יומן השוורים (1) – פתיחת העונה – המאכזבים, ה'עומדים', המפתיעים ושאר ירקות / יונתן שגב

ברוכים הבאים (וג'ו ג'ו) ליומן שיקגו הראשון לעונה זו.

כרגע השוורים עומדים על מאזן 9-5 וממוקמים במקום הרביעי במזרח, במרחק חצי משחק מהמובילות – אינדיאנה ומיאמי.

האם זה מה שציפינו? פחות או פחות כן. אפשר היה לשאוף למעט יותר, אך איני יכול להגיד שאני מאוכזב מפתיחת העונה. אני יותר חושש.

ממה אני חושש? מהרשימה הבאה:

המאכזבים:

דריק רוז:

ה-MVP לשעבר פשוט לא מספק את הסחורה. האמת, יש מאמר שלם בראשי שעדיין לא ירד אל הנייר ובו מוסבר בפרוטרוט מדוע ולמה לובש הדריק פיג'מה במקום לשחק כמי ששתה שתי כוסות קפה שחור לפני משחק.

אך זה לא הנושא, אז פשוט אכתוב את המספרים שעל הפיג'מה: 13 נק', 6 אס', 36% מהשדה, 21% מהשלוש – קטסטרופה ללא ספק. מידי פעם, רוז מפציע עם משחק גדול כמו נגד אוקלהומה סיטי (29 נק') או נגד אינדיאנה (23 נק' ב-3 רבעים וחצי), אך נראה שאחרי שהוא נפצע באותו משחק נגד אינדיאנה גם זה ילך ויפחת.

עזבו, אני לא רוצה לדבר על הדבר הזה. זה עושה לי רע. יש דברים שהשתיקה יפה להם (אתם שמים לב שאני ממשיך? אני אל יודע למה. תעצרו את זה כבר!)

 

תגידו לי שזה לא נראה כמו פיג'מה.

 

אז מה עושים בכל זאת?

האמת, אין הרבה מה לעשות. עדיף לתת ל-D-Rose לשחק בהילוך ראשון במשך העונה הסדירה כדי שבפלייאוף יהיה אפשר להגיע לשלבים יותר מתקדמים.

 

פאו גאסול:

הפ"פ הספרדי נראה עייף. למרות ממוצע הדאבל דאבל שלו, גאסול לא הגיע חד העונה. 42% מהשדה ו-0% לשלוש מראים זאת בבירור.

דווקא אחרי (או בגלל) יורובאסקט אדיר, גאסול לא מביא יכולת מספרת לבולס עד עתה. הוא עומד על שפל קריירה גם בזריקות מהצבע וגם באחוזים מהצבע, וגם זריקות המיד ריינג' נכנסות באחוזים לא משביעי רצון.

אז מה עושים?

קודם כל, גאסול צריך להתגלגל קצת יותר פנימה בפיק אנד רול, כי כרגע הוא מתגלגל כמעט בלעדית החוצה. שנית כל, פאו צריך להיות יותר אגרסיבי כשהוא מקבל את הכדור בפוסט, כי מרבית הכדורים שהוא מקבל שם מסתיימים במסירה סתמית החוצה לקלעי (או לרוז).

עוד משהו שיכול לעזור הוא להתחיל לקלוע….

 

טוני סנל:

השחקן קיבל את המפתחות מקואץ' הויברג בגלל פציעתו של מייק דאנליבי ג'וניור להיכנס לסטרטינג ליינאפ.

מה הוא נותן בתמורה? לפני שאני כותב את זה, אני מבקש מכל בעלי לחץ הדם הגבוה לשבת. גם מאלו שלא. חכו עוד רגע…

22%! לא מהשלוש – מהשתיים! 22% משתי נקודות נותן הסמול פורוורד הצעיר. האם זה כל הסיפור?

לא ולא. סנל בכול זאת נותן 40% מהשלוש, הגנה טובה והרבה אנרגיות.

אז מה עושים?

האמת, שאין הרבה מה לעשות. אימונים, לשים לו דף סטטיסטיקה של עצמו מעל המיטה ובתוך חדר ההלבשה ולקוות לטוב.

בנוסף, הוא פרוייקט עתידי שבכל זאת שווה להשקיע בו, בטח אם לוקחים בחשבון שבאטלר לקח אותו תחת חסותו ולכן לא הייתי פוגע ב-22 הדקות שהוא מקבל יותר מידי.

 

ג'ואקים נואה:

אז יש שיאמרו שלא צריכות היו להיות ציפיות כלל וכלל. ציפיות יש רק לכריות, הם אומרים.

אבל 2.7. באמת?

איני מדבר על חסימות, ואפילו לא על אסיסטים. גם לא פאולים, וכמו כן גם לא על איבודי כדור. אלוף המכללות פעמיים לשעבר ק-ו-ל-ע 2.7 נק' למשחק. הוא עושה זאת באחוזים מחפירים של 33% מהשדה ומהקו.

אני שולח אתכם לפה כדי שתוכלו לצפות בזוועה בעצמכם. אך האם המצב באמת כה גרוע כמו שהמספרים מספרים?

לא כל כך. נואה עדיין מצגי הגנה טובה מאוד והרבה אנרגיות. הוא מחלק כמות לא מבוטלת של סלים קלים לבאטלר וחבריו ונראה שהוא נשק טוב מהספסל.

ולמרות זאת, מה עושים?

הייתי משאיר אותו על ה-20 דק', ואפילו מוריד את זה לכיוון ח"י. אי אפשר לדעת מה יהיה עם נואה, אך פתיחת עונה איומה עלולה לעזור בהמשך הדרך וטוב מאוד שהבין את מקומו מהספסל.

 

ההתקפה:

כשפרד הויברג הגיע לדאון טאון שיקגו, או אפילו לפני שכף רגלו דרכה בעיר מרובת הפשע (לשעבר?) שווק המאמן כגאון התקפי שיביא את כדורסל הסמול בול המודרני לשיקגו.

אז סמול בול יש, אך גאונות התקפית? אין.

הבולס ממוקמים במקום ה-28 והמעליב ב-off rating עם נקודה בדיוק לפוזשן.

זה קורה בעיקר בגלל אחוזים רעים מאוד ל-2 (אני מאשים את סנל!) וכמות מוגזמות של זריקות מחצי מרחק ובנוסף מעט מאוד זריקות מהפינה של השלוש (למרות האחוזים השניים בטיבם בליגה) ומהצבע.

אז מדוע זה קורה? נראה שההתקפה – שלעתים נראית משובחת, לא אגרסיבית מספיק והרבה פעמים מגיעה למצב של מסירות רבות מידי.

אז מה עושים?

מתחילים לשחק כדורסל מודרני. יותר תרגילים המשחררים קלעים לפינות, יותר חדירות לצבע המרווח לרווחה ובעיקר – יותר אגרסיביות ולא להתפשר על זריקות.

ההתקפה של השוורים מבוססת על הרבה האנדואפים והרבה מסירות רוחב, וצריך לראות כיצד אפשר לאזן את זה עם יותר תנועות עומק. 

 

המפתיעים לטובה:

דאג מקדרמונט:

למרות שההתקפה לא מספקת את הסחורה כפי שראינו, ה'רוקי' (השנה עם ת'יבודו לא נחשבת) עושה עבודה מעולה עד עתה.

'דאגי' קולע באחוזים מעולים(47% מכל טווח), גם בתוך הקשת ובעיקר מחוצה לה ועושה זאת במגוון תנועות מעולה כשאני יכול לומר שנפלתי שבי בפלוטר היפיפה.

כמובן, שלא הכל מושלם – בעיקר ההגנה והריבאונד – אך יש עם מה לעבוד והבחירה ה-11 של דראפט 2014 לא מאכזבת.

רק שימשיך ככה

 

 

 

 

קירק היינריך:

מי שחשב שהסוס גמור, היינריך מראה לו אחרת.

הגארד הממושקף קולע באחוזי 50-40-90, מחלק 3 אסיסטים על כל איבוד וכמובן תורם רבות בהגנה ובמנהיגות השקטה.

אז המספרים ירדו, אך טוב לדעת שיש עוד על מי לסמוך בגזרת הוותיקים.

 

איטוון מור:

הקומבו גארד – והמועמד הנצחי למכבי תל אביב – מפתיע לטובה. בגדול, מדובר היה בתעודת ביטוח למקרה ש…(טפו טפו וכו') יפצע. או יותר נכון, לזמן שבו …. יפצע.

עד אז, נראה שאין לאיש והשם הקשה להגייה מקום במצבת הגארדים הסבוכה עד מאוד של הקבוצה האדומה.

ולמרות זאת, מור נותן 5 נק' ב-18 דק' שקטות בד"כ, הגנה טובה עד טובה ומוסיף עוד עומק לספסל.

דברים טובים באים באריזות קטנות ומפתיעות.

חלוקת הדקות:

פרט לשלישייה הגדולה, שמשחקים 36 דק', 32 דק' ו-29 דק' בממוצע (אתן לכם לנחש לבד מי זה מי. רמז: ככל שעולה הגיל כך יורדות הדקות), יש לא פחות מ-8 שחקנים המשחקים בין 15.9 (ברוקס) ל-25.9 (מירוטיץ') דקות בממוצע.

זה מראה עוד משהו על הפילוסופיה של הקבוצה השנה: אנחנו לא מתכוננים לדצמבר הם אומרים, אנחנו מתכוננים לאפריל ומאי. חשוב מאוד, ואם מצליחים גם להשיג את המקום השני במזרח שנמצא במרחק נגיעה די, די (די) יינו.

 

ההגנה:

ההגנה של הבולס לא נסה ליחה, לא עבד אליה הקלח, או כל ביטוי שתרצו, ולמרות עזיבתו של מאסטר די – טום ת'יבודו – ההגנה של הקבוצה ממשיכה לחתוך את החרדל ומעבר.

היא מגבילה את היריב לאחוזים האפקטיביים השניים הכי נמוכים בליגה, לא שולחים קבוצות לקו יותר מידי (מקום שלישי), נועלים את הצבע (מקום שני באחוזים נגדם בצבע) וגורמים לכמות גבוהה של זריקות מחצי מרחק.

אם רק לא היה קורה אותו דבר בצד השני…

 

ה'עומדים בציפיות':

 ג'ימי באטלר:

התלבטתי מאוד אם לשימו בקבוצה הקודמת, אך החלטתי שלא. המספרים של באטלר בערך אותו הדבר (אף על פי ירידה בכמות הדקות) ונראה שהוא לא עשה את השיפור הרגיל שלו בקיץ (פרט לזריקה מבחוץ שהתחדדה) וזה בסדר. יש גבול שאליו הבחירה השלושים בדראפט יכול להגיע, ויש סיכוי שבאטלר הגיע אליו.

מה שכן, באטלר מראה יותר מנהיגות השנה, הוא יותר קולני, מוביל את הכדור פעמים רבות וזה דבר טוב מאוד.

רק שיהיה בריא, כן?

 

 

טאג' גיבסון:

אז אמנם ממוצע הנקודות של גיבסון התדרדר משמעותית, אך המכה פחות נוראה אם מסתכלים על זה ל-36 דק'.

הגבוה הנמוך יחסית לעמדה עדיין תורם באופן משמעותי בריבאונד, בהגנה וכמו כן גם בסלי זבל מתחת לסל ובחצי מרחק. האם הוא בדרך לטרייד? יכול להיות, אך כרגע העניינים די על מי מנוחות.

 

ניקולא מירוטיץ':
אז נכון שהוא הוקפץ לחמישייה (כפי שצפיתי), ויכול להיות שהמספרים שהוא מספק לא מכבדים מספיק את המעמד החדש, ויש כאלו האומרים שהוא קצת מאכזב (כמו אדר, עם הפוסט הנפלא שלו), אך לדעתי "ניקו" עושה את העבודה.

הוא קולע כ-13 נק' בממוצע למשחק, מוסיף חצי מהכמות בקרשים והולך כמות נכבדת עד מאוד של 3.8 פעמים לקו העונשין. מה שבולט אצל מירוטיץ' השנה הוא כמות שלשות גבוהה בהרבה, חלקן הגדול מ"וואי דאון טאון (way down town)" וה-34% שלו מרשימים בהרבה ממה שהם נראים – בגלל דרגת קושי גבוהה בזריקות.

הדבר שחורה לי במשחקו של מירוטיץ' לעומת שנה שעברה, הוא הכפלה בכמות האיבודים בממוצע – מ-1.1 ל-2.2. ניקולא, נא לשמור על הכדור!

 

ארון ברוקס:

הרכז המחליף של הקבוצה מהיונייטד סנטר תורם את שלו, כרגיל. ב-15 דקות המספסל, הוא תורם 8 נק' ולמעשה מוביל את החמישייה השנייה והאיכותית "שלנו".

אז נכון, פעמים רבות הרכז האנרגטי מגזים בזריקותיו ודופק מבטים מקפיאי-דם על… כולם למעשה, אך יש משהו במיוחד בשכונתיות החיובית שלו.

כרגע, מה שיכול להקפיץ את ברוקס ואת החמישייה השנייה רמה נוספת (מעל החרדל) הוא קצת יותר פליימקריות מ-2.3 האסיסטים שהרכז מנפק מידי ערב בממוצע.

 

 

 

שאר ירקות:

בובי פורטיס:

הרוקי לא משחק כמעט ב'זמן אמיתי' אלא רק בזמן זבל, ובאופן אישי לא ראיתיו אפילו דקה, לכן אין במקלדתי מילים לתאר את מעשיו.

 

פרד הויברג:

אז קואץ' הויברג כרגע עושה עבודה טובה בפרקים מסוימים ובפרקים אחרים הוא עושה עבודה טובה פחות. הרוקטציה רחבה, ההתקפה לא מספקת את הסחורה, ההגנה נשארה יציבה, יחסי האנוש נראים טוב יותר והוא תמיד – אבל תמיד – רגוע.

ההפסדים המיותרים לקבוצות תחתית – בעיה גדולה מאוד אצל הבולס בשנה שעברה – עדיין לא נעלמו מהמפה לחלוטין, אך נראה שהם הולכים ומתמעטים.

זה עוד מוקדם מידי בשבילי לחוות עליו דעה מוצקה.

 

עוד דברים שצריך לדעת:

*מייק דאנליבי ג'וניור עדיין פצוע, ואין לדעת מתי יחזור ואין צפי של ממש. אני מאמין שנראה אותו באזור כריסמס חזרה בפינה שלו דופק שלשות.

*עבר חודש מאז המשחק הראשון של השוורים העונה. 14 משחקים בחודש וצ'ופצ'יק הזה יוחלפו ב-16 משחקים ב-30 יום הבאים, כשמחצית מהם נגד המערב.

*דריק רוז נשאר בריא במשחק האחרון, מה ששובר את השיא שלו עם משחק רצוף ללא פציעה.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. יונתן מעולה וחד כרגיל.

    נראה לי שכדאי להסתכל על פרוייקט הבולס כהשקעה לשנתיים לפחות, כשאמנם גאסול בדרך החוצה, אבל מקדרמוט, סנל, פורטיס וכמובן הויברג ישתפשפו יותר, והתלות ברוז תקטן. השנה הזאת מרגישה לי יותר כמו שנת חיבור וצבירת קילומטרז' (במעט המשחקים שראיתי שלהם השנה חוסר היציבות היה הדבר הכי יציב אצלם), כשכל התקדמות בפלייאוף תהיה בונוס.

  2. דרק רוז ה MVP הכי אובריטד שהיה בליגה באחריות
    צריך טרייד על יואקים נואה – עוד אוברייטד שהיה בעברו בחמשיית העונה !
    אם זה לא אוברייטד אז מה כן ?

  3. הוא לא היה MVP אוברייטד בכלל, הוא הרוויח את התואר ביושר בזכות עונה מופלאה.

    היום הוא גמור, זה לא חמישית מהשחקן שהיה וזה גם לעולם לא יהיה סביר.
    רוז הMVP היה רכז של תקיפת הסל וצעד ראשון, כשאין לו את האקספלוסיביות הזאת למעשה לא נשאר לו שום נשק רציני בארסנל.

    קלע גדול הוא אף פעם לא יהיה, מנהל גדול על חצי מגרש הוא אף פעם לא היה.

    ולכן המסקנה היא שהפציעות גמרו אותו, אבל זה לא עונה על ההגדרה של מיידוף, מצטער.
    מיידוף זה מישהו שתמיד ידע לשקר אותנו.

  4. פוסט מסכם טוב מאד את המצב וכתוב ישר ולעניין.
    עבורי האכזבה הגדולה הוא פאו גאסול. אירופה היתה רק לפני 3-4 חודשים, ונראה שהוא השאיר כל מה שהיה לו באירופה.
    לדעתי הויברג צריך גם לתת למקדרמוט יותר דקות, ועם כל הכבוד להיינריך, הוא מבוגר מדי וכבד מדי לשחק פוינט גארד נכ=גד הטובים ביותר בליגה.
    נואה? לפני שמאבדים עליו תקווה, צריכים לנסות להחזירו לחמישייה ל-3-4 משחקים ולראות אם ישנו הבדל. ישנם שחקנים שפשוט לא מסוגלים לעלות מהספסל.

  5. אחלה פוסט!
    החדשות הטובות הן שפאו יחזור לעצמו במאני-טיים.
    החדשות הרעות? ששוב זה לא יספיק בשביל לעבור קבוצה עם לברון.

  6. הדבר הכי חשוב שהבולס לשם שינוי משחקים עם רוטציה נורמאלית העונה ויש מאמן שמבין שזה המפתח מבחינתם להגיע בריאים לאפריל-מאי, מעבר לזה עוד לא רואים טביעת עין עמוקה מדי של הויברג.
    מעבר לזה אני גם חושב כמו מנחם ששווה לנסות להחזיר את נואה לחמישייה ואולי זה ישנה משהו, עד שדאנלבי יחזור הייתי מנסה את מקדרמוט בחמישייה על חשבון סנל זה קלעי יציב שקצת חסר לבולס שייפתח לרוז את ההגנה

  7. פוסט טוב, תודה.

    אני שואל את זה פה, למרות שאפשר לשאול את השאלה הזו כמעט בכל פוסט באתר, כי אני רואה כל הזמן הרבה התייחסויות לזה:
    איך נירמול הסטטיסטיקה ל-36 דקות עוזר? מי מבטיח שאם השחקן ישחק 36 דקות הוא ייתן בדיוק את אותה תפוקה שהוא נתן ב-11 דקות (סתם דוגמה)? והאם ידוע למישהו על שחקן, שנתן סטטיסטיקה יפה בנירמול של 36 דקות ובאמת השיג את הסטטיסטיקה הזו כאשר שיחק 36 דקות? (מבטיח שלא כותב יותר את המספר שלושים ושש בפוסט הזה)

    תודה לעונים

    1. הכוונה היא לתת בסיס להשוואה בין שחקנים במשחקים כמות דקות שונה. כמובן שיש לשיטה את החסרונות שמנית, אבל לפעמים היא מוצלחת

  8. יופי של פרוויו

    נראה לי בעייתי קצת לשפוט את רוז. ממה שהבנתי הוא עדין רואה כפול… זה ללא ספק מפריע לו ולאחוזים שלו.
    נחמד שהוא משחק למרות זאת….

  9. הדבר שהכי מטריד העונה, למרות כל התירוצים זה מדד ה- PER
    של דרק רוז: 10.47!
    מספר 59 מבין כל הפוינט גארדים בליגה. לא השחקנים, הפוינט גארדים!

  10. איזה יומן מעולה!
    סיכמת מצוין גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה הפרסונלית, התקפה והגנה, מאמן.
    באמת יומן נהדר.
    אין ספק שהרחבת הרוטציה וצמצום הדקות זאת בשורה חיובית ומעודדת. יכול להיות שהיא עלתה לבולס בהפסד או שניים אבל לטווח הארוך זה בטוח ישתלם.

    אני סקרן כבר לקרוא את היומן הבא ולא יהיה מפתיע לראות שהבולס סיימו את דצמבר עם 13-3 כזה ובצמרת הגבוהה של המזרח.

  11. יונתן היומן מצוין, שילבת הומור וידע.
    לגבי רוז, K כבר סיכם את מה שעבר עליו, אחרי הפציעות הוא לא אותו שחקן. אילו רק היה מפתח כישורי קליעה מרחוק . . .
    אני מאמין שפאו עדיין עייף מאירופה אבל הוא יתעורר בהמשך. נואה – זה יכול ללכת לכאן או לכאן, או שיתעורר בהמשך או שהוא באמת גמור.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט