טוני מרטין מקבוצת אטיקס – קוויק סטפס (מספר 185)

דיברנו כבר בהרחבה על היתרונות של הספרינטרים בקטעים השטוחים ועל אלו של המטפסים בקטעים ההרריים. בכל הקטעים הנ"ל הרוכב מביא את היכולות המיוחדות שלו לידי ביטוי לקראת הסיום. את הדרך לשם הוא עושה בסיוע המתמיד של חברי קבוצתו הדואגים לו לאוכל, שתייה ומחסה מהרוח. כל התמיכה הזו נעלמת בקטעים נגד השעון. שם הרוכב נותר לבדו וחייב להכתיב בעצמו את הקצב לאורך עשרות קילומטרים. לא סתם השם הלועזי של התחרות – time trial   מעיד על אופייה הבלתי מתפשר. המילה trial משמעותה בין השאר גם משפט. כלומר יכולותיו של הרוכב עומדות למבחן  והוא חייב להביא עדויות מוצקות כדי לצאת זכאי.

מומחי רכיבה נגד השעון, או שענים כפי שהם לעתים מכונים, מסוגלים לייצר הספק גבוה לא רק למשך זמן קצר אלא גם לאורך מסלול ארוך ומתמשך. מבחינה זו, ניתן  לומר באופן די גס, שהם לוקחים קצת משני העולמות: את השרירים של הספרינטרים והריאות של המטפסים.  שען מדופלם צריך לדעת לרכוב בתנוחה אווירודינמית המקטינה את החיכוך עם האוויר כמו גם לגלות יכולת טכנית המאפשרת לו להפסיד כמה שפחות מהירות בסיבובים. גם הציוד בקטעי הרכיבה נגד השעון מותאם למטרה זו כשהרוכבים חובשים בדרך כלל קסדות בעלות מבנה אווירודינמי וגם האופניים עליהם הם רוכבים מותאמות לצורך משימה זו.

*

טוני מרטין הגרמני מקבוצת אטיקס – קוויק סטפ הוא אחד מרוכבי נגד השעון הטובים ביותר בשנים האחרונות. מדובר ברוכב גדול ושרירי שבקטעים הרגילים מסוגל להוביל את הדבוקה במהירות גבוהה לאורך קילומטרים רבים. רוכבים מן הסוג הזה הן נכס לכל קבוצה מקצוענית. לזכותו של מרטין רשומות כבר שלוש זכיות באליפות העולם ברכיבה נגד השעון כמו גם מדלית כסף מאולימפיאדת לונדון (באמצע בין בראדלי וויגינס לכריס פרום). גם בטור הוא הביא את הכישרון שלו לידי ביטוי מספר פעמים כאשר זכה בקטע הנג"ש בשלוש הזדמנויות שונות. הזכייה הראשונה הגיע כבר בקטע התחרותי האחרון של הטור של 2011 אבל החיים בפלוטון אינם תמיד כה פשוטים. בטור של 2012 קיווה מרטין לשים את ידיו על החולצה הצהובה בקטע הפרולוג הקצר נגד השעון שנערך בליאז'. לרוע מזלו צמיג מפונצ'ר מנה ממנו את התענוג. המזל הרע המשיך גם יום לאחר מכן כשהוא התרסק ושבר עצם במפרק כף היד. מרטין ניסה להמשיך להתחרות אך נאלץ לפרוש בקטע התשיעי. שנה מאוחר יותר המהדורה המאה של הטור התחילה בתפאורה הציורית של האי קורסיקה. הקטע הראשון היה עמוס בקורבנות ומרטין שהיה ביניהם סיים כך את היום:

בכל ענף אחר הספורטאי היה מסיים את התחרות במקום, אבל מרטין הוא רוכב קשוח והחליט לנסות להישאר במירוץ. ההחלטה הזו השתלמה ובגדול כשאת הקטע ה-11 נגד השעון הוא ניצח עם המהירות השלישית בטיבה אי פעם.

היכולת להכתיב קצב רצחני בעצמו לאורך קילומטרים ארוכים הופכים את מרטין למועמד טבעי לניצחון בכל מירוץ נגד השעון אך גם הופכת אותו לרוכב מאד מסוכן ברגע שהוא נכנס לקבוצת בריחה. כך היה בקטע ה-9 של הטור של 2014 בו מרטין שנכנס לקבוצת הבריחה השאיר את כולם מאחור כשנותרו עוד 60 ק"מ והמשיך במופע נג"ש מרשים לניצחון סולו.

בטור של השנה שעברה מרטין השתמש בכוח האדיר שלו כרוכב כדי לכבוש את המטרה היחידה שעוד לא השיג בטור – החולצה הצהובה. הטור שהתחיל בהולנד חזר לצרפת ביום הרביעי כשהוא עובר על קטעי הפאבה (קטעים של אבנים מרוצפות) הידועים לשמצה של צפון צרפת. מרטין ניצל את הקטע האחרון כקרש קפיצה להתקפה שפתחה מספיק פער כדי לאפשר לו ניצחון ושלושה ימים בחולצה הצהובה:

קטע הנג"ש של היום אינו מישורי לחלוטין מה שהופך אותו פחות תפור למידותיו של מרטין אך עדיין הוא יהיה המועמד העיקרי לניצחון בקטע.  מרטין יזנק הרבה לפני המעמדים ניצחון בדירוג הכללי וינסה לקבוע זמן שיהיה מחוץ להישג ידם של רוכבים כמו פרום או פורט. אם יעמוד במשימה יהיה זה ניצחונו הרביעי בקטע נגד השעון בטור  ב-6 השנים האחרונות.