (בניגוד נניח לבולטימור) ולכן בעיניי זה כן קריטי לסיכויי הסופר בול שלהם.
    אגב, גם הוגאן שהובא מהבילס עושה רושם שמשתלב היטב כך שיש פחות חשיפה לפציעות, לפחות בהתקפה.
    עוד נקודה אחת. אני עדיין לא מבין את הטרייד על ג'ונס: אני מבין שהוא בשנת חוזה אחרונה וברור שמעדיפים שם אחרים (הייטאואר וקולינס), אבל למה לא להשאיר אותו לשנה נוספת, בהתחשב בתמורה הבינונית ובשנים הספורות שנותרו לבריידי? ללא הטרייד הייתי רגוע יותר.
    הברונקוס לדעתי נחלשו מאד. גם שנה שעברה הם נאבקו קשה. ולמרות שראינו אצל קוביאק שהוא יודע להחביא קווטרבאקים, כאן זה נראה בכל זאת סיפור אחר.
    בכל מקרה מחכה לסקירות שלך בקוצר רוח.

  11. גיא זה בטח החומר הכי טוב בעברית ובין העשיריה הפותחת בעולם,
    חשבתי שמגיעה לך מנוחה, אחרי מאמץ אדיר,
    אתה כתב בחסד עליון, ואפילו שאיני קורא מבחינת חשש להתמכרות
    ואי הבנה במשחק שהוא בטוח יפה וטקטי, אני נהנה מהתמונות
    וההלצות, מקווה שזה שלא תעבוד קשה מידי.
    הכותרת מצוינת ותמיד גורמת לי לחייך.
    ידוע שאני אוהב אותך ומאחל לך הצלחה בכל דבר בחייך האישיים.
    תבורך תמיד. 🙂

  12. ואלו מחמאות מאחד שלא קורא את הפוטבול
    ובלי שאף אחד יראה ובמיוחד לא מנחם,
    אל תקרע את עצמך מידי, איננו יכולים לעלות את המשכורת.
    🙂 (לחדשים הכתיבה כאן היא בהתנדבות מלאה
    המשכורת היא תודה והודיה מצידנו)

  13. גיא אתה ענק ותודה על ההשקעה לאורך כל העונה.
    בהצלחה לשנה הנפתחת בקרוב.
    התמונות של קליבלנד בראונס והסלפי עם האקדח קורעות.

  14. איזה כיף! פעם ראשונה שאני מחכה לפתיחתה של עונת פוטבול וזאת ללא ספק ההמתנה השנתית הכי קשה בספורט! וכרגיל תודה לך גיא, תענוג לקרוא

  15. טור מצוין, מסכים עם רוב התחזיות אם כי חושב שהמעטת בערך הסטילרז והפרזת בערך הברונקוס (שאני בספק אם יעברו סיבוב בפלייאוף), בכל מקרה הסקנדרי של דנבר לא מתקרב אפילו לזה של סיאטל.

    מחכה בשקיקה לסקירה על ה NFC

כתיבת תגובה

סגירת תפריט