חצי מהקבוצות המשתתפות בפלייאוף התחילו את מסען לעבר גביע לארי אובראיין אתמול ואפשר ללמוד כבר מהמשחקים הראשונים של כל אחת דברים שישפיעו עליה בעתיד, ובסדרה עצמה:
אינדיאנה-טורונטו
אינדיאנה: הפייסרס לקחו את הביתיות בזכות ניהול משחק מבריק. ווגל לקח פסק זמן בכל פעם שהראפטורס התחילו לרוץ והגיב בצורה טובה לכל חמישייה של דווין קייסי (אליו נגיע בהמשך), אבל השיא הגיע בין המחציות, בזכות קטעי וידאו טריים שהצוות של אינדיאנה הצליח לספק בזמן.
לחצי השני עלתה אינדיאנה שונה, שסוגרת טוב את ג'ונאס ואלניוצ'אס (9 ריבאונדי התקפה ב-12 הדקות הראשונות שלו) לריבאונד וסוחטת ממנו עבירות, מונעת מהראפטורס את נשקה האפקטיבי ביותר אתמול ומשחררת את פול ג'ורג'. ג'ורג' נתן שמירה פנטסטית על דה-רוזן כל המשחק ובמחצית השנייה הראה מה יש לו בהתקפה עם 27 נקודות ותצוגת תכלית שקברה את טורונטו. אם אלו ההתאמות שווגל הצליח לעשות ברבע שעה, מה הוא יצליח לעשות ביומיים? בסופו של דבר אינדיאנה במצב טוב מאוד, וכרגע אפשר להגיד שהיא הפייבוריטית לקחת את הסדרה.
טורונטו: לראפטורס יש את הבעיות מלפני שנתיים שחוזרות בכל פלייאוף. בין אם זה הצ'וקינג של קייל לאורי (3 מ-13 מהשדה ו-6 איבודים) שלא טופל מאז החסימה של פול פירס ב-2014, ובעיקר ניהול המשחק הנוראי של דווין קייסי. ניהול המשחק של קייסי היה מאובן ולא הגיב כלל לשינויים. קורי ג'וזף היה השחקן הטוב במגרש והוביל את הראפטורס ליתרונות שיא במהלך הרבע השני. נורמן פאוול, השומר המצויין, עשה עבודה נהדרת על ג'ורג' בחצי הראשון, בניגוד לקארול שעדיין לא החלים באופן מלא מהפציעה בברך.
בניגוד למצופה, קייסי לא נתן להם לשחק כשאינדיאנה חזרו, וזרק אותם בחזרה למגרש כשהסיפור היה מאוחר מדי. עם הניסיון של ג'וזף לצד דה-רוזן במקום לאורי החלש ועם פאוול על ג'ורג', הראפטורס היו יכולים לנצח. מאמן כדורסל חייב להגיב לקצב ההתפתחות של המשחק, במיוחד בפלייאוף. דווין קייסי נמנע מזה וסביר שזה יעלה לו בהדחה שלישית ברציפות בסיבוב הראשון, אולי גם במשרתו. המשחק הזה החזיר טראומות מהעבר לקנדה. אל תתפלאו אם גם המשחק השני יגמר בניצחון של הפייסרס.
גולדן סטייט-יוסטון
גולדן סטייט: היה ברור לכל שהמפתח של יוסטון לניצחון הוא דוויט הווארד. בתחילת המשחק הרוקטס השתמשו בו, כצפוי והוא היה היחיד שתפקד במדי יוסטון. ההצבה של בוגוט עליו לא עזרה יותר מדי לאוסטרלי שנקלע לבעיית עבירות בשלב מוקדם. קר החליט לעלות את פסטוס אזילי מהספסל, והסנטר האתלט עשה עבודה מעולה בשמירה אישית על דוויט. הווארד נעצר על ממוצעיו העונתיים כשהוא מרבה לעשות שטויות מול אזלי. בהמשך הוא התאושש, אבל אז אזלי חזר והמשחק נשאר בכיס של גולדן סטייט.
מעבר לזה אין יותר מדי הפתעות-היה ברור לכל מי הקבוצה עדיפה, וברור לכולם עכשיו. השאלה היחידה היא האם הווריורס יעשו את הסוויפ הג'נטלמני (4-1) או שיטאטאו את הרוקטס מתחת לשטיח. אם יוסטון לא משנה את עצמה, זה תלוי רק בה. הם חייבים התעלות של קליי תומפסון (4 מ-14 אתמול), במיוחד כשקרי בספק למשחק הבא.
יוסטון: הרוקטס עשו טעות כשניסו לשחק סמול בול מול הווריורס, וויתרו על פאוור פורוורד נורמלי (שאין בנמצא). זה מה שפתח פער כל כך גדול רוב המשחק, למרות העבודה האיכותית (ביחס לחבריו לקבוצה) של קורי ברואר אתמול בשני צדדי המגרש. בתחילת הרבע הרביעי יוסטון הצליחה לקצץ את ההפרש מול הווריורס, יש להדגיש שללא קרי, מ-29 ל-14 נקודות. השינוי הזה, שיכל להיות גדול יותר אם הארדן, אריזה והווארד לא היו חוזרים למגרש, קרה בזכות מהלך מצויין של בייקרסטאף.
בייקרסטאף העלה את קלינט קאפלה לצד מאטיונאס במחצית השנייה ויצר צמד גבוהים עם קליעת פוסט-אפ שעשו עבודה טובה מתחת לסל והקשו על החמישייה הנמוכה של הווריורס, שנאלצה להשתמש באנדרסון וז'אראו כמי שישים גוף ויתן לה יתרון בצבע חרף איטיותו בהתקפה. זה נתן לרוקטס יתרון מסויים (עכשיו הווריורס צריכה להגיב למה שהם עושים, בניגוד לשאר המשחק), וסביר שנראה את זה בהמשך הפלייאוף, בין אם מדובר בשילוב של מאטיונאס והווארד או קפלה והווארד. גולדן סטייט יכולה לעצור את זה בקלות עם כמה פאולים (קפלה עם 37.9% מהקו, הווארד עם 48.9%), אבל זה יאט את קצב המשחק ויתן ליוסטון את סיכוייה הטובים ביותר להשאר צמודה לאלופה.
אטלנטה-בוסטון
אטלנטה: ההוקס יכולה לקחת את המחצית הראשונה המעולה שלה, בעיקר בהגנה. ת'אבו ספלושה עשה עבודה טובה, פול מילסאפ ואל הורפורד היו מצויינים ובוסטון נעצרה על 23.5% מהשדה ב-24 הדקות הראשונות. מייק סקוט עשה עבודה נפלאה מהספסל ומאוד סביר שנראה את בודנהולצר משתמש בו הרבה ומונע מהסלטיקס להציב שני שומרים על אל הורפורד, מה שישאיר את הפאוור פורוורד עם הקליעה מרחוק פנוי. ככה ההוקס מנצלים את היתרון הגדול שלהם בצבע ומתרגמים אותו לנקודות קלות.
את המחצית השנייה, לעומת זאת, הניצים יעדיפו לשכוח. לא רק שסקוט יובש (8:59 דקות בלבד ומד ה-+/- הגבוה ביותר מבין שחקני אטלנטה), ההגנה הנפלאה שלהם מהמחצית הראשונה נעלמה והם יצטרכו להתמודד עם בוסטון שונה ללא אייברי בראדלי, שעלול לא לחזור לסדרה. הבוסטון הזאת תשחק עם שני מובילי כדור בחמישייה, והדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא להציב את ספלושה כשוטינג גארד לצד טיג, מה שיצור הגנה חזקה על מרקוס סמארט ותומאס בלי סיכון במאץ'-אפ מול ג'יי קראודר.
בוסטון: למרות הפציעה של בראדלי וההפסד, הסלטיקס יכולה לצאת ברגשות חיוביים מהמשחק. קודם כל על הקשיחות שהקבוצה הראתה בדמות חזרה מפיגור 19 הפרש ובעיקר בזכות החמישייה החדשה שנוצרה בלית ברירה. מרקוס סמארט נצץ בכל המחצית השנייה לצד בראדלי (הקו האחורי שלהם עשה שמות בקורבר וטיג), ובהעדרו הראה יכולת טובה גם לצד תומאס.
בחלוקה הזאת לא ברור מי מוביל הכדור העיקרי ושניהם יוכלים לתפקד כפוינט גארדים. ההתקפה של הסלטיקס בהנהגת השילוב שלהם ברבע האחרון הגיעה ל-36 נקודות (9 אסיסטים ל-11 סלי שדה) ו-48% מהשדה. לאטלנטה לא היו פתרונות להרכב החכם הזה שהטיס את קצב המשחק וכמעט גנב משחק מתחת לאף של הרביעית במזרח. סטיבנס צריך להשתמש בהם כמה שיותר, ולצד שמירה אפשרית של קראודר על מילסאפ או סקוט, שתאפשר לסלטיקס לשים שומר גבוה על הורופורד, בוסטון יכולה להשוות את הסדרה, שתהיה הטובה ביותר בסיבוב הראשון.
אוקלהומה סיטי-דאלאס
אוקלהומה סיטי: משחק מושלם של הת'אנדר. הגנה מעולה, התקפה חזקה ואנס קנטר נכנס לעניינים-אוקלהומה צריכה אותו טוב למקרה שדאלאס תצליח להוריד את הקצב. אין משהו שצריך להדאיג את אוקלהומה יותר מדי, אולי מלבד היום החלש של פוי ו-וויטרס (2 מ-15 משותף מהשדה). אם הם ממשיכים ככה, הסוויפ שלהם.
דאלאס: הטעות הראשונה של דאלאס הייתה בניסיון לשחק מהר מול אוקלהומה הצעירה יותר והמהירה יותר. הצבת ווסלי מת'יוס בסמול פורוורד הובילה לקו אחורי של בריאה ו-וויליאמס שניסו לרוץ ולא הצליחו לפגוע (5 מ-24 ברבע הראשון). מפה המשחק הדרדר. הדרך של דאלאס לניצחון היא משחק איטי שישחוק את הת'אנדר, עם קו אחורי של וויליאמס ומת'יוס, וקו קדמי שכולל את נוביצקי ולי (כשיבריא). לצערה של המאבריקס אין לה סמול פורוורד, ועליה לנסות כל אפשרות שעולה לה בראש (ג'סטין אנדרסון? צ'ארלי וילאנובה?) בתנאי שהיא תספק גובה ואפשרות קליעה.
מבחינה הגנתית, הרעיון של הצבת מת'יוס על דוראנט לא הצליח יותר מדי, אבל הוא צעד בכיוון הנכון. אין לדאלאס שומר ברמתו והוא האיש שיכול לעצור את KD. הוא אובר-סייז בשביל לשמור על ווסטברוק, אבל האטה בקצב המשחק יכולה לעשות את העבודה. ראיתם פעם צ'יטה שמצליחה לרוץ בתוך מכונית שנוסעת במהירות 10 קמ"ש? מבחינת קרלייל, זה Go Big or Go Home. הבחירה בידיו.
מנחם לס
17 אפר 2016 14:51:32מעולה, רועי!
Smiley
17 אפר 2016 14:56:56טורונטו – אינדיאנה – הבעיה של הראפטורס היא בעיקר מנטלית, שני הכוכבים שלהם נכנסו למה שחורה ולא ידעו להוציא את עצמם. קייסי חייב להפגין גמישות עם הסגל שלו כי ג'וזף היה יעיל מאוד אבל נשאר על הספסל ברבע השלישי במקום לשנות משהו. אינדיאנה תהיה חייבת להכניס את אליס למשחק. ג'ורג' היה אדיר אבל הוא צריך עוד כוח אש לידו כדי להוריד מעומס עליו (עושה עבודה הגנתית מצויינת). עוד דבר, באינדיאנה יצטרכו לייעל את רוטציה הגבוהים שלהם שלא ממש פגעו במשחק הראשון.
גולדן סטייט – יוסטון – רק מצב הקרסול של קארי ואיגודאלה צריכים להדאיג. ביוסטון הבעיה הגדולה היא החשק לשחק. עושה רושם ששחקנים כבר יצאו לחופשת הקיץ.
אטלנטה – בוסטון – קרב הקו האחורי מול הקו הקדמי. בראלי נפצע וזה משמעותי לבוסטון כי הוא גארד קולע עם תנועה ללא כדור ליד תומאס. לדעתי הסדרה הזו תלויים בגבוהים של ההוקס, אם הם יהיו טובים, הם ינצחו. הבעיה של בוסטון היא שרק תומאס יוצר מכדרור ברמה גבוהה ולכן יתמקדו בו.
אוקלוהומה – דאלאס – לדאלאס אין מספיק כוח אש או שני שומרים איכותיים על ווסטברוק ודוראנט, כלומר צריך לבחור את הרעל, ובמקרה הזה לעצור אחד והשני ינצח אותם. בדאלאס, שוב רק נוביצקי הגיע (במיוחד שמת'יוס חי ממצבים שמקבל ולא שחקן יוצר) ו-OKC יכולה לעצור אותו עם איבקה או אדאמס. יחסי הכוחות כאן ברורים כמעט כמו בג"ס מול יוסטון.
רועי ויינברג
17 אפר 2016 15:27:29את מי היית בוחר כרעל? ווסטברוק או דוראנט?
Smiley
17 אפר 2016 15:32:50זאת הבעיה של דאלאס. אבל מלכתחילה אין להם שומרים בשבילם. מת'יוס, שכביכול הוא השומר הטוב שלהם, נמוך מדי לדוראנט ואיטי לווסטברוק.
רועי ויינברג
17 אפר 2016 16:01:28כמה חבל שפרסונס בחוץ
Smiley
17 אפר 2016 17:32:13שוב, אתה חושב שפארסונס יכל לשמור על דוראנט? פארסונס נותן אופציה התקפית לא רעה אבל הוא לא השחקן שיסגור את דוראנט.
דאלאס קיבלו מאצ אפ שהכי קשה להם כי מדובר בשני שחקנים שאין להם תשובות.
רועי ויינברג
17 אפר 2016 18:26:47הוא לא היה סוגר אותו, אבל כן נותן להם אפשרות לשחק ביג-בול כמו שצריך. זה תקף גם בקשר לדיוויד לי.
דניאל
17 אפר 2016 21:09:57ג'סטין אנדרסון לא שחקן הגנה ממש טוב ? אם אני לא טועה בשאלון רוקי הוא קיבל את הדירוג הכי גבוה בהגנה
עמרי
17 אפר 2016 15:15:52מצוין רועי – תודה
איתמר פורת
17 אפר 2016 16:33:51ניתוח יפה.
הפציעה של בראדלי מאד משמעותית.
דווקא הרעיון של יוסטון עם אריזה ב4 היה מעניין רק שהוא פשוט לא עבד (ככל הנראה כל רעיון לא יעבוד מול הווריורס).
הייתי שם את ההפסד של טורונטו בעיקר על לאורי ודרוזן שהיו פשוט זוועה ופחות על קייסי למרות שבהחלט היה לו חלק בזה.
אם אוקלהומה תהיה ממושמעת הגנתית כמו שהייתה אתמול ודוראנט וווסטברוק בכושר טוב אז הם ינצחו את הספרס
חי אבני
17 אפר 2016 16:35:30ניתוח מצוין ומפתיע, כשנה אני קורא פה, הרמה של הכתיבה היא הכי גבוהה בספורט בכלל, תודה לכם, אני במיוחד אוהב לקרוא את
רועי ויינברג.
גיא
17 אפר 2016 16:38:54מעולה.
לדעתי, הפציעה של בראדלי זו מכה קשה לבוסטון.
אם הוא מחמיץ יותר ממשחק אחד,
אני לא רואה איך בוסטון עוברת את אטלנטה.
נתנאל
17 אפר 2016 16:54:10ניתוח מעולה רועי!
חבל על בראדלי, הרס לי את כל הבראקטים…
אין להם סיכוי בלעדיו ואיתו לדעתי הם היו לוקחים ואף בקלות.
אולי זה לא שחור לבן כמו שאני צופה, הם קבוצה קשוחה… אבל עדיין, הוא הלב של ההגנה שלהם ואחד היחידים שיכול להתחמם ולהראות כמו שחקן בהתקפה חוץ מאייזיאה. פציעה שנראית כך בדרך כלל לוקח לפחות עשרה ימים לחזור ממנה.
רועי ויינברג
17 אפר 2016 18:44:56יכול להיות שזאת לא מתיחה אלא משהו רציני יותר (נקע או חס וחלילה קרע), סיכוי סביר שהוא לא יחזור. אני מסכים איתך שיהיה הרבה יותר קשה בלעדיו, אבל השילוב של סמארט ותומאס נראה טוב, לא הייתי ממהר להספיד את הסלטיקס
נתנאל
18 אפר 2016 12:15:02אין נקע בהמסטרינג נשמה 🙂
או מתיחה, שהיא אוסף של קרעים מיקרוסקופיים, זה המקרה הקל, או קרע חלקי, שדורש כשבועיים מנוחה ברמת הטיפול שם בNBA, או קרע מלא שמצריך הליך כירורגי ואז כחודשיים בחוץ.
פינקי
17 אפר 2016 17:56:05אני חושב שמוקדם עדיין להספיד את טורונטו, נכון שהם נראו זוועה אתמול, אבל למעט ג'ורג' שהיה פנטסנטי בחצי השני, גם הפייסרס לא נראו מי יודע מה.
הסיכוי היחיד של יוסטון לגנוב משחק מג"ס הוא אם הארדן יראה למה הוא היה runner up ל mvp שנה שעברה, והווארד יראה ניצוצות מימי אורלנדו העליזים.
בינתיים זה נראה די עצוב, נכון שהם כמה רמות מתחת, וזה ברור לכולם כולם יוסטון עצמם, אבל רבאק, לפחות תנסו!
רועי ויינברג
17 אפר 2016 18:26:56תודה רבה לכולם
amitlahev
17 אפר 2016 18:40:57ניתוח מעולה.
לא ברור למה ג'וזף לא שותף יותר. הוא היה השחקן הכי טוב של טורונטו אתמול. כנראה חשש למעמד היוקרה של לאורי (3 מ-8 מהעונשין !!!)
מיילס טרנר היה מצוין. אחת הגניבות של הדראפט האחרון. הוא חוסם מצוין, שומר קשוח ובעל יד רכה מחצי מרחק. חבל שגם הוא לא שיחק יותר.
קראודר היה זוועה בהתקפה. זרק וזרק והחטיא בלי סוף. רק בסוף זה נכנס. כנראה שהוא עדיין לא חזר לכושר שלפני הפציעה.
שרודר חייב להשתפר. בדקות שהוא היה על המגרש בוסטון חזרו. לפעמים נראה שהוא הולך לסל בכוח או סתם מסתבך. טיג לעומתו היה ענק.
דאלאס ביזתה את המועדון. אי אפשר להראות ככה במשחק ראשון בפלייאוף. עדיין חסרים לאוקלהומה 2-3 שחקנים איכותיים חוץ מדוראנט-ווסטברוק-איבקה-קאנטר כדי להצליח בשלבים המכריעים.
המשחק של יוסטון קשה לצפיה. אין סדר, אין שיטה, כמות השטויות שהווארד עושה היא בלתי נתפסת (מחטיא דאנק, הודף כדורים החוצה, "רב" עם בברלי על כדור שהולך החוצה, זורק איירבול מביך מטר מהסל).
דור בלוך
17 אפר 2016 18:50:36ניתוח לעניין
Ljos
17 אפר 2016 19:38:38ניתוח מושקע ונהדר, רועי.
בקשר לטורונטו, זה השלב שבו דווין קייסי ייבחן (בפעם האחרונה?). הרי גם פה באתר הזהירו (שכחתי מי, אשמח לתת קרדיט) שהם בנויים יותר מדי על לאורי ודה-רוזן ועל הליכה לעונשין. סביר להניח שידעו את זה גם בקנדה הקפואה (מה עוד יש לעשות שם חוץ מלהנות מטיפול רפואי חינם, לצחוק על איזה מאונטי, לבקש ממנו סליחה ולשמוע אלבום שלם של אלאניס מוריסט? מתישהו צריך ללכת לעבוד). ועדיין לא נעשה כמעט כלום. קייסי יצטרך להתאמץ ולגלות לנו מי הוא באמת: מאמן שלא מסוגל לקחת את הקבוצה שלו את הצעד קדימה הנדרש בפלייאוף, מאמן שמוציא הרבה יותר ממה שהיא באמת שווה בליגה ואז הפלייאוף חושף את המציאות או מאמן שיורק על כל מה שכתבתי ומראה שהראפטורס (לפי הלוגואים האחרונים שלהם נראה שהם קצת מצטערים שהם בחרו בשם הזה) אולי טובים מאוד בחורף, אבל גם באביב Winter is Coming.
[השורה על הצוות המקצועי שהשיג במהירות קטעי וידאו טריים הכניסה לי לראש את הדימוי של צוות הטכנאים במירוצי מכוניות שבזמן מירוץ מפרקים ארבעה גלגלים ומרכיבים חדשים, תוך הזרקת דלק, שמן ופירוק מחדש של השלדה והרכבתה תוך 3 שניות]
ברבור שחור
17 אפר 2016 19:53:52אחלה תובנות…..מחכה לעוד כאלו טורים
john
17 אפר 2016 20:32:05אחלה אבחנות רועי.
אוסיף גם שדרוזן ולאורי חיים על ההטעיות וסחיטת העבירות שלהם כדי להכנס למשחק. קייסו מאוד אוהב את משחקי הבידודים וניצול יתרונות מץ' אפ. באינדיאנה למעט אליס אין הרבה חורים הגנטיים לנצל (אולי לאוסון) . בנוסף קייסי הוא מוטיבטור גדול שמכניס רעל לקבוצה כל משחק. הבעייה ברעל הוא שאתה מפגין הילוח חמישי כשהשאר מגיעים לרביעי וחושב שאתה עוקף את כולם. בפלייאוף כולם על חמישי כך שקבוצות "מוטיבציה" כטורונטו ובוסטון מאבדות את היתרון שלהם במידה. בוסטון לפחות מנוהלת די טוב ב-X וה-O שלה.
אף סידרה ממה שראינו אתמול במזרח לא גמורה או חד צדדית.
Berch
17 אפר 2016 21:08:28פוסט מעולה.
מה יהיה עם טורונטו, כל פעם רועדות להם הברכיים…. מה המאמן עושה שם ? לוקח אותם לבאולינג ?
מוטי
17 אפר 2016 21:17:57אני מזועזע מהמשחק של יוסטון. כוכבים שמקבלים מיליונים, הוורד הרדן ג'יימס טרי, אריזה, סמית, משחקים כמו נס ציונה ביום רע. אין כבוד עצמי מינימאלי. כל העולם צופה. אפשר לא לזרוק 40 איירבולס,להתרכז קצת, לא לריב עם החברים שלך, למסור כמו שצריך, (לפחות 6 הכנסות כדור לצבע לגבוה כל כך נמוך שהוביל לאיבוד כדור). בקיצור, 0 כבוד עצמי. גם בושה וגם חרפה.
stringer bell
18 אפר 2016 10:04:23תודה רבה רועי, מאוד נהנהתי לקרוא.
מחכים, מעניין, נותן זוויות חדשות והכי חשוב לא טרוייאלי, בנאלי ומשעמם.