עובדות וסיפורי נ.ב.א (4) / רון טחן

מזל טוב לפינת הסיפורים והעובדות שלנו שמציינת חודש ראשון של פעילות. בואו נתחיל:

1.קווין גארנט האגדי, הוא השחקן שהרוויח הכי הרבה כסף כשחקן כדורסל (הכוונה היא למשכורת הרשמית מהקבוצות בהן שיחק, מבלי לקחת בחשבון הסכמי חסויות והכנסות צדדיות).
לא פחות מ-335 מיליון דולר הרוויח עד היום גארנט בתור שחקן, כשלא הרחק ממנו נמצא קובי בראיינט עם 328 מיליון, ואילו השלישי שאקיל א'וניל הרוויח "רק" 292 מיליון.

 
2. מחזור הדראפט של 1984 נחשב בעיני רבים לגדול מכולם, בזכות העובדה שנבחרו בו אגדות הכדורסל האקים אולווג'ואן, מייקל ג'ורדן, צ'ארלס בארקלי וג'ון סטוקטון.
עם זאת, פרט טריוויה מעניין הוא שבסיבוב ה-10 של הדראפט, שיקגו בולס בחרה באדם די מהיר, שבכלל לא שיחק כדורסל, קארל לואיס שמו.


פרט מעניין נוסף הוא שלואיס (1.88) נבחר באותה שנה גם בדראפט של ליגת הפוטבול, וזכה בלא פחות מ-4 מדליות זהב אולימפיות (מתוך 10 מדליות סה"כ בקריירה) במשחקי לוס אנג'לס (ריצות ה-100 מ', 200 מ', 100 מ' שליחים, וקפיצה לרוחק).

3. רוברט הורי, הידוע בכינויו "ביג שוט רוב", זכה בלא פחות מ-7 אליפויות בקריירה (2 עם יוסטון, 3 עם הלייקרס -2 עם הספרס). אך לא זו הסיבה שהוא מצוין כאן.

הורי, שנהג להתעלות ברגעים הגדולים, צלף 56 שלשות במהלך סדרות הגמר של הליגה – שיא NBA.
4. למקרה שתהיתם: ג'רי ווסט, השוטינג גארד האגדי של הלייקרס, הוא האיש שבדמותו עוצב הלוגו של הליגה.
באוקטובר 2015 ווסט עצמו סיפר בריאיון כי היה שמח לראות את דמותו של ג'ורדן כלוגו החדש של הליגה.
 5. לכל מי שחושב שה-NBA היא ליגה מסודרת והגיונית לפחות, יחסית לכל מה שקורה באירופה – הנה סיפור שילמד אתכם אחרת (תודה לעידו גילרי על הסיפור)
אז מה מיוחד במשחק בין הנטס לסיקסרס מ-1978? אלו ששיחקו ונהנו כבר יודעים.
אז למי שלא אפשר כבר לגלות שהיו במשחק שני שחקני היכל תהילה לעתיד – ד"ר ג'יי וברנרד קינג.

כמו כן שיחקו שם 4 מאמנים לעתיד -דאג קולינס, פיל ג'קסון, מו צ'יקס ואדי ג'ורדן.
אבל אלה לא הסיבות שהביאנו עד הלום. גם לא העובדה ששיחקו במשחק שני אבות לשחקנים עתידיים.- ג'ו "ג'ליבין" ברייאנט (אבא של קובי) והנרי ביבי (אבא של מייק).


המשחק שהתקיים ב-8 לנובמבר, הסתיים בניצחון הסיקרס 133-137בהארכה כפולה.
אבל גם זו לא סיבה מספקת להתייחסות כמעט 40 שנה מאוחר יותר.
אוקיי מוכנים? אז ככה:באמצע הרבע השלישי, השופטים שרקו לפאול טכני שלישי על ברנרד קינג, הכוכב של הנטס וכן לחובת מאמן הקבוצה. זה הוביל לערעור על תוצאת המשחק מאותה נקודה, שהתקבל מספר ימים לאחר מכן והוביל בפעם היחידה בתולדות ה-NBA לחידוש של המשחק מאותה הנקודה מספר חודשים מאוחר יותר ב-23 למרץ.
מבחינת התוצאה הסופית, זה לא שינה יותר מדי שכן הסיקסרס שוב ניצחו, הפעם 117-123.אלא שמבחינה אחרת, נעשתה במשחק היסטוריה נוספת.
ב-7 לפברואר של אותה עונה, אותן שתי הקבוצות ערכו ביניהן טרייד בו הסיקסרס העבירו את אריק מוני ואל סקינר לנטס תמורת הארווי קאצ'ינס, ראלף סימפסון וקצת מזומנים.

כך קרה האירוע הביזארי בו שלושה מהשחקנים – קאצ'ינס, סימפסון ומוני שיחקו עבור שתי הקבוצות באותו משחק, ואילו אריק מוני הפך לשחקן היחידי בתולדות הספורט המקצועני, הרושם נקודות זכות עבור שתי הקבוצות המשתתפות באותו משחק (לא כולל סלים/שערים עצמיים).
אריק מוני
 
איך אומרים – רק ב-NBA.

 

 

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. פיקנטי, תודה

    מייקל ג'ורדן וקארל לואיס באותה חמישיה… מפחיד

  2. מעולה. אחלה פינה!
    הקטע עם קרל לואיס אדיר.
    מעניין לעשות רשימה של כמה שחקנים נבחרו בדראפט של כמה ענפי ספורט שונים

    1. במיוחד בשבילך – לואיס נבחר גם בדראפט ה-NFL על ידי הקאבוייס. מצד שני הבחירות הסיבובים המאוחרים האלה היא כמעט חסרת משמעות.

    2. הוא לא האתלט הגדול הראשון שנבחר בדראפט של הנבא, האלוף בקרב 10 מאולימפיאדת מונטריאול 1976 (שיאן העולם דאז) נבחר בבחירה ה-139 של דראפט 1977 על ידי הקינגס.

      היום קוראים לה קייטלין ג'נר.

    1. איזה שחקן חלש?!?! על מה אתה מדבר?!?!
      הורי היה סטרץ' 4 עוד לפני שחשבו על המושג הזה, הוא יכל להגן על כל עמדה במגרש, היה מוסר יעיל מאוד וחכם בצורה בלתי רגילה. והכי חשוב, היה מגיע למשחקים שהכסף נמצא על השולחן (ביצים בגודל של אוקינוס)!!!

      תיכף תגיד לי שהיה מלוכלך (מה שעשה לנאש – וזה אולי נכון) אבל הורי עשה (וידע) מה שצריך לנצח (המשחק הזכור מול הפיסטונס בגמר), וכל מאמן היה רוצה אותו בקבוצתו מאשר יהיה נגדו.

      פשוט תחזור בך כי אתה יודע שרשמת שטות גמורה.

        1. אני לא יודע מה היה רשום בדף הסקאוטים שלו לפני הדראפט אבל לדעתי היתה לו אחלה קריירה. אז נכון שהוא לא היה כוכב או שחקן על, אבל הוא היה כל שנה בפלייאוף ובכל קבוצה ששיחק בה היה משמעותי עם רשימת תארים קבוצתיים ואני בטוח שאם תשאל את חברי קבוצתו הם יגידו רק דברים טובים.
          הוא היה הסייד-קיק המושלם ואחד שתמיד יעשה את המהלך הנכון (ומנצח).

          1. תראה, אני אוהד יוסטון מאז 1985. שנים דשדשנו וחיכינו שתהיה בניה רצינית סביב החלום וזה לא קרה. כשהורי הגיע חשבנו שהוא סקוטי פיפן הבא. הוא לא היה קרוב אפילו.

          2. אתה משווה אותו לאחד ה-SF הגדולים שהיו, משני צידי המגרש, אז בהשוואה כזו הוא יצא מפסיד.
            מדובר בשחקן סולידי לגמרי, שלדעתי אף היה מעל הממוצע, עם קריירה שכל שחקן היה חותם עליה ברגע שנכנס לליגה.
            בכל אליפות הוא היה חלק משמעותי, אולי לא הכוכב, אבל האיש שתמיד שם לעשות את מה שצריך ואת המהלך המנצח.

        1. התארים שלו הם נטו קבוצתיים. אם ככה גם הסנטרים של הבולס נכנסים לקטגוריה הזו, הרי כל אחד עם 3 אליפויות (בכל שושלת).
          הקטע הוא שהוא לא שחקן חלש מאוד. הוא אמנם לא הכוכב או האיש המרכזי, אבל הוא תמיד היה שם כדי לתת את המהלך ו/או הקליעה המנצחת.
          גם סטיב קאר, תמיד ידע לקלוע את הקליעה החשובה ויש לו 5 אליפויות, אז גם הוא יחסית ליכולת שחקן חלש.
          ומה לגבי דרק פישר "שלקח" (לפי מה שאתה אומר) 5 אליפויות על הגב של שאק וקובי.
          או הוראס גרנט שלקח 4 אליפויות בגלל ג'ורדן ופיפן ושאק וקובי.

    2. הוא לא חלש
      היה בו משהו מעצבן אני חושה שעצלן זו המילה המתאימה
      7 אליפויות ותמיד היה תוקע את הבומבה ברגע הנכון
      הוא הביא לספרס אליפות ב 2005 עם שלשה גדולה על וואלס שאיחר
      לא מימש 30% מהפוטנציאל שלו

      1. מה זה לא מימש?!?! כל קבוצה ששיחק בה הגיע לפלייאוף. הוא ידע לתת את המהלך המנצח או הקליעה החשובה. יכל לשמור על 5 עמדות. היה חכם וקבוצתי. היה משמעותי בכל קבוצה בה שיחק.
        אז נכון שהוא לא היה הכוכב, ואולי גם לא יהיה בהיכל התתהילה, אבל הוא עשה הרבה דברים בלי לשים 30 נק' כל ערב.
        הוא היה שחקן משלים ברמה הכי גבוה ואולי (אף אגזים) הטוב בשחקנים המשלימים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט