חבר'ה, תרימו ראש / יונתן שגב

"מבזה: ישראל הובסה 82:52 ע"י איטליה והודחה" – one – "מספר 1" בספורט.

"נבחרת ישראל הובסה והודחה מאליפות אירופה בכדורסל" – mako.

"לא נעים: ישראל הובסה בידי איטליה והודחה מהיורובאסקט" – וואלה

"גדול עליה: ישראל הובסה 82:52 מול איטליה" – ynet

כמה כותרות אקראיות מאתרי חדשות מרכזיים בארץ ישראל.

 

אני מרחם על המדינה שזה אתר הספורט שלה. רגע…

 

בכוונה לקחתי את הכותרות היותר תוקפניות, וכמובן שיש כותרות נעימות ופחות צורמות לעיניים, לפחות לי.

אני רוצה שתעיפו מבט בכותרות הללו עוד פעם (אשמח שלכתבה של one גם תיכנסו). "מבזה", "גדול עליה", "לא נעים", "הובסה, הובסה, הובסה".

תקראו לי תמים, אבל אני מצפה ליותר מתקשורת. העניין המעצבן הוא, שלפני שנייה נבחרת הכדורסל הייתה הבייבי של המדיה. אפילו על ההושבה של מקל וכספי בחוץ לצרפת סלחו לאדלשטיין ולהקתו.

ברגע שהם הפסידו – במיוחד בראש השנה, התחילו הירידות, הקטילות והכותרות הלכאורה שנונות כמו:"נהיה לזנב" שראיתי בהתחלה ובחיפוש שני לא מצאתי.

ככה זה בתקשורת – ניצחונות מואדרים והפסדים נקטלים. זה לא שאני לא רגיל לזה, אבל זה לא אומר שאני לא מצפה ליותר.

זאת נבחרת שלכם, בשר מבשרכם, שקודם כל הגיעו לשם בחינם ומזמנם, ושיחקו בחג שחשוב עד מאוד לחלקכם. אני לא אומר שצריך לרחם עליהם – בכל זאת – ויתרו להם על צבא, לפחות לחלקם, נתנו להם הטבות כאלה ואחרות, אך עדיין – מעט כבוד, אמפטיה, להראות שיש מדינה תומכת גם בהפסדים ולא רק בניצחונות.

הבעיה היא, שאם שחקנים נכנסים למדיה – ואני מאמין שהם נכנסים – הם לא יגיעו לכאן, אלא לאתרים כמו וואן, וואלה או מאקו.

כך שלמעשה התקשורת (או המדיה אם תרצו) קובעת איך תמיכתו של העם היושב בציון תיראה. באופן פרקטי, אפשר לומר שהם לוקחים על עצמם, ברוב חוצפתם, את האחריות לומר לכל העם ולנבחרת עצמה, מה היא – הנבחרת – עשתה במשחק.

זה זמן טוב להגיד שכל הטור הזה הוא דעה אישית שלי!

 

 

 

לדעתי, יש שלוש אופציות להסתכל על הטורניר הזה של הנבחרת ובמיוחד על ההפסד האחרון:

הגישה הזעפרנית (פסימית-ריאלית): לקחת כל הפסד כלא מפתיע בכלל וכל ניצחון כבונוס. באופן בסיסי מצפים שהנבחרת תבעט בדלי ואם זה לא קורה – הפתעה.

הגישה השגבית (אופטימית-ריאלית): להאמין בנבחרת ולחשוב שהיא מסוגלת לנצח ולהציג את מלוא יכולתה. בגדול, כל נבחרת שטובה מאיתנו אני מצפה שננצח וכל נבחרת שלא אני מצפה שנפסיד לה.

הגישה התקשורתית (מטומטמת-אינפנטילית): לחשוב שאנחנו מינימום הדרים טים של 92 אחרי ניצחונות ומקסימום הפועל עפולה אחרי הפסדים. בגדול, לצאת מפרופורציות.

אז אני ממשיך בגישה השגבית: איטליה הייתה גדולה עלינו. כמובן ש-30 הפרש זה לא הפער בין הנבחרות, ובאמת היו הרבה דברים לשפר אצל הנבחרת – בעיקר בקרום החשק. אבל זה טבעי.

"נתנו" טורניר טוב מאוד ואף על פי שהחבר'ה ניסו להסתיר את זה ולומר אחרת, השובע אחרי שלב בתים כזה הוא בלתי נמנע. הרבה שחקנים – גם הגדולים ביותר – נעלמו כשלא היה להם קוף על הגב. מה לעשות – אלה החיים – הרבה פעמים אין לך ממה לשאוב מוטיבציה.

 

 

 

 

אני רוצה להודות לעומרי כספי, שבמקום להמשיך לנוח ולהתכונן לקראת העונה הסופר-חשובה שלו בקריירה ב-NBA בא לייצג את נבחרת ישראל.

אני רוצה להודות לגל מקל (שאני באמת לא מבין מה אתם רוצים ממנו) שהגיע לפני עונת מפתח, ואם אתם שואלים אותי זו העונה החשובה בקריירה שלו – ללבוש את המדים הכחולים-לבנים.

אני רוצה להודות לליאור אליהו – ששיחק גם כשהוא לא היה 100% בקו הבריאות – כדי לעזור לעם היושב בציון מול הטלוויזיה או בארוחת החג לעלות לשלב הבא.

אני רוצה להודות לדיאור פישר – שאף על פי שהוא והמסורת הציונית הן בערך כמו לברון וצניעות (כלומר – נא להכיר).

אני רוצה להודות ליוגב אוחיון, רביב לימונד ולאלישי כדיר על הקרבה בלתי נגמרת כשהם על המגרש – ובמקרה של אוחיון הוא גם הגיע פצוע לטורניר.

אני רוצה להודות לכל 12 האנשים הללו שבמקום להיות עכשיו עם משפחותיהם בחג הם נמצאים שם כדי לייצג את הדגל.

כמובן, אני רוצה לשלוח תודה ענקית גם לצוות המקצועי בראשות ארז אדלישטיין – כן ארז, באמת הצלחתם לרגש אותנו ולסחוף אותנו איתכם.

זה נראה לכם מוגזם, אבל לדעתי זה ממש לא. זה לא מובן מאליו שהם עושים את כל זה. כמובן, זה לא בהכרח 100% טהור – יש עניינים כסקאוטים, פרסום, או כל דבר אחר. ועדיין – זה לא מובן מאליו והספורטאים הללו הם גם אנשים שרוצים לבלות את החג עם משפחותיהם.

אז עומרי, גל, ליאור, דיאור, רביב, יוגב, אלישי, שון, דגן, רוברט, יניב, בר וכמובן ארז. תרימו ראש! לי, גרמתם רגעים של סיפוק רב באליפות הזאת!

להרים ראש!

 

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. יונתן, כשאתה או אני באים לכתוב, אנחנו רוצים לייצר איכות. אנחנו רוצים לייצר חשיבה. אנחנו רוצים לאתגר את הקורא. אנחנו רוצים לחדש לו. לפתוח דיון שיימשך בתגובות.
    אותם מעניין דבר אחד – קליקים. משלמים להם בשביל למשוך קליקים. אין יושרה עיתונאית. אין כבוד למקצוע. אין אפילו כבוד לקוראים. אך ורק קליקים.
    וקליקים משיגים ע"י 2 דברים: סקופים (ולא צרי אפילו שיהיו אמיתיים) וקיצוניות – או סקנדל או פסטיבל.

      1. משתדלים….לגבי הללל….קצת נהרסה ההנאה שבשנאה עם המאמן המצוין שלו…אבל היי, עדיין יש לו פרצוף שדורש סטירה.

        1. מוסכם. התמיכה בבלאט גוברת אפילו על השנאה היוקדת ובאווירת השנה החדשה, נאחל לשניהם הצלחה (ובכל מקרה, מאחר שמנחם צופה שלברון יהיה הנשיא בקרוב, כדאי להוריד את מינוני הביקורת פן ניכנס לרשימה שחורה כלשהו בביקורות הגבולות. 🙂 )

  2. נהדר יונתן!

    מסכים עם כל מילה של מתן וגם עם גיורגי מורסאן.

    מבקש לשנות את השיטה הזעפרנית מפסימית -ריאלית לשיטת 'ניסיון החיים הארוך'. יכול להיות שזו סתם פסימיות אבל האמת התאכזבתי מספיק בשביל לא לצפות ולא להיות מופתע.

    ה-30 הפרש היום שסיימתי לצפות בהם בשעת לילה מאוחרת אחרי ארוחת החג בשידור און דמנד באתר של פיב"א, לא תסכלו אותי אלא יותר הצחיקו אותי (צחוק מר). "בתוך כל ציניקן, מסתתר אידיאליסט מאוכזב" אמר פעם ג'ורג' קרלין, "בתור כל כתב כדורסל ישראלי ממורמר מסתתר ילד אוהד הנבחרת מאוכזב", אומר אני.

  3. כל הכבוד לקרוא מילים כאלה מצעיר כמוך.

    כדורסל אי אפשר לנצח כשליריב יש גובה כזה עדיף. עוד עשר נקודות – פחות עשר, זה כבר לא חשוב. ישראל תהווה פקטור רציני רק כשיתחילו לגדול לנו ישראלים בגובה 2.15, ואתלטים!

  4. לפחות בישראל אין גשם, כמו בפלשינג מדו בניו יורק והיו אס אופן מחכה להיפתח.
    כנראה שאחמיץ את רובו כי הזקנה מכריחה אותי להתכונן ללכת לבית הכנסת.

  5. יונתן, לא הבנתי למה לדעתך היה שובע אחרי שלב הבתים ולמה ירדה המוטיבציה? אם כבר התקדמו, מדוע שלא ישאפו להגיע עד הרבע/חצי/גמר? ספורטאי מקצוען אמור לשאוף כמה שיותר למעלה ולא להסתפק במועט
    משפטים כמו "הופעה מכובדת" מזכירים לי את עולם הכדורגל.. (למען הסר ספק, השוואה לכדורגל ישראלי היא לא דבר טוב.. )
    ולמרות זאת, ברוב המשחקים הנבחרת נראתה טוב והשחקנים ובוודאי אדלשטיין ראויים לתשבוחות.

    1. כפי שכתבתי שם, הרבה פעמים מוטיבציה נגרמת כתוצאה מקוף שנמצא (בד״כ התקשורת מדביקה אותו) לך על הגב. רוב הפעמים כשאתה משקיע את האנרגיות הנפשיות במטרה אחת, אין יותר כוח נפשי לעוד אחת. כמובן שיש גם לפעמים את האפקט ההפוך, אבל הרבה פעמים זה גורם לתחושה של ״עשינו את שלנו״.

  6. תודה על פוסט מהיר בזמן אמת
    תקשורת הספורט צמאה לדם ולצערי האתרים שצוטטו מורכבים מאנשים חסרי ידע בסיסי

    מאז שאני כותב/קורא את הופס אני ממעט ואף לא נכנס לשום אתר ספורט בשפה העיברית
    אנחנו טובים מספיק

    אני חושב שהוופעה של הנבחרת הייתה לא טובה וחבל , לא צריך לאבד פרופורציה
    בשורה התחתונה סיימנו את האליפות עם 2 תבוסות ומיצנו את הפוטנציאל של הנבחרת
    לדעתי המשחק מול צרפת היה צריך להיות ניסוי כלים לקראת יריבה מבית ב
    הייתה הזדמנות לא רעה להכנס לטופ 8 ועם קצת מזל לטופ 4

  7. היה משחק גרוע, ביזיון אפילו. אבל זה לא צריך להשליך על כלל האליפות. אצלנו השחקנים לא הגיעו, ואצלהם כן. זה פשוט היה יום רע. אני חושב שבאליפות הבאה נוכל להוציא יותר.

  8. אין מה לקרוא את One. אם כבר ספורט5 וגם אז בערבון מוגבל

    אני מתחבר למה שמנחם אמר וארחיב, על הדרך אני גם אעלה כמה נקודות כי הגיע הזמן שמישהו יגיד את האמת:

    1. מישהו זוכר מתי לנבחרת היה סנטר אמיתי? עם כל הכבוד ליניב גרין, הוא כבר שנים נע על אדי דלק עם כל ה2.06 הלא מרשימים גם כך שלו. אני חושב שמאז אותה אליפות מול סלובניה בקדטים הוא בדעיכה. (תקנו אותי אם אני טועה, אבל אני זוכר שהיה שם).
    עם כל המתאזרחים, רותבארד ומי לא – לא יכלו למצוא סנטר אחד נורמלי?
    זה פשוט פאתטי ומצחיק לראות איך הנבחרת משחקת לרוחב ומנצחת בזכות זה שהיא גורמת לנבחרות האחרות להראות רע.
    אפשר מול רוסיה, אפשר מול פינלנד ואפשר מול פולין. אלה נבחרות חלשות ובכל מקרה מתישהו מגיע שלב שאתה צריך ליצור במשחק עומד, בפוסט, בהתקפות מסודרות. אבל אין לנבחרת את זה.

    2. אין לישראל איזה דייויד בלו או מישהו שתעשה לו תרגיל ל3 או פינוי כלשהו לזריקה. לא יכול להיות שהנבחרת תזרוק כ"כ מעט מ3 כשגם היורוליג ובטח הNBA הולכים בכיוון הזה.
    אז נכון שיבזורי עדיין לא הוכיח את עצמו ברמות הגבוהות האלה אבל קלעי זה קלעי וכשיש זריקה פנויה, קלעי אמיתי בסופו של דבר יקלע אותה. יבזורי הוא כזה, אבל לא השתמשו בו.
    כספי הוא שחקן מצוין בשביל תרגילים כאלה, אבל בנבחרת הוא הופך לשחקן מספר 1 במקום עוד שחקן בסקרמנטו. הוא התמודד מצוין עם הסיטואציה אבל לנבחרת היו חסרים עוד שחקנים.

    3. אם אתה משחק בלי סנטר אמיתי וגם ה4 שלך (אליהו) הוא לא סטרץ' 4, אתה בצרות מול כל נבחרת שהיא לא דרג ז'.
    הנבחרת לא מספיק מגוונת, לא מספיק עמוקה ובוא נגיד את האמת – היא נפלה לבית מאוד קל ועשתה מה שצופה ממנה. אין שום נבחרת ב8 האחרונות שלישראל יש סיכוי מולה.

    4. כמה אפשר להסתמך על אנרגיות, לחימה ורגש? כמה אפשר לנצח משחקים צמודים או בכלל להשאיר אותם צמודים?
    אנחנו צריכים לחשוב האם אנחנו מצפים ליותר מדי או שהם פשוט פישלו בגדול. אני בכלל חושב שאנחנו מצפים ליותר מדי.

    5. פיזיות – עד מתי נתלונן ונתחבא מאחורי פציעות? האם ישראל היא הנבחרת היחידה ששיחקה משחקים בתדירות הזו באליפות?
    לא משנה באיזה ענף, אנחנו תמיד נבוא עם התירוצים האלה ותמיד ילכו לבכות לרופא או מאמן הכושר.
    לא יכול להיות שזה קורה. לא יכול להיות ששנה אחרי שנה ובכל ענף ספורט הנבחרת פשוט תתרסק.
    פרט להבדלי הרמות (שאגע בהם בסעיף הבא) גם מנטלית ופיזית השחקנים פשוט נשחקו. אחרי הhigh של העליה והעייפות מסדרות המשחקים + המנוחה שהורידה מתח מול צרפת זה היה ברור שהנבחרת תקבל בראש. כדי להצליח חייב אבל חייב להשאר עם הרגל על הגז ולא לתת לכולם לנוח מול צרפת. כשאתה מקבל בראש מהצרפתים אתה לא תתאושש מול האיטלקים.

    6. איכות. בלי דאטומה ובריניאני איטליה לא התקשתה.
    האם ישראל היתה מגיעה לאנשהו ללא 2 שחקנים מובילים? לא.
    אין ולא יהיו לישראל שחקנים ברמה של גלינארי, בלינלי וג'נטילה.
    כשהשחקנים בנבחרת משחקים פעם בשבוע במסגרת הליגה, כשקבוצות עושות טובה שהן משתתפות במפעלים אירופים, וגם אם כן נבעטות משם אחרי סיבוב, אלה השחקנים שנייצר – חסרי שאיפות, חסרי יכולת וחסרי נסיון במעמדים.
    גל מקל אינו אותו שחקן מאוד מוגבל שהיה כששיחק בארץ.
    כספי גם כן עשה התפתחות גדולה בNBA.
    קצת קשה לנצח קבוצה שהרכז שלה גבוה משלך בכמעט 10 סנטימטר.
    שהפאוור פורוורד שלה הוא 2.08 ושלך הוא 2.06 שלא שומר או 2.03 שמשחק מול גבוהים ממנו בראש.
    עד שיש לך שחקנים 2.11+ הם דקיקים ורזים שמשחקים אולי כמו 4. בטח לא סנטר..

    לסיכום: זאת הרמה. זאת תקרת הזכוכית וזה מה יש.
    הנבחרת נתנה אליפות יפה, השיגה את המטרות, ובניגוד לנבחרת הכדורגל אפילו גרמה לכמה אנשים לציפיות חיוביות (אני אישית הייתי בטוח שיגמר סביב ה20 לאיטליה..).
    האליפות הזאת הראתה מה שבכדורגל אנחנו רואים כל שנה – כדי להצליח אתה צריך לשחק במספר מפעלים, באינטנסיביות גבוהה וברמות הגבוהות. הסטטיסטיקה לא תשקר, וכאשר שחקנים כמו דוסון, יבזורי, כדיר, רותבארד ולימונד משחקים פעם בשבוע ומול קבוצות כמו עירוני נהריה – רחוק לא נגיע.

    1. מישהו זוכר שלגולדן סטייט לא היה סנטר של ממש בסדרת הגמר?
      מישהו זוכר מי היה הסנטר של ישראל ב 79?
      מישהו זוכר מה זה סמולבול?

      אין סנטר לא היה מעולם תרוץ ולא יכול להיות תרוץ. ישראלים לא יהיה אף פעם גבוהים ואתלטים כמו הארופאים אלא אם מאזרחים כל מיני מרסרים ללאסופים.

      אין פה קלעי אמיתי, סטייל מיקי, ג'מצי, קפלן, קטש , בלו או אפילו טפירו. כשיגדלו פה שחקני כדורסל ברמה באמת גבוהה וישחקו חכם יותר לא יזדקקו לתרוצים של "אין סנטר"

  9. האם לדעתכם זריקת המשחק מול צרפת השפיעה?

    אדלשטיין פישל בשני דברים – חוסר שיתוף הספסל (ודאוסן ששיחק מעט נראה לגמרי לא מחובר לנבחרת), ושיתוף יתר של יניב גרין הגמור ("השחקנים בחרו אותו").
    אולי הכימיה המפורסמת הייתה מצומצמת מדי לקליקה של כמה שחקנים מרכזיים?

  10. אחלה טור יונתן.
    רות'בארט היה צריך לשחק יותר. הוא קולע לא פחות טוב מפישר, מאוד גבוה, ודווקא נגד איטליה, שלא מצטיינת במשחק פנים, היה לו מקום.

  11. כל הכבוד על הפוסט

    אני אפילו לא טורח לקרוא אתרים קיקיוניים כמו one

    ככה אגב מצאתי את האתר המדהים הזה. לפני כמה שנים כשנמאס לי כבר לחפש איזושהי תקווה לעיתונות אמיתית ושפוייה באתרים הקונבנציונלית הגעתי להופס

  12. יפה מאד. מסכים עם כל מילה.
    נבחרת ישראל שווה 9-16.
    אי עלייה לשמינית היתה נחשבת לכישלון
    עלייה לרבע הגמר היתה נחשבת סנסציה.

    נ.ב.:,
    כל ה- ONEים והאופירות למיניהם לא באמת מסקרים ספורט. הם מסקרים רכילות, שערוריות ושטויות.
    זה תמיד משעשע אותי איך נותנים לאיציק זהר ואייל ברקוביץ, ששייכים לתור הזהב של הכדורגל הישראלי לבקר את נבחרת ישראל בכדורסל. הרי הם וכל האחרים ב- 40 השנים האחרונות לא העפילו אי פעם לאליפות אירופה

    1. כמו שמתן כתב, המטרה המרכזית של האתרים האלה היא לגרוף קליקים ותגובות.

      מי שמתמחים בזה הם החבר'ה מערוץ הספורט. בפעמים הבודדות שאני נכנס לשם (פעם בשבוע, כשאתר ה-NBA.com מפנה אותי לשם מחדש כדי לשנות הגדרות), אני תמיד רואה בדף הראשי "טור דעה" של משה פרימו או גיל ברק.

      ברור לי שמדובר בבזבוז דיו וירטואלי, אבל הם מושכים ככה המון מגיבים, שדואגים להבהיר לאותם "כתבים" שאין להם מושג בתחום שלהם, מתוך מחשבה תמימה שהם באמת קוראים תגובות.

  13. מה ההבדל בין ״ מבזה ועוד כותרות מהסוג הנ״ל״ לנבחרת ישראל סיכוי 50:50 מול איטליה, משפט הנאמר ע״י פרשנים חמורי סבר. ה bias הורג פרשנים והרייטינג הורג כתיבה מאוזנת.

  14. כן.. רצינו להאמין שאולי אפשר להמשיך עוד קצת את החלום ולהתקדם במעלה הטורניר,
    אבל חזרנו לקרקע בהפסד כואב. בשורה התחתונה היה לנבחרת טורניר יפה והישגים מעבר לסך חלקיה. ארז הצליח לאחד שחקנים
    לא סופר מוכשרים לנבחרת שמשחקת ביחד
    ונלחמת. לגבי אתרי הספורט השונים – קיצוניות מביאה רייטינג.. בעקבות הקיצוניות רמת הכתיבה יורדת. באחד האתרים יש איזה כתב דפקט שכותב נגד בלאט בקיצוניות.. בעקבות הטורים שלו מס הכניסות לאתר שולשו..
    יש כמה סוגי וויסקי וקוניאק מעולים! שרוב האנשים לא שמעו עליהם, ולא אוהבים. ככזה בחיים רוב האנשים אוהבים מיין סטרים..

    1. אני לא חושב שהוא שולש בזכותו, אלא בזכות העובדה שמלא ישראלים שלא התעניינו קודם ב-NBA אימצו בחום את קליבלנד, והחלו לעקוב אחרי התוצאות שלה.

  15. למה כבר אפשר לצפות מערוץ שהז׳אנר העיקרי בו בשנים האחרונות הוא ״אנשים עם הפרעות חמורות במיוחד צועקים אחד על השני- בשידור חי!״?

  16. כל הכבוד על הטור ואני מסכים עם כל הביקורת על ONE ודומיו
    צריך להמשיך לעבוד בהופס ולשפר אצלנו בבית את הרמה.
    כל הכבוד לנבחרת, לשחקניה, מאמניה והסגל תומך הלחימה.

  17. הלוואי ומישהו יחבר את השחקנים לאתר הזה,
    יקבלו משוב אמיתי עם עצות טובות,
    אוכד ס"א וא.ב. צודקים, אני מעדיף להתרחץ בנהר של בוץ
    מאשר להכנס לאתר וואן ודומיו (סליחה שהעלבתי את הבוץ שהרי
    יש לו תכונות מבריאות ההפך מהאתרים הנוראים והמשעממים הללו).
    יונתן כתב מאד מאד יפה ונכון מאד.
    לשאלתך איכה אני קורא כמו אחרים את כל כתבותיך ולא מספיק להגיב.
    נהנה מאד.
    כתבת חכם בהודיה על ההשקעה והטוב בנבחרת שרק מתפתחת.
    שנה טובה לכל הקוראים המגיבים והכותבים.
    🙂

  18. מסכים לגבי אתרי הספורט למיניהם שמה שמעניין אותם הוא מס' הקליקים והתגובות. אתרים כמו וואן- מי נכנס לשם בכלל?

    אבל- המשחק בשמינית הגמר היה מבזה. נכון שהאיטלקים טובים מאיתנו אבל שיחקנו כמו אהבלים ועשינו קולות של שטיח רגליים מהר מדי.
    לא צריך לפחד מביקורת אם היא מאוזנת ונכונה. מאוד נהניתי מהנבחרת ועודדתי אותה בקולניות בכל משחק. המשחק בשמינית היה רע, כך שהם הרוויחו את הביקורת ביושר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט