1.יי ז'נז'יליאן בלייקרס

(מבוסס, חלקית, על המאמר של ג'ייסון קונספקשיון בדה רינגר).

שוק השחקנים החופשיים עדיין פעיל, למרות שבעוצמה מאוד נמוכה וכולל בעיקר זימוני שחקנים למחנות אימונים (למשל שון דאוסון בניו אורלינס), אבל יש כמה שמות מעניינים שעדיין פנויים. לצד כל ה-head cases שכנראה ינסו את מזלם בסין (ג'יי ג'יי היקסון, אולי לאנס סטיבנסון וטיי לאוסון) החתמה מעניינת אחת הייתה המעבר של יי ז'נז'יליאן, באסט דראפט לשעבר, ללייקרס.

ז'נז'יליאן בן ה-28 נבחר בבחירה השישית בדראפט 2007 והיה באופן יחסי כישלון בליגה. העונה הכי טובה שלו הייתה בניו ג'רזי הנוראית של 2009/10 ו-12 הניצחונות שלה כשהוא קלע 12 נקודות עם 7 ריב' וחסימה למשחק. הוא אכזב מאוד בכל תחנה שהגיע אליה באנ.בי.איי ונראה פשוט לא שייך לליגה פיזית ומנטלית. הסיפור הכי מוכר בקשר אליו זה הסיפור מה-workouts שלפני הדראפט בו נבחר, כשהוא סירב לשחק מול אנשים אלא רק מול כיסאות.

למרות כל זה, יש כמה סיבות טובות מקצועית שיכולות להסביר את ההחתמה שלו. הוא ביג-מן נייד שיודע לקלוע מרחוק (46% מהשלוש באולימפיאדה, כשזרק 3 זריקות במשחק), וקלע 26.4 נקודות עם 9.2 ריב', 1.9 חט' ו-1.3 חס' במשחק ב-CBA. בתסריט האידיאלי הוא גבוה שמרווח את המשחק לחדירות של אינגרם, ראסל וקלארקסון, מה שיכול להיות מאוד מועיל ללייקרס התקפית. הוא שומר מזעזע, נכון, אבל תפור על חמישיות סמול בול מהירות.

בעצם, יכול להיות שזאת לא הסיבה המרכזית לכך שהלייקרס החתימו את יי במקום מרווחי-מגרש מוכחים יותר כג'וש סמית', דונאטס מאטיונאס או אפילו מאט בונר. במשך שנים הלייקרס מכרו המון מרצ'נדייז בסין הודות לכוח המשיכה העצום של קובי בראיינט בשוק שם, ופרישתו הובילה לכך שנמכרו הרבה פחות מוצרים, מן הסתם. הבאת ה-MVP של הליגה הסינית, כוכב בפני עצמו (בקנה מידה קטן משמעותית, אמנם), באחד השווקים הגדולים ביותר מחוץ לארצות הברית, תייצר לא מעט רווח. לכו תדעו כמה השיקול הזה השפיע על משפחת באס.

2.חמישיית האולימפיאדה שלי

טורניר הכדורסל האולימפי מגיע היום לסיומו, ולכן זה זמן טוב לבחור את המצטיינים. הנה החמישייה שלי, שנבחרה לפני הגמר, אתם מוזמנים להוסיף את שלכם בתגובות:

גארד- מת'יו דוולדובה, אוסטרליה (בעונה הקרובה ישחק במילווקי). הממוצעים שלו כוללים 7 אס' למשחק ויחס אסיסטים/איבודים מרשים של 5 אסיסטים על כל איבוד (1.4 איבודים), אבל זה לא מציג הכל. הוא האדריכל של ההתקפה האוסטרלית הנהדרת. במשחקים בהם היה בשיאו (שלב הבתים מול סרביה: 13 אסיסטים, 0 איבודים, 23 נקודות, 10 אסיסטים ואיבוד במשחק מול צרפת) אוסטרליה הייתה בלתי מנוצחת. כשהצליחו לעצור אותו (2 אסיסטים ו-3 איבודים בחצי הגמר) ההתקפה האוסטרלית נבלמה לחלוטין. רק זה מצדיק את הטופ פייב.

גארד- בוז'אן בוגדנוביץ', קרואטיה (בעונה הקרובה ישחק בברוקלין). מלך הסלים של הטורניר הוביל את הקבוצה שלו למקום הראשון בבית, וכשמסתכלים על הטורניר בפרפסקטיבה רחבה רואים שהשחקן שנתן 25.3 נק' ב-50.6% מהשדה ו-45% מהשלוש ראוי לחמישייה. יכול להיות שאחרי ה-35 נקודות של קליי תומפסון בגמר הערב אדבר אחרת, אבל אין אף גארד אחר שנתן טורניר יותר טוב ממנו מלבד דוולדובה.

פורוורד- קווין דוראנט, ארצות הברית (בעונה הקרובה ישחק בגולדן סטייט). נכון שהאמריקאים לא הרשימו עד עכשיו, אבל הם הגיעו לגמר. בלי KD היה להם הרבה יותר קשה, וה-18.5 נקודות למשחק שלו מצדיקות בחירה לחמישיית העונה.

פורוורד- פאו גאסול, ספרד (בעונה הקרובה ישחק בסן אנטוניו). הודח רק מול האמריקאים ועדיין יכול לסיים את הטורניר עם מדליה. השחקן המצטיין של ספרד באולימפיאדה האחרונה שלו עם 19.5 נק', 8.9 ריב', 2.2 אס' וכמעט 2 חס' במשחק. אם הוא לא שווה את חמישיית הטורניר, אז מי כן?

סנטר- ניקולה ג'וקיץ', סרביה (בעונה הקרובה ישחק בדנבר). בחירה קשה בינו ובין אנדרו בוגוט, אבל חצי הגמר עשה את שלו. הוא לא הסקורר המוביל של סרביה, זה מירוסלב ראדוליצה, אבל הוא שחקן אול-אורואונד של 9.6 נק', 6.3 ריב', 2.4 אס' ו-1.4 חט' בערב. הוא התעלה מול אוסטרליה (11 ריבאונדים, +/- של 15+) וגם במשחק מול ארצות הברית בשלב הבתים (25 נקודות ב-73% מהשדה, 6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים).

3.השחקנים החופשיים הבולטים שנשארו:

ג'יי אר סמית' (בעונה האחרונה בקליבלנד). אולי האקס פקטור של הגמר עם תנועה נפלאה ללא כדור שאפשרה לקליבלנד לשחק על סטף קרי בהגנה. לא ילך לשום מקום; ריץ' פול עושה את מה שעשה עם טריסטן תומפסון שנה שעברה, מלחמת התשה עד שיקבל את הסכום שהוא רוצה, ואולי שווה.

דואנטאס מאטיונאס (יוסטון). נתן עונה בינונית ביוסטון, אבל מדובר בסנטר עם קליעה, יכולות לרווח את המגרש ולתפקד כפאוור פורוורד בעת הצורך. יכול להיות מושלם במיאמי ובשיקגו, אבל שתי הקבוצות מפחדות מהפציעות הכרוניות שלו (37 משחקים העונה).

מריו צ'למרס (מיאמי, לאחר מכן ממפיס). עונה טובה בממפיס ועדיין שחקן שמצטיין בלי הכדור ויכול להוביל התקפה. רכז מחליף טוב אצל קונטנדרית (קליבלנד? סן אנטוניו?) אבל סיים את העונה בגלל פציעה ולכו תדעו איך הוא יחזור, בדומה לחשש שיש עם מאטיונאס.

לאנס סטיבנסון (קליפרס, לאחר מכן ממפיס). התחיל את העונה רע בקליפרס, אבל נראה כמו סטיבנסון הישן והטוב בבית המשוגעים של ממפיס עם 14.2 נק', 4.4 ריב' ו-2.8 אס' למשחק. יכול להיות שחקן ה"טרי אנד די" שמתאים לכמעט כל קבוצה בליגה (תפור על אוקלהומה ואינדיאנה) אבל גם הד קייס שיסבך את הקבוצה שלך לחלוטין. רוב המנג'רים בליגה לא רוצים להתעסק עם זה. קיים סיכוי שילך לסין ואז יחזור לחזק קבוצה כלשהי לקראת הפלייאוף.

ג'וש סמית' (קליפרס, לאחר מכן יוסטון). רון טחן כתב עליו בהרחבה לפני חודש, לא צריך להוסיף יותר מזה. עוד שחקן שיכול להפוך לכוכב בסין.