ב-2 המשחקים היום שתי המארחות שיחקו בסגנון דומה והצליחו לעלות ליתרון 0-2 כ"א.

סן אנטוניו-ממפיס

סן אנטוניו: בדומה למשחק הקודם, גם כן הספרס שלטה לאורך כל דרך והראתה דומיננטיות הגנתית מרשימה (ממפיס עם 32.6% מהשדה ו-68 נקודות). השחקנים של הספרס יבואו מאוד רעננים לסיבוב השני-לאונרד ואולדריג' היחידים ששיחקו מעל 50 דקות ב-2 המשחקים הראשונים בסדרה. לשם השוואה, באוקלהומה דוראנט, ווסטברוק, איבאקה, וויטרס ואדאמס עברו את המחסום הזה. זה יתרון חשוב מאוד להמשך, וכרגע אין משהו מיוחד שהם צריכים לעשות בשביל לנצח, הם פשוט הרבה יותר טובים מהגריזליס. לא נעים לראות.

ממפיס: בואו נהיה כנים. הגריזליס יודעים שהספרס טובה יותר, חכמה יותר, רעננה יותר ועמוקה-הרבה-יותר. יש סיכוי סביר ששמיניית המחליפים של סן אנטוניו (מילס, ג'ינובילי, מרטין, ווסט, דיאו, סימונס, אנדרסון, מארינוביץ') גם מנצחת את הגריזליס בהרכבם הנוכחי בסדרה. לכן ממפיס צריכה את השחקנים המפתיעים, הפסיכים והבלתי צפויים ביותר שלה, מה כבר יש לה להפסיד?

בגלל זה, אחת הטעויות הגדולות ביותר של ממפיס הייתה מתן מעט דקות ללאנס סטיבנסון ופי ג'יי האיירסטון. הצמד הזה נותן הגנה מעולה בכנפיים ולא מעט קליעה והוא יכול להיות משהו שיקשה על הספרס. אם סטיבנסון היה עולה ונותן הרבה דקות של טירוף במקום אקסבייר מונפורד או ג'ורדן פארמר החלשים, המשחק לא היה נגמר ב-26 הפרש.

אטלנטה-בוסטון

אטלנטה: הניצחון המוחץ של ההוקס הושג בזכות הגנה פנטסטית כבר מהרגע הראשון. הם עצרו את בוסטון על 7 נקודות ברבע הפותח ונתנו לסלטיקס לרוץ ולהחטיא בכמויות מסחריות. הם סיימו את הרבע הראשון עם 13% (3 מ-23) מהשדה כשתומאס וסמארט, הקו האחורי שכמעט נתן לבוסטון ניצחון במשחק הראשון, נבלמו על 1 מ-11 מהשדה. החמישייה הפותחת של ההוקס נתנה משחק הגנתי ממושמע וניצלה את חוסר התיאום של החמישייה של הסלטיקס, ששיחקה 79 דקות בלבד ביחד בעונה הסדירה כדי לשבש להם את המשחק הקבוצתי.

דבר טוב נוסף שאטלנטה יכולה לקחת מהמשחק הזה הוא הערב הטוב של קייל קורבר. עם מרקוס סמארט הנמוך עליו במקום אייברי בראדלי הוא קלע 6 מ-9 מהשדה ו-17 נקודות ואטלנטה צריכה שהוא ישחק ברמה הזאת בשביל לקחת את הסדרה. כשבוסטון מצליחה לעצור את קנת' בייזמור ופול מילסאפ על ערבי קליעה נוראיים, מה שיכול להתברר כיתרון ענק עבור הסלטיקס (מבחינת מילסאפ), אבל כשההוקס עושה הגנה ברמה הזאת אין לה יותר מדי סיבות לדאגה.

בוסטון:הסלטיקס נתנו משחק התקפי נוראי (בגלל ההגנה של ההוקס). אמיר ג'ונסון היה היחיד שנתן משחק התקפי סביר ואטלנטה הצליחה למצוא פיתרון לשילוב של תומאס וסמארט. הפיתרון, מבחינת בוסטון, יהיה כנראה שינוי בחמישייה לאחת יותר סבירה התקפית. יתכן ששווה להביא את אוון טרנר שיוכל לסגור על קורבר ולתפקד כרכז לעתים להרכב הפותח, או לתת יותר דקות לג'ונאס ג'רבקו. יכול להיות שאם קלי אונלינק היה על המגרש הסיפור היה שונה-הוא היה מרווח את המגרש לחדירות של תומאס וסמארט בהתקפה ונותן הגנה פיזית (אתם מוזמנים לשאול את הכתף של קווין לאב על זה) על אל הורפורד.

הדבר הטוב ביותר מהמשחק של בוסטון אתמול הוא ההגנה על פול מילסאפ. הסלטיקס, בזכות ג'יי קראודר המעולה, הצליחו למנוע ממנו להוות גורם מתפקד מבחינת יצירת נקודות. הוא עדיין נתן משחק יעיל עם 7 ריבאונדים ו-4 חסימות, אבל ההוקס יצטרכו יותר מה-1 מ-12 שלו מהשדה בהמשך הסדרה, במשחקים עם תוצאה גבוהה יותר. זאת נקודת האור היחידה מהמשחק המסוייט שעבר על בוסטון.