האם השיפוט ב-NBA מכור/ אוהד ס"א

מאמר תגובה לטענות של מאיר אריאל על שיפוט מוטה במשחקים של ג"ס

עמיתי לאתר ואוהד ס"א מכובד בפני עצמו "מאיר אריאל", טוען שהשיפוט במשחק הליגה של גולדן סטייט מול פניקס היה מכור.
אין בכוונתי להיכנס לרזולוציה של שריקה לפה או לשם, אלא להרחיב ולשאול את השאלה היותר כללית, בהיותר קשה. לשים את הדברים על השולחן:
האם השיפוט ב- NBA מכור? האם זאת לא רק שאלה של הגינות או הטייה אלא חלק מתוך מערכת שלמה שפועלת מתוך אינטרסים כלכליים ואחרים ואויל אפילו מושחתת ברמה הפלילית?

אז ברשותכם, אני רוצה להעלות את כל התשובות על הכתב, ואתן לכם לבחור מה נראית לכם התשובה הנכונה:

1. לא רק שהשיפוט ב- NBA אינו מכור, הוא הוגן ומצויין –

שופטי הכדורסל הם אנשי מקצוע מעולים, בעלי כושר מצויין, הבנה עמוקה של המשחק. הם מודרכים, משתלמים, לומדים ומוסמכים בתהליך קשה ותובעני. נבחנים ונבדקים שוה ושוב על מנת לוודא את כשירותם. בנוסף, הם נעזרים כיום במיטב טכנולוגיות המדייה הקיימות בשוק על מנת להכריע בסוגיות שעלולות להכריע משחקים.
כן, נכון, שיפוט תלוי בבני אדם ולמרות שלרוב הוא טוב ואף מצויין, לעיתים נופלות שגיאות (בדרך כלל לכיוון אחד, אין מה לעשות).
אבל יותר חשוב שמי שטוען אחרת הוא לא אובייקטיבי. הוא אוהד, הוא HATER. לא רק שהאמת ממנו והלאה, היא פשוט לא יכולה להיות קיימת אצלו.

תמיד השיפוט ילך עם ה"טובים" (או לאלו שיש להם יותר כסף או שוק טלוויזיה גדול יותר)

זה קורה כל שבוע בכל ספורט. במשחקים של ברצלונה, של ריאל, של צ'לסי.
זה קורה גם בענפים דמויי ספורט כמו הכדורגל הישראלי: במשחקים של מכבי תל אביב ואפילו הפועל באר שבע.
האמת שזה קורה כל יום בבית המשפט השלום או המחוזי או העליון. אני מזמין אותך לראות איך עורכי דין של חברות הביטוח מכתיב פרוטוקולים לשופטת. בכל משפט של חברות גדולות במשק הם יצאו כשידם על העליונה. בכל מאבק של האיש הקטן מול המדינה/ הפרקליטות/ המשטרה – אתה יודע לאיזה צד ילכו השופטים. לא מאמין לי אפשר לשאול את עמוס ברנס, סלימאן אל עביד, שלום עובדיה או אפילו את מאיה פורמן מהמכון הפתולוגי (לגבי זדורוב, אני לא סגור כי אמנם המשטרה החליטה שהוא הרוצח, אבל גם שעון עומד צודק פעמיים ביום).
יש עיקרון כלכלי מאד בסיסי שמבוסס על חוק טבע של מפל לחצים. במקרה שלנו, שוויון הלחצים הכלכלי גורם למפל של כסף שזורם מהצד החלש לצד החזק. כך בנוייה המערכת הכלכלית של ימינו. תומכי הקפיטליזם רואים בזה מצב טבעי, חיוני והכרחי לפריחתה של הכלכלה. אחרים רואים בזה אסון חברתי שהרג עשרות מליונים ושיתפוצץ יום אחד בפנינו (זה בסדר גם הניסוי שנקרא קומוניזם הרג קרוב ל- 100 מליון בני אדם במאה האחרונה). אפשר לאהוב את זה או אפשר לשנוא את זה. אבל זה קיים ואי אפשר להתכחש לזה.
שתבינו, אין כאן כסף מעורב. אין שחיתות מובנית. יש רק רוח מפקד, יש פחד ויש תופעת עדר.
ב- NBA מדובר בליגה משל עצמה בתחום הזה. אם אנשים קנו כרטיסים לראות כוכבים. הם צריכים לראות כוכבים! מנצחים!!!
יש מערכת כלכלית בשווי מליארדי דולרים שלא תסכן את עצמה בקריסה כלכלית בגלל איזו אידיאה מצוקמקת של "צדק".
היה פעם אחת איזה שופט אומלל שרק נגד מייקל, וזה נגמר ככה.

מאז התפתחה תופעה של "תוכנית להגנת עדים" של כוכבי ה- NBA –
הם זוכים לכל השריקות התקפיות או הגנתיות. אין כמעט שריקות על צעדים (מותר עד 15). יש חוקים לשחקנים כמו כספי ויש חוקים לשחקני אולסטאר או HOF עתידיים.

אף אחד לא ישרוק נגד גריפין אם הוא יטפס על מישהו כדי להשיג האלי-הופ, או יימנע מלשרוק על פלופינג של לברון:

יש כאן שרשרת מזון ברורה בין:

• מביא יותר רייטינג פחות רייטימנג
• כוכב לא כוכב
• מאזן טוב יותר/ פחות טוב
• ביתי לא ביתי

ומכאן אנו מגיעים לתשובה השלישית

3. "מה אתם רוצים מהשיפוט ב- NBA, יש לכם גם טענות לשופט בתחרות היאבקות נשים בבוץ?

מדובר בהרחבה של התשובה השנייה. כבר הבנתם שה- NBA הוא עסק כלכלי שבו הצופים משלמים עבור מה שהם רוצים לראות. מדובר במוצר בידורי באיכות הגבוהה ביותר.
לכן, ה- NBA אינו ספורט מקצועני (הוא כן, אבל לא מבחינה שיווקית), אלא מופע.
ואם זה מופע, הוא צריך להיות מבדר, מותח, מפחיד, מעניק סיפוקים מידיים ונותן תמורה מלאה לכספו של הצרכן.
למי שאסוציאטיבית ישר נזכר במה שנקרא במקומותינו WWE (על גלגוליו השונים), הדברים לא באמת שונים זה מזה, למרות שמדובר במוצר הרבה יותר איכותי.
משחק הכדורסל לא מתוסרט ומבויים, לא נקבע לו מנצח מראש (בדרך כלל), אבל בסופו של דבר מדובר ב- SHOW ולא במשחק תחרותי כמו נאמר הליגה האירופאית, האולימפיאדה או אליפות העולם לנבחרות.
אחרת, איך ניתן להסביר את חוקי המשחק שאין להם שום קשר או הגיון למשחק עצמו:

• חוקים רשמיים שקבעה הליגה כמו פסקי זמן טלוויזיה שמנוגדים למהלך המשחק או החובה של המאמנים להתראיין בסוף הרבעון, בזמן שהם צריכים להעביר הנחיות לקבוצה.
• חוקי משחק המיושמים באופן סלקטיבי ביותר כמו חוק ההמשכיות לאחר עבירה (5 שניות ו- 20 מטרים תופס?), שריקות על צעדים (היום לא שורקים על פחות מ- 5 צעדים, לכוכבים יש הנחת סלב), משיכות כדור, דאבלים ועוד ועוד ועוד.
  אני חייב לציין בגילוי נאות שהקבוצה שלי מצטיינת בצעדות (טוני פארקר בכל צעד שני) ואין לי מקום בבית מרוב המדליות.
• נורמות לא רשמיות שלא עושים עבירה במהלך האחרון (יוני 2013, הנה אני מתעורר שוב מהסיוט).

לי אישית כל התופעות הללו עושות לי חררה.
העיקרון הקדוש של הפייר פייט מופר כאן באופן גס ובלתי נסלח. מדובר בלא פחות מהזנייה של המשחק.

הליגה רצתה את ההארלם גלוב טרוטרס, היא רצתה את הריחופים של דוקטור ג'יי גם מאלו שלא יודעים לעוף והיא הבינה שהרייטינג של ההיילייטס יהיה יותר חשוב ממי שייקח כאן אליפות.
זה אשכרה תהליך "פורנוזיציה" של המשחק. עזבו אותי בחיאת אמאאשלכם מהמשחק המקדים, מרומנטיקה או אהבה תביאו לי ת'גמירה כאן ועכשיו.
אולי אני מפספס כאן משהו אבל ל- Facials יש קונוטציה מינית ברורה ובוטה שבאה לבטא הן את הצד המיני והן את הצד האלים.

דווקא זאת הסיבה שיש קבוצה אחת שאני מאד מחובר אליה שבמשך קרוב ל- 20 שנה בנתה מודל הפוך, אנטיתזה, לזרם השולט בליגה.
ב- 98 כשהגיע הבחור השתקן עם פני העגל שהעדיף כמעט תמיד את הקרש סל ולא את הדאנק היה SAY מאד ברור. כדורסל אמיתי ונכון הוא הכדורסל של ביל ראסל ולא של וולט צ'מברלין.
טבעות עדיפות על הטבעות.
וכך הקבוצה שלי נבנתה בצלמו ובדמותו של טימי: עם משחק ההגנה חסר הפשרות (מי שיגיד מלוכלך), עם המשחק הקבוצתי המופלא בוורסיה היותר מאוחרת שלנו מ 2013-14 ועם היורש הברור והבלתי מעורער קאווי לינרד שימשיך להחזיק את לפיד הצניעות, הענווה והפרצוף הנוגה.

4. אל תצחיקו אותי עם שיפוט הוגן או מוטה, הוא מכור !!

סטרן בתכנית 'משחק מכור'

האפשרות הזאת היא כה מרחיקת לכת, כה קשה לעיכול וכל כך כואבת לאוהד של המשחק הנפלא הזה, שקשה לי אפילו לכתוב עליה.
אני יודע שאתם ישר מחדדים את החיצים המורעלים שלכם. כן כן, מר קונספירציה שוב יצא מהמחבוא. לא רק שכל הליגה מכורה, אלא זה הכל בשליטה ובתכנון של היהודים או הבונים החופשיים או כת השטן. זהות האליפות נקבעת מראש במרתפים חשוכים של זקני ציון בתחילת חודש אוקטובר. הדבר דורש את אישורה של הסתדרות החייזרים העולמית באפריל שמיוצגת בבית הלבן (למרות שלא סגור אם הוא יותר חייזרי או יותר מוסלמי). בפעם האחרונה שהנשיא סרב לאשר את זהותה אלופה הוא נרצח (קנדי) או לא הצליח לקרוא את ההנחיות (בוש הבן) ואז נגרם 9/11.

גברים בשחור מעבירים את ההחלטה לראש איגוד השופטים וקוסמים עם שרביטים עפים על מטאטא כדי להעביר את התסריטים הכתובים מראש לכל משחק וסדרה אל צוות השופטים.

אז אחרי שצחקנו, בוא נראה אלו הוכחות אמיתיות או בהסתברות גבוהה לגבי מכירה של משחקי NBA.

אז ההוכחות מאד ספורות, אבל בכל זאת מה שנאחנו כן יודעים הוא מעט מאד:

• טים דונהי נשפט והודה בהטיית משחקים לאחר שהסתבך בבעיית הימורים ובקשרים למאפיה.

הוא הורשע ונשלח לכלא. לדבריו 2 סדרות פליאוף הוטו:

• המשחק השישי בין הלייקרס לקינגס בגמר המערב של 2002 לעשות ככל יכולתם כדי להאריך את הסדרה. השניים הם ככל הנראה דיק בווטה וטום דילייני הוותיקים, שתוארו על ידי דונהי כ"אנשים נאמנים לחברה, שיעשו הכל למען האינטרסים של ה-NBA".

אותו משחק נחשב לאחד מאלה בהם היה השיפוט החד צדדי ביותר בהיסטוריה של הליגה. הקינגס הגיעו לסטייפלס ביתרון 2:3 בסדרה, והלכו לקו 25 פעמים בלבד, לעומת 40 זריקות של הלייקרס, כולל פער של 9:27 ברבע הרביעי, אז הגיעו כמה שריקות נגד סקוט פולארד, כריס וובר ו-ולאדה דיבאץ', שהיו, לטענתו של דונהי "מומצאות". במהלך האחרון נשרקה עבירה כנגד מייק ביבי, למרות שנדחף בניסיון לקבל את הכדור האחרון. זה נגמר ב-102:106 ל-LA, שניצחו את המשחק השביעי בהארכה, וזכו בסיום אותה עונה באליפות.
עד עכשיו הקטע הזה מעורר בי צמרמורת. אני לא צריך את דונהי כדי לומר לי מה בדיוק אני רואה. אני רואה את נקודת השפל הכי גדולה של הליגה הזאת (הרבה יותר גרועה מבחינתי מאשר רון ארטסט בדטרוייט).
רפלקס ההקאה שלי (ושל אחרים) לגבי מה שהלך שם הוא כל כך גדול שברור ומובן לי לחלוטין מדוע אנשים רואים מכירת משחקים בכל מקום:

לטובת הקאבס, לטובת גולדן סטייט (ויש שיישבעו שגם הספרס קיבלו אליפות בגלל הסדרה מול הסאנס המסכנים ב-2007).

• הסדרה השנייה שהוכתמה היא זו של הסיבוב הראשון בין יוסטון לדאלאס. דונהי טוען כי במצב 2:0 לרוקטס התלונן הבעלים של המאבריקס מארק קיובן על החסימות הנעות של יאו מינג, מה שהוביל את הליגה להורות לשופטים לשנות את הדרך בה הם בוחנים את החסימות של יאו. מאמן יוסטון דאז ג'ף ואן גנדי סיפר בזמנו כי אחד השופטים גילה לו זאת, מה שגרם לליגה להנחית עליו קנס של 100 אלף דולרים, הקנס הגבוה ביותר שאי פעם הוטל על מאמן. שטרן אף לאיים עליו כי אם ברצונו להמשיך ולאמן בליגה, עליו לגלות לו את שם השופט.
• טענות אחרות של דונהי מגלות קשרים בין שופטים וקבוצות, בעלים ומאמנים, כולל אימונים במתקני מועדונים, מתנות ומשחקי טניס עם מאמנים. כל אלה, מיותר לציין, נוגדים לחוקי הליגה.
  • הפרישה הראשונה של מייקל ג'ורדן נבעה מהסכם סודי בינו לבין סטרן בשל הימורים על ספורט. ניתן לקרוא על התיאוריה הנ"ל שנשמעת לי סבירה בהחלט. יש כמה חורים בסיפור שלא מסתדרים אחרת, ובעיקר: איך אדם תחרותי כמו מייקל מוותר על ניסיון נוסף לאליפות רביעית רצופה.

ייאמר לזכותם של שחקני ה- NBA, כי בכל ההיסטוריה של הליגה, רק שחקן אחד הושעה (ושלא בצדק) עקב קשריו עם מהמר: מיודעינו רוג'ר בראון המסכן.

עוד משהו שנוגע להימורים על ספורט ומעורבות ושופטים הוא יחס הליינים.

זה לא הגיוני שהשיפוט במשחק של גולדן סטייט יהיה לטובתה בגלל הימורים. הרבה יותר סביר שזה יהיה הפוך. מי שהימר בסוכנויות על ניצחון של פניקס היה יכול לקבל הרבה מאד כסף.

אחד הסיפורים שמעולם לא הוכחו היה הסיפור הכל כך ברור הזה מתחום האגרוף:

כשבאסטר דאגלס החליט להתמודד מול אלוף העולם הבלתי מעורער מייק טייסון עסקו ההימורים ב- 2 האפשרויות: הסיכוי שבאסטר ישרוד והסיכוי שלו לנצח. הסוכנויות הרשמיות נתנו לו יחס של 42- 1 לניצחון, אבל הם לא לקחו בחשבון את האמרגן של טייסון היה דון קינג. אז ככה נראה קרב מכור.

אז זאת ההחלטה שלכם להאמין במה שאתם רוצים: האם השיפוט הוגן, מוטה, בידורי או מכור.

לסיום הדיון בנושא השיפוט, אי אפשר שלא להיזכר במר ג'ואי קרופורד שבפעם הראשונה שראה את דאנקן צוחק החליט לעשות סוף לתופעה וללמד אותו לקח.
המקרה הזה נכנס לפנתיאון החלטות השיפוט הביזאריות אי פעם. החלטה שפשוט לא ניתן למקמה בשום קטיגוריה.