היום לפני 50 שנה: אנגליה מנצחת את הגביע העולמי בשער שכנראה לא היה! / מנחם לס

 

ה-WORLD CUP הגיע סוף-סוף לאנגליה, המדינה שיצרה את המשחק ונתנה אותו לעולם.

סיפור שהוא פחות ידוע הוא שהגביע עצמו נגנב כשהוא הוצג לראווה בטרפלגר סקוור. כלב בשם PICKLES (מלפפון חמוץ) מצא אותו שבוע אחרי.

אלף רמזי, המנג'ר האנגלי, החליט שהגיע הזמן למודרניזציה בכדורגל כשהוא החליט לא לשחק יותר את ה-WM הבריטי שמשך שנים לא הביא תוצאות, ולראשונה הוא הופיע עם אנגליה המשחקת 2-4-4, שיטה המבססת יותר על כוח במרכז השדה על חשבון ההתקפה  ששיחקה "W" עם שני קיצונים: סטרייקר, ושני חלוצים אחוריים.

אנגליה כולה ניכנסה לטראומה כשהמשחק הראשון היה תיקו נגד אורוגאוי ושני נצחונות בלתי משכנעים על צרפת ומכסיקו. כל צהובוני לונדון הכינו את הקהל לצרה צרורה אלא אם כן זורקים את רמזי – שחקן הנבחרת של 1950 – ואת ה-2-4-4 שלו.

ברזיל הופיעה עם בית זקנים של נבחרת, וכבר במשחק הראשון , ניצחון 0-2 על בולגריה, היא שילמה ביוקר כששחקנה המעוטר פלה ניפצע, ובלעדיו היא הפסידה את המשחק הבא 1-3 להונגריה, הפתעת השנה. במשחק הבא נגד פורטוגל, מוראיס תיקל את פלה בפראות והוציא אותו מהמשחק, טאקל שפלה אמר שאם פיפ"א לא תמנע כאלה ע"י השעיות לתקופות ארוכות, הוא יפרוש מהכדורגל. הסיפור היה שברזיל תמיד הרגישה שפורטוגל מסתכלת עליה כמדינה של עבדים וילידים עוד מימי השליטה הפורטוגזית על המדינה, והשתלת השפה. אז כשברזיל פתאום החלה להתעלות על האחות האצילה גם בכלכלה וגם בכדורגל, פורטוגל נעלבה. פלה (וכל ברזיל) הרגישו שהיתה זו פגיעה מכוונת לשחקן הטוב בעולם, ברזיל הפסידה  1-3 גם לפורטוגל והוצאה מהמשחקים.

פלה כתב בספרו שהמונדיאול הזה היה "המדרגה הנמוכה ביותר שהגעתי אליה – וכל ברזיל הגיעה אליה – בכדורגל. פורטוגל פשוט כיסחה אותנו ושדדה נצחון".

ההפתעה הגדולה אולי בהיסטוריה של הכדורגל – או אחת הגדולות שבהן – היה הפסד איטליה לצפון קוריאה משער של פאק דו איק. צפון קוריאה – בהופעתה הראשונה אי פעם בגביע העולמי הגיע ל-ELITE EIGHT עם הניצחון הבלתי מובן על האיטלקים עם שחקניה העשירים ובעלי המוניטין של הטובים באירופה…

ברבע הגמר. אנגליה, בקושי-בקושי גברה בשער על ארגנטינה עם שער של ג'ף הרסט. היה זה קרב אלים בו קפטן ארגנטינה נזרק מהמגרש, וסירב לרדת משך 15 דקות. גם אורוגוואי שיחקה בפראות ונותרה עם 9 שחקנים להפסיד לגרמניה 0-4. צפון קוריאה היתה קרובה להפתעה גדולה יותר מההפתעת הניצחון על איטליה כשפתחה יתרון 3-0 נגד פורטוגל. מה הולך כאן? אבל הפורטוגלי יוסביו – השני בעולם רק לפלה – כבש רביעייה בעצמו ופורטוגל ניצלה עם נצחון 3-5. הסובייטים ניצחו בהפתעה גדולה את הונגריה עם פושקאש ופרקאש וכל שאר הגדולים שרק כמה שנים לפני היו הנבחרת הטובה בעולם, אבל כולם היו כבר אל תוך גילאי ה-30+ ואפילו 35+ ומהעבר השני של הגבעה, והם נכנעו לסובייטים השנואים 1-2. הסובייטים הפסידו למערב גרמנים באותה תוצאה, ואנגליה ניצחה את פורטוגל 1-2 עם צמד שערים של בובי צ'רלטון.

משחק הגמר בין אנגליה ומערב גרמניה נחשב על ידי רבים עד היום למשחק הגמר הטוב ביותר בגביע העולמי. התנודות וההובלה במשחק השתנו לא פחות ממזג האוויר: פתאום שמש; ואז מטרות עזים. שמש ומטרות. וחוזר חלילה. 93,000 מילאו את איצטדיון 'וומבלי' , מספר שהיה מעל קיבולו (הוא הוגדל אחרי הגביע העולמי).

בשבת, ה-30 למרץ, 1966, אלף רמזי החליט לעלות עם אותם 11 שניצחו את ארגנטינה ופורטוגל. ג'ימי גריבס – הסקורר האנגלי הגדול, והסטרייקר הגדול אולי בתולדות הכדורגל האנגלי –  שנפצע נגד צרפת בשלב המוקדם היה מוכן לשחק אבל רמזי החליט לעלות עם ה-11 שניצחו את רבע וחצי הגמר.

 

גרמניה כבשה ראשונה בדקה ה-12 משער של הלמוט הלר הגדול שריחף במהירות ועבר את השוער גורדון באנקס ושם  את הכדור בצד השמאלי של השער. 6 דקות אחרי וולפנג אובראת' עשה פאול על בובי מור בצד הימני, כ-35 מטר מהשער הרמני. הכדור הגיע לבערך נקודת ה-11 שם ראשו של ג'ף הורסט פגש את הכדור לראשייה נקייה שמצאה את שוער גרמניה האנס טיקוסקי תקוע במקומו, ושוויון אחת.

אחרי החצי אנגליה השתלטה על המשחק והיו לה כמה וכמה הזדמנויות להבקיע, אך לוח התוצאות הראה 1-1 עד 12 דקות לסיום. אז, או אז, אלן בול קירנר מימין (אתם יודעים, בעט קרן, ומעתה ככה אכתוב זאת כפועל!) כדור שראשו של וולפנג וובר – המגן הגרמני – הסיט ישר לקו הריצה של מרטין פיטרס, שכמעט ללא שינוי צעד בעט את הכדור פנימה. 1-2 לאנליה! טירוף ביציעים. 12 דקות לגביע העולמי!

אנגליה הסתגרה בהגנה להרוג את 12 הדקות וכמעט הצליחה. אבל 15 טיקים לסיום המשחק הגרמנים הישוו בשער מעורר מחלוקת: ג'ק צ'רלטון – אחיו של כוכב הקבוצה בובי – תיקל את הלד הגרמני בצורה נקייה לחלוטין אבל הזיברה גוטפריד דיאנסט – שופט שוויצרי ששפת אימו גרמנית – ראה זאת אחרת. בעיטת העונשין של אמריץ' הגרמני הוסטה ע"י המגן ג'ורג' כהן, והכדור הגיע לפינת ה-18 השמאלית ששם עמד הלד ששלח כדור לעבר השער.

הכדור פגע בבירור בזרועו המושטת של קרל-היינץ שנלינגר ומשם עף לכיוון פי השער משם וובר שם אותו לשיוויון. הקוון הימני רפאל בונידו הרים את דיגלו לסמן "יד" אך משום מה מיד הוריד את דגלו. האנגלים התקהלו מסביב השופט שלא חיכה הרבה ושרק לסיום המשחק.

2-2.

הארכה.

(השער מיד אחרי נגיעת היד הברורה של קרל-היינץ שנלינגר; אחד השחקנים האנגלים מרים את ידו לסימון היד, לשווא)

כולם היו בטוחים שאנגליה שבורה לחלוטין. הגביע העולמי כבר היה בידה, ו-15 שניות לסוף שער שוויון מ-'יד' ברורה שלמעשה גרמה לאסיסט לשער של וובר?

האיצטדיון שרק ושרק וצרח "בוווו…" אבל התוצאה 2-2 ופעמיים 15 דקות הארכה.

רמזי אומר לשחקניו: "אתם ניצחתם את המשחק פעם אחת, ועכשיו עליכם לנצחו פעם שנייה!".

דווקא אחרי השוויון שהיה צריך לתת "HIGH" גדול לגרמנים, הם פתחו את ההארכה מאד FLAT. האנגלים תקפו בשצף-קצף, והיה זה נובי סטיילס הקטן במרכז השדה – שעבורי, מנחם לס, שראה את המשחק כמה פעמים בוידיאו, היה גיבור המשחק האמיתי ולא בובי צ'רלטון – שעשה עוד אחד מעשרות הטאקלים שלו במשחק – שלח כדור לבול שהיה בכנף הימנית שמיד הרים לכיוון הורסט שהשתלט על הכדור ושלח פגז לשער שעבר את השוער טיקובסקי.

הכדור פגע בצד התחתון של הקורה העליונה, קיפץ על הדשא, והגיע לראשו של אלן בול שנגח מעל לקורה.

 

(זהו הכדור בירידה לעבר הקו, ומשם יצא החוצה לראשו של בול, שנגח מעל הקורה. האנלים צרחו "גול". השוער הלך להתייעצות עם הקוון, וקבע 'שער'! הויכוח לא ייגמר לעולם)

כל השחקנים האנגלים התקהלו מסביב השופט. הם ראו את הכדור נופל מהקורה הפנימית ועובר את קו השער בעת הריבאונד מהדשא לכדור שוובר נגח.

הקוון השני היה טופיק ברקמוף הסובייטי והשופט גוטפריד דיאנסט ניגש להתייעצות איתו. כעבור 10 שניות 'התייעצות' הוא מורה עם ידו לכיוון החצי.

שער!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הגרמנים התווכחו שלא היה שער, אבל לא באגרסיביות מספקת, שכנראה גם לא היתה עוזרת.

בחצי השני של ההארכה גרמניה תקפה ואנגליה הגנה, עד כחצי דקה לפני הסיום כשצופים אנגלים כבר ניכנסו למגרש. בובי מור שולח כדור ארוך מההגנה לעבר הרסט שמשתלט על הכדור ליד נקודת ה-11 ומשם שולח כדור לרשת, כשרבים חושבים שהמשחק נגמר 2-3. לא! להרסט היה "HAT TRICK" של שלושה שערים, ואנגליה מנצחת את המשחק -2-4, ומקבלת את הגביע ע"ש ג'ול רימה מאליזבט, מלכת אנגליה.

הויכוח על השער השלישי לעולם לא ייגמר. לפי טכנולוגיות וידיאו חדשות וסימולציות של מעוף הכדור, כנראה שלא היה שער. הנה:

Geoff Hurst's decisive first goal for England in overtime came to be known as the "Wembley Goal" and is probably the most hotly disputed in the history of soccer. The question was whether the ball crossed the goal line after bouncing off the top bar. The Soviet linesman, Tofik Bakhramov, ruled at first that it did not. He and the Swiss referee, Gottfried Dienst, conferred, however, and the call was overturned. Video technology has since been used in an attempt to answer the question,  and by most accounts and simulations the ball never crossed the line, and there was no goal. But the debate still continues  in British and German pubs to this day!

היילייטס של המשחק:

*

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. לא סתם גמר גביע העולם – אנגליה וגרמניה, רק עשרים שנה אחרי.

    התמונה האייקונית של בובי מור והחברים שלו באדום, יושבת לכל האוהדים הנפלאים של אנגליה עד היום, לקראת כל טורניר שהם בטח הולכים לנצח.

    הנקמה של גרמניה הגיעה במונדיאל הבא, הגדול מכולם, במקסיקו 70'. ערב לפני רבע הגמר, גורדון בנקס האגדי חטף הרעלת אוכל והוחלף בפיטר בונטי. אנגליה עלתה ל-0:2 (מאלרי ופיטרס), והחליפה את פיטרס ואת בובי צ'רלטון לקראת החצי.

    טעות גדולה כי זו גרמניה – הגרמנים חזרו בשער של בקנבאואר, וטעות שוער נוראית. ואז אובה זילר בנגיחה אחורית משוגעת, שתפסה את בונטי מופתע. 2:2, בדרך להארכה ולגרד מילר, שהשלים את המהפך, 2:3.
    https://www.youtube.com/watch?v=munBdTn5iLQ

    גרמניה המשיכה משם לחצי, ולמשחק עוד יותר מדהים – ה-4:3 מול איטליה, משחק שהסתיים 1:1 (שוויון גרמני בדקה ה-90), והארכה משוגעת לגמרי, חמישה שערים. "משחק המאה" של פיפ"א.

    סגירת המעגל הסופית עם השער השנוי במחלוקת מגמר 66' הגיעה במונדיאל 2010, כאשר למפרד השווה בשער חוקי, שכל צופה בעולם ראה – פרט לשופט. כדור שעובר בבירור מעבר לקו, אפילו לא צריך ריפליי. זה לא עזר, גרמניה המשיכה ל-1:4 בדרך לגמר:
    https://www.youtube.com/watch?v=o5QlBHF6ib8

  2. כמה הערות :
    החלוץ האנגלי שעלה מהספסל וקיבל אמון מראמזי בהיעדרו של ג'ימי גריבס נקרא ג'ף הארסט .
    שמו של השוער הגרמני הוא האנס טילקובסקי .
    הקוון הרוסי שנכנס להיסטוריה בגלל שער המחלוקת נקרא בחראמוב .

    והגיבור האמיתי של משחק הגמר ( ג'ף הארסט קיבל כמובן את הכותרות בגלל השלושער ) היה אלאן בול , אותו דינאמו אנושי במרכז השדה , השחקן הצעיר ביותר בסגל האנגלי אז , שרץ , תיקל ומסר , היה מעורב בשלושה מהשערים , וזכור יותר מכל בריצה המטורפת שלו לכיוון השער הגרמני בשער הרביעי עם גרביים מופשלות , כשלכל השחקנים האחרים כבר אפסו הכוחות .

  3. החוב נפרע במונדיאל 2010, כשבשמינית הגמר לא אושר שער ברור של אנגליה, אחרי שבעיטה שמרחוק עברה את קו השער בכחצי מטר.

  4. (חוזר על תגובה שלי מלמעלה שלא מאושרת בגלל לינקים)

    לא סתם גמר גביע העולם – אנגליה וגרמניה, רק עשרים שנה אחרי.

    התמונה האייקונית של בובי מור והחברים שלו באדום, יושבת לכל האוהדים הנפלאים של אנגליה עד היום, לקראת כל טורניר שהם בטח הולכים לנצח.

    הנקמה של גרמניה הגיעה במונדיאל הבא, הגדול מכולם, במקסיקו 70'. ערב לפני רבע הגמר, גורדון בנקס האגדי חטף הרעלת אוכל והוחלף בפיטר בונטי. אנגליה עלתה ל-0:2 (מאלרי ופיטרס), והחליפה את פיטרס ואת בובי צ'רלטון לקראת החצי.

    טעות גדולה כי זו גרמניה – הגרמנים חזרו בשער של בקנבאואר, וטעות שוער נוראית. ואז אובה זילר בנגיחה אחורית משוגעת, שתפסה את בונטי מופתע. 2:2, בדרך להארכה ולגרד מילר, שהשלים את המהפך, 2:3.

    גרמניה המשיכה משם לחצי, ולמשחק עוד יותר מדהים – ה-4:3 מול איטליה, משחק שהסתיים 1:1 (שוויון גרמני בדקה ה-90), והארכה משוגעת לגמרי, חמישה שערים. "משחק המאה" של פיפ"א.

    סגירת המעגל הסופית עם השער השנוי במחלוקת מגמר 66' הגיעה במונדיאל 2010, כאשר למפרד השווה בשער חוקי, שכל צופה בעולם ראה – פרט לשופט. כדור שעובר בבירור מעבר לקו, אפילו לא צריך ריפליי. זה לא עזר, גרמניה המשיכה ל-1:4 בדרך לגמר.

    1. הערה – בכל המונדיאלים שאחרי מלחמת העולם השניה ועד נפילת חומת ברלין ואיחוד גרמניה מדובר בגרמניה המערבית
      לגבי מקסיקו 70 – חייבים לציין עוד גורם מכריע שבלעדיו ספק אם מערב גרמניה היתה עוברת את רבע הגמר . גורדון באנקס האגדי , שבשלב הבתים היה אחראי ל"הצלת המאה" מול פלה , לקה בהרעלת קיבה יום קודם לכן ( האנגלים טעו כשלא הביאו טבח משלהם למשחקים , מה שנבחרות אחרות עשו מחשש מרמת ההיגיינה המקומית) , ונעדר מרבע הגמר מול מערב גרמניה. סביר מאוד שהוא היה עוצר לפחות אחד משני השערים שספגה אנגליה ושהחזירו את הגרמנים למשחק – שניהם היו עצירים ואחד מהם היה בוודאות שגיאה של בונאטי.

        1. הכל בסדר 🙂 השער הראשון של בקנבאואר, טעות שוער קשה. וברגע שאתה נותן לגרמנים אפשרות לחזור, אתה יודע מה יקרה.

          1. הראשון , של בקנבאואר , חמק לבונאטי מתחת לבטן. השני , של זלר , היה נגיחה קשתית חלשה ששוער עם יותר אינסטינקיטים היה מגיע אליה בקצתו האצבעות . השלישי , של גרד מולר המפציץ בהארכה , אותו מולר שכניעה את הולנד בגמר 4 שנים מאוחר יותר, היה טעות של מרכז ההגנה האנגלית.

            https://www.youtube.com/watch?v=munBdTn5iLQ

  5. אני חושב שבדקו את הוידיאו של הגמר והכדור לא עבר את השער
    אני מאחל לגרמנים לספוג שער כזה לפחות פעם אחת בכל טורניר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט