הרהורים על אמריקה, כדורסל, וכסף / סקוטי פ

(בסוף המאמר תוספת של הדוק)

*******************************************

הרהורים על אמריקה , כדורסל, וכסף

לפני כ 15 שנה, קצת לאחר השחרור, ארזתי את עצמי, כמו רבים אחרים מחברי הקיבוצניקים בדרך להגשים את החלום האמריקאי. ניצלנו את מעט הקשרים שהיו לנו מעבר לים וניסינו את מזלנו במכירות בקניונים הגדולים של פרברי ארה"ב. זו היתה ההזדמנות הראשונה בחיי הקצרים יחסית מחוץ למסגרת ואני זוכר את ההתרגשות שלפני והאופטימיות שהנה אני בדרך להתעשר על חשבונה של התמימות האמריקאית.

אולם התמימות היתה רק שלי. חוויית המכירות היתה כמעט קשה מנשוא. לא בגלל האנגלית, לא בגלל השעות, לא בגלל הפחד ממשטרת ההגירה אם כי כל אלה בטח לא עזרו. היינו כ 20 עובדים וגרנו בשלוש דירות שכורות וצפופות בפרבר קר ושקט. חבר'ה טובים בסך הכל אבל במכירות כך גיליתי בתסכול רב, אנשים לא נמדדו ביחס לתכונותיהם הפנימיות ואפילו לא החיצוניות. באמריקה נמדדים רק לפי הכסף.

בסוף כל יום עבודה, אחרי 12 שעות של ניסיונות פתטים לשכנע אזרחים אמריקאים לקנות כרית חימום שהם לא צריכים, היינו חוזרים לבית ומדווחים לבוס כמה כסף הרווחנו. הבוס היה רושם על לוח גדול בסלון את השמות של כולנו מצד ימין של הלוח, ומצד שמאל את סכום הכסף שאותו מוכר הרוויח. כך, מלמעלה למטה כל מוכר ידע בדיוק כמה הוא שווה ומהו ערכו ביחס לשאר המוכרים שהם גם לרוב חברים שלו. כשאתה למעלה אין מאושר ממך, שאתה למטה אתה רוצה להתנדף מהעולם וגם לירות באלה מעליך רק כדי למחוק להם את החיוך. אבל אחרי שבועיים שלושה התמונה מתייצבת, יש טובים יותר וטובים פחות. לקיבוצניק שכמותי, ההבנה שלא כולם שווים ויותר מזה שאני מאלה ששווים פחות היתה כמו מכת ברק ביום קיץ.

אז מה הקשר לכדורסל אתם שואלים ובצדק. תהיו איתי עוד קצת. היתרון בשימוש בכסף ככלי מדידה הוא בכך שהכל מדיד ולכל דבר יש ערך מספרי, כך שמוצר כלשהו נניח אייפון 9 נמדד על פי ערכו הכספי בדיוק כמו המוכר בקניון הנמדד על פי רווחיו. הכל ניתן לכימות.

אז איך מודדים שחקן כדורסל. פשוט מאוד, בעזרת סטטיסטיקות. כמעט כל אספקט של שחקן כדורסל מתועד ומנותח. כל מהלך מקוטלג לקטגוריה כזו או אחרת ונכנס למחסן הסטטיסטיקה. אז ברור שיש היגיון לעקוב אחר אחוזים מהשדה, מהשלוש ומהעונשין. זה נחמד לדעת כמה חסימות או חטיפות צובר שחקן לאורך משחק, עונה ובמהלך הקריירה. למה לא בעצם, גם בארץ עוקבים אחרי הנתונים האלה. אבל בארה"ב וזו הטענה שלי, לקחו את זה לקצה ועם אין סוף מדדים כך שהתוצאה היא שהאמריקאים הם לא פחות מקורבנות של השיטה שלהם.

כל שחקן אן בי אי מהשורה יודע בדיוק איזה מקום הוא בליגה במדד פלוס-מינוס, מאיזה צד של המגרש יש לו סבירות גבוהה יותר לקלוע, באיזה רבע הוא הכי אפקטיבי, מאיזה צד החדירה לסל תזכה אותו ביותר שריקות לעבירות. במילים אחרות כל אספקט של המשחק ממופה והמספרים מהווים מדד מוסכם על טיבו של שחקן אן בי אי ואיפה הוא בדיוק ממוקם ביחס לשאר חבריו לקבוצה ולשאר הליגה.

מכאן כבר פשוט יותר למדוד את ערכו של שחקן במונחים של דולרים. אם כך, כמו המוכר שרואה את שמו בסוף הרשימה של הבוס לאחר יום עבודה וחושש מנזיפה ואפילו פיטורים אם לא יראה שיפור, כך גם הכדורסלן שרואה את מספריו בצבעים אדומים במצגת האקסל של צוות המאמנים מבין שיומו קרב. ומי פורח בשיטה כזאת? ניחשתם נכון. הטובים, החזקים, הנחושים ובעיקר בעלי האגו הגדול ביותר ולכן האמריקאים ימשיכו לשלוט בכדורסל העולמי עוד שנים רבות.

אבל המחיר גדול. הנוסחה היא פשוטה: בעזרת מספרים וסטטיסטיקה איכות השחקן ניתנת למדידה וכימות, מכאן ש  – לכל דבר מדיד יש ערך כספי – כל דבר בעל ערך כספי ניתן למכירה – וכל מה שניתן למכירה הוא סחורה בהגדרה. במילים אחרות שחקן אן בי איי הוא במידה רבה סחורה, לא שונה מהותית מאייפון חדש. זה לא חריג להפתיע שחקן אמצע טבלה בהודעה שמעברים אותו מניו-יורק למינסוטה כחלק שולי מטרייד גדול יותר. קצת כמו שהיינו אומרים ללקוחות בקניונים "אתה יודע מה, בוא תקנה את המוצר היקר ואני אזרוק לך מוצר שולי בחינם, עלי גבר".

כל מי שעבד במכירות בארה"ב מכיר את המהלך הנפשי שעובר על כל מוכר בשבועות הראשונים, איך האדם שעומד מולו הופך קודם כל ללקוח ולאט לאט לארנק עם גוף ופנים. זה יעיל מאוד מבחינת דולרים אבל גם קר, מנוכר, ולא אנושי. אז בואו לא נגזים אי אפשר לבטל את האנושיות אבל באמריקה בהחלט הצליחו להמיר אותה לחוויה אסתטית ולא אישית. זה לא שאין חברים באמריקה אבל הם קודם כל מתחרים. נכון שקבוצות לוקחות אליפות אבל באן בי איי תמיד יעשה מאמץ ליצור תחרות בין סופר-סטארים!

לכן סן אנטוניו אף פעם לא היתה אהודה בקרב חובבי כדורסל אמריקאים. ואלי זה מקום טוב להגיד מילה טובה על פופ והספרס שתמיד חיפשו דרך קצת אחרת. ואולי בעקבות ההצלחה האדירה שלהם בכהונתנו הם מחוללים מהפכה קטנה בשיטה, ראו אטלנטה וגולדן סטייט.

***************************************

תגובה של מנחם לס

יכולתי כמובן להגיב ב-'תגובות' אבל התגובה שאני עומד להגיב היא ארוכה מתגובה טיפוסית בתגובות, ולכן העדפתי להכניסה כאן.

היה ברור לי מהשורה הראשונה שהכותב הוא קיבוצניק. לקיבוצניקים יש סגנון כתיבה שאני יכול להריח ממאה מייל. אני לא אומר שזה סגנון כתיבה טוב או רע. זה סתם סגנון כתיבה קיבוצניקי. אחותי ז"ל שמגיל 3 גרה בקיבוץ גבת היתה אפילו כותבת לי בחרוזים. קיבוצניקים אוהבים חרוזים, מה לעשות.

אבל בואו ניגש לתוכן.

גילית בארה"ב שלא כולם שווים? זה קצת מאוחר לגבר בן 35 או משהו כזה ("15 שנים אחרי השחרור"). אולי בקיבוצים שטפו לכם את המוח שכולם שווים, אבל אנחנו לא שווים. אנחנו שווים – או חייבים לשאוף לשוויון – רק בזכויות שלנו, ומגילת העצמאות של ארה"ב מחוקקת שוויון זה לחופש, לאפשרויות, ול-PURSUIT OF HAPPINESS.

אבל אנחנו לא שווים באינטיליגנציה, כשרון, רצון להצלחה, ומיליון משתנים אחרים. לכן החוקה האמריקאית מחוקקת חופש לכל אדם לגדול ולהתפתח בהתאם ליכולתו וכשרונו.

אני מאמין שבגלל שבקיבוצים התמורה לכל חבר בקיבוץ היתה שווה ללא קשר לתרומתו לקיבוץ, לכשרונו בעבודה, לאנרגיה שהוא (או היא כמוכן) השקיע, ליכולתו, או השעות שהוא עבד – הקיבוצים התמוטטו והפכו למה שהם כיום – מין יחידות קפיטליסטיות – כל קיבוץ בדרך שהוא בחר לפרק את השיטה הקודמת.

זה שישנם כמה קיבוצים שלא מוותרים – שיהיה להם לבריאות, אבל הם מתפקדים בניגוד לטבע האדם הבסיסי הרוצה תמורה בהתאם להשקעתו או כשרונו.

 

אלה שאינם כשרונים או אינם יכולים – החברה כולה צריכה לדאוג להם.

אתה מתלונן על הבוס שלך שבסיום היום היה כותב על לוח מה כל אחד השיג או לא השיג. אני הייתי מורה להתעמלות בקיבוץ שער העמקים, ואמנם "דבר לא ניכתב על הלוח", אבל חוויתי על בשרי תחרות רצחנית ממש בין חברים בקיבוץ (שאפילו הילדים שלימדתי היו מודעים לדבר) על PRODUCTIVITY ותרומה לקיבוץ ביצירה, פריון, ויעילות שאם היא לא התבטאה בכסף, היא היתה ידועה בדיבורים, רכילות, ואז התוצאה היתה שהעובדים הטובים ביותר היו גם בעלי ההשפעה החזקה והמנהיגים הבלתי רשמיים.

אתה טוען שמודדים שחקן על פי הסטטיסטיקה שלו. כמובן, אבל לא מעריכים אותו לפי הסטטיסטיקה שלו. כיצד מעריכים אותו? לפי כמות הכסף שמשלמים לו. ולפי מה קובעים את כמות הכסף? לכל מנכ"ל ובעל קבוצה יש את אמת המידה שלהם. זוהי הערכה אובייקטיבית (מספרים, סטטיסטיקה, + ו -) והערכה סובייקטיבית. אף פעם לא סטטיסטיקה בלבד, כמו במכירות בקניון.

אתה טוען שב-NBA מי ששורד לפי השיטה הקיימת הם – אצטט –  "מי פורח בשיטה כזאת? ניחשתם נכון. הטובים, החזקים, הנחושים ובעיקר בעלי האגו הגדול ביותר ולכן האמריקאים ימשיכו לשלוט בכדורסל העולמי עוד שנים רבות".

כמובן. ה-NBA זה לא קיבוץ. הטובים, החזקים, בעלי הסטטיסטיקות, הם השורדים. זאת הסיבה שהקיבוצים נעלמו מהעולם כי לא נתנו לטובים ולחזקים להריץ את ההצגה.

הנקודה הבאה שלך היא סלידה מהעובדה שבארה"ב לכל דבר נותנים ערך כספי. זה לא נכון, אבל ב-NBA מבחינות רבות זה כן נכון. השחקן הוא לא יותר מסחורה, כפי שאתה מגדיר אותו. הוא "לא יותר מאייפון חדש". אז כאן יש לי שני דברים לומר:

א) לא איכפת היה לי להיות קובי – סחורה ולא יותר – אבל "סחורה" שמשתכרת 24 מיליון דולארים לעונה.

ב) כל שחקן שלא רוצה להרגיש כ-"סחורה" יכול לפרוש וללכת לעבוד בקטיפת כותנה!

והנקודה האחרונה שאין "אנושיות" בארה"ב. שחברים הם קודם כל מתחרים. זה כלל לא נכון. בארה"ב ישנה המון אנושיות, ואתה רואה זאת בגאוות התושבים להיות אמריקאים, בגאוותם לדגל ולהמנון, וגאוותם שהם-הם הדמוקרטיה האמיתית היחידה בעולם בה אין כל רשות שלטת. כי הרשות המחוקקת (הקונגרס), הרשות השופטת (בית במשפט העליון), והרשות המבצעת (הנשיאות) – כל אחת מפקחת על השנייה: הקונגרס על הנשיא, הנשיא על בית המשפט, ובית המשפט על הקונגרס.

לארה"ב ישנן כמובן את הבעיות שלה. היא קיימת פחות מ-250 שנה, אבל היא הדמוקרטיה בראש הפירמידה, והמדינה שמובילה את שאר העולם בכל כך הרבה דברים!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 86 תגובות

  1. מנחם צודק אבל חוץ מהשיטה האימפריאלית וחוסר הרצון לעבור לשיטה המטרית.
    בזה הם יוצאים מפגרים לגמרי…. 🙂

      1. ברור שמתרגלים, אבל חמישים שנים אחרי שאפילו האנגלים ויתרו על השיטה שלהם, ועל הזכות לקרוא למטבע "בוב", גם האמריקאים יכולים לעשות צעד בכיוון. או כמו שכתבו ב"בבשורות טובות":
        NOTE FOR YOUNG PEOPLE AND AMERICANS: One Shilling = Five Pee. It helps to understand the antique finances of the Wichfinder Army if you know the original British monetary system:
        Two farthings = One Ha'penny. Two ha'pennies = One Penny. Three pennies = A Thrupenny Bit. Two Thrupences = A Sixpence. Two Sixpences = One Shilling, or Bob. Two Bob = A Florin. One Florin and One Sixpence = Half a Crown. Four Half Crowns = Ten Bob Note. Two Ten Bob Notes = One Pound (or 240 pennies). One Pound and One Shilling = One Guinea.
        The British resisted decimalized currency for a long time because they thought it was too complicated.

  2. לצערנו (או לא) השיח הקפיטליסטי ניצח. אבל מה שהשתנה הוא, שבניגוד למטא נרטיבים הגדולים של העבר, השיח הקפיטליסטי כבר לא מציע את הגאולה שפעם הוא כן הבטיח. כבר לא מדברים על זה שבאמצעות השוק החופשי האדם, בכל מקום ובכל מדינה, גם בסין ובאפריקה, יגיע לשחרור וחופש וכו' וכו'… היום במקרה הטוב מדברים על זה שהפועל במפעל נייקי/אפל ירוויח כמה גרושים יותר, והופ, הרווחה שלו עלתה, לפחות תאורטית, אז הקפיטליזם עובד והכל סבבה.
    העניין הוא שהשיטה היא לא רק בארה"ב, אלא בכל מקום…

  3. משונה שתמיד מתעלמים מכך שהסטטיסטיקות וחתירה להבנת העולם ומידורו לפי מספרים בצורה מדעית, התחילה דווקא ברוסיה בתחילת המאה שעברה, וקיבלה תמיכה גדולה לאחר עליית השלטון הקומוניסטי. זה כמו שמתעלמים מכך שטדי רוזוולט, הנשיא הכי "גבר-גבר" שהיה לארצות הברית, גדל כשהוא נהנה להתלבש בשמלות ורודות. מה שמאה שנה עושה לעולם ולסטריאוטיפים (מגדריים או אידאולוגיים).
    הבעיה בשיטה האמריקאית הזו, של סולם יעקב שבו מלאכים עולים ויורדים בסולם כל הזמן, היא שאותם מלאכים חייבים לפעמים לדרוך אחד על השני. כאלה שהיו יכולים להיות מעולים ואף הטובים בעולם, אבל צריכים זמן מסוים להתפתח, נעלמים. אחזור לסטריאוטיפים המגדריים (שאני לא מסכים איתם) – אז בשיטה הנוכחית "הגברית" יש כאלו שסובלים וצריכים את השיטה "הנשית", ודרכה הם יהיו הטובים ביותר. אבל אין להם את האופציה הזו כיום.
    ובקשר לסטטיסטיקה – קורלציה לא בהכרח אומר סיבה ותוצאה.

    1. איפה ארכימדס משתלב ב 3 השורות הראשונות של מה שכתבת ?

      אאורקה !

      הוא עדיין צף באמבטיה.

      1. קורה לי הרבה שאני שוכח את עצמי באמבטיה.

        התכוונתי שהמדע הטהור וחסר הרגש יוחס בעבר לקומוניזם והיום הוא מתחבר באופן טבעי (באותה המידה) עם הקפיטליזם.

        1. המדע תמיד נוצל למטרות חסרות רגש ע"ע אלכסנדר הגדול והמצור על צור.

          היום זה פשוט מצטלם יותר טוב.

  4. היי סקוטי! ברוך הבא להופס!
    אני חושב שהתחלת לחשוף איזו אמת מאוד עגומה לגבי הליגה, הספורט המקצועני והחיים האמריקאיים בכלל, אבל קשה לי לשים על זה את האצבע כרגע. אני צריך לבשל את זה קצת.
    אני מקווה שנראה עוד מאמרים שלך בקרוב!

      1. תמיד טוב לעצור ולחשוב. וסקוטי שם בפנינו מראה כצרכנים של תרבות קפיטליסטית קיצונית (וכן, עדיין טובה יותר מדע"ש)

          1. אני אהיה מאושר כשהמודל הקפיטליסטי שאתה מתאר יהיה תקף (לפחות בישראל)
            כאן, בארצנו הקטנטונת, לא היכולת מתוגמלת. הקירבה לצלחת וגודל נזיד העדשים מתוגמלים עח ידי רשות מבצעת שמעדיפה שכמות מצומצמת של ברוני ממון ינהלו את משאבי המדינה.

          2. "משלמים לי תפוקה" – תספר את זה לנייקי, קוקה קולה, אפל וכ"ו, הם עוד לא שמעו על זה.

            אמריקה היא יותר מדי גדולה ומורכבת מכדי לומר עליה שהיא טובה או רעה.

            היא אחראית לכמה מהישגים הכי גדולים של האנושות וגם לאסונות.

  5. אחלה פוסט!

    התקשרתי לשחקני סן אנטוניו לשעבר שפינו מקום לאלדרידג', והתגובה שלהם לגבי הרוח הסוציאליסטית שנושבת בקולחוז של פופוביץ' היא:
    "????" ו-"?!" (בפורטוגזית זה נשמע טוב יותר)

    דייויד לי, ווריארס לשעבר, מסר בתגובה:
    .ו.

  6. אם יש לך שיטה יותר טובה נשמח לשמוע כי כולנו רוצים לחיות בגן העדן הסוציאליסטי בו כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. אחסוך לך את המאמץ -גם אם תמצא שיטה יותר טובה היא תיכנס כעוד שורה למדידת אנשים בסטטיסטיקה

  7. אני 100% בצד של מנחם. הקיבוץ זאת שיטה שנדונה לכשלון, וקפטיליזם הוא הכיוון הנכון כי הוא באמת מתאים יותר לחברה אנושית משגשגת ופורחת ומתקדמת, מאשר כל שיטה אחרת.

  8. סקוטי ברוך הבא! כתבת יפה.
    מאיזה קיבוץ אתה והיכן אתה חי היום ?
    לצביקה – הקיבוצים לא נועדו לכישלון, הם אחת ההצלחות הגדולות של העם היהודי. מנחם גם לא מעודכן הם גם לא נעלמו ויש בהם יותר צדק חברתי מבכל גוף אחר במדינה.
    לגבי השיטה הקפיטליסטית – היא מתה רק שעוד לא הודיעו לה על זה. כשיהיה לי זמן ארחיב.

  9. עגל, אתה פיזיקאי, כמוני, אז קודם כל ישר אני בעדך….
    אבל אני לא מסכים לגמרי. שיטה מנוגדת לטבע האדם, שנדונה לכשלון. הכשלון שלה הוא לא קלוסאלי כמו של הקומוניזם כולו, כי למזלנו מעולם היא, התנועה הקיבוצית, לא קיבלה את המפתחות לנהל את הכל בתוך המערכת שלנו של שיבת ציון ובניית המדינה היהודית. למזלנו זה כך, כי ככה יכולנו בסופו של דבר, המדינה כולה, לממן את הכשלון העצום של המפעל הזה, כי התפתחנו מספיק בדרכים אחרות כדי שנוכל להעניק למפעל המפואר הזה (מבחינה התיישבותית) את המזרון הכספי המתאים לנפילה החופשית ולהתרסקות שהוא חווה.

    1. לא כל דבר שמנוגד לטבעו (החייתי) של האדם הוא רע, להיפך, כל הרעיונות הנעלים של המין האנושי הם מנוגדים לטבע.
      בתור פיסיקאי, היכן אתה עוהבד ובמה מה אתה מתעסק ?

  10. מנחם, המודל הקפיטליסטי הוא בסדר. הבעיה היא שהוא עדיין עסוק באויב שכבר לא קיים (קומוניזם) במקום להתעסק באויב האמיתי שלו (קפיטליזם חזירי). אם משהו יחזיר את הסוציאליזם ומדינות הרווחה לקונצנזוס הדמוקרטי, יהיה זה הקפיטליזם החזירי.

  11. פוסט קומינסטי דווקא של סקוטי פיפן ?
    מומי מבין את הכותב , אצל האמריקאים הסמל מעל הכל הוא הסמל של הדולר
    גם מומי היה משחיל אמריקאים באל איי עם ווקמנים גנובים מזויייפים של סניו
    הדוקטור רק ישמע מילה שלא במקום על USA של אמריקה יעשה קציצות גונדי ממי שידבר לא לעניין , פטריוט אמיתי

  12. אנשים נוטים לבלבל בין קפיטליזם לאוליגרכיית וול סטריט ולא היא. קפיטליזם אמיתי הוא תחרות חפשית הוא שוויון הזדמנויות הוא השקעה במקום בזבוז. בקפיטליזם מודדים אותך לפי מה שאתה שווה ולא לפי שם המשפחה שלך או צבע העור שלך

  13. מתן, הקפיטליזם אם הוא כבר נלחם על משהו, אז הוא נלחם בעד חירות, ונגד הרעל שהקומניזם השרה על כל העולם בשנות קיומו, רעל שעדיין מפעפע בכל מקום, ומצוי מאחורי כל מדיניות מפגרת של אובמה, והסוציאליסטיים של מערב אירופה.

    1. ממש נורא שם במערב אירופה. במקום זה עדיף להיות דומים למדינות טובות יותר, כמו סין, או רוסיה, או אולי קוריאה הצפונית.
      הלוואי עלינו להיות מערב אירופה

  14. עגל, אני אדם דתי, אז אני בטח מסכים איתך שלא כל מה שמנוגד לטבעו של האדם הוא לא בסדר. כל העניין של הדת וגם של שיטות אנושיות אחרות, שאינן כוללות את האל, הם של בחירה מודעת של ערכים, והשלטתם על היצרים הפרימיטיביים של האדם. למעשה גם השיטה הקומוניסטית הסופר חומרנית, היא סוג של שיטה אמונית כזאת (כל השיטות המדוברות הם סוגים שונים של אמונה).
    הבעיה היא שהשיטה הקומונסטית, אפילו בדרכה הקיבוצית המעודנת יחסית, מכילה כשלים מהותיים במנגנון ההנעה של אנשים, ממש לא רק ברמה הפרימיטיבית של היצרים. וההנעה הזאת היא המנוע שמקדם את האנושות קדימה באמת. ואם אתה פועל בניגוד למנגנון הכי בסיסי של ההנעה האנושית להתפתחות, אני טוען שזה נדון לכשלון.

  15. לשאלתך עגל לגבי מה אני עושה, יש לי תואר שני בפיזיקה מהטכניון ואני עובד במחקר ופיתוח בחברת סמיקונדקטור גדולה.

      1. היה מתחזה
        מקסימום עשה 5 יחידות וגם זה לא בהצטינות

        מומי פעם דפק תפוח במרצה שלו לפיזיקה בניסיון לשחזר את חוק ניטון השלישי

  16. שלום שוב, שמח על הדיון שהתעורר. אתחיל בכך שלא היה ניסיון בדברי לחבוט בשיטה הקפיטליסטית אמריקאית (סליחה מנחם) ובטח שלא להלל את הסוציאליזם הקיבוצי שהתאים כנראה לתקופה של צנע וכבר פחות רלוונטי היום, ובכל מקרה יש לי הרבה ביקורת לגבי השיטה הזו אבל זה לפעם אחרת.
    אפשר להגיד הרבה דברים על אמריקה אבל בשורה התחתונה היא האימפריה של ימינו ובהתחשב באלטרנטיבות, טוב שכך.
    יש הרבה תגובות מעניינות אבל לנסות לסכם בקצרה אז אני חושב שכל שיטה שנוטה לקיצוניות נאכלת לאט לאט מבפנים, קצת כמו הקיבוצים. ולכן יהיה טוב לכדורסל לפחות אם יצליחו שם למתן קצת את תשומת הלב סביב סטטיסטיקה ודולרים וישימו עוד דגש על ערכים קבוצתיים ויזכרו שבסופו של יום, שבלי קשר לסוציאליזם..סכום החלקים בשלם יהיה לרוב גדול יותר מסך כל החלקים בנפרד.

  17. השאלה שלך במאמר אינה עוסקת בעבר הקיבוצניקי שלך או בסוציאליזם, אלא שאלה הרבה יותר כללית ועמוקה.
    בספרו של פרופ' נח הררי: "ההסטוריה של המחר", הוא טוען שהאנושות חתמה על הסכם עם הקפיטליזם: "שגשוג תמורת משמעות".
    האדם מקבל את המצב הטוב ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית (בריאות, חינוך, ביטחון וכו'), אך משלם על כך בחיים ללא משמעות (או במילים שלך: הכל נמדד בכסף).

    אנחנו יודעים היום שעל פי פירמידת הצרכים של מאסלו, כל אדם חייב שתהיה משמעות לחייו ולכן יש הטוענים שהקפיטליזם קרוב לסיים את דרכו, לפחות כפי אנו מכירים אותו (כמו גם מסיבות אחרות כמו גדילה בפערים החברתיים והצורך התמידי בצמיחה ההופך קשה יותר ויותר)

    אנחנו רואים ביטויים לכך בהמון צורות ומקרים, החל מהתחזקות הדתות הפאנדמליסטיות בכל העולם. דרך דור שדורש יותר מעורבות למען הקהילה, תחום הכלכלה החברתית (תחום שאני עוסק בו) ומודלים אחרים של יצירת משמעות (באומנות, ברשתות החברתיות ועוד).

    אני חושב שהאתר הזה קיים גם מתוך צורך זה של האנשים להכניס משמעות נוספת לחייהם, למרות שלא מדובר כאן בשום תגמול כספי.

    אל תתבייש, תמשיך לשאול את השאלות הנכונות

    1. בחלומותי הפרועים ביותר לא חשבתי שאני יוצר אתר שיגרום לי לחשוב. היי, אוהד ס"א, חשבתי שאתה מין אהבל ואיש רע – וקפיטליסט שחבל על הזמן כי הפופ בנה שם אימפריה ואתה אוהד אותם. – ולא תארתי לעצמי איזה איש אשכולות אתה.
      ברצינות מחלטת!
      נהניתי מאד מתגובתך והיא גרמה לי לחשוב קצת!
      תודה

  18. סקוטי הקדים אותי, במשפט אחד המאמר לא נוסב סביב שיטות כלכליות.
    החברה בניצולו של לס , טעו בהבנת הנקרא.
    לגבי ה"שיטות" למינהן. אתם מתווכחים על דתות ואידיאולוגיה. קפטליזם, קומוניזם, סוציאליזם, בנויות כמו דת , מתפקדות כמו דת. אין להן עדיין תחליף כמו שבני האדם לא מצאו עדיין תחליף לכל הדתות למינהן.
    קפטליזם מה זה בדיוק? זו השיטה הטובה ביותר למנוע תחרות ! זרוק את ברצלונה והפעל חולון למגרש אחד , ותתחיל לדבר על תחרות.
    כלכלה אמיתית מבוססת על תחרות , כאשר היא מנוהלת ומפוקחת ע"י ממשלה. טיפוח עסקים קטנים ולא מפלצות זה חלק מהמתכון לכלכלה נכונה. אנו מקבלים ברצון רגולציה, אנו עומדים ברצון לפני רמזור אדום. אני לא נוסע באדום למרות שזה מנוגד לטבע האדם. למה שמישהו יחליט בשבילי מתי לנסוע ? תהו לי ניאו ליברליזם. זה נשמע אבסורד זה חלק חשוב מאוד בדת הקפטיליסטית

  19. אני כיהודי דתי, מאמין במשימה שנתן לנו הבורא לתקן את העולם. עכשיו זה כבר ויכוח על הדרך הנכונה. אין שיטה מושלמת ואין שיטה גם אחת ויחידה. בעולם של חירות, שיטת הכלכלה החופשית היא פחות או יותר הדבר היחיד האפשרי. אפילו משטרים ללא חירות, מצאו לנכון שנתינת חירות בתחום הכלכלי, היא פחות או יותר הדרך היחידה להישרדות המשטר כי לפחות ככה הוא מאפשר שגשוג מסויים לאזרחים.
    עכשו ברור שגם לזה צריך רגולציה וקביעת כללי משחק כדי שהחופש לא ינוצל לרעה. אבל אני מעדיף משטר שחושש להתערב כדי לא להזיק, ולכן ממעיט בהתערבות וברגולציה, לעומת משטר שחונק את הכלכלה מרוב רגולציה.

    1. למה לא לשאוף ליותר,למה אדם שנולד בעוני ובעל כישורים אדירים יסתפק ויחיה בעוני (לברון גיימס,לארי בירד….), למה לא לנסות למצות את הפוטניצאל,אני רוצה להגיד לך שהעתיד לא כתוב ואתה כותב אותו,.

  20. כתב אישום נגד הכלכלנים
    ===================
    השיטה הקפיטליסטית מבוססת על עקרון הצמיחה – כולנו נייצר יותר ונגדיל את העוגה. לכל אחד יהיה חלק יותר גדול, וגם העניים יהנו מהפירורים אז הם לא יתלוננו (העני של היום חי הרבה יותר טוב מפרעה של פעם).
    ישנה רק בעיה אחת – משאבי כדור הארץ הם סופיים, אין לנו אנרגיה (מים ניתן לייצר בשפע ע"י שימוש באנרגיה). גם לאחר מציאת פצלי שמן בארה"ב, גז בישראל ומה שלא תרצו, העתיד הוא שחור, הכל יגמר בעוד X שני לא רבות.
    לכן מודל הצמיחה הקפיטליסטי הוא שגוי ומוביל להרס כדור הארץ. הקטר הדוהר קדימה חייב להיעצר; הקפיטלזים כבר מת מזמן רק מה, הפוליטיקאים עוד לא שמעו על זה. כל מה שעושים המדענים והמהנדסים שמחפשים תחליפי אנרגיה הוא נחמד אבל כנראה שלא מספיק – אי אפשר להתקיים רק מפאנלים סולאריים ומטורבינות מים, וצריך לחזור לאנרגיה גרעינית. רוצה לומר, חשוב לייצר אנרגיה ירוקה אבל זה קרב די אבוד.
    כתב האישום לכלכלנים – הייתם צריכים לפתח כבר מזמן מודל חלופי לקפיטליזם של "צמיחה אפס". החברה האנושית הגלובלית צריכה לייצר מודל בו אנחנו צורכים רק סחורות שניתן לייצר באנרגיה מתחדשת, למעשה זה אומר שאין צמיחה, לא גלובלית, לא לאומית ואפילו לא אישית. עצוב אבל לכאן זה הולך.
    הכלכלן הראשון שיעשה זאת יזכה בפרס נובל. תתעוררו !?
    🙂

    1. עגל כמה שאתה רוצה להאמין בזה גם אתה יודע שזה לא נכון. הטכנולוגיה תמיד נותנת מענה לצרכים הקיומיים.
      מהתיאוריה המלטוזיאנית שטענה שהאוכל יגמר עד המאה ה-20 וגרמה למהפכה הירוקה, עד זעקות השבר בנוגע למים שהביאה לטכנולוגיית ההתפלה וגם בנושאים אנרגטיים יש אינספור פתרונות שלא התחלנו להשמיש אותם כי אין בהם צורך קיומי (וכלכלי).
      מבחינת כלכלה הרעיון שכל חברה או עסק ישימו להם כמטרה 'צמיחה' היא מה שאולי מהווה סתירה פיזיקלית אמיתית. הרי לא ניתן 'לצמוח' בלי סוף. כל עוד אנחנו מגדירים חברה מוצלחת כחברה ב'צמיחה' אנחנו בבעיה. בעיקר בעיה של מקום. אבל בשביל זה אלוהים ברא לצביקה את מאדים.

      1. מה שאנחנו במדע עושים הוא לחפש פתרונות לעתיד הרחוק ובינתיים זה נראה רע. אני לא עוסק באנרגיה חילופית אבל אני שומע הרצאות וזה לא טוב בכלל. ההבדל ממה שהיה בעבר עם מלתוס וכ"ו הוא שכאן צריך פתרון פיסיקלי ולא ניתן להסתפק בשינוי הנדסי קטן של שיפור זה או אחר. הפתרון האוחטימטיבי יהיה לצאת מהדוה"א אבל גם כאם הפיסיקה עוד לא מצאה פתרונים. הבעיה היא שמלחמת עולם תגיע לפני שיהיה פתרון. עצוב . . .

        1. אתה טועה, כאחד ששמכיר את תחום האנרגיות המתחדשות. כבר היום במדינות נורמליות (כלומר לא ישראל בא הממשלה רק מנסה למנוע את זה) אנרגיה סולרית יכולה לספק כמות ענקית של חשמל.
          לדוגמא בגרמניה (מדינה שלא ידועה בשמש כמו ישראל) בקיץ האחרון כ 35% מכלל החשמל בגרמניה, הגיע מפאנלים סולרים. (בגרמניה מתקינים על גגות של בתים, במקום להקים שדות ענקיים)
          בכלליות פאנלים סולרים על בניין, יכולים בסה"כ לספק את כל החשמל שלו בכל השנה. הבעייה היא שהחשמל הזה לא זמין כל הזמן (אם יש לילה, בחורף יש קצת פחות) אבל אז ניתן להשתמש באנרגיית רוח, אנרגיה גיאוטרמית, ורק בשאריות לחזור לפתרונות רגילים יותר כמו גז, נפט, ואנרגיה גרעינית.
          אנרגיות מתחדשות ירדו מאוד בעליות, וכמו כן מדינות במערב אירופה, וארה"ב הבינו שעצמאות אנרגטית שווה קצת השקעה מהמדינה. המספרים של התקנות סולריות בארה"ב שוברים שיאים, וצפויים להכפיל את עצמם כל שנה כמעט בזמן הקרוב.
          קיצר, הטכנולוגיה יכולה להתמודד עם המצב, הבעייה הייתה שזה לא השתלם כלכלית, כרגע זה מתחיל להשתלם

        2. סליחה טעיתי, זה לא 35% זה 78% בקיץ.
          78% מסה"כ הצריכה החשמלית בגרמניה ביופ קיץ, הגיעה מאנרגיות מתחדשות. מדינה של 80 מיליון איש.
          סה"כ בשנה 28% מכלל הצריכה הגרמנית הגיעה מאנרגיה מתחדשת (בעיקר רוח ושמש)

          1. עומר, השורה התחתונה היא שבאף מדינה זה לא מעשי ללא שימוש באנרגיה גרעינית. בגרמניה יש אנרגיה מתחדשת של נהרות ואין את זה בכל מקום. כמו שציינת ישנה בעיה רצינית לאגור אנרגיה. בעיה אחרת היא לשנע אותה ממקום שיש בו אנרגיה רבה למקום אחר, כי ישנם איבודים עצומים בדרך.
            לגבי אנרגיה סולארית, על הנייר הקרינה של השמש תספיק לנו לנצח אך הבעיה באחסון ושינוע הופכת את העסק ללא משתלם. בנוסף, אורך חיי הפאנלים הסולריים הוא מוגבל מה שמצריך לזרוק מתכת, סיליקון ופלסטיק לפח (קשה מאוד למחזר וגם זה כרוך באנרגיה).
            אפילו לגרמניה אין סיכוי להגיע לסיפוק של 100% מצריכת האנרגיה שלה בשום זמן הנראה לעין. בקיצור, דיפ שיט.

          2. אם בימנו גרמניה מצליחה לכסות כמעט 80% בחלק מהימים רק מאנרגיות מתחדשות, אין שום סיבה שתוך 20 שנה היא לא תכסה כמעט 100% אם גיבוי ממקורות לא מתחדשים רק למתי שאין ברירה.

            אגב התקנת פאנלים סולרים על גבי בתים, מונעת את בעיית השינוע, ולכן היא כל כך משתלמת.
            בקשר לסיליקון ומתכון, ובכן פאנלים סולרים מחזיקים מעמד מעל 20 שנה, זאת לא בעייה משמעותית, הם כבר כלכליים מספיק. אחרי זה ניתן למחזר את הסיליקון ואת המתכות.

    2. עגל, אבל סך האנרגיה בעולם לא הולך לאיבוד. הוא רק מחליף את סוגו, חוץ מזה שהשמש מוסיפה לנו אנרגיה כל שנייה. כמובן שגם השמש תיעלם ביום אחד; אני רק מקווה שהלייקרס ינצחו איזה אליפות לפני כן.

      1. מנחים זה הרבה יותר מורכב מזה. לצערי 80% מהחברות האלה מתעסקות בטכנולוגיה שהיא כוסות רוח. לחלקם המטרה היא סה"כ לצאת באקזיט.

  21. איי איזה כיף לאנשים עם עקרונות. הם באמת חושבים שדעתם משנה משהו.
    יש לי משפט אחד אחד שמסכם את הכל- 'מה שעושה לך טוב חביבי'.
    מלבד עבדים בכפייה ואנשים שתנועתם מוגבלת ע"י צבא לכולנו יש זכות בחירה לחיות את החיים באיזו דרך שנבחר.
    נמאס לי קצת מאנשים שחיים על התפרקות על העבר או על מה שיכול היה להיות. תגדלו ביצים ותתחילו לחיות כמו שאתם חולמים שהחיים צריכים להיות. זה הכי פשוט שיש ולא צריך לתקן שום עולם בשביל זה. רק את עצמכם.

    1. מנקודת מבט פריבילגית, אתה צודק. מה מפריע לי לחיות כמו שאני רוצה?
      אבל יש הרבה שלא יכולים, או מנסים וגורמים רבים מכשילים אותם. על כל נדיה קומנצ׳י יש עשרות נערות שתקועות בכפר קטן בלי שידעו שהן מסוגלות. על כל חלום אולג׳ואני ומנוטה בולי יש נער אפריקאי גבוה שנגרר למלחמות שבטים וגידול כבשים. גם בארץ, יש כרגע את הסיפור של מאי, טרנסית שרצתה הכרה בעצמה והכרה בכך שהיא אישה, אבל גם לאחר המוות שלה, המשפחה שלה מנסה לכפות קבורה דתית כגבר, בניגוד לבקשתה.
      בעולם אידאלי, אתה צודק לחתולין. אנחנו לא שם.

      1. +1 על החתולין (אלו קרובי משפחה רחוקים שהיגרו מטאיוואן ולרגע חשבנו שהנה, הנה מגיע הדבר הגדול לו חיכינו (מבחינה חתולית כמובן) אבל לא)

      2. לא מסכים עם שניכם. הרוב כאן לא בני 16 והמשפט תגשים את החלומות שלך הוא נאיבי.
        בגילאי ה-20 המאוחרים ותחילת השלושים, אתה קולט שיש המון אילוצים בחיים ובעיות: בוס מציק, קשיים כלכליים, ענייני זוגיות ומשפחה שלא מסתדרים תמיד, מחלות של ההורים או חלילה של קרובים אחרים. אתה לא יכול לעשות מה שבא לך ולהושיב את עצמך על הספסל, לברון סטייל. זה לא קשור ללגדל ביצים, זה קשור להבנת המציאות. בא לי לעוף לאוסטרליה, אבל זה לא יקרה.
        גם כשיש כסף, לא תמיד הכל הולך ולא תמיד אפשר להזיז ולשנות.
        ולעניין הקיבוץ, הקונספט לא יכול לעבוד בימינו (למעט במקומות עשירים במיוחד ונדירים). אין אידיאולוגיה וגם אין סיבה שהרוב או חלק גדול ימשיך לממן פרזיטים.

        1. אני שמח לבשר שעברתי לפני זמן מה את גילאי העשרים המאוחרים וכל האילוצים האלה שאתה מדבר עליהם הם בסך הכל תירוץ לא לקחת אחריות על החיים שלך.
          כל דבר שאנחנו עושים בחיים הוא בחירה שלנו ושלנו בלבד, ומי שמשכנע את עצמו שזה אחרת משקר לעצמו.
          בא לך לעוף לאוסטרליה? על הכיפאק. תבין למה בא לך לעוף לשם, תעשה הכל כדי לעוף לשם ותאמין לי שתוך זמן קצר גם תהיה שם אם באמת תרצה. האם זה יפתור לך את כל הבעיות? סביר להניח שלא וצריך לדעת שבכל בחירה יש הקרבות.
          רק תבין איזה הקרבות אתה מוכן לקחת בחיים שלך ואם הם שוות את זה.
          ופה נגמרת פינת ה'בוא אני אגיד לך איך לחיות את החיים' השנתית שלי

  22. עגל – בעיני מה שאתה אומר ממש מופרך ומגוחך. אני חייב שתפתח את זה יותר. אתה יודע בעצמך שאין שום מגבלה אנרגתית. זה רק עניין של מחיר. אנרגיה גרעינית יש בלי סוף. אז אתה אומר למעשה דבר והיפוכו. עובדתית אנחנו מאכילים עכשיו טוב יותר אנשים מאשר האנושות האכילה אי פעם, אנחנו מאריכים חיים יותר מאשר אי פעם, ואיכשהו אפילו את מחירי האנרגיה הצלחנו להוריד לאחר שהיו במגמת עליה בטוחה במשך כמאתיים שנה של העידן המודרני. אשמח לראות טיעון מבוסס, ולא רק תגובה הצהרתית אמונית על "המשאבים המתכלים של כדור-הארץ".

      1. סליחה? מה הבעיות?
        כל הקישקושים והפחדים נגד אנרגיה גרעינית מצוצים מהאצבע. יותר אנשים מתים מזהומים הקשורים לפאנלים של אנרגיה סולארית מאשר אנרגיה גרעינית כל שנה. וזה במצב שמיוצרת הרבה יותר אנרגיה גרעינית מאשר אנרגיה מתחדשת.
        צביקה צודק ב100% בתור פיסיקאי, תביא נתונים אמיתיים ולא הצהרות כלליות

  23. הצמיחה הרבה פעמים מייצגת התייעלות ולאו דוקא חיסול משאבים: למשל המעבר לתאורת לד – הוא מחולל צמיחה כי מחליפים את כל התאורות, אבל לטווח ארוך הוא חוסך המון אנרגיה וחוסך משאבים לכדור הארץ.

  24. רק עכשיו הגעתי לקרוא את זה, וברור שיש כאן איזושהי הפשטה, אבל – עם כל סלידתי הרבה מהרעיון הקיבוצי, יש מרחק רב בינו ובין מה שקורה בארה"ב.

    מנחם, מה ההבדל בין המצב כרגע בUS, עם הפערים האדירים בין העשירים לכל השאר לאצולה? הרי ביסוד כל בית אצולה מכובד עמד אדם בעל כישורים, צבאיים, פוליטיים, כלכליים וכו'.

    למה שהחינוך והרווחה לא יקבלו כל דולר בצוואה מעל X מיליונים הגיוני? מה זה משנה בעצם, הרי לעשירים יש אנשי מספרים שיצליחו להתחמק מהחוק הזה איכשהו… וזה נחשב הוגן וחוקי, אפילו מוצלח, בחברה שלא מכבדת שום-דבר חוץ מכסף.

    1. נ"ב – ההבדל העיקרי בין 2 השיטות הנוראיות האלו (קיבוץ / US), הוא שאחת הצליחה גלובאלית והשנייה נכשלה, אפילו לוקאלית (למזלנו).

  25. בהמשך למה שכתבתי ובתגובה לאחרים (במיוחד עגל):
    עגל הגדיר בצורה יפה חלק (קטן) מהאתגרים הניצבים בפני האנושות. אתה עדיין רחוק מאד (בדיוק כמוני שנמצא אולי לפניך 2 מ"מ) במציאת הפתרון.
    אני רק אוסיף עוד כמה הערות שנוגעות לניסיון הקטן מאד אותו צברתי, ורק אזהיר אתכם: אני בסופו של דבר עדיין אותו קפיטליסט חזיר:
    א. אתה מדבר על מושג הנקרא "צמיחה בת קיימא" (אתה קורה לה צמיחת 0) – היא לא תקרה כל עוד מפל הלחצים הכלכלי ייטה לרעתה.
    הסיבה שבגרמניה קרוב ל- 50% ממקורות האנרגיה הינם מתחדשים, היא שזה כלכלי להם. אין כאן פילנטרופיות, תמימות אירופאיות או כל גורם אחר. המדינה פשוט יצרה מצב (בחוכמתה הרבה) שמשתלם לחברות פרטיות ולפרטיים להשתמש באנרגיה הזאת.

    אבל ברור לכם שזהו רק המשל.
    הנמשל הוא שכיום הכל כלכלי. השיטה הקומוניסטית הוכיחה את אזלת ידה במחיר של עשרות רבות של מיליוני בני אדם (אולי מאות). זה אינו מזכה כמובן את השיטה הקפיטליסטית שגרמה להשמדת עמים שלמים, לעשרות מיליוני עבדים וכו' ולסבל רב.
    אבל הקפיטליזם הוא השפה שאנו מדברים בה, לא בגלל שהוא טוב יותר אלא בגלל שהוא ניצח, נכון להיום.
    (הקפיטליזם הביא גם להמון הישגים מדהימים אבל גם תשלומים נוראים).

    אני עובד בחברה הנסחרת בבורסה האמריקאית, כל ירידה מתחת לתחזית המכירות או הרווח (גם אם מדובר בעלייה במכירות), תביא לירידה במנייה ולשאלות של הדירקטוריון (שעלולים להסתיים בפיטורי ההנהלה או העובדים).
    אני יכול לאהוב את השיטה ואני יכול לא לאהוב אותה, אבל אלו כללי המשחק. אבל באותו תחום משחק אם אני מוכיח שצעד חברתי יביא ליתרון כלכלי, הרי שהצלחתי ליצור מצב של כלכלה חברתית.
    אני יכול להדגים זאת ב- 2 דוגמאות
    א. סטף וורטהיימר בנה את חברת ישקר בגליל מוכה האבטלה באזור שלא היה לו שום יתרון תחרותי על אזורים אחרים בעולם. בזכות החזון שלו, המדיניות שלו ויכולות הניהול שלו, הוא הביא את חברת ישקר לפסגת התעשייה הישראלית והצליח למכור אותה במחיר שיא, כאשר הצליח להשאיר את כל ההון האנושי כפי שהוא.

    ב.בארצות הברית וגם קצת בארץ מתחיל לחלחל מושג האחריות התאגידית הכולל התייחסות חברתית לתחומי הגנת הסביבה, תעסוקה, רכש ותרומה לקהילה (נהוג לתרום לצרכי קהילה 1% מרווח של חברות גדולות – הלוואי אצלנו אם כבר משמיצים את ארצות הברית).
    לכאורה מדובר בצעד לא כלכלי. אבל מחקרים מצאו כי דווקא צעד כזה מביא לחברה אינספור יתרונות, החל מה- PR הידוע לשמצה, דרך החיבור לקהילה המשחרר התנגדויות וחסמים, דרך גישה לשווקים חדשים וכלה בעובדים המרגישים מחוברים (המושג הוא Engaged), כאשר העובד המרגיש שייכות לחברה שווה לה הרבה מאד כסף (במיוחד בתעשיות ההייטק שההון האנושי הוא קריטי).

    1. אוהד ס"א אני מחזק את דבריך. כתבתי בקצרה חלק מהבעיות. אני שם בצד את דעותי הערכיות אם הקפיטליזם זה טוב או רע, הבעיה שרציתי להדגיש היא שהקפיטליזם כשיטה הוא לא בן קיימא. הוא יכול לעודד שימוש באנרגיות מתחדשות עדיין בתוך השיטה אבל זה לא יחזיק יותר מכמה עשרות שנים. כדור הארץ מגיע לסוף האפשרות שלו לייצר אנרגיה ולכן העוגה הכלכלית כבר לא יכולה לגדול ללא סוף, וזה יביא לקריסת הקפיטליזם. אם לא נמהר למצוא הסדר "אפס צמיחה" חדש (מבוסס על פתרון מדעי ) יגיע כאוס ומלחמה.

  26. סתם אנקדוטה .. אם אני כבר מוצא את עצמי מנסה להסביר למישהו שלא היה בארה"ב קצת על התרבות האמריקאית אני אומר משהו כמו..

    תראה פרק של חברים ותבין פחות או יותר במה מדובר. חמישה חברים מנסים להסתיר משהו מהחבר השישי כדי שלא יעלב. בדרך הם משקרים לו ומתנהגים בצביעות (בשביל מה יש חברים). לקראת סוף הפרק החבר השישי מגלה כמובן מה כולם הסתירו ממנו ולמה, ונעלב (איך לא). אבל בסוף כולם משלימים ובפרק הבא נראה את אותה הגברת בשינוי האדרת.

  27. ברוך הבא סקוטי!
    וואו, תראה איזה עניין יצרת בפוסט הראשון שלך! מרשים ביותר!
    לעצם העניין – אני לא רואה בעיה בשיטה שבה המוכשרים, החרוצים ונוטלי הסיכונים שווים יותר. זה אך טבעי ומאוד הגיוני.

    כמו שאמר מנחם, אין לי בעיה להיות סחורה שמשתכרת 24 מיליון בשנה. תכל'ס, עכשיו אני סחורה שמשתכרת כמו מהנדס בהייטק… האמת? לא מתלונן 🙂

    אני בהחלט מסכים שחברה צריכה לדאוג לחלשים שבה. לכל אדם ראוי שתהיה קורת גג, ביגוד, אוכל ואפשרות לעשות קצת גוד טיים מידי פעם. זה לא צריך להיות בשמיים.

  28. לפי הערכות :

    בארצות הברית בערך 350 מיליון תושבים

    יותר מ 2 מיליון בכלא

    יותר ממיליון ללא בית

    אז תגידו – קפיטליזם זה טוב ?

  29. באשר למשאבים יש בלי סוף הבעיה שמונופול של קבוצות מסוימות
    עוצר אותם ואת הפצתם, (דלק שמיצרים מתירס זה ישן)
    מכונית שנסעה
    על מים זה ישן אך עצרו את ההמצאה הזו.
    כחילוני שמאמין באלוהי אני יודע שיש אנרגיה אינסופית שסידרו לנו
    רק שנעמול על כך ונלחם על שיוצאו לאור כל ההמצאות.

    משמר העמק זה אחלה קיבוץ אבי שהה שם שנים ולא מזמן
    אפילו נסענו לארוע מסכם, זה למשל קיבוץ עשיר כי בני הקיבוץ
    עבדו קשה וקיבלו קרמה כלכלית טובה. אווירה טובה ואחלה אנשים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט