האם זה יקרה או לא יקרה (לפני פתיחת מחנות האימון)? – מאמר ראשון בסידרה

מינסוטה הפכה לקבוצה עם פוטנציאל לא נורמלי של צעירים, אבל ריקי רוביו – שפעם נחשב כגואל ומושיע (אם לא המשיח!) של הפרנצ'ייז – עלול לא להיות חלק מהחגיגה.

לפי ריקי ביוצ'ר בבליצ'ר רפורט, הוולבס מוכנים לעיסקה שתשלח אותו לאן שהוא עבור מישהו אחר. הוולבס הגיעו למסקנה שהמשיח והגואל ניפצע יותר מדי, ואולי הוא לא 'התקווה האירופאית הלבנה הגדולה' שהם קיוו לה ובנו עליה. בואו נגיד ככה: מאז שהוא הגיע לוולבס דרכו היתה מלאת – איך אומרים זאת בעברית צחה? – חתחתים (גיא!). מלאת מכשולים, פגעים, חריצים, וקמטים. בקיצור, כמו שאומרים זאת החברים שלי בבית שאן בשפה לא כל כך צחה, הוא היה חרא.

ישנו עוד גורם חשוב בכל הטריידים האפשריים וההגיוניים שנראים לי כחמים מכולם: עניין ה"משנה מקום משנה מזל". זה קרה עשרות אם לא מאות פעמים בליגה כששחקן מסויים מפשל בקבוצה אחת, ואותו שחקן בדיוק מצליח מאד ברגע שהוא עובר דירה. מולי אולי יכתוב על כך פעם מאמר על איך זה ששחקן מסויים המפשל כאן מצליח שם. יש על כך חומר מחקרי רב.

חזרה לריקי רוביו.

ברדפורד דוליטל מ-ESPN מסביר זאת כך:

For all he does well, Rubio just can’t find a consistent peg in the shooting realm. He’s not just an inconsistent jump shooter – he’s annually one of the worst finishers in the league, ranking in the 6^th percentile at worst in the restricted area for three straight seasons, per nba.com/stats. Last season, he shot 31.7 percent at the rim. During the 3-point era, there have been 420 instances in which a qualifying player has recorded six-plus assists per game with an effective field-goal percentage under break-even. Rubio owns the two worst league-adjusted rates and three of the bottom five.

אז מנחם שואל למה שאיזו קבוצה תסכים לעשות טרייד עליו?

דעתי? כי איפה שהוא, איכשהו, יש לו את זה. לך תדע. אולי מינסוטה קרה מדי עבור דמו הלטיני. אולי השלג והקרח הקפיאו לו את הגאוניות שפעם היתה לו. אולי שינוי אדרת יחזירו למה שפעם היה. חוץ מזה, מאמן טוב עם ידע ביומכני (ז"א אחד כמוני) יכול בקלות להביא אותו למצב של 40% בג'אמפים.

אנשים שוכחים שהספרדי (לי הוא נראה כמו איזה צעירון אחרי צבא מבנימינה) כולו עדיין לא בן 25 (יום הולדתו באוקטובר) ז"א שהשחקן הזה שנדמה לנו שהוא שיחק הופס מימי מתושלח הוא למעשה צעירון שעולמו עדיין לפניו. למרות שאני לא מת על חיוורים אירופאים, הייתי מת לראות אותו במיאמי היט למשל, מתחלק בדקות עם גורן. אבל למיאמי אין את מי לתת עבורו

חוזהו – 4 שנים עבור 55 מיל – אינו מוגזם ואני יכול לדמיין כמה קבוצות האומרות לעצמן שעם חוזה הטיווי החדש שייכנס לתוקפו עוד שנה, ה-55 מיל ל-4 שנים שהוא סכום תקף ועומד, הוא אולי אפילו מציאה.

היי, כמה שהוא לא זרח בוולבס ריקי הוא עדיין אחד מה-PASSERS המעוטרים ביותר בליגה, וכל משחק בו הוא משחק הוא חווייה לעיניים וסיפוק מוחי למשכילי הכדורסל בינינו, כמו K-700 למשל. אפילו הגנתו השתפרה תודות לראייה פריפריאלית מיוחדת במינה (טוענים שהוא מכסה 240 מעלות במבט אחד).

מה אומר רוביו החביב על כולם (וזאת האמת!)? "היי, אני לא מקשיב לשמועות. אני כאן במינסוטה, וכאן נמצאים חברי קבוצתי שפיתחתי איתם יחסים מצויינים. אבל אני גם יודע שזה ביזנס, ובביזנס הכל יכול לקרות. לכן אני לוקח את כל המצב כעניין של DAY-TO-DAY. מה שיקרה כנראה צריך לקרות. אני מרגיש בטוח שהקבוצה רוצה בי, ואני רגוע לחלוטין!".

עם ההתפתחות המטאורית של זאק לביין, וטיוס ג'ונס עם אנדרה מילר המחכים בכנפיים, ה-'DAY-BY-DAY' היא הצורה החכמה ביותר עבור רוביו לחיות.