מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-40 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הערב קליבלנד התפוצצה, שוב, על טורונטו ועלתה לגמר המזרח. מה אלופת המזרח וסגניתה יכולות ללמוד מהגמר האזורי?


הראו מה הם שווים בפלייאוף. לאורי ודה-רוזן.

מבחינת קליבלנד, אין יותר מדי מה ללמוד מהסדרה הזאת. ראינו, שוב, שלו יודע להכין את הקבוצה טוב לסדרות (בדומה לבלאט) והחמישייה הפיזית של דוולדובה, שאמפרט, לברון, ג'פרסון ופריי התגלתה כפנינה אמיתית ב-2 צדדי המגרש ונתנה הגנה טובה מאוד, מה שיוכל להיות מועיל מול חמישיית הסמול בול של הת'אנדר/גולדן סטייט.

לאב ואירווינג נתנו פלייאופים טובים מאוד, אבל הכוכב של קליבלנד, כרגיל, היה לברון. הפעם הוא לא היה צריך לתת מופעי דומיננטיות כמו בפלייאוף הקודם, הודות לבריאות של הסגל, והוא זרק 16.3 זריקות למשחק בגמר המזרח הזה (לעומת 26.3 זריקות בגמר המזרח שעבר). מנחם כתב על התפקיד החדש שלו בהרחבה, אבל כשהוא חלק מהמשחק הקבוצתי ומתעלה בעת הצורך יהיה לקאבס קל בהרבה.

מה שיכול להדאיג את קליבלנד זה חוסר ההתאמות שהקבוצה עשתה במהלך הסדרה. לא ראינו שינוי טקטי מהפכני של לו כשהקבוצה הייתה בפיגור/הפסידה משחקים, אלא רק חמישיות שונות ששולבו כבר מההתחלה. בסיבובים המוקדמים זה עבד, ופה זה עבד עד ההתפרקות של טורונטו במשחק מספר 5.

מול קבוצות עם מאמנים חכמים יותר, כמו קר ודונובן, הקאבס יצטרכו לבצע התאמות במהלך הסדרה. לו לא הראה את זה בקריירת האימון הקצרה שלו ויהיה מעניין לראות אם יצליח לעשות שינויים תוך כדי תנועה. כרגע הוא מביא את קליבלנד למלוא יכולתה, וכשלאב ואירווינג כשירים (ויש את פריי וג'פרסון על הספסל), מלוא יכולתה גדול בהרבה מזה של שנה שעברה.

מבחינת הראפטורס זה היה פלייאוף חיובי ביותר. הקבוצה נפלה קורבן לעייפות עם לוח משחקים בלתי אפשרי וספסל קצר, אבל הגיעה עד לגמר אזורי בפעם הראשונה בעונה מלאת שיאים (56 ניצחונות, אירוח האול-סטאר שהיווה נקודת שיא מבחינתם והפלייאוף כמובן). לאורי ודה-רוזן העלימו את תדמית הנחנקים בפלייאוף באופן חלקי, והקבוצה מרחק פאוור פורוורד מאיים אחד ב-2 צדדי המגרש (אל הורפורד?) מלהיות קונטנדרית אמיתית.

ביסמק ביומבו עשה אקזיט בפלייאוף הזה והראה את היכולות שלו בפעם הראשונה מאז שנבחר בבחירה השביעית לפני קוואי לנארד, קליי תומפסון וג'ימי באטלר (ואחרי יאן ווסלי ודריק וויליאמס) בדראפט 2011. הוא יהיה סנטר פותח של 15 מיליון דולר (סדר גודל) לעונה וראינו את היכולת שלו כמגן על הטבעת שמבסס עליו קבוצה שלמה. הוא יהיה נכס לכל פרנצ'ייז וככל הנראה זה היה המשחק האחרון שלו בטורונטו. הוא יזכר בתור אחד מגיבורי הפלייאוף בעיר הקנדית.

בנוסף, לקראת הגמר הבא עלינו לטובה אנחנו נרגשים לבשר שנרכשו כבר למעלה מ-50 כרטיסים לאירוע גמר ה-NBA, משחק מספר 1 שיערך בלילה שבין חמישי לשישי הבא (3.6), בשעה 2:00 באוזן בר בתל אביב, האירוע משותף להופס, דה באזר, מרגישים NBA והכדור הכתום וייערך בו פאנל של נציגים מהאתרים (מידן התותח ייצג אותנו), תבואו יהיה מגניב, 30 ש"ח כניסה כולל בירה ראשונה חינם (משקה קל לקטינים).

האיבנט לפרטים נוספים: https://www.facebook.com/events/1774566949348452/
ולינק לרכישת כרטיסים: https://ticks.co.il/event.php?i=LXejqkGRVW1

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. ביסמק ביומבו עשה אקזיט והעלה מניות אבל הוא גם המחיש כמה הוא עדיין בוסר ונגר. לא יאמן שהוא נבחר לפני קוואי,קליי, וג'ימי באטלר.
    לקליבלנד יהיה הרבה הרבה יותר קשה בגמר.
    טיירון לו כמאמן נמצא בעמדת נחיתות ענקית לעומת סטיב קר ודוב נבון.
    נ.ב. איפה כל שונאי לברון שמתלוננים על משחק הבידודים המכוער שלו? מעולם הוא לא שיחק ISO רק בשנה שעברה כשלא היתה ברירה.
    נ.ב. 2 – ג'יימס הארדן לתשומת ליבך – שחקן פרנצ'ייז (אני שונא את המילה הזו) נותן את הלב והווה דוגמא בהגנה.

    1. עגל אתה מגזים עדיין אחוז גבוה מהזריקות של לברון מגיע מבידודים (בשנה שעברה זה פשוט היה מוקצן). זה שהוא יודע גם למצוא את השחקן החופשי מעמדות כאלו זה כבר סיפור אחר.

    2. לא בטוח שביומבו יעזוב כל כך מהר את טורונטו, לפי מה שפטריק פטרסון כתב יש שם אווירה מאוד מיוחדת שאני חושב ששוה להישאר בשבילה

  2. מה שטורונטו צריכה זה שבשנה הבאה JV ישחק כל הפלייאוף, ויגיע לסדרה המכרעת כשהוא ב-100%, הן בבריאות, והן בכושר המשחק.

  3. לטורונטו יש היום מאמן שהתגלה כמצויין גם במוטיבייטור, גם ביחסיו עם השחקנים, וגם כטקטיקן. מה שחסר להם זה עוד שחקן גבוה, פאור פורוורד, ברמה של הגארדים, והם מסודרים לעתיד.

      1. אני חושב שזה הימור עם גאסול כי מדובר בשחקן שאמור לחוות ירידה ביכולת. אם כי התפקיד הזה ליד JV (כמו שעשה ליד ביינום ב-LA) יכול להוריד לו מהנטל ולתת לנסיון שלו לשחק תפקיד.
        יש הרבה גבוהים מעניינים בשוק החופשי והמהלכים של טורונטו יכולים להיות מעניינים מאוד (יוג'ירי הראה שהוא יודע מה לעשות עד עכשיו).

  4. קליבלנד – הכושר הנהדר שהם נמצאים פושט אדיר מבחינתם, במיוחד שג'יי אר סמית מראה כמה טוב הוא יכול להיות בשני צידי המגרש והוא גם מסוגל לתת הרבה נקודות בזמן קצר ומראה כמה פוטנציאל לאממומש הוא. לא משנה מי תגיע מולם מהמערב בקליבלנד עוד לא נתקלו בקבוצות ברמה הזו ו/או עם סופרסטארים כמו אלה (ויסלחו לי לאורי ודרוזן). הקבוצתיות של קליבלנד והמשחק הטוב של ארווינג ולאב לוקח מלברון את הנטל ההתקפי וגורם לו לשמור כוחות ולתת פוש קטן , בו הוא בלתי עציר, על מנת להשתלט על המשחק ולהראות שהוא עדיין שחקן עליון.
    טורונטו – כנראה יאבדו את ביומבו (אני לא חושב שזאת אבידה גדולה כי הוא נהנה מפציעה של JV שטוב ממנו), בכל מקרה אולי כדאי לטורונטו להביא שחקן פנים איכותי ליד או במקום JV ולחזק קצת את הספסל. אני חושב שמגיע להם להתפתח ולתת לסגל הזה לרוץ עוד שנה עם הנסיון שקיבלו, במיוחד לאורי ודרוזן שטעמו קצת שלבים מאוחרים בפלייאוף וההרגשה שלי שהם קיבלו את הנסיון שלהם ויהיו יותר טובים שנה הבאה.
    בסופו של דבר, המזרח עושה רושם שמתחזק (ועוד יש לפנינו קיץ ודראפט מעניין) ככה שלא בטוח שטורונטו תמשיך להיות הקבוצה מס' 2 במזרח.

  5. בטורונטו אני מאוכזב מדמארה קרול, אני לא יודע אם זה בגלל הפציעה שסחב, או בגלל עניין מנטאלי, אבל הוא לא הצליח להיות פקטור בהגנה מול לברון, ולא הצליח לתרום בצורה עקבית בהתקפה, יותר מדי החטאות של שלשות פנויות.

    אני חושב שטורונטו צריכה להתחזק בעמדה 3-4 (הורפורד ב-4 יהיה מצויין), ולגבי דה רוזן, אמנם הוא שוטינג גארד מצויין (סטייל וייד), אבל הוא חייב לפתח את האיום מה-3. אחרת כל ההגנה מתכווצת, ואין להם כוח אש מספיק למשחק המהיר של היום.

    לגבי קליבלנד, (ואני לא אוהד אותם), לא יכול שלא לציין שהם משחקים משחק שוטף, הכדור עובר ידיים, 3 הגדולים מביאים את ה-A גיים שלהם, וגם הרול פליירס, נותנים תפוקה עקבית.
    לדעתי סדרת הגמר תלך לקבוצה שתהנה מיתרון הביתיות.
    עם יתרון ביתיות מול OKC, הם פייבוריטיים.
    מנגד אם יתרון הביתיות יהיה של הלוחמים, אז הקאבס יפסידו שוב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט