יש פלייאוף – יומן פורטלנד טרייל בלייזרס מאת הגולש סתם אחד


התלבטתי לא מעט איך להתחיל את יומן סיום העונה הסדירה, אז החלטתי להתחיל אותו מהסוף:

פורטלנד תהיה גם השנה בפלייאוף.

אז נכון, הכל עוד פתוח, ויש עוד שמונה משחקים עד סיום העונה, וכדורגל משחקים 90 דקות, וזה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה, ואיזו קלישאה שלא תרצו, אבל בשורה התחתונה כמעט כולם כבר מסכימים על דבר אחד:

פורטלנד תהיה גם השנה בפלייאוף.

גם שאלת המיקום כמובן עדיין פתוחה, ופורטלנד שנמצאת (נכון לאמש) במקום השישי עשויה בקלות להידרדר למקום השביעי או השמיני ולחטוף סוויפ משפיל מהמשמר הלאומי (של מי לעזאזל היה הרעיון ההזוי למדי ההסוואה האלה?? לדעתי או שהפלח חשב שככה הם יצליחו להסתנן יותר טוב דרך ההגנות בלי שיראו אותם, כי בסך הכל בגילם כבר קשה לרוץ, או שבקי האמון חשבה שזו תהיה אמירה אופנתית ממש מגניבה) או מהלוחמים (מצטער, אבל כמו שהם משחקים בחודש האחרון הם כבר לא בלרינות. הם כבר לא ממש רוקדים אלא יותר מדדים…), וגם סיום עונה במקום השישי יבטיח כנראה סדרה כואבת מול מה שאמור להיות הניסיון האחרון של OKC לעשות משהו בעידן דוראנט (למרות שעם כל הרעש והצלצולים אני לא חושב שהוא יעזוב העונה. שילוב של פחדנות שתוסווה כנאמנות, חוסר באלטרנטיבה מבטיחה והרבה כסף להפסיד), אבל עדיין:

פורטלנד תהיה גם השנה בפלייאוף.

עכשיו אתם כבר בטח תוהים לעצמכם למה אני חופר כל כך, ומה כבר הסיפור הגדול? והתשובה הפשוטה היא שזה בדיוק הסיפור הגדול. גם בתסריטים האופטימיים ביותר, אף אחד לא התייחס בכלל לאפשרות שפורטלנד תהיה גם השנה בפלייאוף (תתרגלו, המשפט הזה כנראה יחזור עוד כמה פעמים עד סוף היומן). אף אחד. במקרה הכי טוב דיברו על מקום עשירי עם הרבה מזל בהגרלת הדראפט (כאילו שאי פעם זה עזר לפורטלנד פחחח…). תראו מה כתב למשל יאיר זעפרני בפריוויו פתיחת העונה:
"עם מאמן מוכשר, יסודי ומלכד קבוצות כמו סטוטס לפורטלנד יש פוטנציאל שאי אפשר להתעלם ממנו, אם כי קשה לצפות שהוא יבוא לידי ביטוי כבר השנה ו/או לא יזדקק לליטושים, שינויים או רחמנא ליצלן, עוד טריידים בהמשך הדרך. הסגל של פורטלנד, למרות האפשרויות הרבות שהוא טומן בחובו, עדיין אינו מספיק בשל בשביל להעפיל לפליאוף, בטח במערב הצפוף. אין לה מלבד לילארד, אף שחקן עם אבק כוכבים או כזה שהוכיח את עצמו לאורך זמן כשחקן מוביל בליגה או אפילו כשחקן חמישיה ראוי (ג'רלד הנדרסון הוא יוצא דופן. מצד שני, הוא שיחק בשארלוט). ועם זאת, צפו להפתעות…"
והוא עוד היה (כרגיל, יש לציין) מהנחמדים. התחזיות הריאליות יותר דיברו על תחרות מול פילי על תואר נמושת הליגה.

 

 

למען ההגינות יש לציין שאף אחד גם לא צפה את התפרקות המערב. כרגע יש שתי קבוצות מערביות שנמצאות במקומות שמובילים לפלייאוף עם מאזן שלילי! אבל באותה נשימה ראוי להזכיר שפורטלנד היא כמובן לא אחת מהן, והיא נמצאת מעליהן עם מאזן חיובי (שבמזרח היה מספיק רק למקום התשיעי…).

אז מה הסוד הגדול? בשתי מילים – מימוש פוטנציאל. פה זה מתחיל, ולמען האמת פה זה גם נגמר. כמובן שזה קשור גם לשילוב של אופי אדיר, מאמן מצויין, אולם ביתי וגם סתם מזל, אבל בסוף הכל מתנקז לעובדה שבפורטלנד התקבצה לה חבורת שחקנים שמסתבר שהפוטנציאל שיש להם בידיים גדול יותר ממה שכולם חשבו ושווה זהב, או לפחות פלייאוף, ובניגוד לשנים הקודמות, הם גם מימשו אותו.
למה כתבתי 'בניגוד לשנים הקודמות'? או, טוב ששאלתם. הדבר המעניין ביותר שהתגלה השנה הוא שבסופו של דבר הבריחה של אולדריג' עשתה לפורטלנד שירות ענק מפני שאמנם כמעט כל השחקנים שהגיעו השנה לפורטלנד הראו שיפור משמעותי באספקט זה או אחר במשחקם ומימשו עוד קצת מהפוטנציאל שלהם (כן זעפרני, עכשיו גם אמינו יודע לקלוע שלשות…), אבל את הפריצה הגדולה ביותר השנה עשו שחקנים ששיחקו בפורטלנד גם בשנים הקודמות.
בתואר השחקן המשתפר של השנה יזכה כמובן סיגי משולם, שהוכיח שהסדרה מול ממפיס בפלייאוף הקודם לא היתה הבלחה חד פעמית אלא רק טעימה קטנה ממה שהוא מסוגל, אבל הוא לא היחיד. לילארד אמנם לא הראה שיפור דרסטי בסטטיסטיקה אבל בכל מה שקשור למנהיגות הוא הוכיח שהוא אלפא דוג אמיתי, וניער מעליו כל סימני שאלה שאולי עוד היו למישהו. מאיירס לאונרד הראה שיפור משמעותי בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים והפך לבורג חשוב במכונה (ולכן העובדה שהוא גמר את העונה בשל פציעת כתף די חיסלה לדעתי כל סיכוי תיאורטי להפתעה כלשהי בפלייאוף). אבל השחקן המפתיע ביותר מבחינתי הוא אלן קראב ששילש את כמות הנקודות שלו למשחק והפך לספק הנקודות השלישי בקבוצה אחרי לילארד ומשולם עם ממוצע שנתי של 10.2 נק' למשחק, תוך שיפור אחוזי הקליעה מכל הטווחים.
בשורה התחתונה, פורטלנד לימדו את כולנו לקח חשוב מאד השנה: פוטנציאל זה אחלה. אבל צריך גם את ההזדמנות לממש אותו. וכשנותנים לך את ההזדמנות לממש אותו, תפוס אותה בשתי ידיים ורוץ ישר לפלייאןף. אה, ורק בגלל שהבטחתי אז…

פורטלנד תהיה גם השנה בפלייאוף.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  2. אסף

    29 מרץ 2016 14:36:11

    "גם בתסריטים האופטימיים ביותר, אף אחד לא התייחס בכלל לאפשרות שפורטלנד תהיה גם השנה בפלייאוף (תתרגלו, המשפט הזה כנראה יחזור עוד כמה פעמים עד סוף היומן). אף אחד. במקרה הכי טוב דיברו על מקום עשירי עם הרבה מזל בהגרלת הדראפט "
    יש אחראי אחד לזה,קוראים לו דמיאן לילארד והוא ראוי להתמודד תואר
    ה-MVP העונה ולטעמי האישי גם לזכות בו, נכון שמספרית הוא אולי לא הכי טוב אבל מבחינת תרומה ומשמעות לקבוצה הוא הכי מרכזי בליגה,
    בלעדיו זו קבוצת יורוליג מחוזקת מעט(עם כל ההערכה שלי למשולם ,פלמאלי וערימת השחקנים המשלימים מסביבו) , האיש הולך ומסתמן כאנדררייטד הכי גדול בליגה, מה עוד הוא צריך לעשות בשביל לקבל הכרה ביכולותיו??? לדעתי עם מצליחים להחזיק במקום השישי בסיום העונה יש סיכוי שמדיחים את אוקלהומה בסיבוב הראשון.

    1. גלעד

      29 מרץ 2016 14:55:25

      MVP? לילארד? העונה (כשאנחנו רואים את העונה האישית הטובה אי פעם התקפית בקבוצה הסטורית)?
      קרי הוא ה-MVP. לפני לילארד הייתי בוחר גם את דוראנט, קוואי, לברון, פול, ווסטברוק, לאורי. (ואני מוכן להתווכח על כל אחד מהם)
      לילארד בדרג של גרין הארדן ופול ג'ורג' (אבל לפניהם). רבאק הוא נהיה אוברייטד כבר.
      שחקני יורוליג? אמינו מקולום דייוויס לאונרד ווונלה כולם בחירות לוטרי מהשנים האחרונות. פלאמלי היה מצוין גם בברוקלין.

      והפלייאוף זה הישג מרשים מאוד (בטח לעומת הציפיות) אבל גם נגד אוקלהומה או הקליפרס זה יגמר ב-5-6 משחקים במקרה הטוב.

      3. סתם אחד

        29 מרץ 2016 16:15:19

        אני מסכים איתך שMVP זו הגזמה,, אבל הוא בהחלט נותן עונה הרבה יותר טובה מכמעט כל מי שציינת, באופן יחסי כמובן.

        המבחן הוא מאד פשוט: שים כל אחד מהשחקנים שציינת במקום לילארד ותן הערכה מה לדעתך יקרה (כמובן, עם התאמה לעמדות. אני לא מצפה שדוראנט יתחיל לרכז).

        לברון – כבר הוכיח בקנדציה הראשונה שלו בקליבלנד שהוא מסוגל להוביל קבוצה בינונית להישגים יפים (גם אם לא אליפות), ותכלס הוא עושה זאת גם העונה אז אני מקבל את זה שהוא יותר טוב.

        פול – שאלה מצויינת. הוא אמנם מוביל את הקבוצות שלו די רחוק, אבל ביחס לאיכות הסגל שמשחק איתו (לפחות בקליפרס) הוא לא מצליח לעמוד בציפיות מבחינת הישגים קבוצתיים. בגלל הקדנציה שלו בניו אורלינס, אני אתן לו להינות מהספק, אז נניח שהוא קצת יותר טוב מלילארד (למרות שאני חושב אחרת).

        דוראנט ווסטברוק – אני מתייחס לשניהם יחד כי מבחינתי שניהם נמדדים סביב אותה שאלה: איך לעזאזל קבוצה שמשחקים בה 2 שחקנים שהם טופ 5 מבחינת יכולות אישיות, + שחקנים משלימים לא רעים בכלל (איבקה, ווייטרס, קאנטר) מצליחה לא להגיע לשום מקום שנה אחרי שנה. ובשום מקום אני מתכוון ל"לא לקחת אליפות". ראבאק, אפילו עם הארדן בסגל הם לא הצליחו! ואם נבחן אותם רגע אישית, דוראנט כבר מזמן הראה שמבחינת אישיות הוא ממש לא אלפה דוג ואין לו את מה שנדרש בשביל לקחת קבוצה על עצמו. ווסטברוק אמנם הוא בהחלט אלפה דוג, אבל בעונה שעברה הוא קיבל את הקבוצה לעצמו ואפילו לא הגיע לפלייאוף.

        לאורי – נו באמת….

        כשאני מתכוון שלילארד יותר טוב מרובם אני לא מתכוון מבחינת סטטיסטיקות אישיות, אלא ליכולת הלא מוגדרת הזאת לקחת קבוצת שחקנים, לגרום להם לממש את הפוטנציאל שלהם ולייצור מהם קבוצה שבה השלם גדול בהרבה מסך חלקיו. חוץ מלברון (ואולי קצת פול) אף אחד מאלו שציינת לא עשה את זה. ווסטברוק יודע לשחק כדורסל מדהים, אבל הוא לא באמת יודע להנהיג קבוצת כדורסל. ואת זה לילארד עושה השנה בצורה מדהימה.

        1. עידו גילרי

          29 מרץ 2016 16:28:23

          היכולת הזו באמת לא מוגדרת וגם לא מבוססת. כשלילארד על המגרש ה-net rating של הבלייזרס הוא 0.6+ כשהוא לא על המגרש זה 0.3-. אלו מספרים מאד זניחים עבור שחקן כל כך משמעותי כפי שאתה מתאר אותו. מעבר לכך במשחקים שהוא לא שיחק פורטלנד במאזן 3-4.

          1. סתם אחד

            29 מרץ 2016 16:53:09

            הוכחת בדיוק את הדבר ההפוך.

            הגדולה של מנהיג אמיתי מתבטאת בזה שהוא יודיע להוביל את הקבוצה שלו גם כשהוא לא שם (זה אגב אחד ההבדלים בין מנהיג למנהל בכל מיני תיאוריות). זה לא אומר שאין לו השפעה. ממש לא. יש לו השפעה אדירה, אבל היא מתבטאת לא במה שהוא עושה אלא במה שהחברים שלו לקבוצה עושים.

            לכאורה, אין כמעט הבדל אם הוא על המגרש או לא, אבל ברור שאם היית מעלים אותו פתאום פורטלנד לא היו מגיעים לשום מקום.

          2. עידו גילרי

            29 מרץ 2016 17:43:15

            אני אפילו לא יודע איך להגיב לטיעון כזה.
            אז אני אבחר בדרך השוואתית.
            כשסטף על המגרש ה-net rating של הווריורס הוא19.1+ כשהוא יושב בחוץ 3.6-. סטף מנהיג או לא מנהיג?
            באופן יותר כללי תמצא לי MVP אחד בעשור האחרון או אפילו מועמד ל-MVP שההפרש הנ"ל נמוך יותר אצלו ואז אני אהיה מוכן לשקול את זה כטיעון לגיטימי.
            בקשר לשאר השחקנים שגלעד מציין אני מניח שהוא ידאג להביא את הנתונים (רמז אפילו אצל הארדן השינוי משמעותי יותר).

          3. סתם אחד

            29 מרץ 2016 18:09:27

            רק להבהיר שוב את הטיעון שלי.

            לרגע אחד לא טענתי שלילארד הוא MVP. מהרבע הראשון אמרתי שהוא לא. כלומר, אין ספק שהוא לא השחקן בעל הערך הרב ביותר. מספרית הרי זה ממש לא נכון.

            הטיעון שלי הוא שלילארד מנהיג. הוא אלפא דוג. הוא זה שמניע את כל השאר והופך קבוצה של יחידים לקבוצה. זה מה שהוא היה צריך להוכיח השנה וזה מה שהוא עשה. הרי הנתונים הסטטיסטיים שלו כמעט לא השתנו, אבל לאף אחד אין ספק שהוא הוכיח משהו השנה.

            ולשאלתך- התשובה היא לא! בעיני חד משמעית קרי הוא לא מנהיג. הוא רוצח בעל פני מלאך, אבל רוצח הוא לא מנהיג. לדעתי המנהיג האמיתי של ג"ס הוא בלי שום ספק גרין.

          4. עידו גילרי

            29 מרץ 2016 18:18:48

            זה לא משנה אם הוא ה-MVP או השחקן המוביל של הקבוצה. העובדה היא ששחקנים כאלו הם אלה שיש הבדל משמעותי כשהם יורדים מהמגרש. אני לא חסיד גדול של שימוש ב-net rating כמדד אבל כאן הוא מאד מוחשי.

            אני אציג את זה אחרת. למה אתה אומר שזה לילארד דווקא? למה לא המאמן שמצליח להוציא את המקסימום מהשחקנים למה לא מקולום שנותן עונת פריצה? למה לא השחקנים החדשים שהגיעו? למה דווקא החלטת שזה בזכות לילארד. אין לך למעשה חוץ מדעתך האישית שום גיבוי לכך.

            אם סטף הוא לא מנהיג אז אני לא יודע מי כן. ורק לצורך הדיון במקרה של גרין ההבדל עוד יותר גדול. 19.5+ כשהוא על המגרש ו 6.8- כשהוא לא.

      4. אסף

        29 מרץ 2016 23:27:50

        בחירות לוטרי שלא ממש הוכיחו את עצמם עד העונה גלעד,
        פלאמלי ומשולם היחידים סביבו שהראו מה הפוטנציאל שלהם, והיחיד מכל הרשימה שאני מסכים שצריך לבוא לפניו הוא קארי .
        כל השאר מביאים נתונים סטטיסטיים לא טובים בהרבה משלו ובטח שלא משמעותיים יותר ממנו לקבוצות שלהם, מבחינתי זו ההגדרה וברור שהדעה שלי סלקטיבית יש פה מישהו שדעתו כאן לא סלקטיבית??

        1. גלעד

          30 מרץ 2016 12:01:39

          נכון אבל זה לא שהם צצו משום מקום ונהיה פתאום שחקנים טובים. אלו בחיורת לוטרי שבשנים הקצרות שלהם בליגה עד עכשיו לא מצאו את הסיטואציה המתאימה. בפורטלנד הם מצאו אותה והרבה קרדיט מגיע על זה ל-GM שהביא אותם ולצוות האימון. לא רואה מה לילארד קשור לזה בכלל ובטח לא איך כל הקרדיט הולך אליו.

          כל השאר בהחלט משמעותיים ממנו לקבוצה שלהם. כתבתי למטה (תגובה 8) בדיוק למה כל אחד משמעותי יותר מלילארד לקבוצה שלו (וכולם עם עונות טובות משל פורטלנד שלמרות ההפתעה היא עדיין בתחתית המערב ותעוף בסיבוב הראשון)

    2. מוש השור

      30 מרץ 2016 01:42:01

      בתור אחד שמאוד אוהב את ליליארד וחושב שהוא נותן עונה מעולה, אני יכול להגיד שהוא אפילו לא באיזור חיוג של mvp

  5. מנחם לס

    29 מרץ 2016 16:23:20

    יומן מצויין. אני ממש אוהב את הקבוצה הזאת. המערבית היחידה שישנה לי סימפטיה גדולה להם.
    הפלייאוף הוא כנראה בכיס, אבל חייבים להמשיך עם כל הכוחות והמוטיבציה כי 5 הפסדים מה-10 הבאים והכל עלול להשתנות.

  7. אופיר נ

    29 מרץ 2016 17:59:04

    יומן מצויין, סתם אחד.
    פורטלנד בעידן לילארד היא קבוצה לוחמת שלא ניתן להתעלם ממנה.
    אני מקווה שבקיץ היא תמצא את החיזוק שיוכל לקחת אותו למקומות 1-4 במערב, אבל זה יהיה מאוד קשה.

  8. גלעד

    29 מרץ 2016 19:30:54

    אוקי נתחיל –
    * לא דברתי על מי שחקן יותר טוב או מנהיג יותר טוב אלא על ה(אין)מירוץ ל-MVP העונה.

    קרי הוסכם לברון הוסכם נכון?

    פול –
    עזוב את הקריירה המוצלחת והכל. העונה הקליפרס תלויה לחלוטין בפול (הרבה יותר מהתלות של פורטלנד בלילארד).
    בלי גריפין פול נשאר לגמרי לבד בלסחוב את הקבוצה (דיאנדרה ורדיק הם שחקני התקפה מצוינים אבל כמעט לא יכולים ליצור לעצמם).
    כשכריס פול על המגרש (ותודה עידו על זה :-)) ההתקפה של הקליפרס היא השנייה בליגה באופנסיב רייטינג (111.6. רק לגולדן סטייט יש יותר).
    כשהוא נח האופנסיב רייטינג שלהם הוא 97. גם שני בליגה. רק מהסוף.. (פילי עם 96).
    אז תלות יותר גבוהה מלילארד + לקח את הקבוצה רחוק יותר (יתרון ביתיות). לא רואה סיבה אחת לשים את לילארד לפניו ברשימה שלי ל-MVP.

    דוראנט/ווסטברוק – לא יודע לגבי אלפא דוגים ואני אפילו לא בודק את הסטטיסטיקות של האון/אוף שלהם. שניהם עם עונה מדהימה והת'אנדר במקום השלישי במערב. מה שהם עשו/לא עשו בפלייאוף (והם לא הפסידו סדרה כשכולם היו בריאים מאז הגמר נגד מיאמי – בטח ישתנה העונה אבל לא משנה) לא רלוונטי בכלל לעניין ה-MVP של העונה הסדירה ושניהם מעל לילארד.
    נ.ב ציינת את וויטרס כהשפעה חיובית על קבוצה?

    לאורי – אני לא יודע על מה הזלזול הזה. הוא מוביל את טורונטו לעונה הטובה בהסטוריית הפרנצ'ייז (וטובה יותר משל פורטלנד). המספרים שלו דווקא קצת פחות טובים משל לילארד אבל הוא שומר טוב יותר (בהרבה) וגם בהגנה וגם בהתקפה הם פחות טובים כשהוא נח.

    1. סתם אחד

      29 מרץ 2016 19:43:26

      שוב, אין בינינו ויכוח. אני לא טוען שלילארד ראוי להיות MVP.

      השאלה ההשפעה של מי מהשחקנים שלעיל יותר גדולה על שאר חבריהם לקבוצה. אני באמת חושב שאם היית מחליף את לילארד בווסטברוק פורטלנד לא היו מגיעים לשום מקום.

      ווייטרס הוא בדיוק הדוגמה לזה. ברור שזה לא רק לילארד, אבל אין ספק שבתור המנהיג הרשמי והמוצהר של הקבוצה יש לו חלק בזה שכל השחקנים בקבוצה מוציאים מעצמם יותר.

      בניסוח אחר, אני טוען שהגדולה של לילארד היא דווקא זה ששאר השחקנים משחקים טוב יותר מאי פעם.

      1. גלעד

        29 מרץ 2016 19:48:39

        כמו שעידו כתב. למה אתה משייך את זה דווקא ללילארד?
        אני חושב שלצוות האימון ולשחקנים עצמם מגיע לפחות רוב הקרדיט.
        כמו שאמרתי למעלה לאסף, אף אחד מהשחקנים האלה לא הגיע משום מקום. רובם בחירות לוטרי שלא הצליחו לממש את עצמם במקומות אחרים והובאו לפורטלנד למלא את החורים. זה בטח לא היה לילארד שהחתים את כולם על חוזים סופר נוחים..

        1. סתם אחד

          29 מרץ 2016 20:34:42

          גלעד, מה שאני משייך ללילארד הוא דבר מאד פשוט:
          היכולת לגרום ולאפשר לשחקנים שלידו לממש את עצמם.

          זה אולי נשמע טריווייאלי, אבל זה ממש לא. ואין ספק שזה קשור לא מעט לצוות האימון ולשחקנים האחרים אבל ממש לא רק.

          עובדה שאת הכישלון של OKC בעונה שעברה תולים לא מעט בווסטברוק למרות המספרים המרשימים שלו. אגב, המספרים של ווסטברוק השנה כמעט זהים (ואפילו בחלקם פחות טובים) למספרים שלו בעונה שעברה!

          גם וויטרס וקאנטר הגיעו לOKC כפוטנציאל (ענק. אנחנו מדברים על בחירות טופ 3) שמחכה להתפוצץ, והפכו לכישרון מבוזבז (יחסית או לא).

          אגב, זו גם אחת הטענות המרכזיות נגד לברון. שהוא גורם לשחקנים האחרים לשחק פחות טוב ממה שהם מסוגלים.

          כי זה בדיוק התפקיד של אלפה דוג.

          1. עידו גילרי

            29 מרץ 2016 21:18:39

            תה משייך ללילארד תכונה מאד משמעותית ללא כל ביסוס.
            באותה מידה יכולת להגיד שהעובדה שהוא מזל סרטן מאפשרת לשחקנים לממש את עצמם.

          2. סתם אחד

            29 מרץ 2016 23:52:05

            הדיון הזה הופך כבר למצחיק.

            ללא כל ביסוס??

            עד העונה הטענה הכי גדולה כלפי לילארד או ליתר דיוק התהיה הכי גדולה לגביו היתה האם הוא באמת מסוגל להיות מנהיג אמיתי שאפשר לבנות סביבו קבוצה.
            אז העונה הוא לקח קבוצה שנבנתה *סביבו* והוביל אותה למקומות שאף אחד לא ציפה. אז עכשיו לומר שזה בכלל לא הוא?? נו באמת…

          3. עידו גילרי

            30 מרץ 2016 00:14:09

            אני לרגע אחד אמרתי שזה בכלל לא בזכותו? ברור שיש לו חלק נכבד בהצלחה היחסית של הקבוצה. אתה זה שטענת שהוא תורם יותר לקבוצה שלו מווסטברוק ודוראנט. לזה הייתי מצפה לאיזה ביסוס מעבר ל"יש לו יכולת לא מוגדרת לקחת קבוצת שחקנים ולגרום להם לממש את הפוטנציאל". זה לא שהם הולכים לנצח 50 משחקים. הם הולכים להיות מאוזנים + והם בעיקר מנצחים את הקבוצות החלשות ומפסידים לגדולות. אז להגיד שלילארד סוחב אותם לעונה גדולה תהיה הגזמה פרועה. מעבר לכך ראיתי לא מעט משחקים שלהם העונה וקשה לי להגיד שהוא הופך את אלו לידו לטובים יותר. היו לא מעט משחקים שהקבוצה ניצחה למרות לילארד ולא בזכותו.
            רק לסיום אני אגיד שאני בהחלט חושב שהוא שחקן מצוין וגם שאפשר לבנות סביבו קבוצה אבל לייחס לו יכולות מיסטיות ולקשור לו כתרים זה עוד קצת מוקדם. כל הכבוד לפורטלנד על העונה המצויינת שהם נתנו אבל אני חושב שהם יגלו שהדרך שלהם להפוך לקונטדרית עדיין ארוכה מאד.

  9. רועי ויינברג

    29 מרץ 2016 20:10:16

    יומן מעולה על אחת ההפתעות הגדולות של העונה. בסקר שעשינו בתחילת העונה בקשר למיקום סופי של כל קבוצה, הם סיימו במקום ה-13, אחרי מינסוטה. זה רק מראה על האיכות העצומה של לילארד וסטוטס שהצליחו לשפר משמעותית את הצוות המסייע שלהם.

  10. עגל

    29 מרץ 2016 23:15:13

    זה יומן מצוין שכתוב בצורה מאוד קולחת. אני מבין מה שסתם אחד רוצה לומר, ישנה פה הצלחה יוצאת מהכלל של קבוצה שכולנו ניבאנו לה מקום 10-13 במערב ופתאום היא בפלייאוף. החשוד המיידי זה ליליארד גם אם זה לא מבוסס במספרים. הוא המנהיג והוא נותן שקט ובטחון לכל המערכת. המבחן שלו יהיה כאשר שוב יצטרף לקבוצה כוכב בסדר הגודל של אולדרידג'. אז נדע יותר טוב איזה סוג של מנהיג הוא.

  11. IDO

    30 מרץ 2016 01:45:50

    גילרי – החיים זה יותר מטבלה סטטיסטיקה (לפחות החיים של רובנו, עם שלך תעשה מה שאתה רוצה) . ששחקן כמו דיימו עולה למגרש או יושה על הספסל בטרנינג אז שחקנים כמו אמינו והסרטן ייתנו 125% יותר מאשר אם תשים אותם בניו אולינס יחד עם הגבה.
    למה? כי לילארד עובד הכי קשה בין האימונים ומאמין גם שיש -20 הפרש 6 דקות לסיום שאפשר לנצח את המשחק.

    סתם אחד – אתה הולך לעשות יומן אליפות? כי שאני עשיתי אחד כזה שנה שעברה התחרבנו בסיבוב הראשון

    1. שגיא נאור

      30 מרץ 2016 01:58:30

      עידו מה הכיוון לשנה הבאה? צריך להשקיע בגדול או לחכות בסבלנות, אולי לדוראנט?
      אל הורפורד חופשי בקיץ, לא היית נותן לו איזה 100 מיליון ל5 שנים? נשמע הרבה אבל לא בשוק החדש. בסהכ בן 30.

      1. סתם אחד

        30 מרץ 2016 02:06:51

        הייתי משקיע בקיץ הזה בגדול כדי לא לאבד את המומנטום שנוצר.
        השאלה היא איך עושים את זה בצורה שרק תמשיך את הצמיחה.

  12. שגיא נאור

    30 מרץ 2016 01:48:37

    זה קצת חוכמה בדיעבד אבל אם מסתכלים על הסגל של הקבוצה ביחס לעונה הקודמת אז חוץ מלילארד יש את מקולום פחות או יותר במקום מתיוז כי מקולום לא קיבל כמעט קרדיט עד הפלייאוף. בסהכ מחליף די הולם, מתיוז קלעי ושומר קצת יותר טוב אבל מקולום מגוון יותר. באטום מול אמינו זה חסרון די משמעותי בהתקפה אבל לא בהגנה. פלאמלי ממלא יפה את המרום של רובין לופז כרים פרוטקשן וסלי זבל.
    על החסרון הגדול של למרכוס מפצה בעצם הספסל שלא היה קיים בשנים הקודמות והשנה עם דיוויס, לאונרד, הנדרסון ובעיקר אלן קראב הקבוצה לא מאבדת נקודות מול ספסלים יריבים. בגלל שלמרכוס היה כל כך משמעותי הקבוצה עדיין מאבדת עשרה משחקים בערך יחסית לעונה שעברה.
    גם העובדה שכמעט ולא היו להם פציעות, במיוחד בהשוואה לקבוצות בדרג שלה (פיניקס, דאלאס, יוטה, דנבר) תרמה לכך רבות. כל העשיריה הראשונה שלה הפסידה ביחד בערך 40 משחקים. בלדסו, גאלינרי וגובר לבד הפסידו כמות כזאת כל אחד.

  13. IDO

    30 מרץ 2016 02:24:16

    וואלה לא יודע. אני פותח אינטרנט בנובמבר ומה שההנהלה מביאה אבלן וסהלן (העיקר שדיימו בפנים). כל משחקי הכסאות והטריידים לא מעסיקים אותי .

  14. אשך טמיר המקורי

    30 מרץ 2016 10:40:03

    יומן משובח של הקבוצה המפתיעה ביותר, כתוב בידי אחד הכותבים הטובים ביותר שלנו!

    אם הייתי בונה קבוצה מאפס אז לילארד היה הבחירה השנייה שלי לתפקיד הרכז אחרי קארי.

  15. דרור

    30 מרץ 2016 22:31:05

    יומן מעולה כתיבה מעולה. לגבי לילארד מסכים איתך לגמרי, סתם אחד, הגדולה של לילארד השנה היא שהכדור זז ועדיין הם מנצחים והוא נותן את הנקודות שלו. וינר ומנהיג.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט