שמחת עניים ושמחת שקנאים – יומן ניו אורלינס / מולי

דפקה על הדלת שמחת עניים.
כי חיכה לה האיש עד עת.
ותישא כינוריה שמחת עניים,
וישמח בה עני כמת.

ויאמר: מה טוב ומה נעים,
כי שמעתי שמחת עניים.

"שמחת עניים" היא קובץ השירים השני שכתב המשורר נתן אלתרמן, לטעמי גדול משוררי ישראל, קובץ שיצא לאור בתל אביב בשנת 1941. בית זה הוא מתוך השיר "שמחת עניים" שעל שמו קרוי הקובץ.

ביום השתיים ועשרים לחודש האחד עשר, הוא ירח נובמבר, י' בחודש כסלו שנת תשע"ז, הצליחה סופסוף קבוצת הכדורסל של ניו אורלינס לזכות בניצחון שני ברציפות בעונת 2015-16, ביום הזה אני חשתי שמחת עניים מהי.

אלבין ג'נטרי, המאמן, החליט לפני המשחק הקודם (מול הספרס) שפשוט אין שום ברירה, שהעונה קרובה למות יותר מתמיד שהדרך היחידה להתמודד עמה ולזכות בניצחונות, היא למשכן את המחר ולצאת למלחמה על ההווה ולעזאזל העתיד…

אז ההחלטה הראשונה שלו היתה לא לשים קצוץ על חלוקת דקות לאורך העונה: הפעם אמנם עשרה שחקנים השתתפו, אך חמישה שחקנים שיחקו מעל לשלושים דקות, ומתוך אלו שלושה שיחקו כמעט ארבעים דקות.
בעז ערפלי כותב בספרו "שורת המורדים" את הפסקה הבאה על "שמחת עניים":

"התפיסה הערכית שמפתח אלתרמן בשמחת עניים נטועה במורשת הזאת, ומיוסדת על היחסים הבסיסיים שגם מקיימים את החיים וגם מעניקים להם את משמעותם – האהבה, האבהות, האמהות, הרֵעות, הנאמנות לעדה וכל כיוצא בהם, ערכים שביסודה של המורשת ההומניסטית".

האהבה, הרכות, הנאמנות השתקפו הפעם בלוח התוצאות. הקבוצה מסרה 23 אסיסטים, קלטה 49 כדורים חוזרים, וקלעה שיא עונה חדש: 122 נקודות כשהאחוזים משלוש היו אמנם סבירים, 36.7%, אך אחוז הקליעה עמד על 45.9%, כל אלו נתונים טובים יותר מהממוצע במשחקים הקודמים.

ואולם שני הנתונים החשובים ביותר לטעמי הם קודם כל שהפעם הקבוצה ביצעה 26 עבירות, שיא חדש בעונה זו, אך רק ג'רו הולידיי יצא בשש עבירות. הממוצע, למי ששואל את עצמו, עומד על קצת פחות מ 22 עבירות למשחק. הנתון המהותי השני לטעמי הוא שהיו לקבוצה 11 חטיפות לעומת ממוצע של 7.4 חטיפות למשחק.

הבעיה העיקרית שאני רואה בתפישת העולם החדשה של ג'נטרי היא שהיא במהותה "שמחת עניים". אני בטוח למדי שאם ג'נטרי ימשיך במגמה הזו, היא תיצור תוך זמן קצר שחיקה גוברת והולכת על שחקני המפתח. תוך מספר קטן של משחקים העומס יעשה את שלו והוא יבוא לכלל ביטוי הן בירידה בתפוקה והן בפציעות נוספות של שחקני המפתח, מה שיגרור הפסדים נוספים.

לא פלא לכן, שאלתרמן מסיים את שירו במילים הבאות:

ותאמר: בור ארד איתך, איש הארון,
כי נושה אתה בי כמו חי.
כי פני לא ראית עד יום אחרון
וגם צר אל יראני וחי.

ויאמר: מה טוב ומה נעים,
כי איתי את שמחת עניים.

אבל אני, וכמוני כל אוהדי הפליקנס, רוצים לשמוח יותר מאשר את שמחת העניים ויותר מכך, רוצים היינו להגיע כמנצחים למשתה שבסוף העונה.
אז הנה לנו השיר "המשתה" שכתב אלתרמן בקובץ שיריו "שמחת עניים" בלחן של יאיר רוזנבלום ובביצוע צמד דרום:

ולסיום:

קישור לשיר "שמחת עניים" מאת נתן אלתרמן (מאתר שירונט)