לכבוד תחילתו של סוף שבוע האולסטאר, תרגמנו את מאמרו של אחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, 18 פעם (כולל השנה) אול-סטאר ו-4 פעמים MVP של המשחק (שיאן כל הזמנים יחד עם בוב פטיט), קובי בראיינט. במאמר הבלאק ממבה מדבר על יחסו למשחק הידידותי על הנייר. זה יהיה משחק האול-סטאר האחרון בקריירה של קובי.
קישור למאמר המקורי
לחצו כאן כדי להגיע לסיקור המלא של האול-סטאר
*
המנטליות שלי תמיד התבססה על העקרון של להיות הצייד או הניצוד. אני לא מסתיר את האגרסיביות שלי מאחורי מסיבות האול-סטאר, האירועים השיווקים, והרעיון שמשחק אחד בסוף שבוע הוא הפסקה מוצדקת ביותר.
המעריצים הצביעו עבורי כדי שאתחרה בשחקנים הטובים ביותר בעולם. התחרות הזאת היא מה שאני אוהב.
אם היריב שלי מוכן או לא, נח או לא, או מרגיש כאילו הוא יוצא ידי חובה, אין לזה שום דבר שקשור אליי. כשאני משחק אני משווה את עצמי אליו, ואם אתה יותר מדי עסוק בלהראות קול בשביל המעריצים או הסלבס בצד המגרש אני אהרוס אותך לעיניהם.
אני רוצה MVP. אין שום בושה בזה. למה צריכה להיות? אני רוצה שהעולם יראה אותי מביס את השחקנים שמיליוני אוהדים מדברים עליהם. כיף להתחרות עם ההרגשה הזאת, וזה שאני לא יכול להשתתף השנה (2015-ר.ו) הורג אותי. אני רק צופה.
כאוהד, אני רק יכול לקוות ששחקן אחד מחליט לשחק באותה גישה שבה אני משחק, ומעלה את הרמה משריקת הפתיחה. גישה פסיבית-אגרסיבית בתחרות הזאת אומרת שאתה הולך עם הזרם ולא מוכן להפריע לאווירה הרגועה של המשחק בשביל להשיג את המטרות שלך.
אני חושב שזאת חולשה. התחרותיות נמצאת בטבע האדם. תזרקו את הכדור ונראה מי השחקן הטוב ביותר.
אולי אני טיפה אולד סקול בקטע הזה, והגישה שלי למשחק זהה לזאת של דור טלפון החוגה, ודור הסמארטפונים הזה נהנה מלחלוק משחקים שהם הזדמנות להצהיר על דומיננטיות. אולי הם אוהבים "לקחת תורות" עם היריבים. אולי הם אוהבים גישה פסיבית-אגרסיבית למשחק. אולי אני הבחור עם הבעיה, ואולי זה בסדר שיהיה יותר מאלפא-דוג אחד בליגה. אולי אני החלש, האנוכי. אולי, רק אולי…
בכל מקרה, אני מסרב להשתנות. אני אריה שחייב לאכול. רוצו איתי, או שתרוצו הרחק ממני.
*
משחקי האול-סטאר הגדולים ביותר של בראיינט:
1998-במשחק האול-סטאר הראשון בקריירה, בראיינט קלע 18 נקודות שלא עזרו לו לנצח את המזרח. זה ההפסד הכואב הראשון שלו עם גארי פייטון, קארל מלון ושאקיל אוניל, רביעייה שבעתיד תובס מול הפיסטונס בגמר:
2002-ללא שאק, קובי מפגיז 31 נקודות ומוסיף 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בשביל להביא את הניצחון מעיר הולדתו (פילדלפיה) למערב.
2007-קובי רושם שיא נוסף באחת מעונות הקליעה הטובות בהיסטוריה, עם 31 נקודות, 6 חטיפות, 6 אסיסטים, 5 ריבאונדים ופרס MVP נוסף:
2009-במשחק המשותף הראשון עם שאקיל אוניל מאז האחרון עזב את הלייקרס בפיצוץ הידוע, השניים קלעו 44 נקודות, לקחו 9 ריבאונדים ומסרו 8 אסיסטים. זה נתן לשניים את תואר השחקן המצטיין:
2011-אחרי 2 אליפויות ברציפות, קובי מגיע לאול-סטאר במגרשו הביתי (הסטייפלס סנטר) ומפגיז 37 נקודות עם 14 ריבאונדים, 10 מתוכם בהתקפה (שיא אול-סטאר). זה הביא לו את ה-MVP בפעם הרביעית בקריירה, כשהוא משחק עם אצבע חבושה:
מנחם לס
11 פבר 2016 19:20:33בתוך תוכי תמיד אהבתי והערצתי את קובי. שנאתי אותו רק בגלל ששיחק בלייקרס. הוא שני רק למייקל בטרוף שלו למשחק וברצונו לנצח ולהיות הטוב ביותר.
הוא אגדה שזכינו לראות, ואני? זכיתי לסבול ממנה 20 שנה כמעט.
רעיון נפלא לתרגם את מילותיו לקראת האול סטאר!
גור גולן
11 פבר 2016 21:01:23מנחם מרגש לקרוא את המילים שלך על קובי😁
גל אל-איי
11 פבר 2016 22:16:24גיל 78 זה בהחלט מועד ראוי לצאת מהארון… הסנסציה הבאה של הדוק: בתוך תוכי תמיד אהבתי והערצתי את הלייקרס. אבל בגלל שנסיבות החיים דנו אותי להתגורר בחוף המזרחי הייתי צריך להסוות ולהכחיש זאת בצורת הפוך על הפוך.. הישארו קשובים!
MBK
11 פבר 2016 22:31:44הוא יותר לייקרי בנשמה ממומי
Rondi
12 פבר 2016 10:45:08בתוך תוכי תמיד הערצתי את מג'יק למרות השנאה ללייקרס. את קובי אני לא סובל מהיום הראשון ועד עכשיו. מעריך? ברור! אבל הפרסונה שלו הרבה יותר בלתי נסבלת מיכולות הכדורסל שלו
שיר
11 פבר 2016 19:24:27כל כך שמח שזכיתי לראות אותו משחק..
תענוג של מאמר רועי
דוד
11 פבר 2016 19:31:01יפה מאוד אבל הבחירה בו השנה היא סך הכל ניסיון לדחות את הפיכתו של לברון למלך הסלים של כל הזמנים של האולסטאר על חשבונו.
רועי ויינברג
11 פבר 2016 19:44:54יש מצב, בכל מקרה הוא יקח MVP של המשחק הזה השנה. אפילו אם הוא מסיים עם 0 מ-20 מהשדה.
מתן גילור
11 פבר 2016 20:16:10בוחרים בו כדי לתת כבוד לאחד מגדולי המשחק. אנשים שמעניינת אותם טבלת קולעי האולסטאר ברמה כזו שריצו שקובי ישחק, היו מצביעים לו בלאו הכי, כי סביר להניח שהם מעריצים שלו.
דוד
11 פבר 2016 20:26:25יש גם כאלה שלא אוהבים את קובי אבל את לברון הם שונאים…
סומסום
11 פבר 2016 19:57:26הדאונלייט של בראיינט במשחקי האול-סטאר הוא לחרב את סל הנצחון האדיר של מייקל ג'ורדן, במשחקו האחרון של MJ כאול-סטאר. במצב של שוויון, פייד אוואי מדהים עם 3 שניות לסיום. ג'ורדן יירד גם מהאוסטאר כמו אגדה…
לא! כי קובי היה חייב בשניה וחצי שנשארו לסחוט איזה פאול (פאול! באול-סטאר גיים!), ולהשוות מהקו. ככה דופקים סיפור יפה.
הביצוע של הגדול מכולם כאן (4 דקות 53 שניות):
https://www.youtube.com/watch?v=dajoHUXJ-g0&t=4m53s
שגיא נאור
11 פבר 2016 22:51:469/27? שמעתי נכון? אשכרה מייקל כמו קובי.
סקוטי
11 פבר 2016 20:00:27הוא כנראה באמת שני רק למייקל בגישה למשחק.. ועדין אם כל הערכה לתחרותיות שלו, נראה שהוא לא יודע להרפות וזה פגע בקובצה שלו לא פעם. ג'ורדן ידע מתי לשחרר ולזרום עם החברים לקבוצה, בטח ובטח באולסטאר. זה עוד משהו חשוב שמבדיל בינהם.
פינקי
11 פבר 2016 20:00:36מעולם לא חיבבתי את קובי, אבל התחרותיות שלו זה משהו אגדי.
Either way, I refuse to change what I am. A lion has to eat. Run with me or run from me.
תיאור הקריירה שלו בשורה אחת.
סקוטי
11 פבר 2016 20:03:22כן הפאול שלא היה מאוד 'דיסריספקטפול'. מאז ועד לפני שנתיים בערך ממש לא אהבתי אותו. אולי זה התחיל מהרגע המכונן הזה באולסטאר שגנב לו את ההצגה.
סקוטי
11 פבר 2016 20:03:49הפאול שלו כמובן
דדי
11 פבר 2016 20:23:26http://www.complex.com/sports/2016/02/kobe-bryant-stories?utm_campaign=sportstw&utm_source=twitter&utm_medium=social
עמרי
11 פבר 2016 20:50:31יהיה כיף לראות את קובי השנה למרות שברור שהמשחק יהיה,מרוכז בו
גור גולן
11 פבר 2016 21:05:36רועי תודה רבה!!! כיף לקרוא…
אני ממש אוהב את קובי וגם גישתו למשחק – נכון לפעמים הוא אגואיסט אפילו הרבה פעמים אבל כל נובע מטירוף למשחק! מרצון להוכיח את עצמו. האם אפשר להאשים פרפקציוניסט ?
מעבר לזה… הוא אחד השחקנים שהשקיעו הכי הרבה במשחק. לא חסרים הסיפורים של שחקנים שקרן את קובי זורק לסל שעות לפני האימון.
קובי הוא אחד הסמלים שלי… וזה עצוב לי מאוד שהוא מסיים את הקריירה אבל לפחות נותנים לו את הכבוד המגיע לו בכל אולם בליגה וכמובן במשחק האולסטאר!
גור גולן
11 פבר 2016 21:06:35שראו*
Ghost Rider
11 פבר 2016 21:39:34שונא אותו.
גלעד
11 פבר 2016 23:40:21תרגום מעולה תודה רבה.
Berch
12 פבר 2016 07:30:15אני חושב שהוא לא שני למייקל בגישה אלא שווה לו.
למייקל היה יותר כישרון.
זה הדמיון ביניהם.
עוד סיבה לאהוב את קובי בארץ הקודש הוא שמו הנפוץ במקומותינו…. מי לא מכיר לפחות עוד קובי אחד ??
🙂
שי אבן צור
12 פבר 2016 09:20:53גדול!
תמיד ידענו שזה מי שהוא.
מסכים עם מנחם – תמיד רציתי שיפסיד ויחד עם זאת הערצתי את מה שהוא עושה ואת הדרייב האינסופי שלו
גור גולן
12 פבר 2016 15:07:21הערכה לשחקנים שאנחנו שונאים בגלל שהם טובים זה חשוב.
אני רק שאלה
12 פבר 2016 13:58:26ועדיין צריך להתאמץ למצוא שחקן שקלע בקריירה מעל 20 נקודות למשחק
עם אחוז נמוך כל כך מהשדה כמו של בראיינט.
5% פחות מג'ורדן, אפילו מלברון.
יודעים מה זה 5% במונחים של קריירה?
כמה מאות סלים זה?
תולדה של אופי שגם שלא הולך לו הוא יסיים משחק 3 מ-20 מהשדה והקבצה תפסיד, העיקר שהוא יזרוק עוד אחת.
אני לא קורא לזה דרייב פנימי לנצח, אני קורא לזה אגואיסטיות וחוסר IQ כדורסל.