עובדות וסיפורי נ.ב.א (31) / רון טחן

השבוע בפינתנו השבועית, נלמד בין היתר על שיא עתיק של ג'רי ווסט, ונכיר קצת יותר לעומק את קווין גארנט. כמו כן, נשב על הכורסא וניזכר, כיצד ה-MVP של הליגה החליט לחבור לסגנית אלופת הליגה, ול-MVP אחר. תהנו.

1. עונת 1965-66 הייתה אחת העונות הכי מרשימות בקריירה של ג'רי ווסט האגדי, שקלע שיא קריירה של 31.3 נק' למשחק, והוסיף לכך 7.1 ריב' ו-6.1 אס'.

באותה עונה ווסט גם נכנס לספרי ההיסטוריה של הליגה.
האיש והלוגו נשלח באותה עונה אל הקו לא פחות מ-977 פעמים, ודייק ב-86% כדי להשיג משם 840 נקודות – שיא שמחזיק עד עצם היום הזה.

בסרטון המצורף תוכלו לראות שגיל בגיל 75, האיש עדיין היה חם אש:

*

2. בשנת 1982, זכה מוזס מאלון, הסנטר האגדי של יוסטון, בתואר השחקן המצטיין של העונה.
חרף הצלחתו הפנומנלית בקבוצה, מאלון סיים חוזה באותה עונה, והחליט לבדוק את ערכו בשוק השחקנים החופשיים.

וכך, מאלון החליט להיעתר להצעתה סגנית האלופה הטרייה, שהציעה לו הזדמנות להצטרף לקבוצה "מוכנה לאליפות", שבשורותיה שיחק השחקן המצטיין של שנת 1981 – ג'וליוס אירווינג.

השידוך (שיצא לפועל לבסוף לאחר טרייד עם יוסטון) התברר כמוצלח במיוחד, כאשר שני השחקנים המצטיינים של העונות האחרונות, מאלון ואירווינג, שיחקו מצוין והובילו את פילדלפיה עד לגמר הליגה, בו היא הביסה 0-4 את האלופה היוצאת הלייקרס.


בדרך לשם, מאלון זכה בפעם השנייה ברציפות בתואר השחקן המצטיין של העונה, והפך ליחיד שזכה בתואר היוקרתי שנתיים ברציפות, תוך שהוא עושה זאת בשתי קבוצות שונות.

*

3. ראשיד וואלאס מוכר לכולנו כאחד ה"שרוטים" הגדולים בתולדות הליגה, שעבירה טכנית צריכה להיקרא לעד על שמו. דווקא בקטע של בחירת המספר על הגב הוא היה תמיד די עקבי וסולידי, ששיחק עם מספר 30 על הגב.

לאחר שאחיו מלקולם נפטר מהתקף לב בגיל 36, ראשיד הרגיש צורך לחלוק לו כבוד אחרון, ולשנות את מספר הגופייה שלו.
באופן מוזר, המחווה התחילה לאחר שנשלח בפגרת האולסטאר של שנת 2004 מפורטלנד לאטלנטה.
וואלאס שינה את מספרו ל-36, והספיק לשחק משחק אחד במדי ההוקס בו קלע 20 נק' והוסיף חמש חסימות, לפני שהועבר בטרייד נוסף, הפעם לדטרויט.
בתקופתו בדטרויט, וואלאס החליט לחזור לשחק עם מס' 30 על הגב, בדרך לזכייה בלתי נשכחת באליפות עם הקבוצה הקשוחה, ושמר על המספר גם כשעבר לבוסטון.

בשנת 2012, וואלאס חזר מפרישה של שנתיים לניקס, והפעם, שיחק לאורך כל תקופתו הקצרה במועדון עם המס' 36 (תודה לעידו גילרי על הסיפור).
*

4. יש די הרבה משחקים שנגמרים להם הרבה לפני הרבע האחרון. בטח כשההפרש נע לו איפשהו בין עשרים לשלושים, והעניינים נראים נינוחים מצד שתי הקבוצות, שמשחקות כאילו המשחק כבר נגמר ורק צריך לחכות לשעון שיעשה את שלו.

למרות זאת, ישנם מקרים בהם פתאום קבוצה שנראתה מרוסקת צוברת מומנטום ומצליחה להפוך את התוצאה על פיה, אך זה אינו דבר פשוט בכלל.נכון לסוף עונת 2015-16, בכל ההיסטוריה של הליגה בעידן שעון 24 השניות, קבוצות שפיגרו ביותר מעשרים נקודות במחצית הצליחו לחזור ולנצח רק ב-56 מקרים מתוך 3094 (1.8%).
אם מסתכלים עד סוף הרבע השלישי, המשימה הופכת לכמעט בלתי אפשרית, כשרק 15 קבוצות הצליחו לבצע את המהפך.האחרונה לעשות זאת הייתה גולדן סטייט הווריורס בעונת האליפות, במשחק השלישי של סדרת הפלייאוף מול הפליקאנס ׁׁ(תודה לעידו גילרי על הסיפור)

*

5. כשהיה בן 13, קווין גארנט, ילד גבוה ורזה, אזר אומץ לשחק בפארק המקומי ומיד זכה ל"טיפול אישי" מהכוכב השכונתי חובב הטראש טוק, בחור בשם בארון "הדוב" פרנקס. ההפסדים חישלו את גארנט שניסה להבין למה פרנקס מנצח אותו, והגיע לפארק ערב אחר ערב כדי להתאמן ולהשתפר.

השנים חלפו, ומאמציו של גארנט השתלמו כאשר התקבל בכיתה ט' לקבוצת התיכון שלו.

גארנט נחשב לחבר קבוצה למופת.
כשהפך לשם דבר ואוהדים ביקשו להצטלם איתו, תמיד היה דוחף לפריים את אחד מחבריו לקבוצה, וכשצופה היה מבקש ממנו חתימה, היה חותם ואז מעביר את הדף בין יתר חבריו על מנת שיחתמו גם הם.
כמו כן, לפעמים כשהמאמן היה מאחר לאימון, הוא גילה שגארנט כבר התחיל לאמן את הקבוצה בלעדיו.

בינתיים, גארנט הפך לשחקן שמשך המון תשומת לב מסקאוטים בליגה, והחל לחשוב ברצינות על מעבר ישיר מהתיכונים לליגה של הגדולים, כאשר אחת הסיבות הייתה חששו שלא יתקבל לקולג' רציני בעקבות ציוניו הנמוכים.


וכך, גארנט שכר סוכן שחקנים שסידר לו אימון מול ראשי קבוצות נ.ב.א לקראת דראפט 1995, שעמד בסימן ארבעה כוכבים פוטנציאליים מהמכללות: ג'רי סטקהאוס, ראשיד וואלאס, ג'ו סמית' ואנטוני מקדייס.קווין מקהייל, סגן הנשיא לענייני כדורסל של המינסוטה טימרוולבס ופליפ סונדרס, הג'נרל מנג'ר, החזיקו בבחירה החמישית וחיפשו דרך לשים יד על אחד מהארבעה. לצורך כך, הם ניסו "להדליק" את אחת מארבע הקבוצות שלפניהן על קווין גארנט.
אלא שמהר מאוד, שינו השניים את גישתם. גארנט הרשים את אנשי הנ.ב.א בזכות גובהו, האתלטיות שלו והכושר הגופני העליון בו החזיק, שבאו לידי ביטוי באימון המדהים שהיה לו.
לאחר סיום האימון, מקהייל הציג את עצמו בפני גארנט, וכשנפרדו, מספרים שגארנט הצעיר נשכב ונרדם על הפארקט מרוב עייפות.בשלב זה, סוכנו של גארנט דחה בקשות לאימונים אישיים עם גארנט, מחשש שפציעה קלה בברכו תפחיד אותן, ובמקום קבע לו ראיונות אישיים שנועדו להוכיח שמדובר באדם בוגר שמוכן למעבר מהתיכון לליגה.
ערב הדראפט, ארבע הבוחרות הראשונות קיבלו "רגליים קרות" וויתרו על גארנט, לטובת מינסוטה, שלא היססה וזכתה במי שיהפוך לשחקן הגדול בתולדות המועדון (תודה לאיל ספיר על הסיפור).

 

 

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  2. עידו גילרי

    20 אוג 2016 09:29:50

    למעט העונה הראשונה בפיסטונס שיד שיחק 4 עונות עם גופיה מספר 36. אחרי שלקחו אליפות בעונה הראשונה שלו (עם 30 על הגב) הוא חזר שוב ל-36 עד שב-2008/9 שינה שוב ל-30 המקורי שלו.

    1. איל

      20 אוג 2016 11:57:59

      רמזנו לזה בפסקה הראשונה. המודל שלו לחיקוי היה פרח שכונות חובב טראש טוק. השמטתי בעריכה שעוזר המאמן שלו בתיכון היה מציע לו פאנץ' ליינס. האהובה עליו – "I own you".

  8. Smiley

    20 אוג 2016 13:50:16

    ראשיד וואלאס גם היה השחקן היחידי בתולדות הליגה שבאותה עונה הוא שיחק ב-3 קבוצות שונות – פורטלנד, אטלנטה ודטרויט – ובכל אחת מהן נתן משחק של 20 נקודות.
    אם אני זוכר טוב הוא היחידי שעשה זאת.

  9. גיא

    20 אוג 2016 15:53:09

    תודה, רון.
    אם יש שחקן שכמותו חסר לנבחרת ארה"ב,
    זה מוזס מלון.
    כל זריקה של כרמלו/דוראנט/קיירי הייתה הופכת ל-"קובי אסיסט"…

  11. אפלטון

    20 אוג 2016 18:06:42

    הסיפור עם מוזס מלון לא לגמרי נכון אבל אין לי כוח להיכנס שוב לוויכוח עם גילרי.
    לגבי ג'רי ווסט והמשפט האחרון בסרטון, ממש מדהים כמה זה נכון. היד זוכרת מה שהמוח כבר שכח. זוכר את סבא שלי כמה חודשים לפני שנפטר, בגיל 92, עם אלצהיימר, בקושי יכל להזיז איבר בגוף, אבל שמת סל לידו וזה סוויש אחרי סוויש מהכסא גלגלים. הדבר היחידי שהיה גורם לו לחייך.

    1. עידו גילרי

      20 אוג 2016 19:16:44

      מעבר לויכוח ביננו שהיה בעיקרו סמנטי (אם אני זוכר סביב השאלה האם מאלון בחר לשחק בפילי או לא) מה במה שרון כתב לא נכון?

      1. אפלטון

        20 אוג 2016 22:33:53

        שהסיפור הגדול שם היה שמאלון לא היה שחקן חופשי כי אם שחקן חופשי מוגבל, פילי הציעה לו סכום שיוסטון פשוט לא יכלו לשלם ולכן נכפה הטרייד. מניע כלכלי שהיום לא היה עולה על הדעת

  16. דרור

    21 אוג 2016 10:50:15

    מרתק כרגיל, תודה רבה. גארנט, בעוונותיי, הוא אחד האהובים עליי. פייטר נפלא, שחקן אדיר. אה כן, הקילגנון הזה פסיכופט.

  17. עגל

    21 אוג 2016 13:35:09

    כן, גם אני אוהב את גארנט. מנהיג מבטן ומלידה שיש לו קשר טוב עם שחקנים בקבוצה שלו. כנראה שהוא חושב שהם יחידה צבאית ולכן כעס על העריקה של ריי אלן. גארנט תמיד פרגן לעמיתים שלו ול]פמליה שהלכה אחריו והתפרנסה ממנו.

  18. ישראל קרמר

    21 אוג 2016 16:07:48

    כאוהד סלטיקס אהבתי את גארנט.
    אךאין זה סותר שלא אהבתי לחלוטין דיבורים שונים שלו שניתן היה לוותר עליהם כליל.
    ברשימותיי הוא הפאוור השלישי בכל הזמנים אחרי בארקלי ודאנקן.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט