המהפכה הבאה באנ.בי.איי?/רועי ויינברג

בשנים האחרונות, כולנו התוודענו למהפכה של האנליטיקס. הסטטיסטיקות המתקדמות שדריל מורי הביא לליגה הפכו לדבר שקיים בכל קבוצה היום, שמעסיקה צוות שלם של מומחי סטטיסטיקה שנועד למצוא השחקנים המתאימים לכל קבוצה, רצוי בכמה שפחות כסף. למרות זאת, זה לא סוד שיותר מזה שצריך השחקנים הטובים ביותר בכל קבוצה, צריך למצוא דרך לגרום להם לשתף פעולה בצורה הטובה ביותר, ולהגיע למצב שפיל ג'קסון מכנה "לכידות שבטית". כאן בדיוק יכולים להכנס לתמונה פסיכולוגי ספורט.

*

כימיה קבוצתית טובה (אילוסטרציה). פסיכולוג ספורט במשרה מלאה יכול לפתח את זה אצל קבוצות.

היו קבוצות שהשתמשו בפסיכולוגי ספורט בעבר, ומשתמשום גם היום. לא מזמן עלה לכותרות סטיב פיטרס, הפסיכולוג ששיתף פעולה עם ליברפול ב-2013/14, וסייע לשיפור הלכידות של הקבוצה וקשיחות השחקנים, מה שהוביל ליברפול למקום השני באותה עונה, מרחק החלקה אומללה (ועדיין טראומטית) מאליפות. למרות זאת, חלקו של פיטרס בצוות של ליברפול דאז היה חשוב מאין כמותו, ומי שמעוניין יכול לשמוע הרצאת TED של הפסיכולוג כאן. המהלך הזה יכול לסייע לכל קבוצת ספורט מקצוענית (ולמחלקות נוער), וכך גם לנבחרות.

גם באנ.בי.איי, התופעה אינה זרה. מאמנים רבים הבינו כי הגיבוש והדינמיקה של הקבוצה הם חלק קריטי מהצלחתה, וקבוצות שסובלות ממשבר בדמות פציעה, רצף הפסדים או עזיבת שחקן מפתח יכולות לשקוע עקב המכה הפסיכולוגית שהן חטפו, שלעתים משפיעה לא פחות מההשפעה על המגרש (ע"ע רצף ההפסדים של קליבלנד 2010/11, ללא לברון ג'יימס).

לכן, ארגונים שונים הבינו כי שכירת מומחה הוא הדבר הנכון כדי לשפר את הקבוצה ככל האפשר. החלוץ בתחום היה ג'ורג' ממפורד, פסיכולוג הספורט שפיל ג'קסון הביא לשיקגו ב-1993/94, והיה חלק מהצוות של הבולס מ-1993/94 עד 1997/98. ממפורד נחשב לאחד מהאנשים החשובים ביותר בשלד שיצר את שושלת הספורט הגדולה בהיסטוריה (שיקגו 1995/96-1997/98), והתחבר לג'קסון ולבולס באמצעות חיבתם המשותפת למיינדפולנס, מדיטציה שנועדה להגביר המודעות של האדם לסביבתו. באותה תקופה גם לסן אנטוניו היה פסיכולוג ספורט, מ-1996 עד 2004, שסייע להניח את אבני הפינה במעצמה שנקראת "סן אנטוניו ספרס".

השילוב של ממפורד יצר מרחב בו שיקגו יכלו להתגבש כקבוצה, וכהרכב חדש כמעט לחלוטין (הארפר ופיפן שיחקו עונה אחת ביחד לפני האליפות הרביעית של פיפן, וכמובן שהיו ג'ורדן ופיפן שכבר ידעו איך לשחק אחד עם השני), לא נאלצו לבזבז יותר מדי זמן על למידה וללכת כבר בעונתם הראשונה להישג מדהים בדמות 72 ניצחונות ו-10 הפסדים.

גם היום ישנן קבוצות שמעסיקות פסיכולוגי ספורט באופן שוטף, כשבראשן דאלאס מאבריקס שמעסיקה אחד מאז 2012, ואותו פסיכולוג, דון קאלקסטין, היה חלק חשוב בקבוצת האליפות של 2011. הוא חלק לכל דבר מהצוות של המאבריקס, ונמצא עם דאלאס במשחקי חוץ, ולעתים אף על הספסל לצד ריק קרלייל.

מלבד קאלקסטין, כיום (נכון ל-12.9) יש רק ל-5 קבוצות פסיכולוגי ספורט במשרה מלאה-מילווקי (רמאל סמית'), ניו יורק (ליסה קאלהאן), אוקלהומה סיטי (אנג'לה צ'רלטון), ופילדלפיה (ג'ואל פיש), שלחלק מהקבוצות (כולל סן אנטוניו) היה אחד בעבר. מדובר ב-16.7% מהקבוצות בלבד, וקרוב לודאי שהמספר הזה יגדל בשנים הקרובות.

*

לארי סאנדרס בפעולה. קבוצות ינסו להמנע מלבזבז בחירת דראפט גבוהה על שחקן עם בעיות מנטליות, וכאן פסיכולוגי ספורט יעשו את ההבדל.

לצד השילוב של פסיכולוגי הספורט בכל הקשור לשיפור הכימיה הקבוצתית, יש עוד אפשרות שבה פסיכולוגי ספורט יוכלו לתרום לקבוצותיהם, מבחינת בחירות דראפט. כל צוות מקצועי רוצה להמנע מבחירת באסטים, מה שיוביל לבזבוז הזדמנות נדירה להשגת כוכב שיהיה העתיד של המועדון לשנים הקרובות. לצד כל מיני באסטים שלא היו טובים מספיק, ראינו הרבה בחירות הולכות על שחקנים שלא מצליחים להתמודד עם קריירת NBA (לארי סונדרס), או כאלו עם בעיות נפשיות כאלו ואחרות (מייקל ביזלי, רויס וויט).

לצד חוות הדעת של הסקאוטים, מאמני פיתוח השחקנים וצוותי האנליטיקס של הקבוצות, יש מקום לשילוב חוות דעת פסיכולוגית לפני בחירת השחקנים. המעבר מהמכללות/כדורסל ברחבי העולם לאנ.בי.איי לא קל, והרבה פרוספקטים לא הצליחו להשלימו בצורה מלאה. יש חברות שעושות מבחנים פסיכולוגיים לפרוספקטים (שזמינים גם באינטרנט בגרסתם הפשוטה, ואתם יכולים להבחן כאן), ומילווקי באקס אף שכרו מומחה להבעות פנים ושפת גוף כדי שייסע להם בהחתמת נבחרי דראפט ושחקנים חופשיים, בדיוק בגלל אותה סיבה.

אינני יודע איך כל קבוצה וקבוצה בוחרת פרוספקטים, וייתכן שחלק משתמשות בחוות דעת פסיכולוגיות על השחקנים (ניתן להקליט הראיון שהקבוצה מבצעת עם השחקן ולצפות בהקלטות ממשחקים שונים שלו בעונה האחרונה כדי לגבש חוות דעת פסיכולוגית על אישיותו, על המגרש ומחוצה לו). שימוש בחוות דעת מעמיקות ומקצועיות על אישיות השחקן יכולות להיות רלוונטיות לכל ספורט קבוצתי, ולספק מידע על עמידותו בלחצים, המוטיבציה שלו, יכולתו לעבוד בעבודת צוות וכו'. הנושא יכול להיות מהפכה של ממש בכל תחום גיוס השחקנים לקבוצות/מחלקות נוער ופיתוחם, לא רק בכדורסל.

*

האם אנחנו הולכים להיות עדים למהפכה כזאת בשנים הקרובות? הקרקע כבר מוכנה. אחרי שראינו את השילוב של המתמטיקה והספורט (אנליטיקס/מאניבול או כל שם אחר שתבחרו), מאוד סביר שנראה גם את השילוב הזה, של פסיכולוגיה וספורט, חודר לניהול הקבוצות. זה יכול לשנות את המשחק מקצה לקצה.

גילוי נאות: הרעיון (והרעיון בלבד) לכתבה הנ"ל פותח בעקבות שיחה שלי עם חבר ואחד מגולשי האתר, עמרי הלוי (שהעלה את הרעיון), והכתבה הועלתה בהסכמתו.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. כתבה מצוינת,
    אני באופן אישי חוויתי את ההשפעה של פסיכולג ספורט וזה באמת מדהים לראות כמה שינוי מנטלי קטן שהפסיכולג משנה לך משפיע ויכול לשנות את כל המשחק שלך

  2. קצת מפתיע שרק לשבע קבוצות יש פסיכולוג. יצירת לכידות חברתית היא יעד של כל ארגון בינוני ומעלה בימינו (אם לא של כל ארגון) והיתרונות שהיא מביאה איתה (סביבת עבודה מפרגנת שמעודדת יצירתיות ושכיף לשהות בה) חיוניים לקבוצת ספורט שרוצה להצליח. לברצלונה הגדולה של לפני כמה שנים היה את הדבר הזה ואני חושב שזה אחד הגורמים להפיכתה לאימפריה עולמית ולמושא הערצה (זה והגלוריפיקציה המוגזמת בערוץ הספורט).
    מהצד זה נראה שהרבה קבוצות בנבא מתחלקות לשתי ״חבורות״- הסופר סטארים והשחקנים האחרים ושההיררכיה הזאת פוגעת בביצועים של הקבוצה.

  3. מדיטציה…היפנוזה…תורת הזן…נרות וקטורת…
    ופסיכולוגיה.
    אם ישנו שחקן עם בעיות נפשיות כפחד, ANXIETY, וכו' – אין ספק שיש מקום לטיפול פסיכולוגי.
    מזכיר לי סיפור: ב-1988 לפני אחד ממשחקי הגמר נגד דטרויט, פיל ג'קסון החליט לתת קצת מתורת הזן לשחקניוץ. הוא הכניסם לחדר גדול, חשוך, וצחווה על כולם לחלוץ נעליים ולשכב על מזרונים שהוכנו למפרע. ליד כל שחקן שמו נר גדול שהודלק. כולם שוכבים, הנרות דולקים, ואז ניכנס איזה גורו מחברורת הזן של פיל ג'קסון כשהוא מכובה בסדין, ומעיניו בוקע אור סגול כזה ממשהו שהרכיבו לו על הראש.
    הוא אומר לכולם לעצום עיניים. בקול מזמזם הוא מדבר אל האור הדולק מכל נר. האש הדולקת מהנר של מייקל קופר הוא מרק אגווייר…האש הדולקת מנרו של אייסי גרין הוא ריקי מהורן…ואז הוא אומר לקורט רמביס שהאש הדולקת מנרו היא ביל למבייר…
    שקט…כולם מרוכזים…פתאום קורט רמביס מתחיל לדבר אל האש שהיא כאילו ביל למבייר…"אני עומד לחנוק אותך…"…"אני עומד להוציא לך את האשך השמאלי…". פתאום מייק סמרק מתחיל לצחוק אבל כובש את צחוקו. ואז טוני קמבל ומייקל ת'ומפסון לא יכולים יותר לעצור בצחוקם, ו-15 שחקנים פורצים בצחוק ואינם יכולים לעצור בעתמם.
    זה היה הסוף של תורת זן בלייקרס. פיל ג'קסון לא עשה את הטעות הזט=את יותר.

    אני קצת מאמין בעזרה פסיכולוגית אישית, אך לעשות "GROUP THERAPY, לקבוצה שיש לה את מג'יק ג'ונסון, מייקל קופר, ג'יימס וורת'י, טוני קמבל, וקרים עבדול ג'אבר בחמישייה נראה לי קצת מצחיק וחסר תועלת.

    1. מנחם, בסיפור עשית סלט.. פיל ג'קסון לא נראה לי היה קשור ללייקרס ב1988. יכול להיות שערבבת יוגה עם פילאטיס בהתעמלות האחרונה שלך ונמתח לך שריר הזיכרון…

        1. אולי זה לא היה 'איש מתורת הזן' אך הסיפור על הנרות שהם שחקני דטרויט ידוע וסופר שוב ושוב – גם על ידי!

    2. אני לא מדבר רק על דרכים להרגיע שחקנים לפני משחק, אלא על יצירת סביבה שבה השחקנים יכולים לשפר את הכימיה ביניהם כדי שיתפקדו על המגרש כמה שיותר טוב כיחידה, גם במצבי לחץ.

  4. תודה לעומרי הלוי על ההשראה ולרועי ויינברג על הכתבה המשובחת,
    היתה שיחה טובה וברמה גבוהה,
    כתבות כאלו מחממות את ליבי
    אני מקבל מצע ובסיס לפוסט שאני מקווה לכתוב על רוחניות וכדורסל.

  5. חשוב מאד מאד: להתבונן (להביט לראות להסתכל) במחשבות שלך כאילו
    זה לא את/ה,
    לא להיות מעורב במחשבות שמציקות אלא כאילו צד אחר שמסתכל מלמעלה.
    אפילו כמה דקות ישנו אתכם לטובה.
    במקום במזרח הרחוק בתאילנד שלמדתי קראו לזה מיינדפולנס
    התרגום הכי קרוב בעברית זה קשיבות.
    אנא נסו זאת ותקבלו מתנות מדהימות. כל דבר שתעשו יהיה מוצלח יותר.
    להתבונן מהצד במחשבות שלך.
    בהצלחה.

  6. אפשר להגיד לחלופין שאם במערכות היו פסיכולוגים שהיו פוגשים שחקנים עם קשיים מכל מיני סיבות ונותנים להם כלים להתמודד עם התסכולים והאכזבות שלהם תוך כדי הפיכת המערכת לרגישה יותר עבורם היו נמנעים מצבים של שחקנים עם יכולת טובה כמו לארי סאנדרס שהופך לבאסט.

  7. כדי להבדיל בין שני דברים
    האחד זה מתי שהפסיכולוג עובד עם שחקן בפן האישי על איך מתמודדים עם טעות במשחק עצמו/חזרה מפציעה וכו
    לבין עבודה קבוצתית ליצירת ליכוד ואחדות בין חברים לקבוצה או כמו שרועי כתב התמודדות עם עזיבה או פציעה של שחקן משמעותי

  8. עשיתי את המבחן המצורף. יצא שאני פסיכופת וסקס-מניאק.
    ואני לא יודע איך הם ידעו, אבל ציינו היתכנות גבוהה לאשך טמיר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט