לכבוד הפרימייר ליג: ארסנל – שיטת הפלסטר / הגולש גדעון ארמי

לקראת הפתיחה: ארסנל  – שיטת הפלסטר / גדעון ארמי

(גדעון הוא סטודנט לכלכלה בן 26)

 

ג'וזפין דיקסון הייתה עקרת בית טיפוסית בארצות הברית של שנת 1920. וכמו כל עקרת בית בתקופה ההיא ג'וזפין הכינה בכל ערב ארוחה לבעלה שחזר מעבדותו במפעל התרופות וההקוסמטיקה – ג'ונסון אנד ג'ונסון.

אך אבוי! ג'וזפין התבררה כשלומיאלית קמעה והייתה חותכת את ידה או נכווית מפעם לפעם בעת שבישלה לבעלה את ארוחתו, ובכל פעם שנפצעה היה עליה לגזור פיסת בד ובעזרת חוט לקשור את הפיסה לפצע. עסק מסורבל לכל הדעות. הבעל, ארל דיקסון, חש למצוקת אשתו והחליט לעשות מעשה. האם הוא החליט להכין את ארוחת הערב במקום אשתו? לא! אז אולי הוא החליט לקנות סכינים פחות חדים? הצחקתם את מר דיקסון! במקום זאת, הוא החליט להקל על תהליך החבישה. הוא גזר פיסות בד והדביק אותן מבעוד מועד לנייר דביק. את הנייר הוא סלסל סביב גליל ואעשה לכם ספוילר – כך בעצם הומצא הפלסטר הראשון. למחרת הוא הציג את המצאתו המהפכנית למנהליו בג'ונסון אנד ג'ונסון שהתלהבו מההמצאה והשאר היסטוריה.

כיום תעשיית הפלסטרים בארה"ב מגלגלת כ-198 מיליארד דולר בשנה, וב41% מנתח השוק שולט המותג "בנד אייר" של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון.

 

הסיפור על המצאת הפלסטר הוא סיפור יפה ומעורר השראה כמו כל סיפור שכזה על המצאות כדוגמת המצאת הקורנפלקס והשלגון, אבל בפעם הראשונה שאני שמעתי עליו עלתה בראשי מחשבה.

 

המצלמה הומצאה בשנת 1826, תשעים וארבע שנים לפני הפלסטר, הטלפון הומצא בשנת 1876, ארבעים וארבע שנים לפני הפלסטר, הרדיו הומצא בשנת 1900, וקדם בעשרים שנים לפלסטר.

אפשר להוסיף גם את המטוס, הרכבת, המכונית ואפילו את הטלוויזיה לרשימת ההמצאות שקדמו להמצאת הפלסטר.

והשאלה היא איך מוצר כל כך פשוט, כל כך נפוץ, מוצר שנמצא כיום בכל בית ונעשה בו שימוש יומיומי, מוצר שלא דורש התפתחות טכנולוגית מרשימה, איך מוצר כזה הומצא אחרי המצאות מסובוכת ומורכבות הרבה יותר? איך עד אז אף אחד לא חשב על זה?

אני חושב שהתשובה נעוצה בתכונות שלנו כאנשים. אנחנו מחפשים תמיד את הדברים הגדולים והנוצצים, רוצים להמציא מכשירים שיעזרו לנו לעוף, מכשירים שנוכל בעזרתם להעביר קולות למרחקים, מכשירים עם מטרות יומרניות שלא נראו קודם. ולפעמים דווקא את הדברים הקטנים והפשוטים, שאולי לא ישנו לנו לגמרי את החיים אבל פשוט יעשו אותם קלים יותר, אנחנו מזניחים. דווקא על הפשטות והיעילות הזאת של הפלסטר אנחנו מביטים בזלזול וממשיכים לחפש את הדבר הגדול הבא, וכמובן שמחפשים בזהירות מבלי להיחתך, למה למי יש כח עכשיו להתחיל לחבוש עצמו עם חוט ופיסת בד?

 

אני חושב שחלון העברות האחרון בכדורגל העולמי הוכיח את הרעיון הזה. קחו לדוגמה את קבוצות הפריימר ליג מנצ'סטר יונייטד וארסנל. שניהם החתימו קשרים אחוריים מבטיחים העונה. אחד כיכב בסריה א האיטלקית, והשני כיכב במקבילתה הגרמנית, הבונדסליגה. לראשון קוראים פול פוגבה, והשני עונה לשם גרניט צ'אקה.

מנצ'סטר החתימה את פוגבה תמורת סכום שיא בשוק ההעברות העולמי וארסנל החתימה את צ'אקה השוויצרי תמורת פחות מרבע מהסכום.

פוגבה הוא כמו הטלפון, המטוס ושאר ההמצאות לעיל – הוא נוצץ, הוא כוכב ענק, הוא בא כדי להביא אליפויות והוא עולה בהתאם. בכלל, מנצ'סטר יונייטד היא קבוצה של טלפונים ומטוסים – אל החתמת פוגבה מצטרפת עוד החתמה נוצצת בדמות זלאטן איברהימוביץ', ועל הקווים עומד דיווה נוסף – שכיר החרב ז'וז'ה מוריניו.

 

ארסנל לעומתה מייצגת את הפלסטרים, ולא רק בגלל כמות הפציעות המרובה – צ'אקה הוא הפלסטר המושלם. קשר אחורי נהדר עם איכות טכנית בהתקפה ובהגנה: במקום השני בבונדסליגה בעונה החולפת במסירות למשחק עם 82.7, הוביל את הבונדסליגה במסירות ארוכות מוצלחות העונה עם 7.4 כאלו למשחק (מקום ראשון אם לא מחשיבים שוערים), בטופ 10 של הקשרים עם הכי הרבה חטיפות למשחק ועוד כהנה וכהנה נתוני איכות שזיכו אותו במקום בהרכב הבונדסליגה של השנה. אבל, למרות כל זה בשום פנים ואופן צ'אקה הוא לא החתמה נוצצת. צ'אקה הוא פלסטר – הוא לא בא לשנות את המועדון או להביא לבדו אליפויות, הוא בא, כמו הפלסטר, בשביל להפוך את החיים לקלים ופשוטים יותר.

 

ארסנל מורכבת מפלסטרים – ג'ירו הוא חלוץ סולידי בעל משחק ראש משובח אך את עונת 2016 הוא סיים עם 16 שערים בלבד כששלושה מהם הובקעו במחזור האחרון, רחוק מאוד מצמרת המבקיעים.

הבלם לורן קוסיילני, הוא הבלם המרכזי של ארסנל אבל גם הוא למרות יכולת לא רעה ויציבות בסך הכל פלסטר. אין לו יכולת משנה משחק.

אפילו הכוכב של ארסנל – אוזיל, הוא כוכב פלסטר. בניגוד לשאר הכוכבים, הוא לא מרבה להבקיע, אין לו מהירות או דריבל מריבים, הוא פשוט מבשל בצרורות, והנתון המעניין לגביו זה שהוא מוביל את כל השחקנים באירופה בבישולים בחמש העונות האחרונות במצטבר. שערים לעומת בישולים זה כל כך הטלפונים והמטוסים לעומת הפלסטר..

יש קבוצות שמחפשות שמות גדולים ושחקנים עם סטאר קוואלטי על המגרש ומחוצה לו. ארסנל לעומת זאת מאמינה בשיטת הפלסטר – לא תמיד ההצלחה הגדולה נמצאת בשמות הגדולים, לפעמים הפעולות הפשוטות הן אלו שמביאות את ההתקדמות הגדולה ביותר.

 

כן, כל ההקדמה הארוכה הזאת ומשל הפלסטר הזה היה בשביל לנסות ולשכנע אותי ואתכם שחלון ההעברות המאכזב שעבר על ארסנל הוא לא סתם כי סטן קרונקי, הבעלים הקמצן, חוסך כסף ליאכטה חדשה. אולי יש איזו שהיא דרך או אידאולוגיה שהנחתה את המועדון הקיץ הזה? האמת, אני לא השתכנעתי מהתאוריה של עצמי. כלומר, ארסנל באמת קבוצה של פלסטרים, אבל לא בגלל שככה צריך אלא בגלל שהיגוואין יקר מדי.

 

העונה האחרונה באמת איכזבה אותי כאוהד ארסנל. היתה תחושה שבנסיבות שנוצרו העונה, ארסנל חייבת לעשות את זה. המנצ'סטריות סיימו במקומות 4-5, ליברפול במקום השמיני, וצ'לסי לעזאל! צ'לסי האלופה היוצאת סיימה במקום 10! זאת הייתה ההזדמנות שלנו סוף סוף לזכות באליפות!

ובאמת זה התחיל טוב. בפגרת חג המולד עוד היינו במקום הראשון אבל אז אל הכדורגל החליט שבא לו סנסציה בקנה מידה חסר תקדים וגם כמה פציעות לא הפריעו למטרה.

אם כבר פציעות צריך לשים את הנושא הזה על השולחן – לפי האתר physioroom.com, בין 2002 ל2014 ארסנל הובילה את הפריימיר ליג עם 891 פציעות, כשהמקום השני הרחק מאחור – יונייטד עם 794 פציעות. קחו לדוגמה שחקן כמו אוזיל. במשך ארבע שנים בוורדר ברמן ובשאלקה הוא נעדר משלושים ושישה ימי פעילות בלבד ובתקופתו בריאל שנערכה שלוש שנים לא נעדר כלל. ושימו לב – רק בעונה הראשונה שלו בארסנל הוא כבר נעדר מ-133 ימי פעילות ומאז המספר רק הלך ותפח.

סיפורו של אוזיל זהה לסיפורם של שחקניי ארסנל רבים כמו אלכסיס סאנצ'ס, מייקל ארטטה, סאנטי קאסורלה ועוד ועוד. שלא לדבר על שחקנים שסיימו את הקריירה שלהם בעקבות ריבוי פציעות כמו הקשר הצרפתי אבו דיאבי שהיה התקווה הגדולה להיות היורש של ויירה, וג'ק ווילשר שבדרך לשם. (בדרך לסיים את הקריירה, לא להיות היורש של ויירה).

לאחרונה התבשרנו שהבלם הגרמני פר מרטאסקר נפצע ויעדר כמה חודשים והשבוע הצטרף אליו הבלם הצעיר גבריאל, ועד שקוסיילני יתאושש מהיורו, האיש היחיד שעוד יודע להגן על השאר באיצטדיון האמריות זה המאבטח. האבסורד הגיע לשיא כשבזמנו באתר האוהדים המיתולגי של ארסנל היה מקום קבוע ובולט שעדכן אודות פציעותיהם של השחקנים. מבדיקה שלי ארסנל זה המועדון היחיד שבאתר האוהדים שלו היה דבר כזה במקום כה בולט.

למה זה ככה? שתי אופציות – א)מכשפה רעה הטילה קללה על ארסנל. ב)אימוניים לקויים וצוות כושר ורפואה גרוע. ההיגיון אומר שהתשובה היא שילוב בין שתי האופציות.

כמו שצוין, ארסנל זה באמת מועדון של פלסטרים..

 

טוב, מספיק הוצאת קיטור להיום, יש עונה חדשה בפתח!

אני לא חושב שלארסנל יש סגל רע העונה. נכון, חסר בלם ברמה גבוהה וחלוץ שיודע לשים את הכדור ברשת יותר טוב מאיך לסדר את התסרוקת (אני מסתכל עליך אולבייה), אבל אני מאמין שהשלד של שנה שעברה הוא שלד שיכול ללכת רחוק עם שחקנים כמו צ'ך בשער, קוסיילני שינהיג את ההגנה, ביירין הסילון כמגן, וההתקפה של רמזי-אוזיל-סאנצ'ס-ג'ירו. ביחד עם קסורלה הנהדר שחוזר מפציעה, שחקן ותיק כמו וולקוט, התוספת של צ'אקה ואם טפו-טפו בלי עין הרע לא יהיו יותר מדי פציעות אני מאמין שאפשר ללכת רחוק העונה. אליפות או לא? אני לא מחזיק מיונייטד, קבוצה בלי הגנה ובלי עומק, ליברפול זה פרויקט שיכול להצליח רק כשהשחקנים יקלטו את השיטה של קלופ, צ'לסי זאת חידה ובינתיים סיטי עם גוורדיולה נראית לי כTEAM TO BEAT. ויסלחו לי לסטר שאפילו לא כללתי אותם בדיון, והייתי מבקש סליחה גם מטוטנהאם שסיימה שלישית בעונה האחרונה אבל בתור אוהד ארסנל, אני לעולם לא אתנצל בפני אוהד של התרנגולים.

אז זהו להפעם, ניפגש שוב אחרי המשחק נגד ליברפול. בנתיים אתם מוזמנים להגיב ולחוות את דעתכם.  שתהיה לנו עונת פריימיר ליג נהדרת ואטרקטיבית ובעיקר בהצלחה לפלסטרים.. אה.. לתותחנים!

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 35 תגובות

    1. תודה.
      בקשר לוונגר, הוא מוח כדורגל נדיר, אני לא יכנס לזה אבל עוד הרבה לפני שגוורדיולה המציא את שיטת הטיקי-טאקה, בארסנל כבר שיחקו סגנון שמבוסס על ריבוי מסירות, שליטה בכדור ולחץ על היריבה.
      אני חושב שכמו בכל תחום בחיים ישנה עייפות החומר ואולי כדאי לחשוב על תהליך שבו יכנס עוזר דומינטטי שלאט-לאט יטול סמכויות מוונגר עד שיחליף אותו.

  1. נהדר, תודה רבה!
    קשים הם חייו של אוהד ארסנל, עונה אחרי עונה נופלים על האף.
    בניגוד לרוב האוהדים, אני חושב שוונגר אדיר. כך הרבה שחקנים עלמונים בשקל וחצי שהוא הפך אותם לוורלד קלאס זה דבר שלא רואים בשום מקום אחר.
    ומילה אחרונה על ארון ראמזי. שידורי הליגה האנגלית בתשלום הדירו אותי יותר ויותר עם השנים ועיקר הצפייה שלי בקבוצות האנגליות הגדולות היתה בליגת האלופות.
    אמזי כבר כמה שנים תפס מקום בהרכב של ארסנל, חלק מזה גם בגלל פציעות אבל כמובן שגם בגלל היכולת. אני זוכר עונה לפני שנתיים או שלוש שהוא פשוט הבקיע בצרורות מהעמדה האחורית שלו.
    בקיצור, ידעתי שהוא שחקן מצוין. אבל רק ביורו האחרון התחלתי לעקוב אחריו מקרוב וראיתי את הקשר המושלם. טכניקה, מסירה נפלאה, מתקל מצוין, כושר גופני אדיר, מצטרף להתקפה מהגל השני.
    קשה לי לחשוב על עוד קשר שמשלב את כל התכונות האלה יחד בצורה כל כך טובה.
    אוקיי, פוגבה…

    1. תודה.
      אני גם שייך לקובץ האוהדים שמסמפט את ונגר. הבעיה שלו בשנים האחרונות היא הבעיה של סם פרסטי מאוקלהומה, הם יודעים לזהות כשרונות ולפתח אותם אבל הם לא יודעים להפוך את זה להצלחה ברמת התארים.
      רמזי בשיאו שחקן נהדר אבל הוא לא יציב ובהרבה משחקים הוא אנמי ולא מורגש, בווילס הוא קיבל יותר חופש לפעול בהתקפה, בארסנל אוזיל נמצא בעמדת הקשר הקדמי ולכן לפעמים הוא לא תמיד בא לידי ביטוי.

  2. מצוין, תודה.
    אגב: לא להחליף פלסטר עם פלסתר, כמו "מעשה פלסתר" – השני הוא שקר או מרמה. למרות שלפעמים הראשון מכסה על השני.

    1. תודה.
      נכון לגמרי.. בעברית אגב המילה היא "אגד מדבק", אבל אם הייתי משתמש במונח הזה הכתבה הייתה מתארכת מדי..

  3. אחלה פוסט
    כנראה שארסן וונגר צריך אחוזים בג׳ונסון את ג׳ונסון
    ארסנל נעה במשך שנים על תחושת חלונות הזכוכית שלה , מקום 3 בליגה ושמינית גמר ליגת האלופות

      1. זה בדיוק העניין. ארסנל כבר שנים מרוויחה הכי הרבה אבל זה בעיקר מכיוון שזה בא על חשבון ההישגיים וחבל.כל הכבוד לך ולאוהדים אחרים שמוכנים לקבל את המשוואה הזאת שבה הפכתם לקבוצה שמסתפקת בגביע המדינה וההעפלה לליגת האלופות.זה לא ברור מאליו כי ארסנל בהחלט יכולה להתחרות בשאר הקבוצות הגדולות של הליגה

        1. מי אמר שאני מוכן לקבל את המשוואה הזו? אני לצערי נאלץ להשלים איתה שכן כידוע אי אפשר להחליף קבוצה..

          1. זה ככה נראה לי לפי הפוסט שבו אתה די משבח את המדיניות פלסטר של וגנר וארסנל וגם לפי התגובה למידן שבו זה נראה שהתגאת שארסנל היא הקבוצה המרוויחה ביותר.

  4. טור מעניין וצודק אבל אני עדיין מאמין שצריך להתנהג כמו שאר המועדונים ולהחתים שחקנים בכספים גדולים גם 40-50 מליון אם צריך כדי לדבר בפסגה

    1. לאחרונה ונגר אמר בראיון שהוא מחתים שחקן רק אם הוא עונה לדרישות שלו מבחינת גיל והתאמה לקבוצה, ושאם הוא מוצא שחקן כזה אז לא משנה המחיר.
      ארסנל לא מאמינה בלקחת הימורים ולשלם על שחקנים שהם לא בטוחים בהצלחתם מחירים מופקעים. האם זאת שיטה נכונה?

  5. אחלה פוסט.ארסנל אולי אנדר אציברית אבל הכי מהנה לצפייה ב20 שנים האחרונות מימי הנרי ברגקאמפ אוברמארס פירס ויירה שהיו אליפויות ועד היום.שמסתפקים בגביע האנגלי.אני אוהד ליברפול אבל ארסנל הקבוצה שאני הכי נהנה לראות

  6. 1. טור כתוב יפה מאוד. תמשיך לכתוב כי יש לך כישרון כתיבה והדימויים מעמיינים .
    2. הסעיף הראשון לא מעיד על נכונות הדימויים . בנושא הפציעות כולם בפרמיירליג נפצעים כי זו ליגה קשוחה וצפופה בלוח המשחקים . ארטטה למשל נפצע הרבה מאוד גם בקבוצתו הקודמת , אוורטון (אותה אני אוהד יותר מ-40 שנה ) .
    3. זה מצער – אבל גם ההבלחה המדהימה של לסטר לא משנה את העובדה שהכסף הגדול מדבר . כל עוד ארסנל לא תוציא סכומים כמו השתיים ממנצ'סטר וצ'לסי , יקשה עליה לחזור ולקחת אליפות . זאת למרות שהנתונים הבסיסיים לזכותה – יש לה את המסורת והיא נמצאת בעיר שקל מאוד למשוך כוכבים לשחק בה.
    4. אני כנראה אחזיר ציוד בלי שאזכה לראות קדנציה שלישית של הקבוצה המדהימה שהיתה לנו בסיקסטיז ובאייטיז , למרות הכניסה של הבעלים האירני והתקציב הגדול שניתן השנה לרונאלד קומאן . כל שנותר לי להתנחם בו זה שההעתק החיוור שלנו והשנוא עלי מאוד מהצד השני של פארק סטנלי ( ויסלח לי עידן ) ימשיך לא לזכות בכלום למרות ההשקעה האדירה.

    1. כמו שהראתי ארסנל נפצעים הרבה יותר מכל קבוצה אחרת. לא יודע למה, אבל זו עובדה.
      ברור שאני מבואס בתור אוהד שבכל קיץ מקשרים אלינו את כל השמות הגדולים ובסוף הם חותמים אצל היריבות ואנחנו נשארים עם החתמה של כישרון יפני בן ארבע וחצי.
      מצד שני, צריך לזכור שכל הסיפור של פירוק הקבוצה האגדית ההיא ומכירה של כל הנכסים והכוכבים, ובמקביל אי החתמות של כוכבים חדשים, נבע בעקבות הבנייה של האצטדיון החדש והגירעון שארסנל נכנסה אליו. בשנתיים-שלוש האחרונות ארסנל חזרה שוב להרוויח וגם בגזרת ההעברות נראה שיפור. הבעיה היא שבמקום להחתים בבת אחת את כל מי שצריך ארסנל מטפטפת בכל שנה החתמה משמעותית אחת, חתיכה אחר חתיכה לפאזל (קודם אוזיל, שנה אח"כ סאנצ'ז, בשנה שעברה צ'ך, והשנה צ'אקה). דבר נוסף, אתה אומר שארסנל נמצאת בעיר שקל מאוד למשוך כוכבים אליה, אבל אתה צריך לזכור שאולי ביחס לאברטון ארסנל היא קבוצה יותר אטרקטיבית, אבל היא לא מתחרה עם אברטון על החתמת הכוכבים. היא מתחרה עם ריאל, בארסה, פריז, באיירן והמנצ'סטריות. אלו קבוצות שברוב המקרים שחקנים מעדיפים על פני ארסנל.

      אברטון בגרסתה הנוכחית היא קבוצה שאני די מחבב. אני אוהב את השילוב בין שחקנים כשרונים כמו בארקלי ולוקאקו לכדורגל התקפי רוב הזמן. את קומאן אני אוהב אבל אני לא יודע אם הוא המאמן שמתאים לכם. קומאן יודע לקחת קבוצה בינונית מינוס ולהפוך אותה לקבוצה טובה על ידי קידום ופיתוח של הצעירים. אברטון נמצאת כבר בשלב הבא של הבנייה שלה, הצעירים כבר ממשים את הפוטנציאל ועכשיו צריך להפוך אותה מקבוצה טובה לקבוצה מנצחת.

      1. זה בדיוק העניין נשבגלל המדיניות של ארסנל ובגלל זה שהיא ידועה כמי שלא מוכנה לשלם הרבה כסף,היא הפסידה מוניטין וכיום גם בהנחה שהיא תרצה לשים כסף אז כן שחקנים יעדיפו מועדונים יותר הישגיים.

  7. נפלא, באמת תענוג לקרוא.
    חייבים חייבים בלם (שרץ יותר מהר ממך) וחלוץ (שהוא לא אסיאתי וכבר חגג בר מצווה) אם רוצים להתקדם, כמו שרשמת מרטסאקר וקוסיילני לא מספיקים.
    אני לא חושב ששמעתי פעם על עוד מועדון שהאוהדים ככ חלוקים על המאמן- יש לי חברים שמגנים על ונגר בחירוף נפש וחלק שהוא הבן אדם השנוא עליהם.
    סהכ ארסנל קבוצה מצויינת שעם קצת מזל ועונה נפלאה של אלכסיס את אוזיל יכולה לעשות עונה מעניינת.
    ושוב מצוין גדעון, תמשיך לכתוב

    1. תודה.
      האמת שאלכסיס קצת אכזב בעונה הקודמת אחרי העונה הראשונה המצוינת שלו. אני עדיין חושב שאוזיל הוא שחקן חשוב יותר ממנו להצלחת הקבוצה.

  8. פששש. יפה גדעון.
    השנה אני מתכוון לחזור לראות פריימר ליג באופן קבוע אחרי 12-13 שנה בערך (הפסקתי לעקוב ביום שזה נהיה בתשלום, היום אני כבר שולט בלינקים).

    אחלה הכנה עשית כאן לארסנל. שיהיה בהצלחה.

  9. סנצ'ז ואוזיל הם מטוסי סילון.
    מדיניות הפלסטר של וונגר פשטה את הרגל לפני כמה שנים, כשהוא הבין שהיא הפכה את ארסנל ללא רלוונטית.
    באילוסטרציה נראה סמי חדירה כשחקן הרכב, לא ידעתי שהוא סגר בארסנל, מטוס סילון!

  10. פלסטרים הם היתרון והחיסרון של ארסנל, פעם זה היה רווחי כי לא הייתה יותר מידי מחירת חולצות אבל היום כולם רוצים לקנות חולצות של הכוכבים שלהם ורוצים לראות את הכוכבים שלהם על המגרש והכסף על כל זה מגיע לקבוצה ואף אחד לא רוצה לקנות חולצה של פלסטר או לראות פלסטר משחק האוהדים מעדיפים מכוניות ומטוסים וכך גם מכסים את העלות שלהם כמו שזלאטן אמא כששאלו אותו עם פוגבה לא יקר מדי: החולצות שלי יחסו את המחיר

  11. ואכן חטפה 4.
    תעקבו אחרי ליברפול השנה ותזכרו היכן שמעתם זאת לראשונה.
    מועמדת לאליפות עם כל הכבוד למנצ'סטר יונייטד.
    You'll Never walk alone
    Go Liverpool

כתיבת תגובה

סגירת תפריט