מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-14 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הערב אינדיאנה ומיאמי הצליחו לכפות משחקי 7 בכל אחת מהסדרות שלהן, ופורטלנד עלתה לסיבוב השני בפעם השנייה ב-3 השנים האחרונות.


שרלוט-מיאמי

מתעלים בזמן הנכון. ווינסלו וריצ'רדסון.

מיאמי: יש הרבה דברים טובים שמיאמי יכולה לקחת מהמשחק הזה. בראש ובראשונה, הספסל. ג'סטיס ווינסלו וג'וש ריצ'רדסון היו אדירים והובילו את הריצה של מיאמי במהלך הרבע השני, מה שלמעשה סיים את המשחק. השילוב של ווינסלו בהגנה וריצ'רדסון בהתקפה נתן למיאמי הרבה כל המשחק, ויש סיבה לזה שהם סיימו עם ה-+/- הגבוה ביותר במדי הקבוצה. אם הם ישארו ברמה זו במשחק 7 ויוכלו לתת מנוחה נורמלית לחמישייה העייפה של מיאמי, הסיכוי של ההיט לעלות לסיבוב השני רק יגדל.

נוסף על כך, מיאמי יכולה להרוויח מזה שהקבוצה הצליחה לשחק הגנה טובה גם בלי וויטסייד שסבל מבעית עבירות (האסלם עלה במקומו ונתן את מה שהוא הכי טוב בו-דם, יזע וריבאונד). ההורנטס נעצרו על 90 נקודות ועם וויטסייד רענן (שיחק 26 דקות בלבד) שיחלים בהדרגה מפציעתו ביד יהיה להיט קל בהרבה לנצח במשחק הבא. לצד זה דווין וויד נתן את המשחק הטוב ביותר שלו הסדרה ופלאש נכנס למצב פלייאוף-דבר נוסף שמיאמי צריכה בשביל לעבור את הסיבוב הראשון.

שרלוט: זה היה יום רע במיוחד עבור כל ההורנטס שאינם קמבה ווקר או אל ג'פרסון. מרווין וויליאמס קלע 0 מ-7 מהשדה, לין 1 מ-8 ולי וקמינסקי זרקו ביחד 7 זריקות ביותר מ-38 דקות (כ"א). ההתקפה של שרלוט פשוט לא עבדה, והם צריכים לתקן את זה לקראת המשחק השביעי בשביל להצליח להגיע לסיבוב הבא. אולי דווקא ההרכב המקורי של שרלוט, עם פרנק קמינסקי במקום וויליאמס (לצד ווקר, לי, באטום וזלר) יעשה את העבודה התקפית. יהיה מעניין לראות כמה קליפורד ישלב את ההרכב הזה במשחק הבא.

הבעיה הנוספת של שרלוט היא מנטלית. אחרי שכל המדיה הייתה ב-Buzz City ודיברה על זה שהסדרה בכיס של ההורנטס, הם יכולים לאבד הכל. משחק שביעי באולם מנוסה מול קבוצת וטרנים שכוללת את לואל דנג, דווין וויד וג'ו גונסון, שחקנים שכבר ראו משחק פלייאוף או שניים בחייהם, יכול להיות מוקש. אם קליפורד לא יצליח לרומם את רוח שחקניו, הכל אבוד. זה יותר חשוב מהכל עבורם.


אינדיאנה-טורונטו

אינדיאנה: אחרי ההתעוררות של דמאר דה רוזן במשחק החמישי במשחק הזה הוא חסר לסורו עם 3 מ-13 מהשדה, ולאורי "עזר" לו עם 4 מ-14. זה קרה בזכות השמירה המעולה של פול ג'ורג' על דה-רוזן (ושל היל על לאורי) שמקשה על כוכבי הראפטורס ותהיה חשובה מאוד גם במשחק השביעי. אם אינדיאנה תעצור את שניהם ככה, הראפטורס לא יתקדמו רחוק מדי.

דבר חשוב נוסף עבור הפייסרס הוא קפיצת המדרגה של מונטה אליס. אליס נתן מחצית שנייה טובה, ואם יתן 20-25 נקודות במשחק הבא יהיה קל מאוד לאינדי. לולא אליס לא בטוח כלל שהקבוצה הייתה מנצחת ביום רע של ג'ורג'.

טורונטו: הראפטורס חייבת להתעורר. ראינו במהלך המשחק שהקבוצה נשברה (בריצה של אינדיאנה) והקו האחורי שלה נקלע, שוב, לערב מזעזע במיוחד. כשאף אחד אחר לא מתעלה לאורך זמן, אי אפשר לנצח. הם חייבים מישהו שיתן משחק גדול במאני טיים, ויכול להיות שהפיתרון יהיה העברת קורי ג'וזף המנוסה לחמישיה הראשונה. ג'וזף נותן סדרה טובה בהרבה מזאת של לאורי והניסיון שלו יוכל להשפיע לטובה על הראפטורס, בדומה לזה של קארול שהיה הטוב ביותר על המגרש ברבע הראשון. הקהל המטורף שלהם יתן כל מה שהוא יכול, אבל זה לא יספיק לבד. יש דינוזאור שחייב להתעלות.


פורטלנד-קליפרס


פורטלנד:
הדבר הטוב ביותר מבחינת הבלייזרס בסדרה הזאת זה עליות המדרגה. לצד לילארד ומקולום ששמרו על רמתם בפלייאוף, פלומלי הגיע לגבהים חדשים וגם הפורוורדים הפותחים-הרקלס ואמינו-נתנו את הכדורסל הטוב ביותר שראינו מהם מזה הרבה זמן. אני לא חושב שיש אנשים בפורטלנד שמאמינים שהם יצליחו לעבור את גולדן סטייט, אפילו בלי קרי, אבל הם משיגים הרבה מאוד ניסיון בפלייאוף הזה שמתורגם להצלחה עכשיו ויתורגם להצלחות כבירות יותר בהמשך. זה הדבר הכי טוב שקבוצה צעירה יכולה לקבל.

קליפרס: לקליפרס יש תירוץ מצויין לזה שהם לא הגיעו לגמר המערב (ומעלה) השנה: פציעות. בכל מקרה יש להם הרבה מחשבה לעשות לקראת העתיד, בין אם זה השילוב של דוק ריברס כמנג'ר ומאמן (למרות שהחמישייה שפתחה היום הייתה טובה מאוד, ואם הייתה עולה במשחק החמישי יכול להיות שהקליפרס היו מנצחים אותו) או על העתיד של בלייק גריפין בקבוצה שהשיגה 50+ ניצחונות העונה, רובם בלעדיו. בכל מקרה זה מראה שבניגוד למה שחשבנו, אין 4 גדולות במערב. יש את גולדן סטייט, סן אנטונויו ואוקלהומה סיטי ואחריהן את פורטלנד. רק אז הקליפרס.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. תודה.

    אגב, ג'ורג' לא היה "ביום רע". במחצית הראשונה הוא ניסה בעיקר לשתף את חברי קבוצתו, מה שהצליח חלקית לשמור על טווח ביטחון מהרפטורס הצמחוניים.
    במחצית השניה בכל פעם שהיה צריך קליעה גדולה הוא היה שם.
    ראוי גם לציין את רודני "הגוץ" סטאקי שקלע קליעות גדולות ביחד עם סולומון היל מהספסל.

    הרפטורס זו פיקציה. דה רוזן ולאורי הסתובבו כל המשחק עם פרצוף המום ומפוחד. הם פשוט לט מצליחים להעלות את משחקם בדרגה. שתי דקות וחצי לסיום המשחק, כשהוציאו את PG13 לסטנדינג אוביישן הרפטורס היו עם 5 נקודות ברבע ו-25 בחצי.

  2. בוקר טוב,
    ותודה על הסיקור.

    לטורונטו לא מגיע להיות בסיבוב השני, למרות שיש לה סיכוי טוב מאוד במשחק 7.
    הקו האחורי שלה (דה רוזן ולאורי) פשוט לא קיים.
    אינדיאנה משחק עם יותר תשוקה ומחויבות.
    משחק מספר 7 הולך להיות צמוד.

    שרלוט החמיצה הזמנות יוצאת דופן לעבור סיבוב.
    קמבה ווקר היה עצום ברבע הרביעי, וסחב את הקבוצה שלו על הגב ברבע הרביעי, מלבדו לא היו שחקנים משמעותיים בהתקפה של שרלוט.
    הזכיר לי את המאמר של מנחם על ווקר, אחרי המשחק של ה-50_ נקודות במהלך העונה, שאמר שהמשחק הזה ייתן לו ביטחון בהמשך לגבי היכולת ההתקפית שלו.

    מהצד השני, היום לא מעט שריקות שהלכו לטובת מיאמי,
    והייתה תחושה שהשופטים מכוונים למשחק 7.

    ועל אף הכל, המנצח של המשחק היה דווין וויד,
    שהוריד למקלטים את כל המבקרים כנגדו שאמרו שהוא והברכיים שלו כבר גמורים,
    שתי השלשות שלו, וסל של 2 נקודות מול הגנה מעולה של קורטני לי,
    הבהירו מדוע הוא הולך להיות הול אוף פיימר בעוד כמה שנים.
    [גם וייטסייד היה מצויין אצל ההיט].

    משחק 7 במיאמי, הולך להיט.
    והם גם יעברו את הסיבוב הבא.

    הבלייזרס אמנם בסיבוב הבא.
    אבל כל הכבוד לקליפרס שבלי שני השחקנים המובילים שלה,
    לא נשברה במשחק חוץ קשה בפורטלנד,
    ונשארה בו עד השנייה האחרונה.
    בלי הפציעות, הסדרה היתה נגמרת 4-1 לקליפרס.

    בסיבוב הבא, בלי קרי הלוחמים מנצחים במקסימום 6.

    1. ועוד משהו לעניין שרלוט.
      הזכרנו את דוראנט ללייקרס, וושינגטון, לבוסטון וכו'.
      דוראנט להורנטס,
      והם קבוצה לאליפות.

    2. אני חושב שלאורי ודה רוזן לא נחנקים. יש כאן מכה כפולה לרפטורס:
      1. המצ' אפ מול הגארדים של אינדיאנה מוציא מהם את הרע. דה רוזן מאבד כל אתלטיות מול ג'ורג' או היל ואפילו סי ג'יי מיילס ופוגש תמיד רים פרוטקטור חזק (יאן מהימי או מיילס טרנר). קייל לאורי שנה שעברה היה בכמה קילוגרמים שמן יותר ושיחק הרבה פוסט אפ. השנה קייל הרזה הוא שחקן מהיר יותר אבל מתקשה מול שומר חזק ומהיר. גם בוסטון וגם אינדיאנה היו מצ'אפים קשים מלכתחילה.

      2. סגנון משחק. טורנטו למרות שיפור מסויים במשחק בונה הרבה על בידודים או פיק אנד רול בודד. בעונה הרגילה זה עובד והראפטורס הם מכונת סחיטת עבירות. ההגנה שלהם גם יוצרת משחק ריצה או מעבר שמאפשר להם לנצל יתרון אתלטי ברוב ההרכבים. כדורסל בפלייאוף מאט וליריבה יש זמן להסתגל לכל התריקים הקטנים שנותנים לך יתרון. טורונטו סובלת מאי יציבות שיפוטית. בחלק מהמשחקים אפשרו משחק ופיזי ולא שרקו עבירות ובחלק כן שרקו ונתנו לרפטורס להגיע לעונשין. בדומה להארדן, דה רוזן מאוד תלוי בשופטים על מנת להגיע לתפוקות ובניגוד להארדן קשה לו לעבור להסתמך על הקליעה מבחוץ כשהמשרוקית נאלמת במשחק.

    3. לא היה שום הטיות שיפוט לטובת מיאמי, אם כבר להיפך היו כמה פאולים הזויים ששרקו על וויטסייד ובעיקר על דראגיץ

  3. שארלוט – מיאמי – שארלוט פשוט לא עמדו בלחץ ופשוט זרקו את המשחק הזה. קמבה ווקר היה מדהים, אבל רק ג'פרסון בא לעזרתו. מיאמי עדיין חייבים להתעלות, אני מצפה מקבוצה כזו, עם סגל כזה ובעיקר ניסיון, לא להיכנס לבור הזה שהיא הכניסה את עצמה. משחק 7 בבית בא להם בהזמנה וזה יהיה כשלון אם מיאמי לא מנצחים.
    אינדיאנה – טורונטו – דרוזן ולאורי פשוט לא מופיעים בסדרה הזו ואם הם מפסידים צריך לשלוח אותם לגלות בקוטב… בגלל שטורונטו כקבוצה יותר טובה, הסגל מסביב פשוט משאיר אותם במשחק. באינדיאנה מונטה אליס הגיע וצריך להגיד לו שלא יחזור לישון אלא גם יופיע למשחק ה-7.
    פורטלנד – קליפרס – הקליפרס עדיין הקבוצה ה-4 במערב, פשוט נפצעו להם שני השחקנים הכי טובים. במצב כזה הם חיה פצועה שנלחמת על חייה ומנגד בפורטלנד יש ירידת מתח שהם יודעים שיעברו וזה מה שגרם למשחק צמוד. עדיין במצב כזה, אין לקליפרס תשובה לליליארד ומקולום ופורטלנד ממשיכים הלאה. הקליפרס חייבים להביא GM שנה הבאה כדי שריברס (שפשוט לא יוצלח בתפקיד זה) יתרכז רק באימון.

  4. המעניים בשארלוט שג'רמי לאמב היה לא רע בעונה הרגילה ומאז שקורטני לי הגיע הבחור חזר להיות כמו בתקופה שלו בOKC, לא יודע לאן הוא נעלם.

  5. רועי – הפינה הזאת אדירה והיא בדיוק הדבק שאוהד צריך בשביל לחבר בין המשחקים בסדרה.

    לגבי מיאמי – מסכים בהחלט. אני לחלוטין לא מסכים עם כל מיני מלעיזים שטוענים שג'אסטיס ווינסלו הוא בחירה רעה. סקוררים בינוניים שלא שלא שומרים יש כמו זבל בליגה. קחו את כל קבוצות התחתית ותוכלו לשלוק מהם סקוררים של קבוצות קטנות שבשיא הקריירה יחגגו סיבוב פלייאוף אחד. וויסלו הוא ווינר מוכח עם אופי בלתי מתפשר בעל הבנת משחק מעולה. הוא באירגון שעם הזמן יפתח את מרכיבי ההתקפה שחסרים לו. נכון שהוא לא תחליף של וויד כפי שניסו חלק לציירו, אבל לרוב האלופות היה שחקן כזה: בולדוזר הגנתי ושחקן שבמבצע מהלכים חכמים שלא נותנים לקבוצתו להפסיד. גם אסור לשכוח שהגיע מדיוק, מכללה שמאיימת על תארים אבל משחקת כדורסל אנטי NBA בצורה כזאת ששחקניה הם אנדראצ'יברים קבועים בליגה.

    שארלוט היא ההוכחה שהמשחק כיום הוא כה מהיר ואתלטי שאם לא קולעים באחוזים טובים מבחוץ הרחבות נהיות סתומות וקשה לקלוע בחדירות או בפוסט אפ. כשהיריבה מפסיקה או שוללת את הקליעה משלוש שחקני עזרה מרגישים חופשי לרמות מהצד החלש ולגרום לאיבודי כדור. זו הגדולה של הסמול בול והיא לאו דווקא מחייבת רים פרוטקטור. ברגע שהשומרים של ההיט היחסית איטיים חייבים לצאת לקליעות ולעבור מעל כל החסימות, הרחבות מתפנות למהירות של לין וקמבה. קמבה אומנם מהיר מספיק כדי להכנס בלאו הכי אבל שאר הקבוצה לא מחזיקה באותה פריוולגיה.

    פורטלנד בהחלט לא הרשימה היום מול קבוצה סופר פצועה אבל לוחמת. אבל בפלייאוף צריך גם לנצח משחקים כאלו.

    לגבי הקליפרס לא מסכים בעליל. הריצה של כריס פול הרשימה אותי בדיוק כמו הריצה של בלייק בזמנו ללא פול. גם אז שאלו אם בלייק לא צריך להיות מוביל כדור וכריס פול צריך לזוז ולשתף במנהיגות. העונה פול התחיל גרוע ודווקא בלייק השאיר אותם מעל המים עד הפציעה. הוא בבירור לא השחקן של לפני הפציעה ונדע יותר באוף סיזן האם משהו נפגע באופן קבוע. בכל מקרה כריס פול ובלייק לא מתאימים אחד לשני. ולא בטוח שהקליפרס צריכים ללכת עם פול.

    ביקום שבו הת'נדר יכולים להחליף את ווסברוק בפול שתי הקבוצות היו מרוויחות. ווסט הרבה יותר טוב מפול בתקיפת הסל והזנת גבוהים בתנועה לפיק אנד פופ או פוסט אפ. פול טוב יותר במציעת קלעים בפינות ובאליאופס לגבוהים מנתרים. הוא משלים את דוראנט טוב מווסטברוק, ווסטבורק יחיה את בלייק ויוצא ממנו פוטנציאל. בנוסף ווסט אוהב מאוד את קליפורניה וירגיש יותר בבית

    1. אם פול עובר לאוקלהומה אז תמשיך כבר עם בטרייד ותחליף את דיאנדרה עם איבקה. דיאנדרה בלי פול=ילדה שהלכה לאיבוד בדיסנילנד

  6. מעולה רועי!

    אם אני אינדיאנה אני לוקח מהמשחק הזה הוכחה ניצחת לכך שהם קבוצה טובה יותר מטורונטו נכון להיום. לכל זיג של קייסי היה לווגל זג ובכלל אחרי שירדתי על ווגל שהוא לא יוצא מהשבלונה אז היום הוא היה יותר יצירתי והצליח לשמור על החמישיה שלו בתחילת הרבע הרביעי ולהרוג את טורונטו בעודה למטה. שוב אני מתבאס על זה שהוא לא עשה את זה במשחק הקודם…

    ניהול משחק מבריק של ווגל היה גם בשמירה על ולנציונאס בחצי השני בשילוב של טרנר לצד מהינמי ובעובדה שהוא ידע שאליס חייב לו משחק אחד טוב לפחות ולא ויתר עליו למרות שסלומון היל היה אפקטיבי יותר בחלק גדול של הסדרה.

  7. להגיד אחרי הסדרה הזו ש"בניגוד למה שחשבנו, אין 4 גדולות במערב. יש את גולדן סטייט, סן אנטוניו ואוקלהומה סיטי ואחריהן את פורטלנד. רק אז הקליפרס." זה להתעלם מהמציאות. הקליפרס עדיין קבוצה טובה בהרבה פשוט הקבוצה עם המזל הכי גרוע בהיסטוריה. כמה דקות פורטלנד הייתה מחזיקה אם לילארד ומקולום היו נפצעים?

  8. מת על הבלוג הזה.

    דרוזאן אחת האכזבות הגדולות של הפלייאוף. חלש מאוד, להזכירכם, מדובר בשחקן של 22 נק למשחק.

    יש לאינדי המון סיבות לאופטימיות, רק שהפעם אסור לה לקרוס כמו ברבע 4 של משחק 5. אני עדיין לא מבין מה קרה שם.

    אני שמח שמיאמי ניצחו. בוש הצהיר שהוא מוכן לחזור, ואני ממש רוצה לראות אותם בגמר נגד קליבלנד.

    לגבי הקליפרס, מסכים עם עידו. הם עדיין הרבה יותר טובים מפורטלנד בסגל מלא. עם זאת, כל הכבוד לבלייזרס שלא נכנסו לשאננות והצליחו לעבור שלב.
    שיהיה בהצלחה נגד גולדן

    1. אני לא רוצה שבוש יחזור. גם כי הוא יהיה חלוד בטירוף אבל בעיקר בגלל שאומרים שאם הוא חוזר יש סיכוי גבוה שהוא ימות והחיים שלו מעל הכל. אפילו אם זה אומר שהוא צריך לפרוש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט