הדור הבא של הטניס כבר יצא לדרך

אמיגוס, הרבה זמן כבר לא דיסקסנו טניס. בעוד שעה יתחיל חצי הגמר במיאמי, שיהיה האינדקציה הכי מהימנה לתהליך שכבר יצא לדרך. כן. אני מדבר על חילופי דורות!

לא מזמן, רק בשנת 2014/3 יצאו כמה בחורים חדשים לסבב והחברה הללו פשוט מצויידים בכלים הכי מודרנים בשביל לעשות נזק לצמרת הגבוה של הטניס. אבל, אני אתחיל בגמר אוסטרליה בין פדרר לנובאק בשביל להדגיש נקודה שעד שלא תיפתר אי אפשר יהיה להוריד את נובאק מהפסגה.

זה שנובאק שחקן מצויין זה כולם יודעים אבל מה שהוא עשה לפדרר ב-2 המערכות הראשונות זה שיא של תהליך.

נובאק העלה את מכות הראלי שלו (הלחם והחמאה של הטניס) מ 132 קמ"ש לאזור ה-140 קמ"ש. הוא לא הראשון שעשה את זה. מארין צ'יליץ' עשה את זה באליפות ארה"ב (2013 כמדומני) וחואן מרטין עשה בדיוק את זה ב 2009. השינוי ה"פעוט" הזה מוציא את היריב מהטיימינג שלו ומשבש את משחק ההגנה. אם תרצו זהו סוד ההצלחה של נובאק והסיבה שהוא משתלט על כל משחק מולו.

הטיימינג הזה שאני מדבר עליו הוא הזמן שלוקח לשחקן להבין איפה הכדור הולך לנחות, להכין את הסווינג שלו, וליישם את המכה שהכדור פוגע במקום הנכון ברקטה עם הטופ ספין הנכון.

מי שראה את פדרר ב-2 המערכות הראשונות ראה פדרר מבולבל (מבולבל = טיימינג לקוי), שלא מצליח להתאים את ההכנה שלו לכדורים המהירים של נובאק. למזלו הוא עדיין פדרר והוא הצליח לאתחל את המערכות שלו ובמערכה השלישית הוא כבר התאים את המכות שלו לאלו של נובאק ולקח את השלישית. היה לו רצף של טעויות במשחקון האחרון שגמר אותו.

ראפא נאדאל אמר לא מזמן שהטניס המודרני איבד את זה והוא נשען על כח ועוצמה הרבה יותר מאשר עידן וגימור כמו בדור המדהים שלו ושל פדרר. הוא כמובן צודק!

לסבב הצטרפו בשנתיים האחרונות כמה שחקנים חדשים שאת ההכנה שלהם עשו לתוך הכח והעוצמה של האליפות של צ'יליץ' והשליטה חסרת הגבולות של נובאק. בואו נכיר את הכח החדש: זברב, דומיניק ט'יאם, צ'וריץ' ומעל כולם ניק קיריוס שאתמול ניצח את מילוש ועוד שעה יישחק על מקום בגמר מיאמי הפתוחה. אחד הטורנירים היותר יוקרתיים בסבב הטניס.

קיריוס לדעתי הוא הדבר הבא ואני לא מתבייש להגיד את זה שוב ושוב, הגיע הזמן שאני גם אנמק ואסביר. ההסבר שלי הוא טיפה טכני אז תשארו איתי.

המכה הכי מהירה בטניס היא כמובן הסרב, ובשביל לענות על הסרב מספיק לעשות חצי סווינג (יענו להעביר את הרקטה מרחק של רבע סיבוב בלבד) זאת לעומת מכת פורהאנד או בקהאנד רגילה שראש הרקטה עוברת חצי סיבוב (אצל רוב הסבב) או 3/4 סיבוב אצל ראפא נאדאל. הכח (או מהירות הכדור) יהיה ביחס ישיר למהירות של ראש הרקטה. שחקנים כמו: פדרר, מילוש, ראפא, דמיטרוב גם חובטים בכדור ביד ישרה כך שהמרחק שראש הרקטה עובר בין ההכנה לסווינג עד רגע המגע בכדור יהיה גדול יותר משחקני הסבב שחובטים עם מרפק מקופל. (נובאק ומאריי לדוגמא).

השינוי שקיריוס מביא לשולחן, הוא מלחמה בכדורי ה 140 קמ"ש בעזרת רבע סווינג (ייענו מכת החזרה לסרב של רבע סיבוב) ובגלל שקיריוס הוא מוכשר כמו שד וחזק כמו דונלנד טראמפ בכנס בוחרי KKK ,הוא  מסוגל לנצל את המכות האלו לזויות, ולא רק להחזיר, אלא להעניש את היריב בגזילת זמן תגובה משל עצמו ומכת התגוננות אותה קיריוס יינצל למכה אגרסיבית יותר ווינר בכדור הבא.

קיריוס עצמו נחשב לאחד השחקנים החזקים בסבב ומכות הראלי שלו עצמו יכולות להגיע לאזור ה-140 קמ"ש. למה? כי הוא בסבב רק מ 2013 והוא ראה שככה חואן מרטין ניצח שחקנים טובים ממנו בהרבה וככה נובאק עשה את ההשתלטות שלו מ 2011.

עוד דבר שקיריוס עושה ואני לא מבין למה עוד שחקנים לא משתמשים בזה יותר זו מכת הסקווש (צליפה בעזרת המפרק בלבד. מכה שטוחה בלי טופ ספין בכלל, דסטין בראון יקיר המדור עושה אותה כל הזמן… ). הסיכון במכה שטוחה היא הקושי לעבור את הרשת. צריך שהכדור יהיה מספיק גבוה בשביל לצלוף מכת סקווש שטוחה שלא תתנגש ברשת, אבל כדור של 140 קמ"ש עם ספין מטורף מצד שני קופץ דיי גבוה… היתרון הוא שכשנותנים מכה שטוחה לא מבזבזים כוח על זווית רקטה ויצירת ספין שצריך בשביל שכדור מהיר יעשה קשת מעל הרשת ולא ימשיך להתרומם לתוך האצטדיון. קיריוס שהוא 193 ס"מ עושה את הצליפה מתוך שינה לכל מה שמגיע לו לאזור בית החזה.

אז לקיריוס יש את זה. הוא התמודד מול הבומבות של מילוש ואכל אותו בלי מלח אתמול. הוא ניצח את טורניר מרסיי לפני חודש שהוא התואר הראשון של קיריוס בקריירה ויותר חשוב, קיריוס מבין שהסבב נמצא ברמה הגבוהה ביותר של הטניס בכל הזמנים ואין שחקנים עם חולשות. אפילו ווינר בטוח שהוא מייצר עלול לחזור עליו והוא חייב לשחק כל נקודה עד הסוף וכל משחק בלי נפילות.

לא מזמן הגיע אלינו למועדון מאמן חדש שהיה בסבב (טופ 490). אני שהרקע שלי בסקווש יודע לתת מכת צליפה לא רעה לכדורי הגשה שמגיעים לפורהאנד שלי. במידה והכדור נחת במגרש אני רגיל שזה ווינר בטוח. עם המאמן החדש פתאום הכדורים האלו התחילו לחזור אליי חזרה…. התחושה שאני צריך להמשיך לשחק אחרי שהנקודה כבר היתה "שלי" היא "מטרידה" משהו. את אותה התחושה ניק קיריוס הרגיש שהוא הגיע לסבב אחרי ששלט בסבב הג'וניורס והעוצמות שלו פשוט לא חזרו לצד המגרש שלו… זה בדיוק המשבר ותחושת המיאוס שהרגיש קיריוס בתחילת השנה שעברה מהסבב ומעצמו.

הוא היה הטוב ביותר, הגיע לבוגרים וכל קוקושקין יכול לנצח אותו. למזלו ולמזלנו טניס אוסטרליה ציוות לו את לייטון יואיט, שחקן שעשה מקום ראשון וקריירה ממלחמה נחישות הקרבה ועוד קצת מלחמה. קיריוס היום הוא בתפיסת עולם שונה לחלוטין. חשבתי שההתקדמות של מילוש מהירה מספיק אבל לא, ההתקדמות של קיריוס היא המהירה בסבב והוא הראשון שיכול להתחיל להטריד את נובאק דזויקוביץ'.

מי שמתקדם לא פחות מהר מקיריוס הוא דומיניק ט'יאם אבל עליו אני אכתוב בפרק הבא.

יאללה ניקו, זמן לקרוע את נישיקורי ומחר את נובאק. CMON MATE


לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. תודה עידו.
    פדרר ונולה נפגשו בחצי, אאל"ט.
    נדאל קובל על כך שהסבב הפך להיות של כוח ועצמה? מה השלב הבא? שאקיל שקובל כך עח הnba?!

  2. מסכים עם מנחם לגבי מה שאמר על קיריוס. הוא בחיים לא יהיה מספר 1 וגם לא טופ 3 עם הראש הבעייתי שלו שלא נותן לו לנצח את הגדולים עם הראש החזק.

    כמה דברים לגבי המאמר: מכת הסקוואש הזאת היא בעצם סוג של מכת פלאט אך שבאה מהפרק כף היד בגלל שהפרק לא עולה למעלה כמו בספין.
    הדבר החשוב ביותר בטניס הוא הרגליים. הדבר היפה ביותר שנובאק עושה הוא שהוא עושה עבודת רגליים מושלמת כך שהוא מקבל כל כך הרבה כוח וספין מהגוף.

    מאמר מצוין.

  3. גור יש לנו התערבות. אני טוען שבשנה הבאה בסיום המגרשים הקשים הוא בטופ 5. (אחרי נובאק מילוש נישיקורי ומה שישאר מפדרר או מאריי).

    אם אני מנצח אני בא להחליף אותך בשמירה אם אתה מפסיד אתה הולך למפקד שלך ואומר שיש לך פוביה מרובים ואבק שרפה (זה טיעון חזק שיכול לקחת אוך רחוק מאד. בצהל ישר לכלא ולקב"ן).

    גם לך ןגם למנחם אין מושג באנשים שבאם מקיילור איסט. אלה חולים במח !

  4. שחקני דור העתיד,שכל כך מדברים עליהם כבר משהו כמו 5 שנים ולא הגיעו לכלום עדיין,גם לא יגיעו לכלום בשנתיים הקרובות.
    הדרך היחידה שלהם לצמרת היא הפרישות הקרבות ובאות של רוג'ר ורפא,ולא יכולת טניס.וגם אז ישארו מאחורי מארי ונובאק.
    צריך לומר את האמת,הארבעה שהזכרתי הם מהטובים בהיסטוריה,כאשר שלושה מהם בטופ 5.לא קל לנצח אותם גם שכוחם כבר לא ברגליים.
    קיריוס לא יגיע לכלום כי הוא אידיוט,פשוט מאוד.
    למי שיש יותר סיכוי זה ט'ים וראוניץ',כל אחד אומנם עם סגנון שונה לגמרי,
    אבל ט'ים האול אראונד המרשים ביותר מבין הצעירים וראוניץ עם הסרב הגדול ושיפור העבודה על הראלים הם העתיד של הענף.

    1. אני מאמין שבשביל להוריד את נובאק צריך להיות איתו בלבל שווה בגראונד סטרוק. מילוש מתקדם יפה אבל קיריוס עושה קפיצה יותר רצינית.
      לגבי ת'יאם אני אגע פעם באה שאני אכתוב.

  5. אני מחכה למשחק זוגות של קיריוס וביקטוס נגד מברשות השיניים – האחיות ויליאמס.
    בכללי אני בכלל חובב פינגפונג 🙂

  6. עידו, מאוד מעניין ונהניתי לקרוא.
    לא גיבשתי דעה באשר לקיריוס. אין עוררין על כשרונו, שמתבטא בין היתר בהגשה מאוד חזקה וחבטת כף יד מעולה. מצד שני, התנועה שלו מעט פחות טובה ביחס לכמה מעמיתיו הצעירים והבוגרים יותר, אולי גם כתוצאה גובהו (מה שכמובן יהווה מכשול משמעותי על מגרשי החימר, בהם מהירות ההגשה מאבדת מחשיבותה).
    דווקא מבחינת הפן המנטלי, מעריך שהוא יתקדם רבות בשנים הקרובות. הוא בסך הכל בחור מאוד צעיר, ועם הזמן ילמד להתמודד עם האמוציות השליליות השונות.
    ציינת שחקנים צעירים נוספים כמו זברב, צ'וריץ' ות'ים המעט וותיק יותר. כולם דופקים חזק מאוד בדלת, כשהאחרון בדרך להיכנס לעשירייה הראשונה. עוד שחקן מעולה, בעל נתונים פיזיים מעט צנועים יותר, שמשחק מצוין הוא דוויד גופן הבלגי. בדומה לת'ים, הוא מצטיין על כל המגרשים ונאבק על כל כדור. גם הוא עשוי למצוא את עצמו בלונדון בטורניר סוף השנה.

    ועם כל זאת, אין ילידי 1990 שזכו בטורנירים הגדולים, סלאמים ומאסטרס, ובינתיים, גיל שחקני העשירייה הראשונה הולך ועולה. למה ניתן לייחס זאת? כנראה שאין תשובה אחת, אבל אולי בכל זאת ניתן להצביע על מספר סיבות.
    אינני מבין טניס מבחינת היבטיו המקצועיים, לכן אהיה מוכרח להיות פשטני כאן.
    א. דור מאוד דומיננטי, בראשות פדרר, נדאל, ג'וקוביץ' ומארי, ששומרים על יציבות יוצאת דופן.
    ב. השחקנים שמדורגים אחרי טניסאי הסעיף הקודם, שנכנסו לעשור הרביעי של חייהם, הינם גם כן מצטיינים ויציבים. ביניהם ניתן למנות את וואורינקה, דויד פרר, ברדיך, צונגה, מונפיס וגאסקה (שני האחרונים יחגגו 30 בהמשך השנה).
    ג. אולי שחקני הדור החדש גם אינם טובים מספיק, לעת עתה לפחות, על מנת להתמודד עם טניסאי הצמרת.

    ערב פתיחת עונת החימר באירופה, שתגיע לשיא ברולאן גארוס, קשה לראות מישהו מהצעירים (למעט תים וגופן) שמסוגל לקרוא תגר על שחקני החמישייה הראשונה על המשטח הכתום (וזה כולל את נדאל, הרחוק משיאו, שאיני רואה אותו מפסיד בטוב מחמש לאחד הצעירים).

    *

    1. סחטיין על הכתיבה תחת שם אמיתי. זה שם אותך במקום יותר גבוה מכל הקוראים האנונימיים למינהם.
      מה יש לאנשים לפחד ?

      הדור של ארבעת המופלאים היה כל כך גדול שהוא שתה את כל התארים למי ששיחק בשנתון הזה. אין שחקן בגיל 25-32 שמימש את הקריירה שלו מלבדם (וואוורינקה אולי..)

      מה שמשאיר את הדור של מילוש-נישיקורי – דימיטרוב – גופין כמי שתופה ממנו לעשות משהו. לא נסדור את הדלת על בני ה 24-25 האלו.
      אבל. הדור של ה 19-22 הרבה יותר מעניין. לדוגמא ת'יאם עשה 2 טורנירים השנה כולל נצחון על נאדאל על חיימר! במשחק מושלם.

      קיריוס כבר ניצח את נאדאל על דשא ואת פדרר על קשים.

      החדשות המועדדות הם שהשלטון של נובאק לא יימשך לנצח ומשהו יהיה מקום ראשון שהוא יפנה את הכסא.

      1. אני אנסה לענות לפסקה הראשונה כאחד האנונימיים שבאתר.

        בקיצור: אם לא הייתי כותב תחת שם בדוי, לא הייתי כותב, כנראה.
        הטרנד האינטרנטי כרגע, עם פייסבוק וכו', הוא שאפשר יהיה לעקוב אחרי כל דבר שנכתב ולשייך אותו לאדם ספציפי אמיתי. לכל תו שנכתב יש עקבות דיגיטליות עבורנו. מעטה האנונימיות הוא כלי חשוב עבור כל אדם לשמור על הפרטיות שלו במקום שדוחק בו לוותר עליה כליל (למרות הקלות ליצור אחת כזו). ככה יש לי כוח מסוים לשמור על המידע שיוצא וניתן לציבור במקום (אינטרנט. לא האתר. אני עדיין לא מייחס לאנשי האתר כוונות זדון) שמנסה לקחת אותו ממני.
        מה שכן חשוב הוא ששם העט (מקלדת? אצבעות?) שלי לא נועד להסתיר את הזהות שלי, אלא הוא הזהות שלי. אני משתמש בשם הבדוי כדי להוציא את הדמות האמיתית שלי. בכלל, ככותב לעתיד (בתקווה), אני מבין את החשיבות של להוציא רגשות ומחשבות דרך דמויות אחרות ושמות שונים.
        ובכל מקרה, אם אכתוב תחת השם האמיתי שלי תחשוב שהוא מומצא.

        1. שלא תבין שאני משדל אנשים לצאת מהאנונימיות…אתה תעשה מה שמתאים לך.

          רק שעם אלכס או גור גולן או גילור יש דיאלוג אמיתי בגלל שהם שמים את המוניטין שלהם על השולחן ולעומתם אתה מפחד לשייך את מה שאתה כותב.

          ממה בדיוק יש לך לפחד? במדור הטניס אנחנו קטנים מכדי שמשהו ישים לב אלינו. מקסימום שאני אבוא לבקר בארץ הפול של שחקני הטניס שאני יכול לחבוט מולם ייגדל קצת…

          1. יש לך כאן הנחה שגויה. זה שאתה מנהל דיאלוג עם אדם שמזדהה תחת שמו לא בהכרח אומר שהדיאלוג איתו אמיתי יותר, וזה שתנהל דיאלוג עם אדם תחת כינוי כלשהו לא בהכרח הופך את הדיאלוג לאמיתי פחות.

          2. הדיאלוג איתי הוא אמיתי באותה מידה בדיוק. אני משייך את מה שאני כותב לשם שרשום לצד התמונה עם השמש, שהוא אני, באותה מידה. אז זה לא השם האמיתי הדי מגוחך שלי. זה לא מפחית בשום צורה ממה שאני כותב או מוסיף לה. זה רק עוזר לי לשמור על הפרטיות שלי עוד טיפה. גם ככה בכל אינטראקציה בחיים אנחנו משחקים דמות מסוימת, אז אני נותן לאחת משלי שם אחר, לא ביג דיל. יש מי שמנצל את זה לרעה (היי חצרוני\חן טל). הרוב לא.
            אני לא מפחד מאנשי הטניס או הכדורסל (למרות שגלעד בלום כותב בדה-באזר, אז לך תדע מי עוד עלול לקרוא). אני נהנה מהגנת הפרט שלי ולא אוהב לתת פרטים שאני לא חייב או רוצה.

          3. IDO

            תרשום עדו או עידו בעברית כמו שקיבלת אותו לפני שחתכו לך, ממה אתה מתבייש ? יא משוקץ..

            שם על עצמו מסכה של סטיג.. ועוד סונט באנונימיות.. שים תמונה אמיתית. פורים עבר..

          4. לא לא ולא לשלושתכן. אתן כמובן טועות. (השימוש מלשון נקבה זה בגלל שאני מניח שאתן משתמשות בזהות בדוייה).
            שאני עונה לאווטר אז התשובה תהיה כללית ובלתי מחייבת לאנונימי מול תשובה כנה ואמיתית למשתמש שמזדהה בשמו.

            ושוב: מה יש לכן לפחד?

          5. זה בסדר. אני מאמינה בדיבור ״מירב מיכאלי״ שכזה.
            ממה אתה מפחד? למה אתה מפחד לתת תשובה אמיתית וכנה לאדם תחת שם שונה מזה שהוא נולד איתו?
            וכבר אמרתי, אני לא מפחד.ת. אני רוצה לשלוט במידע שיוצא עליי. יש הרבה סיבות, אחת מהן זו אינטרוורטיות וביישנות.
            אני דרך האווטאר מביא את עצמי. זו הדרך שלי להתבטא. אם אתה לא מסוגל לראות בנאדם מאחורי זה, אז מרילין מונרו מוסרת ׳פרצוף עצוב׳.

          6. סליחה שאני מתערב בדיון. אבל Ljos מכיוון שאני כבר הרבה זמן מסוקרן לגבי משמעות השם " הלא האמיתי" שלך. זו תהיה חדירה לפרטיות אם אבקש הסבר?

          7. אין בעיה.
            הייתי רוצה להגיד שמדובר בשם מיסתורי. במילה בעלת משמעות מיוחדת. בשפה עתיקה שהוכחדה לפני שהאנושות קמה ומשמעותה אבדה אך היא מסמלת פילוסופיית חיים.
            אז לא. ליוס זה פשוט תרגום של השם שלי לאיסלנדית. מכיר את הביטוי ״זה כמו סינית בשבילי״? אז אצל האיסלנדים זה ״זה כמו עברית בשבילי״. אז הפכתי, בחסות החברה שלמדה איסלנדית. השם הוא אור, דרך אגב.

          8. תודה. בהחלט מעניין.
            ועוד אומרים שעברית שפה קשה, איך בדיוק הוגים את זה.
            תיזהר עכשיו, מוריה יתייחס אליך ברצינות.

      2. חושב שניתן לנהל דיאלוג ודיון ברשת עם כל אחד, בין אם הוא כותב תחת שמו האמיתי או מזדהה בשם בדוי או שם עט. הרי אנו מתייחסים לגופם של הדברים ולא לגוף הכותב.
        הנקודה ש-Ljos העלה, לגבי השימוש בשם הבדוי כדי להוציא את הזהות האמיתית שלו, היא מעניינת. היו גם סופרים נודעים שכתבו תחת שם עט, אך לא אימצו כתוצאה מכך זהות "בדויה". להיפך, השימוש בשם העט נועד לאפשר לחלקם לבטא את דעותיהם, בסביבה ששימוש בשמם האמיתי עלול היה לסכן אותם.

        מכל מקום, מסכים עם עידו שקבוצת השחקנים בגילי 19-22 מעוררת סקרנות רבה באשר להתקדמותם העתידית. כאשר יגיעו (בשאיפה) לשיא יכולתם, בעוד 7-9 שנים, הרביעייה השלטת כבר לא תהיה בסבב, ככל הנראה.

  7. קיריוס שחקן מוכשר כמו שד אבל יש לו בעיה מנטלית רצינית. לפעמים נראה שהוא מאבד עניין במשחק. מה גם שראיתי ראיון איתו לא מזמן שהוא אומר שהוא לא כל כך אוהב טניס ושהספורט האהוב עליו הוא בכלל כדורסל… כדי להיות הכי טוב במה שאתה עושה לדעתי צריך גם כשרון וגם אהבה פנטית למשחק שתגרום לך לרצות להתאמן בלי סוף ולהגיע לקצה היכולת שלך ולמיצוי הפוטנציאל.. לא מרגיש לי שהוא שם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט