כמה 'יכולת' וכמה 'מזל'? / מנחם לס

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. אין ספק שהווריארס קצרו בפלייאוף את הפירות של עונה רגילה מצויינת. זה לחלוטין לא קשור למזל.
    אפשר לכתוב על כל קבוצה שזוכה באליפות על הפציעות של כוכבי יריבותיה – אין מה לעשות, המזל שצריך הוא ששחקני קבוצתך יגיעו בריאים לפיינלס.
    (קליבלנד דוגמה מצויינת – גם הפציעה של לאב, וגם הפציעה של קיירי הם תאונות חסרות מזל. אפשר גם לטעון שלקליבלנד יש המון מזל על כך שלברון הגיע עד לגמר בחתיכה אחת למרות עומס דקות מטורף)

    1. המזל הוא שלברון נולד באקרון אחרת הוא בחיים לא היה חוזר.

      למרות חוסר אהבתי ללברון, אי אפשר להכחיש שהוא ממש מפלצת מבחינת דקות משחק וחוסר פציעות. הלוואי שכל סופרסטאר (אהם אהם AD) היה ככה…

  2. אי אפשר לקחת אליפות בלי מזל, אבל ג"ס נתקלו בקבוצות פצועות משמעותית אחת אחרי השניה בכל סיבוב, זה למה מדברים על מזל.
    אבל מספיק היה לראות אותם משחקים כדי להבין שמגיע להם את כל הקרדיט על האליפות הזו, עם או בלי מזל.
    גם לג'ורדן היה מזל שלא פגש את הרוקטס בגמר אף פעם, המאזן גמרים שלו היה נראה אחרת לגמרי

  3. קצת קשה לי להתייחס לאליפות המדהימה הזאת כ"מזל" נטו הם כן היו הקבוצה הטובה בליגה.
    אבל יהיה קשה להתווכח עם מי שיגיד שהם צריכים לשלוח פרחים לאוליניק כי לך תדע מה היה קורה אם…
    קיצור אין פואנטה לא יודע הכתיבה יפה ומהנה לקריאה

  4. תומאס ג'פרסון: "גיליתי שככל שאני עובד יותר קשה, נוצר רושם שיש לי יותר מזל."
    אני פחות אוהב להשתמש במילה מזל, אלא יותר במילה ההסתברות. אז נכון שלפעמים קורה מקרה של 1:1M שהורס עונה שלמה, אבל קבוצה בהחלט יכולה לבצע פעולות שיפחיתו את הסיכוי למקרים מסוג זה. אם נניח שהסיכוי של שחקן שמשחק 40 דקות למשחק להיפצע הוא X ושל שחקן שמשחק 30 דקות במשחק הוא Y, אז ברור שחלוקת דקות משפרת את הסיכוי ש"המזל" יפעל לטובתך (X>Y).

  5. מנחם המזל הכי גדול הוא של להברון, שמתחבא במזרח העלוב, שיותר קרוב ברמתו לכדורסל האירופי מאשר לכדורסל המערבי.
    אם מחליפים את להברון בדוראנט (כאשר הגיעו לליגה), דוראנט עם חמש אליפויות ולהברון יושב פצוע רוב העונה.

    העונה הוויורס התעלו על כל קבוצות הליגה במהלך העונה הסדירה:
    קרעו את יוסטון בהרכב מלא 4:0, כל משחק בהפרשים עצומים
    התעלו על הקליפרס והשפילו אותם
    גם מול סן אנטוניו וקליבלנד הם היו עדיפים
    קרעו את אוקלהומה עם דוראנט וראסל על המגרש

    בגמר, קליבלנד לא התקרבו לרמה של הווריורס. ללהבון יש מזל שקיירי ולאב לא שיחקו בגמר, מכיוון שככה הוא יכול לתרץ את הכדורסל העלוב שהקבוצה שלו שיחקה. אם לאב וקיירי היו כשירים, וקליבלנד היו מנסים לשחק כדורסל חיובי (הפוך מהסגנון של בלאט…), אז הווריורס היו משפילים אותם עוד יותר.

    הארדן לעולם לא יהיה ברמה של קובי בריאנט, מכיוון שניתן לעצור אותו אם רואים מספיק קלטות (תשאלו את איגודלה)

    1. קצת תלוש מהמציאות.
      הרי לברון שיחק מול דוראנט ב-2012, והתוצאה ידועה.
      (וזה לא שהשחקנים שהקיפו את דוראנט הרבה פחות טובים מהשחקנים שהקיפו את לברון)
      גם לצעוק הרבה פעמים "המזרח חלש, המזרח חלש" לא משנה את העובדה שב-2012 ו-2013, ההגנות שמיאמי פגשה במזרח (בוסטון, אינדיאנה) היו קשוחות ופיזיות בהרבה מהקבוצות של המערב.

      מה שנכון הוא שהווריארס אלופים בזכות ולא בחסד.

      1. גיא, כאשר להברון שיחק מול דוראנט, היו לידו דווין וייד וכריס ובוש, למיאמי היה הרבה יותר נסיון (שנה לפני כן הם הפסידו בגמר, לדווין וויד כבר היתה טבעת אחת), היה למימאי מאמן הרבה יותר טוב, ומאחוריהם היה את פט ריילי.
        בנוסף, מיאמי שיחקה במהלך העונה בסדירה הרבה יותר משחקים מול קבוצות החוף המזרחי (=מנוחה) וגם בפלייאוף.
        לגבי ה״קשיחות״ של המזרח- זה שייך לשנות ה 90, האגדה הזו כבר מזמן לא תופסת.
        כל עונה, בממוצע 80 אחוז מהקבוצות במזרח נמצאות ב"בניה מחדש״.
        אם מדברים על מזל, בזכות פוקס של ריי אלן, להברון לקח את האליפות השניה שלו, סן אנטוניו היתה קבוצה טובה יותר. הם הוכיחו את זה שנה אח״כ כאשר הם רמסו את מיאמי ולהבון בגמר בצורה משפילה!

  6. באליפות האחרונה של סבא לא היה מורגש שהמזל משחק להם כמו עכשיו… בכללי אני נגד התבכיינויות על מזל, זה האקשן והעניין בספורט!

  7. האליפות של גולדן סטייט בשנה שעברה היא רק מזל.
    מאזן של 15-67? מזל!
    ההגנה הטובה בליגה? מזל!
    הMvp של קארי? בפוקס!
    אופנסיב רייטינג שני בליגה בעונה? נס משמיים!
    ארבעה הפסדים בבית בכל העונה? יד הגורל!
    למעלה מ50 משחקים בהם הם הובילו מעל 15 הפרש? צירוף מקרים נדיר!

    מזל, מזל ושוב מזל. ובעיקר מזל שקארי, קאר ושות׳ לא מתייחסים ברצינות לשטויות שכותבים עליהם..,

  8. זו לא הייתה אליפות במזל.
    בנוגע לעניין הבריאות הווריורס מחפשים מלכתחילה שחקנים יותר בריאים כדי שיהיו אצלם פחות נקרים של פציעות (ולכן העובדה שלהם לא היו פצועים אינה מזל).
    ומי שמתגעגע לאנתוני פארקר הוא מקום ראשון בסרטון.

  9. עונה לפני כן הלוחמים איבדו את בוגאט ועפו מוקדם. השנה הם הצליחו לשמור על סגל בריא, ואף אחד לא יכל להם. לדעתי אפשר להגיד שבכל אליפות מעורב מזל, אבל הם לקחו את האליפות בזכות ולא בחסד

  10. המשפט הכי רלוונטי כאן זה "המזל הולך עם הטובים".
    בעונה הרגילה הם היו הקבוצה הכי טובה בפער ניכר מהאחרות ושיחקו את הכדורסל הכי יפה/מלהיב/חכם/יעיל בכל הליגה.
    אם הם עשו זאת תוך כדי שהם שומרים על כל הסגל בריא זה רק מראה עד כמה הם היו טובים ולא שחקו את הכוכבים ועשו מצידם את כל הדברים הנכונים גם בנושא הזה.

    אז כן, מעבר להתנהלות הנכונה היה להם מזל לא להיפצע תוך כדי משחקים כמו לאב למשל וזה מחזיר אותי לתחילת התגובה – המזל הולך עם הטובים

  11. אני נראה לי זוכר איזו כתבה שהייתה פה נראה לי שלך שהסיברה שאין דבר כזה מזל… אלא שככל שאתה מתאמן יותר ה"מזל" שלך גדל, ולכן המזל לכאורה הוא פשוט יכולת שהיא תוצאה של אימונים רבים

  12. לדעתי כל דיבורי המזל של ג"ס רק יגרמו להם לשחק עם רצח בעיניים העונה על מנת לסתום לכולם את הפה, בדיוק כמו הפטס בפוטבול אחרי הדיפלייט גייט. אין ספק שהפציעות בקבוצות האחרות הקלו עליהם במידה מסוימת ואפילו רבה אבל הם עדיין היו הקבוצה הכי טובה בליגה. אנשים שונאים לשנות קונספציות, בניגוד לדעה של רוב הפרשנים ג"ס הראו שאפשר לקחת אליפות עם זריקות משלוש, בלי שחקני פנים דומיננטיים במיוחד ושמה שעבד עבורם בעונה הרגילה, עובד בצורה לא פחות טובה בפליאוף. לכן במקום שהפרשנים יגידו, טעינו, יותר קל "להאשים" את המזל.. כמעט כל אלופה בהיסטוריה הייתה זקוקה למידה מסוימת של מזל. הקבוצות הבכירות כל כך טובות וכל כך קרובות ברמתן שלפעמים מזל הוא באמת הגורם המרכזי שמבדיל בינן.

  13. זה שהיה להם מזל לא אומר שהם לא היו הכי טובים..
    הם היו ראשונים בקונפרנס רצחני ותכלס היו אמורים לפגוש את הספרס או הקליפרס אבל שתיהן פישלו כל אחת בתורה.

    את קליבלנד הם היו מנצחים בכל מקרה לדעתי.
    בלאט לא היה מסונכרן מספיק טוב עם הקבוצה.

  14. אלת המזל שיחקה לגולדן סטיט בענק , כל הקבוצות ששיחקה מולם הרכזים הפותחים היו פצועים מה שהשאיר לקארי חיים קלים ביותר, חוסר מזל ענק לאוקלהומה זאת הייתה אמורה להיות השנה שלהם, השנה יהיה תיקון ואוק יקחו , לפי איפה שיגיעו השנה גולדן סטיט נדע כמה מזל היה להם. .. הם לא באמת כזאת קבוצה טובה , אוק סאן אנטוניו קליפרס יוסטון וממפיס בריאות ובשיא כושר נותנות לה בראש

  15. משהו קטן לגבי הסרטון של עשרת הקליעות הממוזלות –
    זה ממש לא רק מזל, זה לא מקרי לדעתי שבעשרה מהלכים יש לפחות חמישה מהאתלטים הגדולים בליגה בעשרים השנים האחרונות, שמסוגלים כנראה להוציא זריקה נשלט יחסית במצב לולייני.
    לברון, קרטר, מקגי, ריצ'רדסון, איגואדלה.

  16. לעניין הפציעות – לשמחת כולם וגם לצער כולם – יש שחקנים שאין להם תחליף כך שאי אפשר להכין קבוצה לתרחיש שבה שחקן כזה נפצע.
    בנוגע לדקות משחק ושמירה על הבריאות – לברון למשל שיחק השנה פחות דק' בממוצע מה ששיחק בקריירה עד כה למרות שזה נראה לחלקנו מוגזם – ונשאר בריא. שחקנים אחרים סובבו משהו או נתקעו במרפק של מישהו אחר ונפצעו – כאן צריך קצת מזל… אין מה לעשות.
    בנוגע לגולדן סטייט זה בהחלט מרגיז לקחת אליפות שלחק גדול מהיריבות שלך יש תירוצים רציניים לכך שלא היו בריאות אבל באותה נשימה לא ממעיט מגודל ההישג של קארי והחברים. כולנו נשמח לראות אותם עושים ריפיט במשחק 7 כל קליבלנד בסגל מלא. על זה אחד אחד לא יעיר יותר

  17. 1. אוקלהומה סיטי לא היתה בגמר בגלל שקווין דוראנט היה פצוע – אוקלוהומה בכלל לא הגיעה לפלייאוף, אז לכל השמונה במערב שכן הגיעו היה את אותו מזל.
    2. הקליפרס השאירו את כל מה שהיה להם בסידרה הראשונה נגד הספארס – איך מודדים "השאירו את כל מה שהיה להם"?
    3. לגולדן סטייט היתה דרך קלילה לגמר – איזו מין טענה זו?
    4. יוסטון היתה פצועה בגמר נגד ג"ס (האווארד עם MCL קרוע – לדבריו – ופטריק בברלי) – גבולי. הווארד כן שיחק והארדן היה בשיאו.
    5. הקאבס היתה פצועה בגמר (קיירי אירוינג נפצע במשחקי הגמר וקווין לאב ניפצע נגד נגד בוסטון) – זה הסעיף היחיד שאני מסכים לו. קליבלנד אכן חסרה 66 אחוז מהמכונה.
    6. גולדן סטייט שיחקה במלוא הרכבה – יש בזה משהו. להגיע לחודש יוני בהרכב מלא זה דבר די חריג.

  18. למר אדון מנחם היקר הפרופסור המופתי בתבל
    שאלה לי אלי אדון מר מנחם-
    האם אתה עדיין אוהד הניקס או מיאמי או שעברת סופית לאהוד את קליבלנד בעקבות האיידול שלך להברון גאמס

  19. מנחם, אתה לא יודע אבל אולי הם באמת זורקים מהחצי בסופי משחקים? אני מכיר שני חבר'ה באזור גילאים שלי. שניהם קולעים מהחצי בכמעט חמישים אחוז. אחד מהם עושה את זה בעמידה עם הזריקה הרגילה שלו(המכניקה שלו זוועה. מצד שני הוא קולע באותם אחוזים מכל הטווחים, ותאמינו לי שגם סטפן קארי היה רוצה לקלוע בארבעים ומשו אחוז שלוש מטר מאוחרי השלוש) אז תגיד לי זה לא נקרא אימונים? נניח ששחקן בועט פעם ביום בעיטה אחת מחמישים מטר, יש לו יותר סיכוי להבקיע משחקן שלא. ההסתברות לרוב נוטה לרעתך מכזה מרחק אבל אם יוצא לשחקן לזרוק/לבעוט מטווחים כאלה מדי פעם יש סיכוי שבגלל זה הוא גם מכניס.

  20. אכן ג"ס נהנתה מפציעות של שחקני מפתח של שלושה מארבעת יריבותיה.
    הלייקרס נהנתה ב-2009 מפציעת גארנט כשאורלנדו שהפסידה לה בגמר הייתה פחות טובה משמעותית מהסלטיקס בשנה הקודמת והלייקרס נהנתה שובה מפציעה של הסלטיקס בגמר נגדה בעונה הבאה כשהסנטר הפותח פרקינס לא שיחק במשחק השביעי בל"א שאותו ניצחה הלייקרס ב-4 נק' כשחוץ משליטתה מתחת לסלים בגלל פציעת פרקינס נהנתה הלייקרס מכך שגארנט ופירס וריי אלן לא היו במיטבם בסדרה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט