היה שם: יומן פלייאוף של הלוחמים (1) / יוסי ברקלי

6

יומן פלייאוף של הלוחמים / יוסי ברקלי

 

אליפות בלי כוכבית.

נטולי קרי הלוחמים השלימו שחיטה מהירה של יוסטון. אין הרבה מה להגיד על הסדרה ההיא – חבורה עם שליחות פוגשת באוסף מבולבל, לא מתקשר וחסר כל אופי. כשרון דווקא יש שם.

וכך, אלופה ללא אמ.וי.פי פוגשת קבוצה שלא הייתה אמורה להיות בסיבוב השני והתקווה הגדולה היא לעניין, העליונות של גולדן סטייט גדולה כל כך שאפילו בלי קרי אין ציפייה ליותר מחמישה משחקים בסדרה הזו.

פלייאוף באורקל ארינה – בחדר העיתונאים פונה אזור הבופה והאוכל לטובת כסאות עיתונאיים נוספים, כמות עיתונאים גדולה, ואווירה חגיגית. גם האולם לבש צהוב (חולצה לכל צופה) והאווירה רועשת, באופן מוזר כמות הכסאות הריקים יחסית גדולה. אולי משחק בשתיים עשרה וחצי בצהריים פחות מושך את הקהל. בחימום, גם בלי טקס הקרי, החבורה בזהב נראית מגובשת ועם הרבה מצב רוח. ורז'או משתעשע בדחיפות עם חברים לקבוצה, הוא ייקח את זה איתו אחר כך למשחק.

רבע ראשון – פורטלנד מגיעה בלי תוכנית אמיתית לעניין קליעת סלים, מסירות רנדומליות, זריקות בלי מחשבה. הלוחמים באו לעבוד, הגנה לוחצת שלא מאפשרת לפורטלנד להתארגן. עמוק לתוך הרבע הראשון ופורטלנד לא מצליחים לקלוע. בוגט מתחיל בדומיננטיות מרשימה בצבע וכיסוי אווירי לכל מי שמנסה להתקרב לסל. לא כוחות ברבע הראשון, קליי קולע נקודה יותר מכל פורטלנד ועשרים הפרש עגולים.

 

3

רבע שני, משחק באווירת סוף תפקיד, צמצום קל של הפער מוביל לקווץ' בהגנה שבתורו מוביל לעליית ההפרש. מן מעגל קסמים שכזה. גם כשההפרש יורד לעשר, לא נראה שיש איום אמיתי על ההובלה של הלוחמים. קליי ממשיך ללהוט וביחד עם דריימונד גרין שמפגין, כתמיד, אינטיליגנציית כדורסל גבוהה במיוחד, גולדן סטייט משייטת לה לעבר המחצית. שישה שחקני ספסל משותפים במשחק, בכל זאת צריך לדאוג לסגל עמוק וכשיר אבל החמישייה נותנת דקות על המגרש ונראה שחשוב לקר לשחק עליה ללא קרי.

 

4

המחצית השנייה נפתחת כמו הרבע הראשון – לחץ והגנה חזקים שמזניקים את ההפרש לעשרים בצורה די קלילה. בכלל, הראה שאין מאמץ רציני של גולדן סטייט ולילארד, על האחוזים המזעזעים שלו וחוסר הרצון שלו לשיתוף רציני יותר, הם פשוט טרף קל. על אף ההפרש קצת דם רע מתחיל להתפתח ועם ההרחקה הכפולה אולי מלמדת אותנו על המשך סידרה שיהיה קצת יותר אגרסיבי.

רבע רביעי – זמן זבל. לילארד מיישר את הסטטיסטיקה ואחרי שעמד בשלב מסויים על 3 מתוך חמש עשרה הוא עושה 5 מ – 9 ומסיים עם 30. כמה שהנקודות שלו מטעות… על המגרש משחק גמור שהשאלה המרכזית בוא היא בכמה הפרש. זמן למחשבות:

  • לקבוצה הזו יש עומק וחוכמת כדורסל שיש רק לסן אנטוניו יש. גם בלי קרי אני לא רואה מישהו שהוא לא הספרס או קליבלנד מנצחים את הלוחמים.
  • פציעה מחזקת – הפציעה של קרי, בהינתן העובדה שהקליפרס נפצעו ונכנעו, רק עוזרת לקבוצה. יש מתח חיובי בקבוצה ולקיחת אחריות.
  • גרין. אולי האופי התדרדר לאורך העונה, אבל הכדורסל רק מבשיל והולך.

נקווה לסדרות אחרות עם עניין ומתח. נראה שבסדרה הזו לא נזכה…

 

1

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. גיא

    2 מאי 2016 06:24:25

    הלוחמים מראים שוב ושוב שהם ה-team to beat

    אני גם לא זוכר עוד קבוצה שאיבדה שחקן בקליבר של קרי, ואחר כך נראתה כל כך טוב.
    (המקרה היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה יואינג והניקס ב-99')

    2. למר מנחם היקר

      2 מאי 2016 08:10:58

      הלוחמים הם תופעה, הקבוצה הטובה בהיסטוריה היחידה שאולי נותנת להם פייט היא הלייקרס של שאק וקובי.

    3. יניב

      2 מאי 2016 13:07:28

      דווקא לי זה הכי מזכיר את שיקגו של פיפן,אמנם זה היה בתחילת השנה ולא באמצע הפליאוף,אבל גם שם הייתה קבוצה מספיק חזקה ומאוד טובה שעפה נדמה לי בחצי גמר המזרח או בגמר וזה בדיוק כמו גולדן שבלי קרי יכולים להגיע לגמר המערב אבל בשביל לצלוח את גמר המערב הם יהיו חייבים את קרי

    3. דובי

      2 מאי 2016 07:23:43

      נראית כמו סדרת 4:1 קלאסית. קבוצה אחת עם עליונות ברורה מול קבוצה עם כלים התקפיים שמתחברים פעם אחת למשחק מצוין.
      ע"ע דאלאס ויוסטון

    2. אחד העם

      2 מאי 2016 09:06:09

      ביי פאר! ל
      יווינגסטון חוטף פחות אבל שומר עם הרגליים טוב יותר וגם יחס הגובה/זריזות שלו עוזר בשמירה על גארדים.

  4. שי אבן צור

    2 מאי 2016 09:16:23

    הפציעה של קרי עושה רק טוב ללוחמים
    כולם מבינים שקרי הוא היהלום שבכתר אבל הקבוצה הזאת היא וואחד כתר

  5. אופיר נ

    2 מאי 2016 09:43:40

    יוסי,
    איזה כיף על הזכות שנפלה בחלקך לסקר את גולדן סטייט.

    הלוחמים מראים שהמשחק הקבוצתי השלם שלהם, אינו נפגם בשל חסרונו של אחד החלקים שלהם.
    המשחק של הלוחמים, מלהיב, אנרגטי, מתפרץ, רומס את היריבה.

    מהצד השני, הכדורסל אתמול של סן אנטוניו היה שוטף, יעיל, תענוג לעיניים, וכותש את היריבה בשיטתיות. (ג'אמפים מחצי מרחק של LA וקוואי, אחרי P&R).

    חבל שאי אפשר לתת תואר אליפות כפול.

    מי מהן שתיקח את האליפות, תקבל אליפות עם 3 סימני קריאה ולו רק בשל העובדה שהן עברו את קבוצה היסטורית אחרת מהקונפרס המערבי.
    (אני מקווה שהקאבס לא, למרות שהם שיחקו יעיל מול דטרויט)

  8. בילי

    2 מאי 2016 12:33:57

    "גרין. אולי האופי התדרדר לאורך העונה, אבל הכדורסל רק מבשיל והולך."
    כ"כ נכון, אין דבר יותר מעצבן מלראות את גרין אחרי שעשה פעול סל.
    הוא ובוגוט זוג מגעילים, אבל הם פשוט טובים. בהגנה הם נועלים את הצבע ולא נותנים ריבאונד התקפה לקבוצה היריבה (בקושי..), ובהתקפה החסימות שלהם, +הורסיטליות המטורפת של גרין (מנצל מיסמאצ'ים בכניסות פנימה, קליעה מבחוץ, מסירות) פשוט מושלמים לקבוצת קלעים חולנית כמו הווריורס.

  9. לירון

    2 מאי 2016 15:38:10

    האופי של גרין התדרדר? שאלו אותו בסיום המשחק האם היה מודע במהלך המשחק שהוא עומד בפני טריפל דאבל? התשובה שלו – לא! מספיק כמעט הפסדנו את המשחק בפילדלפיה בגלל שרדפתי אחרי הטריפל דאבל. אם יבוא, יבוא, לא ממש חשוב.

    אני חושב שזה מראה על התבגרות

      1. רועי ויינברג

        2 מאי 2016 22:59:08

        אני מאוד אוהב את דריימונד אבל אם שחקן אחר בקבוצה ממוצעת (למשל טאג' גיבסון, ההכי ממוצע שעולה לי בראש) היה מתנהג ככה הוא היה מושעה מרוב המשחקים של העונה הסדירה

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט