השבוע בפינתנו, ניזכר, בין היתר, בכדורסלן חביב שהצטיין דווקא בענף ספורט אחר, בסיוטו של כריס וובר, ובסיפור העצוב של לן ביאס.
1. לברון ג'יימס הוא השחקן הראשון בהיסטוריה של הליגה, שהוליך את כל השחקנים משתי הקבוצות במספר הכולל של נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חסימות וחטיפות, במהלך סדרת פלייאוף שלמה.
את סדרת הגמר של שנת 2016 מול גולדן סטייט, סיים כוכבה של קליבלנד עם 208 נק', 79 ריב', 62 אס', 16 חס' ו-18 חט', בדרך לזכייה הראשונה בתולדות קבוצתו, ובתואר השחקן המצטיין של הגמר.
*
2. לפני שהגיע לנ.ב.א, כריס וובר הנהדר היה שותף לאחת מקבוצות המכללות המלהיבות בכל הזמנים, כאשר שיחק במכללת מישיגן, בין היתר, עם שני כוכבים שרשמו קריירה יפה גם במקצוענים, ג'וואן הווארד וג'יילן רוז.
עם זאת, הרגע הזכור ביותר מקריירת המכללות המצוינת של וובר קרה במשחקו האחרון, ולא, לא מדובר על מהלך שהוביל לניצחון.
בפיגור שתי נקודות מול צפון קרוליינה, וובר קלט ריבאונד הגנה, והחל לרוץ בדרך להתקפה. אחת עשרה שניות לסיום, וובר היה שרוי תחת לחץ של שני שומרים, ולכן ביקש פסק זמן.
על הנייר, לא מדובר בהחלטה רעה למדי עבור שחקן צעיר, אלא שבמקרה הזה, זו הייתה ההחלטה שלמעשה סיימה את המשחק.
וובר לא היה מודע לכך שקבוצתו כבר ניצלה את כל פסקי הזמן שלה, ולכן בבקשתו בעצם ביצע עבירה טכנית, ששלחה את צפון קרוליינה אל הקו, בתוספת כדור מהצד.
וכך, הטאר-הילס חגגו זכייה באליפות המכללות, והותירו את אחת הקבוצות הגדולות בתולדות המכללות ללא תואר.
כאמור, זה היה משחקו האחרון של וובר במישיגן, לפני שנרשם לדראפט 1993 ונבחר במקום הראשון על ידי אורלנדו, שהעבירה אותו לגולדן סטייט בתמורה לפני הארדוואי ובחירות דראפט.
לאחר הזכייה באליפות, קונלי החליט לחזור לשחק כדורסל עבור הסלטיקס, וזאת במקביל להמשך קריירת הבייסבול שלו.
למזלו של קונלי, הוא זכה לשתף פעולה בסלטיקס עם אגדות כגון ביל ראסל, בוב קוזי וביל שרמן, וזכה ביחד איתם בשלוש אליפויות רצופות, משנת 1959 עד 1961.
בכך, קונלי בר המזל הפך לאתלט היחיד בהיסטוריה שזכה גם באליפות ליגת הבייסבול, וגם באליפות הנ.ב.א.
סיפור מעניין נוסף על קונלי הוא שבשנת 1962, לאחר תבוסה של קבוצתו הנוכחית בליגת הבייסבול – הבוסטון רד סוקס (וזאת במקביל לכך ששיחק כדורסל דווקא בניקס) – קונלי ברח מהאוטובוס של הקבוצה ונעלם לה ל-68 שעות.
מאוחר יותר התברר כי הסיבה הייתה שקונלי רצה לטוס ולהירגע ב… ישראל.
לצערו, למרות שקנה כרטיס, בשדה התעופה התברר לו שהוא לא יכול לטוס ללא דרכון, אז הוא פשוט חזר לקבוצה.
4. בשנת 1994 ג'ייסון קיד וגרנט היל הגיעו לליגה הטובה בעולם, לאחר שנבחרו במקומות 2 ו-3 בדראפט על ידי דאלאס ודטרויט (למי שתוהה, גלן רובינסון נבחר לפניהם).
שני השחקנים המחוננים לא אכזבו, וסיפקו עונת רוקי נפלאה.
היל תרם 19.9 נק' למשחק בתוספת 6.4 ריב' ו-5 אס' במדי דטרויט, בעוד קיד קלע 11.7 נק', אסף 5.4 ריב' וחילק 7.7 אס' בכל משחק לחבריו.
יכולתם הגבוהה של השניים גרמה ללא מעט כאבי ראש כאשר הגיע הזמן לבחור ברוקי המצטיין של העונה, ובסופו של דבר, השניים זכו בתואר ביחד (בפעם השנייה בהיסטוריה, ומתוך שלוש סך הכל)
נתון מעניין נוסף לגבי השניים הוא שבשנת 2013, בתום קריירות ארוכות, השניים שהגיעו ביחד אל הליגה, פרשו ביחד בגיל 40.
5. בשנת 1986, בחרה אלופת הנבא הטרייה בוסטון סלטיקס בבחירה השנייה (דרך טרייד עם סיאטל) של הדראפט את לן ביאס, כוכב מכללות עצום, שהיה אמור להפוך עם הזמן ליורשו בקבוצה של לא פחות מלארי בירד.
ביאס המאושר סיפר בתגובה שהוא מרגיש שהוא נמצא בחלום, אלא שזמן קצר לאחר בחירתו, החלום הפך לטרגדיה.
במהלך מפגש עם חבריו, ביאס השתמש בקוקאין, מה שגרם לו לקרוס ולאבד את הכרתו. כאשר כוחות ההצלחה הגיעו למקום, ביאס כבר לא נשם, וכל ניסיונותיהם להחיות אותו לא הצליחו.
וכך, יומיים בלבד לאחר שהגשים את חלומו ונבחר בדראפט, ביאס הלך לעולמו בגיל 23 בלבד.
מוש השור
25 יונ 2016 07:39:08מעולה כתמיד, תודה
עידן
25 יונ 2016 07:39:39את הסיפור של לן ביאס ראיתי ב 30for 30 של espn
Berch
25 יונ 2016 09:21:27טור מעולה
ג'ואן הווארד היה יכול להיות שחקן ענק עם החתוליות שלו אם הוא רק לא היה מנמנם כל המשחק.
פה בתמונה הוא עוד נראה רענן משהו…. לאורך הקריירה הוא תמיד היה נראה לי ישנוני מהרגיל 🙂
אשך טמיר המקורי
25 יונ 2016 09:35:33גדול!
הסיפור של לן ביאס לגמרי
שגיא נאור
25 יונ 2016 10:15:08מדהים לחשוב איך היו נראות שנות ה80 המאוחרות לולא מותו של ביאס. בחירה שניה שמצטרף לאלופה. ולא פחות מדהים שהסלטיקס איבדו את רג׳י לואיס כמה שנים מאוחר יותר.
אחח גרנט היל, איזה שחקן הוא היה לפני הפציעה.. אגב, היה רוקי שסיים עם 7.7 אסיסטים בעונת הרוקי שלו מאז קיד?
עידו גילרי
25 יונ 2016 10:47:42לא מעט:
http://www.basketball-reference.com/play-index/psl_finder.cgi?request=1&match=single&type=totals&per_minute_base=36&per_poss_base=100&lg_id=NBA&is_playoffs=N&year_min=1995&year_max=&franch_id=&season_start=1&season_end=1&age_min=0&age_max=99&height_min=0&height_max=99&shoot_hand=&birth_country_is=Y&birth_country=&birth_state=&college_id=&draft_year=&is_active=&debut_yr_nba_start=&debut_yr_nba_end=&debut_yr_aba_start=&debut_yr_aba_end=&is_hof=&is_as=&as_comp=gt&as_val=&award=&pos_is_g=Y&pos_is_gf=Y&pos_is_f=Y&pos_is_fg=Y&pos_is_fc=Y&pos_is_c=Y&pos_is_cf=Y&qual=&c1stat=&c1comp=gt&c1val=&c2stat=&c2comp=gt&c2val=&c3stat=&c3comp=gt&c3val=&c4stat=&c4comp=gt&c4val=&c5stat=&c5comp=gt&c6mult=1.0&c6stat=&order_by=ast_per_g
john
25 יונ 2016 11:02:08לן ביאס הוא השחקן שהכי הזכיר את לברון ג׳יימס בשנות ה80. חזק כמו שור, קליעה מצויינת מתוך הקשת, בעל שליטה בכדור ומאוד מהיר. הוא היה מוסר סביר אבל עדיין מדובר על פוטנציאל מטורף. חבריו נשבעים עד היום שלא היה משתמש וזה היה ניסיון חד פעמי. לעולם לא נדע.
גראנט היל כבר הזכיר את לברון בהרבה מובנים. אותו גובה, מהירות עצומה מסירה ריבאונד (פחות חוסם) הכל חוץ מקליעה מבחוץ (שרכש רק כשחזר מפציעה ורצה לשרוד כרול פלייר). אני משוכנע אגב שאילו היה נפצע ב2016 היה חוזר לאותו מצב. הרפואה היום פי כמה טובה.
כריס וובר אומנם עשה טעות אבל אמריקה הלבנה הייתה מעושרת. מדובר על אחת התקופות הכי טעונות במתח גזעי. אלו השנים של רודני קינג, NWA, או ג׳יי סימפסון וכן, הפאב פייב, שאימצו את תרבות הרחוב עם ההיפ הופ, הגרביים הגבוהות והשחורות והמדים המשוחררים עם המכנס הארוך. הם היו הרבה יותר מקבוצת כדורסל. הם היו שואו ישר ממגרשי הרחוב והיה להם הערצה של כוכבי רוק. עצם העובדה שהודחו פעמיים בגמר על ידי קבוצות שמרניות ומסורתיות כמו דיוק וצפון קרוליינה עשתה להרבה טוב על הנשמה. הNCAA גם שמחה לאחר שהכוכבים עזבו לחקור את התנהלות החמישייה הפוכזת ואכן מצאה איזה טיפוס שעזר לחברה העניים עם כספים. הליגה החליטה לשלול מהם את כל הישגיהם ומצאה את כריס וובר אשם בלקיחת כספים אסורים. וובר שכבר היה כוכב NBA מאותו רגע ניתק עצמו מחברי ילדותו וממישיגן. ג׳יילון רוז העד היום נושא בגאון את התקופה ומספר עליה בכל הזדמנות (אף הפיק סרט מדהים בespn 30 על 30 שתוכלו לראות ביו טיוב). כשג׳יילן קרע לכריס להשתתף בסרט וובר התעצבן ומאז הם לא מדברים כלל.
קורא ותיק
25 יונ 2016 12:21:111+
סימור סקגנטי
25 יונ 2016 14:27:18מעניין מאוד! כמה חבל על לני ביאס, עם כל ההתרגשות מהבחירה שגרמה לא לאבד שיקול דעת והובילה לטרגדיה
john
25 יונ 2016 11:09:18https://youtu.be/fq53sqi904M
חלק 1 של הפאב פייב. שאר החלקים באותו הערוץ.
קורא ותיק
25 יונ 2016 12:24:00מת על הפינה הזו.
אף אחד לא התייחס לזה עד עכשיו, אבל הסיפור על השחקן בייסבול מטורף.
אשמח להתייחסות ממנחם לס או שאר הוותיקים באתר
קורא ותיק
25 יונ 2016 12:25:44כלומר, אני בוטח בכל מה שכתוב פה כי וואלה הפינה הזו הרוויחה את הקרדיט שלי.
אבל אני לא מבין איך ספורטאי יכול לעסוק בשני ענפים במקביל
פאקו
25 יונ 2016 13:50:48הוא לא היחיד. זכורים בו ג׳קסון ודיון סנדרס שעסקו בבייסבול ובפוטבול. זה קשה אך לא בלתי אפשרי: העונה של הפוטבול היא בחורף וקצרה למדי. זו של הבייסבול היא בקיץ ודורשת (בעיניי) פחות מאמץ פיזי.
Mbk
25 יונ 2016 15:01:07בייסבול דורש מאמץ
בעונה של 162 משחקים גם לשחק דוקים זה קשה עם כל הנסיעות וכו
פאקו
25 יונ 2016 13:51:45פינה מעולה שאני מאד אוהב. הסיפור של לן ביאס ידוע אך עדיין מדהים.
סימור סקגנטי
25 יונ 2016 14:31:41וובר גם עושה שמה צעדים בתחילת המהלך. זוכר שראיתי את משחק בשידור ישיר בתור ילד ופשוט תפסתי את הראש אחרי הצעדים וכמובן גם אחרי הטיימאאוט. לא יודע אם אפשר כל כך להאשים אותו, החברים שלו לקבוצה היו צריכים לעשות יותר מאמץ להתפנות למסירה כדי להוביל כדטר להתקפה, אבל כמובן שקל לבקר מהכורסא שמול הטלויזיה.
איכשהו מה שנחקק בזכרון מוובר (אצלי לפחות) זה אוסף של טרגדיות ספורטיביות – אותו טיימאאוט, הדיפת הכדור לעבר רוברט הורי, החמצת השלשה מול מינסוטה… חבל, כי באמת היה כשרון אדיר שהיה כיף לראות
עידו גילרי
25 יונ 2016 14:34:59ללא ספק המנצח הגדול של דראפט 1986 היה הקוקאין. מי שמעונין יש ראיון מעניין היום ב ESPN עם כריש וושבורן שנבחר מקום אחד אחרי ביאס וגם הפסיד את הקריירה לסמים אבל לפחות לא את החיים.
דינגו
25 יונ 2016 14:47:03מדור מעולה. תודה
שקנאי המק מק
25 יונ 2016 15:03:26נהדר
צביקה
25 יונ 2016 23:53:05ג'ון קונלי – סיפור נהדר.
ישראל קרמר
26 יונ 2016 17:10:04ללא מותם של לן ביאס ורג'י לואיס (ופציעותיו של בירד) כנראה שהסלטיקס היו זוכים בעוד כמה אליפויות לפני 2008 (וקרוב לוודאי שללא פציעותיהם של גארנט [פציעה שהשביתה אותו לכמה חודשים ומנעה ממו להיות בפלייאוף 2009] ושל פרקינס לפני המשחק השביעי בגמר 2010, הסלטיקס היו זוכים בשושלת אליפויות ולא רק באחת).
דובי
26 יונ 2016 17:12:32חמישיה של ביאס, לואיס, בירד עם אילו ג'ונסון ולולא סמית הייתה לוקחת חמש אליפויות ברצף כמו כלום
עגל
26 יונ 2016 17:15:45הסיפור של ג'ון קונלי ממחיש כמה הספורט המקצועני של פעם הוא חובבני לעומת היום
עידו גילרי
26 יונ 2016 17:23:10אהה כי כשג'ורדן עושה את זה אז זה בסדר.
דובי
26 יונ 2016 17:25:39קונלי, להבדיל, הצטיין בשני התחומים.
הדבר הטוב היחיד שג'ורדן עשה בבייסבול היה לקנות אוטובוס לקבוצה.
עידו גילרי
26 יונ 2016 17:28:52קונלי לא בדיוק הצטיין בשניהם. בממוצע ג'ורדן מנצח.