האפור הוא הזהב החדש / מולי
חולצת האליפות האפורה של קליבלנד

האפור הוא הזהב החדש / מולי

האפור הוא הזהב החדש/מולי

חולצת האליפות האפורה של קליבלנד
חולצת האליפות האפורה של קליבלנד

הדבר שתפס את עיניי יותר מכל בחגיגות האליפות של קליבלנד היו החולצות האפורות.

אפור הרי, אינו הצבע הטבעי לחגיגות יותר מכך, זהב ואדום, צבעי המועדון של הקליבלנד קאבאלירס הרבה יותר מתאימים לחגיגות, אז למה לבחור בחולצה אפורה?

בתרבויות השונות לכל צבע יש הקשר. כמעט תמיד אדום מזוהה עם שמחה ועזות חושים, ברוב התרבויות זהב מזוהה עם  אושר. ואפור? אפור מזוהה עם עבודה קשה, עם ערפול וערפל, עם הצבע חסר האישיות מכולם, האפרורי מכולם, חסר הייחוד מכולם.

לא לחינם בחרו בקליבלנד לשחק עם החולצות השחורות בעלות הכיתוב האדום-מוזהב ולא עם אלו האדומות עם הזהב. במשחקים של עצבים, במיוחד בסופם, העבודה השחורה עם שמץ הגאונות ועם התשוקה, הם הם אלו שמביאים אותך לתוצאות.

בהיסטוריה של האן. בי. איי. היו המון קבוצות מבריקות ומדהימות. היו המון סגנונות משחק מבריקים וגאוני משחק מדהימים. הלייקרס,  הבולז הם רק חלק מהמדהימות ביותר שהיו, אבל, אבל מעולם בתולדות האן. בי. איי. לא הייתה קבוצה שחזרה מפיגור אחד שלוש וניצחה.

והנה, הקבוצה שחגגה באפור עשתה זאת היום.

ואני חשבתי לעצמי, החולצה שרובהה אפור ועליה מעט אדום ומעט זהב, היא אולי היחידה שבעצם מסוגלת להתמודד עם משק כנפי ההיסטוריה: זו שיש לה מעט גאונות מוזהבת, זו שיש לה תשוקה אדומה עזה, אך בעיקר, בעיקר זו שיש לה עבודה קשה ואפורה, זו שעמלה עוד ועוד ללא לאות, זו שמתמידה.

כי כנראה שיכולת התמדה, בזמן ששום דבר לא הולך, בדקות בהן כדור הכדורסל מרגיש כמו כדור ברזל, היא המתכון הסודי.  פשוט אינך יכול להתמודד עם משק כנפי ההיסטוריה בלי אותה יכולת התמדה עקשנית ואפורה.

והאמת, לא מפליא שהקבוצה שעשתה זאת הגיעה מאוהיו.

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. -רובי- פוסי ג'יימס פעם לוזר תמיד לווזר .
    צ'וקר על המהלך הכי גדול שהוא עשה היה החוזה עם נייקי נייק שימנו את קיקי ואדם סילבר ואז הם הגיעו למשחק 7 וקיירי קלע את סל הניצחון לקינג פוסי
    בכיין בכיין אבל פרימדונה בסוף כש"הם " זכו זה פתאום חזר להיות הוא והוא חזר ללקליבלנד הוא עשה הוא רצה לקח לעצמו את כל הגביעים חיבק את אלה שמרווחים כסף קיירי ולאב את לו המאמן הגדול לא ראה ממטר והלך לחדר ההלבשה .
    ג"ס לוזרים חדשים בזכות קר וקארי שמות דומים ולוזרים דומים .
    חוץ מקלישאות ואמרות כנף זה היה נראה כאילו הוא מאמן את קליבלנד .
    מאמן עצלן חילופים אוטומטים כשלוזרון מזמן את השחקן עם השומר הכי חלש לפיק במקום לעשות הלפ אנד ריקובר במקום לעבור מעל או מתחת לחסימה הוא נפל למלכודת בכל המשחקים רצוף .
    בהתקפה במקום לתת לקארי לזרוק 50 פעם ולקלוע 20 זריקות כמו קובי ולסיים על שישים הוא חזר על מנטרות טיפשיות שנועדו לרול פלייארים ובעיקר עלה עם אזילי ששייך לליגה הפיליפינית והאריסון בארנס שהתחרה על הMVP עם לברון על השחקן הכי חשוב של הקאבס בסדרה .
    מאמן אפס הנהלה אפס ומי נותן לעוזר מאמן לעשות ראיון עבודה בלייקרס באמצע הפלייאוף?
    קארי כנ"ל לוזר ילדה האוזמן צדק האחיות ספלאש מקומו בWNBA יש גבול לרפיסות של שחקן מצטיין ובמקרה שלו לא היה גבול משחק 4 טוב משחק 6 ייצא ובמקום לרדת על השופטים כמו שצריך יצא נקניק .
    משחק 7 כמו ילדה הבן אדם גמר את הקרייירה ג"ס חיים באשליות הם לא יחזרו לגמר מלוזריות כזאת לא חוזרים שנה הבאה זאת תהיה אוקלהוהמ בגמר קרב הקופים אחד מול השנ מי הקוף הכי גדול והכי חזק .
    עכשיו כולם שמחים אוהביי האנדרדוג הקבוצה הנפלאה והאנדרדוגית של קליבלנד משכורות עתק הרבה סופרטארים ונראים כמו כלום גליקטיקקוס של שכונה פעם קיירי פעם לברון ולו נראה כמו קישוט וכל שאר הנגרים מרביצים בעזרת השופטים וסילבר .
    לברון היה שחקן מוכשר כשהיה צעיר אחר כך הוא הפך ללוזר ועכשיו הוא יהפוך לשחקן השנוא בהיסטוריה הרבה יותר מקובי האנס ואת הנעליים שלו אף אחד לא יקנה .
    שנה הבאה יגיעו קופים חזקים יותר ויהיה קרב קופים שבו מי שיקלע הכי הרבה בין הקופים יזכה באליפות ובשחקן המצטיין .
    האחיות ספלאש יגמרו כמו הבד בויז שנעלמו אחריי שתי אליפויות רק שאצלם זאת אליפות מקרית .
    הוכח שהאליפות אכן היתה עם כוכבית ולולא הפציעות הם היו זוכים בהליכה .
    חבל שאין לי כסף להיות בעלים אין דבר קל יותר מלזכות בליגה הזאת אין בה מאמנים בכלל הכדורסל פרימטיבי ומתבססעל קופים ויחצנים .
    לוזרון ג'יימס סיים את הקריירה שלו היום עם גביע לגורילה מזל טוב לקיירי השחקן המצטיין מזדיין האמיתי .
    מאמנים צריכים לחקות את הקאבס ואת התרגילים שלהם תרגיל אחד פאק יו גיב מי דה בול תרגיל שתיים מוב אווי פאק אוף אייל מייק דה שאט ואז מהלך הכנתי מבריק של יה הראיתי לך אפס ניגר ובהגנה לא תקלע עליי ניגר ואחריי סל עכשיו אני יקלע עליך ניגר ובסוף מסיבת עיתונאים עם שלוש מילים מהמילון ואין כמו האמון באחרים והקבוצה והחברים לקבוצה .

    1. אתה לא מפספס אף פוסט עם התגובה הפרימיטיבית הזו?

      בדרך כלל כשאני את השם שלך חתום על תגובה אני מדלג כמו אדם שמדלג מעל קקי של כלב על המדרכה אבל הפעם הגדשת את הסאה-

      תגובה ילדותית, ללא משפט תחבירי אחד סביר. גיבוב של בולשיט חסר כבוד וחסר טעם.

      אתה יכול להמשיך לטנף, אני אמשיך לדלג מעל החרא שאתה משאיר.

    2. תגובתך מעידה שאין לך כל מושג.
      גם ג"ס שנהשעברה וגם הקאבס השנה הן אלופות ראויות. ואי אפשר להגיע למאזן שהשיגה ג"ס בעונה הסדירה בלי להיות קבוצה מעולה עם מאמן נהדר.
      אם לברון היה לוזר הוא לא היה קולע 41 נק' בשני משחקים רצופים שהשוו את הסדרה והביאו למשחק השביעי ולא היה מוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל הנתונים החשובים (נק', כ"ח, אס', חט' וחס'): http://www.basketball-reference.com/playoffs/2016-nba-finals-cavaliers-vs-warriors.html
      גם אם הוא לא וינר ברמה של ג'ורדן ולא ברמה מג'יק ובירד ועוד כמה וכמה שקצת פחות מג'ורדן, עדיין הוא וינר ראוי.

  2. חברים בעקבות עומס גדול של מצטרפים שרתינו קרסו,אנא התאזרו בסבלנות. מנחם תוכל להכווין אותנו לבחור שמספק להופס את השרת הפרטי למניעת קריסות?אנחנו זקוקים לו באופן דחוף תודה

  3. אפור הוא הצבע של האנשים הרגילים
    אולי יתקן אותי מנחם אבל בשנות ה 40 לדוגמא בארהב זה היה הצבע השולט בחליפות הגברים ומה שראית ברחוב.
    היום אפור הוא צבע של ענווה וצניעות
    הצד השני בסקאלה משופוני

    אני מאד אוהב את הצבע הזה… צבע של יומיום.
    כשאני יוצא לבלות ורוצה להשאיר רושם אני לובש לפעמים מכנסים אדומות בוהקות או משהו בסגנון.
    אבל הפלייאוף (וגם העונה) זה לא בילוי. זו עבודה קשה וסיזיפית.
    אפילו האוהדים בארץ הקודש כבר רוצים קצת שזה יגמר כבר כדי להקל על המעמסה המתמשכת
    הכי מתאים אפור. על כל גווניו.

    ואתמול פתאום שמתי לב שמארק צוקרברג לובש כל הזמן טי שירט אפור… אפילו וידאתי בחיפוש בגוגל 🙂

    1. אפור זה עדיין הצבע השלט בטי-שירטים. בקיץ אני מעדיף חליפה אפורה על שחורה.
      האפור זה בוסטון סלטיקס של שנות ה-80. טוקסידו של הלייקרס של אז.

      אפור זה הקאבס של אמש. טוקסידו קצתמקומט היו הווריורס.

  4. יפה, מולי.

    האפור מתחבר לי לשחקנים שברור שלא יזכו ב-MVP, אבל עדיין נתנו יותר ממה שציפו מהם.
    במשחק הלילה, זה היה קווין לאב.
    מצחיק לרשום על שחקן חוזה מקסימום "שחקן אפור", אבל לאור התפוקה הדלה שלו בסדרה, ניתן היה לחשוב שגם במשחק 7 הוא יעלם.
    והוא הראה הרבה אופי – כי גם אם הזריקות לא נכנסות, אפשר להמשיך להיאבק.
    ולאב נאבק ברב', ונאבק בהגנה.
    ולכן הוא הזוכה בפרס האפור, פרס ה-X פקטור.

  5. אני אכתוב בלהט הרגע ההיסטורי. בדקות האחרונות היה ניתן לחזות בקריסה האידיאולגית של הכדורסל של גולדן סטייט. כל מה שהם עשו בצורה מבריקה בשנתיים האחרונות עבר רדוקציה שלא לומר רגרסיה למשהו שנראה כמו חבורת ילדים שמעיפים את הכדור לסל באופן אקראי. לרגעים היה נדמה שהכדורסל התחפש לכדוריד ואסור לשחקנים לעבור את קשת ה 3.
    הצבע של קליבלנד פרוץ לגמרי וסטף ושות' מתעקשים לעשות עוד קרוס אובר ועוד סטפ בק והכל 9-10 מ' מהסל בלי לנסות פעם אחת (בקלות) לעבור את המגן ולהגיע לטבעת ואולי לעשות סל של 2, או חלילה להוציא פאול (כמה משעמם). בסוף כמה אירוני הם הפסידו דווקא ממהלך כזה של אירווינג בצד השני.
    אני ראיתי מספיק, זו לא קבוצה ששינתה או תשנה את ההיסטוריה, וסטף הוא בסהכ עוד שחקן התקפה מחונן שלפעמים נכנס לזון ועושה דברים פסיכיים אבל אי אפשר לסמוך עליו בסדרת גמר שיסחוב את הקבוצה על הגב.
    שנה שעברה באמת היה להם הרבה מזל, ועד שלא יקחו אליפות לגיטימית נוספת כל הפרשנים שעקצו אותם צדקו.

    1. אליפות זו אליפות.
      לפעמים צריך גם מזל. זו לא משנה את העובדה שכמו שהקאבס השנה אלופה ראויה, כך גם היו הלוחמים בשנה שעברה.

        1. אני מניח שזה עניין של דעה.
          אבל אני מאמין שכאשר אתה מתחיל לחלק כוכביות, אתה מגלה שגם הקבוצה שלך נדבקה באותה המחלה.

          הלוחמים לא עשו שום דבר שמזכה אותם בכוכבית. שנה שעברה הם היו כל השנה הקבוצה הכי טובה ב-NBA, ובפלייאוף הם ניצחו את כל מי שהם פגשו.
          אי אפשר לצפות מקבוצה ליותר.

          1. הדברים שמורידים לי מספורט הם בעיקר פציעות וטעויות שיפוט,אני מאמין גדול באפקט הפרפר ולך תדע למשל איך היה נגמר המשחק אם השופטים היו שורקים לטובת קליבלנד במחצית הראשונה כשגרין הוציא החוצה או שלא היו שורקים פאול על החטיפה של קרי משחק שעבר.אז אני בעד כמה שיותר עזרים טכנולוגיים בספורט שימנעו טעויות.יש הרבה חוסר צדק בספורט,לדוגמא שים בצד את זה שבארנס ולאב איכזבו בסדרה,לדעתי שחקן שפוצע שחקן אחר(גם אם לא בכוונה)צריך להיות מושעה עד לחזרתו של השחקן הפצוע.אני מניח שלאחרים כל הסטיות תקן לא מפריעות כלכך אבל לי זה צורם ממש

        2. מתחילים עם כוכביות (לאף אליפות לא מגיעה כוכבית) ומגיעים לשיקולים של "צדק", למי הגיע ולמי לא הגיע.
          אין צדק בחיים, מי שניצח ניצח ומי שהפסיד הובס. אין לזה קשר לצדק.

  6. טור חסר משמעות, גם הווריורס חגגו שנה שעברה בחולצות אפורות, ובכלל זה צבע נפוץ לחולצות אליפות זכורות לי עוד כמה פעמים שקבוצות חגגו אליפות עם חולצה בצבע הזה.

    1. תגובה חצופה

      מולי, אחד מוותיקי הכותבים באתר (ומוכשר ומהנה כמו כל השדים האחרים כאן) ישב אחרי המשחק וכתב פוסט יפה ומושקע. פתאום מגיע מישהו וקובע שהטור חסר משמעות כי ג"ס גם לבשו אפור אשתקד. ואללה יופי.

      כנראה שזה מחיר הפופולריות של הופס.

      1. פחות מעניין אותי מי הכותב מצידי שזה יהיה אלוהים.
        כל העניין שהכותב עשה סביב הצבע האפור והקשר שלו לאליפות של הקאבס לא רלוונטי בעליל לנוכח העובדה שהווריורס חגגו איתו שנה שעברה והם קבוצה צבעונית ושמחה באופי. הבחירה בחולצות אליפות אפורות שרירותית ביותר ואין מה ליחס לה חשיבות. טור מיותר.
        ולא שמעניין אותי מה אתה חושב או אם תאמין לי אבל אני קורא פה כבר למעלה משנתיים ומגיב לעיתים רחוקות. וגם אם הייתי חדש זה לא עושה אותך או את הכותב של הטור לטובים ממני, וזו בטח שלא דרך להתנהג לאנשים חדשים לאתר. Get over yourself

        1. קובי, קצת מודעות עצמית – אתה כותב תגובה מגעילה למולי שהשקיע וישב לכתוב טור ואז נעלב מהקפטן שמעיר לך ואומר לו שזאת לא דרך להתנהג לאנשים. זכותך לא להתלהב מטור אבל אין סיבה להעליב את הכותבים ולהגיד שהטור מיותר, ואם אתה באמת קורא פה שנתיים ולא מגיב (כמוני) אתה אמור לדעת שזה לא הסגנון פה.

          ולדעתי אגב זה אחלה טור..

    2. במקום להתגונן מהתגובה של הקפטן יכולת לחשוב איך הפרט שציינת, שהוא חשוב בפני עצמו, מתקשר למה שמולי כתב בפוסט שלו

    3. להגיד טור חסר משמעות זה קצת נוקשה ומזלזל, לא? אולי ניתן לחשוב על דרך מעט יותר מכבדת, את האדם ולא הדמות הוירטואלית.

      לגופו של עניין, הגופיות האפורות מסמלות משהו שמתחבר באופן סמלי ויפה עם הדרך של קליבלנד, ועל זה ניסה להצביע מולי.

  7. אוויל משריש. גם אני כתבתי את אותו הדבר וחושב שזה טור נהדר, כי עניינו הוא המשמעות ולא הטקסטיל. של נעליך.

  8. לכותב תגובה מספר אחד

    כבר נאמר "אויל מחריש- חכם ייחשב"

    גם אם לברון היה מפסיד את משחק 7 , זה לא היה גורע מאומה מהקאמבק התודעתי שהוא יצר.

    לברון מזכיר מאוד את רונלדו, נחישות וכח רצון מול קרי ומסי, גאונות וכישרון.
    לא יודע למה , אני עדיין מתחבר יותר לסוג הראשון, אולי בגלל שאני כזה…

  9. ברבע הרביעי לברון נתן תצוגה שמעולם לא ראיתי,
    פשוט ידעת שהבחור לא הולך להפסיד את המשחק-
    הכדורים לא נכנסו וכמעט כל שאר חבריו נעלמו אבל מה שהוא עשה בצד האפור של המגרש היה לא פחות ממרהיב.
    מילה טובה צריכה גם להגיע ללאב שאחרי שלכלכו עליו וקברו אותו הצליח להתרומם ולתת הגנת קלאץ מעולה שאולי ניצחה את המשחק.
    תודה מולי, תענוג כמו תמיד

    1. לאחר קריאה של הטור של מנחם מסתבר לי שהנקודות שרשמתי כבר צויינו, נו שווין לפחות זה אומר שיש הבנה מאחוריהם

  10. כשמזכירים את הלייקרס אי אפשר לא להזכיר את הסלטיקס.

    לגבי הכתבה: החולצות האפורות לא שוות את החגיגות שחגגו איתן ואף לא שוות כלל!
    אפור הוא צבע מגעיל, חסר צבעוניות, חסר חיים, חסר חיות, חסר ערך, חסר תועלת, חסר תוחלת, צבע חסר צבע!!! פשוט אפור ולא יותר!!! ימח שמו וזכרו לעד ולעולמי עולמים!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט