קבוצת העתיד או קבוצת ההווה – פריוויו וושינגטון וויזארדס/דור בלוך

מי אנחנו?:

הוושינגטון וויזארדס, לשעבר הוושינגטון בולטס, לשעבר הבולטימור בולטס, לשעבר השיקאגו זפירס (מה?!), לשעבר השיקאגו פאקרס (מה?!?!?!?). אליפות אחת ב-1978 עם ווס אנסלד, גדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים ככל הנראה, ואלווין הייז. מעבר לזה הרבה שברון לב, קצת מייקל ג'ורדן, יריות בחדר ההלבשה, ויציאה לעידן טוב יותר ב-5 השנים האחרונות.

מבצרינו:

responsive-images-613x345-season-tickets

הורייזון סנטר בצ'יינטאון וושינגטון די סי, מכיל 18,506 מקומות, ומשמש כביתן של קבוצת ההוקי, הקולג' וכדורסל הנשים מקומית ובמשך תקופה קצרה שימש אף את קבוצת הלקרוס המקומית.
מה עשינו?:

העונה שעברה של הוויזארדס הייתה אמורה להיות עונת הפריצה. לא רק שהם פתחו אותה עם שני שחקנים לגיטימיים בצבע, ושני גארדים מובילים, פול פירס הצטרף לקבוצה על מנת לתת ווינריות מוכחת וניסיון, ואחרי עונה בה הודחה בסיבוב השני, וושינגטון ציפתה לעשות לפחות עוד צעד אחד קדימה. אפילו בלי בראדלי ביל הפצוע הקבוצה פתחה היטב, שחקני הגיבוי פיצו על היעדרו של ביל והוויזארדס נראו כקונטנדרים לתת פייט לקליבלנט במזרח.

עם התקדמות העונה הוויזארדס האטו וסיימו במקום ה-5 במזרח, אך למזלם הם פגשו את הלוזרים של השנים האחרונות בפלייאוף – טורונטו וכצפוי עלו לסיבוב בהשני, אלא שבסיבוב השני חיכתה להם אטלנטה המאומנת שניצחה אותם ב-6 משחקים אחרי פציעה של וול, והוויזארדס נשארו עם תחושת תסכול הנובעת מהיתקעות באותו המקום.

ברוכים הבאים:

אלן אנדרסון, גארי ניל, ג'ארד דאדלי, קלי אוברה (רוקי)

סלאמאת כל טוב:

פול פירס, קווין סראפין, רסול באטלר, אנדרה מילר

חמישיה צפויה:

ג'ון וול:

john_wall

וול מסיים עונה שבה הצליח להישאר בריא כמעט לכל אורכה, למעט בפלייאוף זאת אומרת.

עם 17.6 נקודות למשחק, אבל גם 4 איבודים, זאת שעת מבחן גדולה לוול רגע לפני שוושינגטון הולכת לקיץ מכריע מבחינתה. אין ספק שוול הוא גארד אדיר, והכישורים ההתקפיים שלו יוצאים מין הכלל, אבל מתחילות להיגמר לו האפשרויות להיכנס לשורה הראשונה של הרכזים בליגה, במילים אחרות וול יצטרך להראות השנה האם הוא מסוגל להגיע לרמות של ראסל ווסטברוק וכריס פול.

קלישאת הקלישאות אומרת שהוויזארדס ילכו רחוק ככל שג'ון וול יקח אותם, דומה שהשנה הוא לא רק יצטרך להעלות את רמתו אלא גם לשנות במידת מה את סגנון המשחק שלו. אין את פול פירס בקבוצה, הוא המבוגר האחראי, והוא יצטרך לקחת את המשחק עליו. אם עד עכשיו ממוצעים של 18 נקודות ו-8 אסיסטים הספיקו, נראה שכדי לעשות עוד צעד קדימה הוויזארדס יצטרכו היררכיה התקפית מחודדת יותר, וזה התפקיד של וול.

עוד זווית מעניינת על וול היא הזווית ההגנתית, יש לו את היכולות האתלטיות והאינסטינקטים להפוך למפלצת הגנתית בליגה הזאת, מה שלא קרה עדיין, פוקוס על הנקודה הזאת, יכול להיות משמעותי מאוד כי וושינגטון היא קבוצה שבנויה לרוץ, וזה כידוע, מתחיל בהגנה.

בראדלי ביל:

Beal-Bradley_(300)

הרובין לבאטמן של וול, צמד הגארדים שהתחיל ביחד בליגה, ובהחלט יכול להשתלט עליה בנסיבות הנכונות, הכישרון שם, אבל המחסום העיקרי מבחינת ביל היה פציעות עד כה, והוא יצטרך, בסיוע הצוות הרפואי והמקצועי של וושינגטון, לעשות מאמצים גדולים כדי להישאר בריא העונה ועל מנת שוושינגטון תצליח להישאר עיקבית לאורך עונה שלמה.

היתרון הכי גדול שביל מביא איתו הוא טווח בלתי נגמר מאחורי קשת השלוש, ככזה הוא קריטי בעידן שבו בלי קליעה מבחוץ אתה לא יכול להגיע לשום מקום, ובפלייאוף הוא אף קלע ממוצעים גבוהים יותר מאשר ג'ון וול.

אוטו פורטר:

porter

דומה שהוויזארדס שאיבדו את פירס בקיץ לטובת הקליפרס החליטו להמר על פורטר בעמדה מספר 3 העונה, ויכול להיות מאוד שזה אפילו ישתלם להם.

אחרי שבעונה הסדירה קלע רק 6 נקודות בקרוב ל-20 דקות בממוצע למשחק, פורטר עשה קפיצת מדרגה בפלייאוף ל-33 דקות למשחק כשהוא מוסיף לא רק 10 נקודות אלא גם 8 ריבאונדים.

פורטר יכול לשחק בשתי עמדות הפורוורד וככזה הוא נותן לוושינגטון יכולת לשחק גם עם הרכב נמוך במידת הצורך, וראינו מגולדן סטייט בשנה שעברה כמה זה חשוב להיות גמישים בליגה הזאת. פורטר בסה"כ בן 22 בעונתו השלישית בליגה וזאת אמורה, יכולה וצריכה להיות עונת הפריצה של הבחירה השלישית בדראפט 2013.

אם פורטר יפתח קליעה טובה מבחוץ, ויתחזק מעט (הוא במשקל נמוך יחסית לתפקידו), הוא עשוי להגשים את ההבטחה ואז לוושינגטון תהיה חמישייה מפחידה באמת.

ננה (ננה הילאריו אם אתם מתעקשים, אני מעדיף לרשום את זה ננה, כמו מדונה או שר):

nene

בפריביו העונה של וושינגטון באתר באסקטבול אינסיידרס המצויין (מומלץ), השם ננה לא מופיע ולו פעם אחת בלי השם גורטאט לצידו, ובאמת השניים הפכו להיות צמד בלתי ניתן להפרדה בוויזארדס.

בדומה לסיפור עם ביל ווול, הסיפור של ננה הוא במידה רבה סיפור של פציעות. הפאוור פורוורד בן ה-32 שיחק רק 67 משחקים ב-25 דקות בממוצע בשנה שעברה, בהן העמיד ממוצעים סבירים בהחלט של 11 נקודות באחוזים טובים ו-5 ריבאונדים. הוא שחקן קשוח שנותן את מימד ההרתעה בצבע, ומסוגל לייצר נקודות במשחק מסודר מתחת לסל, אבל לוושינגטון יש בעייה אמיתית של עומק בעמדות הפנים, ובעוד האופציה לשחק עם פורטר ב-4, דומה שכאסטרטגיה שלטת זה לא משהו שוושינגטון תרצה לעשות.

מרצ'ין גורטאט:

gortat

הפולני חוזר מאליפות אירופה ווושינגטון מאוד מקווה שהוא נח מספיק, כי הפולני כבר לא ילד, ובגיל 30 לאחר עונה של 82 משחקים ו-30 דקות למשחק, מנוחה היא פשוט קריטית עבורו. 12 הנקודות ו-9 הריבאונדים שהוא תורם למשחק הם נתונים שאף אחד אחר בהרכב או בספסל של וושינגטון לא יכול לספק.

צריך להסתכל על ננה וגורטאט כצמד. בעידן הנוכחי שבו אין הרבה סנטרים דומיננטים, והדגש במשחק עבר לקלעים ולגארדים, הצמד הזה נותן לוושינגטון את מה שקבוצה שרוצה ללכת עד הסוף רוצה משחקני הפנים שלה – קשיחות, הגנה חזקה, הרתעה בצבע, שינוי זריקות, ריבאונדים (בסיוע של פורטר שהפך למעין מפלצת ריבאונד בפלייאוף), חסימות לקלעים ונקודות בצבע כשההזדמנות מגיעה.

במידה מסויימת זאת נקודת התורפה של הוויזארדס, פציעות או ירידה משמעותית בכושר של השניים שהם כאמור כבר לא ילדים, וכל העסק יקרוס כמו מגדל קלפים כי בכל הכבוד, כריס האמפריס ודחואן בלייר הם בשום צורה לא גיבוי ראוי בצבע.

ספסל:
רמון סשנס, אלן אנדרסון, מארסל וובסטר, ג'ארד דאלאדלי, גארי ניל, קלי אוברה, דחואן בלייר, קריס האמפריס.

מאמן:

רנדי וויטמן עשה שתי עונות טובות מבחינת מאזן עם וושינגטון אבל עוד לא הצליח לקחת אותם מעבר לסיבוב השני, ואני מתחיל להרגיש שהוא ברוקס של המזרח.

במאמר שכותרתו: "המממ חברה', נראה לי ששכחנו לפטר את רנדי וויטמן", אלברט בורנקו מדדספין, כותב:

"בתלות בשאלה בעד מי אתה, צפייה בהתקפה של הוויזארדס יכולה להיות מרתיחה, בלתי ניתנת להסבר,  קורעת מצחוק, או כל הדברים גם יחד. מהלך טיפוסי של הוויזארדס מתחיל בג'ון וול שמעביר את החצי, מוסר לשחקן מחוץ לקשת, ואז נאבק דרך יער של מרפקים כדי להגיע לכנף השניה, מקבל מסירה ואז ההתקפה מתחילה מחדש. זה לא משיג כלום מלבד לעייף את וול ולבזבז זמן התקפה"

אז כן, וויטמן מסתדר היטב עם השחקנים והוא הביא את הקבוצה לשיפור מרשים במאזן בשנתיים האחרונות, אבל כמו במקרה של ברוקס נשאלת השאלה האם הוא האיש הנכון להוביל את הקבוצה הזאת לשלב הבא בהתפתחות שלה, התשובה שלי היא לא, אבל נחכה ונראה איך תתפתח העונה הזאת, גם עבורו תהיה זאת עונה מכריעה.

העונה שתהיה:

וושינגטון הלכה לכיוון מאוד מעניין בקיץ בעיני, בעונה הבאה יהיה (שוב) טירוף שחקנים חופשיים כשקווין דוראנט יהיה חופשי והתיקרה תעלה, וושינגטון בחרה להמר ולא להאריך את החוזה של ביל בקיץ הזה כשברור שבקיץ הבא הוא יעלה הרבה יותר על מנת לשמור על האופציות שלה פתוחות.

עם זאת, הקבוצה מודעת לכך שיש לה גרעין צעיר מוכשר בטירוף, שיכול עם חיזוק של הוטרנים הנוכנים לעשות את הקפיצה כך שלמעשה הוויזארדס שמרו לעצמם את שתי האפשרויות – למכור בקיץ מספר חלקים ולשמור מקום מספיק מתחת לתקרת השכר כדי להביא כוכב גדול לצד וול, או להמשיך לבנות על השלד הקיים.

אני מאוד אוהב את הקו האחורי של וושינגטון ואני גם אוהב את העומק והגיוון שיש בו מהספסל עם שחקנים אקספלוסיביים כמו כרמון סשנס ואלן אנדרסון מצד אחד ושחקנים סולידיים כמו ג'ראד דאדלי, מרסל וובסטר וגארי ניל מצד שני. הספסל של וושינגטון מתפוצץ מיכולת קליעה בקו האחורי.

הבעיה שלה כאמור תהיה אם יתחילו פציעות בקו הקידמי לוושינגטון פשוט אין אפשרויות להתמודד איתן ויהיה מעניין לראות האם הם יחפשו להתחזק בשחקן פנים וותיק ואיכותי, לא שיש יותר מדי כאלה בליגה נכון לעכשיו.
לצד שחקני החמישיה, וההשתלבות של שחקני הספסל החדשים.

יהיה מעניין לעקוב גם אחרי הרוקי קלי אוברה, וושינגטון עשתה טרייד ששידרג אותה ממקום 19 למקום 15 על מנת להביא את הסמול פורוורד, וזה בהחלט יכול להשתלם לה שכן מדובר ב-3 מהיר עם כישורים התקפיים מרשימים שמתווסף לקבוצה הצעירה והמוכשרת הזאת.

מפתחות:
1) הבריאות של הקו הקידמי של וושינגטון והיכולת של שחקנים כמו גודן, דאדלי, בלייר והאמפריס לספק להם דקות מנוחה מספקות במינימום נזק.
2) האם וול יעלה לרמה של סופרסטאר, ואיך זה ישפיע על הדינמיקה שלו עם בראדלי ביל.
3) ההשתלטות של אוטו פורטר על עמדה מספר 3, ושדרוג שלו לעמדת שחקן חמישייה לגיטימי בקבוצת פלייאוף
4) ניהול המשחק של ראנדי וויטמן, והיכולת שלו לייצר סכמה התקפית שתמקסם את היכולת של שחקניו באופן עיקבי.

האופטימיסט:
גורטאט וננה נשארים בריאים, וול הופך לשחקן השני הכי טוב במזרח, והפוינט גארד הטוב בקונפרנס, וושינגטון עם ההגנה הנהדרת שכבר יש לה, מוסיפה משחק התקפי מגוון יותר והופכת למרענן הרישמי של הקיץ ואוקלהומה החדשה בדרך למקום שני במזרח והדחה לאחר סידרה קשה בגמר המזרח מול קליבלנד.

הפאסימיסט:
פציעות הורגות את הקבוצה, ההתקפה נראת תקועה, וויטמן עף באמצע העונה אחרי מאזן של 50% בפגרת האולסטאר, וושינגטון מסיימת במקום ה-7 במזרח ועפה מול שיקאגו בפלייאוף ב-5 משחקים בדרך להרבה מחשבות נוגות על ביזבוז פוטנציאל בקיץ.

הריאליסט:
בסופו של דבר, וושינגטון נראת לי כמסוגלת להתמודד שווה בשווה עם שיקאגו ואטלנטה על המקום השני בוודאי ובוודאי בעונה הסדירה. בפלייאוף, הקו הקידמי של שיקאגו כבר מייצר לוושינגטון בעיות מאצ'אפ שקשה לראות איך היא תתמודד איתם, ולכן כדאי מאוד לוושינגטון לסיים במקום ה-2 על מנת לאפשר לשיקאגו וקליבלנד להתיש אחת את השנייה. המיקום שלה בעונה הסדירה יהיה לכן קריטי לטעמי, ואני חושב שבסופו של דבר וושינגטון לא תצליח לפתח את העיקביות הנדרשת, תסיים במקום ה-3 ותודח בחצי גמר המזרח, שוב.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. דובי

    15 אוק 2015 09:02:20

    תודה דור, מת על הכתיבה שלך.
    קבוצה על כרעי תרנגולת. אני מת לראות את וול וביל יעשו את הקפיצה, ננה יישאר בריא וגורטאט יחזור לעצמו…
    וויטמן צריך לסיים שם. חבל שקבוצה תהיה מוגבלת בגלל מאמן. חס וחלילה שלא יקרה להם אוקלהומה .
    באחד הניתוחים שקראתי מדברים על המשקל של פורטר כבעיה, בטח לעמדה 4 אבל גם ל3.
    והספסל פחות מבינוני.

    1. Smiley

      15 אוק 2015 09:54:44

      לפעמים אני חושב שמנחם הוא מאמן נבחרת הגבוהים (המתוסכלים והלא מוערכים דיו).
      האשים ת'אביט, ג'ביל מגי ואני מחכה ליתר הנבחרת…

      דווקא בלייר היה לא רע שקיבל הזדמנויות והוכיח עצמו בריבאונד ושחקן האסל

  5. גלעד

    15 אוק 2015 10:19:55

    מצוין
    החמישייה באמת מצוינת אבל בשכלול הם רמה פחות משיקגו ומיאמי ו3 רמות מקליבלנד כי אין ספסל כמעט.
    אם יצליחו לסיים מקום 2 יגיעו לגמר המזרח לדעתי

      2. מנחם לס

        15 אוק 2015 23:45:12

        דור, אולי אתה לא רואה זאת בגלל שאתה קסוקר (לא יודע אם המילה עדיין בשימוש בין הצעירים. פעם זאת היתה המילה למצולבי ראייה)?

  7. מתן גילור

    15 אוק 2015 10:42:51

    תודה דור.
    מסכים עם גלעד. ספסל בינוני במקרה הטוב, בטח בעמדות הפנים.
    מיאמי חזקים מהם וגם טורונטו שהתחזקו. לדעתי גם מילווקי.
    צופה להם מקום 6 במזרח ואם ננה או גורטאט לא יהיו מספיק טובים יכולים גם להתדרדר ל-7-8.

  9. אחד העם

    15 אוק 2015 11:58:30

    לכמה קבוצות יש גם 2 גארדים בטופ 20 וגם שני שחקני פנים כמעט בלבל הזה?
    כנראה שבליגה הזו אי אפשר ללכת מידי רחוק בלי סופרסטאר שמרים את עצמו בפלייאוף .
    אחלה כתיבה כרגיל אצלך

  10. ולדי קוגן

    15 אוק 2015 12:14:44

    הקבוצה המועדפת עליי במזרח. וול הוא די אנדרייטד, אם הוא בריא הוא יקח אותם לגמר מזרח. מחזיק להם אצבעות.

  11. עגל

    15 אוק 2015 13:16:05

    אני לא רואה תסריט שהם מגיעים לגמר המזרח, סורי. הם קבוצה סימפטית ותו לא.ובשום תסריט אופטימי וול לא יהיה השחקן הכי טוב במזרח.

    1. avri

      15 אוק 2015 13:44:51

      למה אתה שלילי למה? כבר בפלייאוף האחרון זה נראה שאם וול בריא אטלנטה נשארת מאחור. הם בעיקר בונים על שידרוג במשחק של וול ביל ופורטר, ואם זה יקרה (חתיכת אם) אז יש להם את הקו האחורי הכי טוב במזרח.

  13. k_700

    15 אוק 2015 16:44:48

    זו קבוצה שנחלשה מאוד.

    קודם כל הספסל שם בינוני לחלוטין ודבר שני זה עייפות החומר של החמישייה, לא בגלל הגיל, כן בגלל הקילומטראז' של רובה ביחד.

    מקום 5 ככה במזרח בלי איום לכאן או לכאן.

  14. אופיר נ.

    15 אוק 2015 16:46:05

    לדעתי התקרה שלהם היא חצי גמר המזרח.
    הם צריכים יותר מדי דברים שיתחרו ביחד כדי להגיע מעבר לכך:
    1. סגל בריא
    2. שדרוג התקפי של אוטו פורטר
    3. שדרוג של ננה
    4. שדרוג של הקליעה מרחוק של וול.
    וחוצמזה הסגל שלהם לא מספיק עמוק.

  15. אסף

    15 אוק 2015 16:53:02

    ימשיכו לדרוך במקום,סיבוב שני והביתה, הדבר הכי טוב שייקרה להם העונה הוא קפיצת המדרגה שצפויה להעשות ע״י אוטו פורטר

  17. צביקה

    15 אוק 2015 18:43:17

    נראה בסוף העונה כמה המשמעות של פירס. לדעתי משמעות עצומה. במזרח יכנסו לפלייאוף, אבל הם עלולים לא לעבור סיבוב אפילו, למרות כל הדברים הטובים שיש להם.

  18. אשך טמיר המקורי

    15 אוק 2015 18:51:24

    זמנם היה קצר והוא עבר. מעכשיו הם בדרך למטה.
    וול אוברייטד והשאר מזדקנים / עזבו והמאמן מעפן.
    התסריט הפסימי הוא ריאלי ביותר. לא אתפלא אם הם גם לא יכנסו לפלייאוף.

  19. יוסי

    15 אוק 2015 18:53:57

    לחשוב מה היה קורה לו הויזארד היה מוכנים לטרייד שהציעו אוקלהומה אז , הארדן תמורת ביל אז כשנבחר בדרפט , היום בטוח מצטערים על זה בוושינגטון שסירבו

  21. א.ב

    15 אוק 2015 20:01:47

    ספסל לא איכותי אבל אמין – אלן הנדרסון, גודן, דחואן בלייר, האמפריס, דאדלי.
    שחקנים ותיקים שיודעים את מקומם ויתנו את המספרים כדי לא ליפול משמעותית גם מול ספסלים איכותיים, זה מבטיח שקט (למרות היציאות של דאדלי).
    מה שחשוב – לא רואה חוץ משיקאגו וקליבלנד עוד קבוצה עם שחקנים באיכות של וול וביל, רק אם וויד חוזר מהמתים ואני נוטה שלא להאמין בזה.
    בגלל שיש כמה קבוצות שהראו יכולת – מילווקי, טורונטו ואת האניגמה במיאמי, יסיימו 3-5 ויעברו סיבוב אחד.

    1. k_700

      15 אוק 2015 21:17:06

      אני רואה מחסור חמור בסייז על הספסל ובכלל בהגנה.

      אלן הנדרסון, גודן, בלייר(בהנחה שהברכיים מחזיקות מעמד), האמפריס, דאדלי זה בינוני מאוד.
      בטח לא ספסל שיכול לדגדג את קליבלנד או אפילו לרצוח קבוצה צעירה ואטרקטיבית כמו מילווקי.

      אני לא רואה איך וושינגטון בלי שיפוץ תוך כדי העונה עושה צעדים שיוכלו לקחת אותם מילימטר קדימה העונה.

  22. גור גולן

    15 אוק 2015 20:02:46

    פריוויו מהנה ביותר!
    וול צריך לעשות עלייה משמועתית וזה אומר לשפר קליעה ( 22 נקודות ) ו9 אסיסטים עם 2-3. איבודים בגג.
    לידו הוא צריך את ביל משמועתי ושי תפקד כמו תומפסון של ג״ס… איד שאפשר לסמוך על הקליעה שלו.
    הגבוהים צריכים לתרום נקודות משמעותיות בצבע וכמובן מעל הכול הקבוצה צריכה הגנה חזקה כמו שהיא רגילה!
    אני מהמר מקום 4-5 בלי איום ממשי של יותר מסיבוב שני.

  23. אלון

    15 אוק 2015 23:12:48

    יש לי הרגשה שהעונה הזו היא העונה שבה וול וביל יעשו את קפיצת המדרגה ויהיו בטופ 4 ובטופ 3 של הליגה בעמדה שלהם (בהתאמה).

    ככה שבקיץ הבא הכל יהיה מוכן לביאת הדוראנט…

  25. איל רדושקוביץ'

    16 אוק 2015 04:19:17

    אחרי קליבלנד אטלנטה שיקגו בטוח. אחכ נאבקת מול טורונטו מילווקי וככל הנראה מיאמי. מקום 4-6 לוקח

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט