קליבלנד הביסה שוב את הראפטורס. מה כל קבוצה יכולה ללמוד לקראת ההמשך?

קליבלנד-טורונטו

קליבלנד: אין לי יותר מדי מה לכתוב עליהם. שיחקו משחק מאוד דומה לראשון כשהמשחק היה צמוד בתחילתו ואז בסוף הרבע השני קליבלנד מצליחה לרוץ (הודות להגנה חזקה והתקפה חכמה) ומסיימת את הסיפור. על הקטלניות של החמישייה הזאת דיברנו כבר אחרי המשחק הראשון, והיא מצליחה לנצל (בעיקר הודות ל-IQ הכדורסלני העצום של לברון) כל רגע שבו טורונטו נרדמת בהגנה בשביל סל קל. זהו ההבדל משחק שני ברציפות, ויביא ניצחונות בהמשך הסדרה. אין משהו מיוחד במשחק הזה שכדאי לדבר עליו נוסף על כך.

טורונטו: הראפטורס ניסו לשים שומר גבוה שיתחלף וישמור על אירווינג, מה שאמור לעבוד על הנייר ולתת מענה הולם לכניסות שלו פנימה או לזריקותיו מבחוץ ולחפות על ההגנה המגוחכת של לאורי. הוא עדיין הצליח לתת 26 נקודות, אבל זה צעד בכיוון הנכון, למרות שהוא צריך גארד שומר סביר לפני שהביג-מן יוצא לסגור אותו. לכן נשאל, פעם נוספת, למה נורמן פאוול לא מקבל מספיק קרדיט. פאוול, שקיבל 2:41 דקות בגארבג' טיים, הוא השומר הכי טוב שיש לטורונטו להציע בין הגארדים. למה הוא לא משחק יותר?

החיסרון של הצבת הגבוה על אירווינג הוא פתיחת הצבע, שספג היום 50 נקודות מקליבלנד. זאת עוד סיבה שבגללה פאוול צריך לשחק-אם הוא ישמור על אירווינג הוא יצטרך פחות עזרה הגנתית והגבוהים יוכלו לסגור את הצבע. בשביל לנסות לשלוט בלואו-פוסט ראינו את סקולה מקבל היום 14 דקות, אבל הוא נתן משחק חלש מאוד שלא הצדיק את הקרדיט. יכול להיות שעכשיו קייסי ינסה את ג'ייסון תומפסון, למרות שזה גם לא פיתרון מבטיח. הראפטורס צריכים לבחור איפה הם רוצים להתמקד-בצבע או בשלשות.

ביומבו עושה עבודה טובה בהגנה על הטבעת, אבל אי אפשר להפקיר אותו כל הזמן לבד מול גארד בתנופה. הקנדים צריכים להראות יותר מחויבות, יותר פיזיות והגנה קשוחה יותר. חמישייה פיזית עם ביומבו, סקולה, ג'ונסון, פאוול ודה-רוזן תוכל לעשות את העבודה בהגנה וליצור מרווח לדה-רוזן בהתקפה עם תנועה ללא כדור. זה הסיכוי הטוב ביותר של הראפטורס בשביל לשמור על הפרש קטן, אפילו אם לטובת קליבלנד, כדי לנסות לסגור אותו ברבע האחרון בבית ולחזור לתמונה.