סוף סוף קצת נחת (והרבה כבוד!)/מנחם לס, רועי ויינברג, יונתן שגב, איל ספיר

מנחם לס:

עמרי כספי.
כספי. 21 נקודות ומשחק ברמת NBA.

לראשונה מזה הרבה זמן מה שראיתי בנבחרת זו מקצוענות. ראיתי קבוצת כדורסל שנטבע בה מעט מה-NBA, מעט מהחוצפה הישראלית, מעט לחימה, והרבה הגנה, והתוצאה?

סוף סוף נצחון על אימפריית כדורסל אירופאית שגם באליפויות אירופה וגם באולימפיאדות היתה בין הטובות באירופה.

וישראל הקטנה על 7 מיליון תושביה באה, שיחקה, וניצחה.

למה היא ניצחה? כי שיחקנו ללא רגשי נחיתות, וכשהרוסים פתחו הפרש של 10 לא נשברנו ולא נתננו להפרש לצמוח ל-20.

ובמחצית השנייה כשהובלנו ב-3, לא פחדנו להוביל ב-5, ואז לא פחדנו להוביל ב-7, ואז לא פחדנו להוביל ב-10.

תסתכלו על זה כיצד שתסתכלו, אבל עומרי כספי הביא יותר מ-21 נקודות מה-NBA. הוא הביא עמו בטחון שאנחנו יכולים לנצח ללא התאבדות על הדגל וללא נתינת הכל עבור המגן דוד, אלא לנצח בדבר אחד נוסף: באשכרה כדורסל שיש בו מסממני ה-NBA – יותר במקצוענות מאשר בכדורסל עצמו.

כי היו יותר מדי איבודי כדור ויותר מדי החמצות פאולים. אבל הנבחרת משחקת כדורסל שישנה בו מקצועניות, ועם טיפונת יותר גובה היינו יכולים להיאבק נגד כולם.

מה שעוד היה ברור היא ההשפעה של ה-NBA על נבחרת ישראל: על כספי אין צורך להרחיב את הדיבור. ה-NBA ידעה מה שעשתה כשהחתימה אותו. אבל אפילו אצל מקל – שמצויין הוא לא היה – ראיתי סממני NBA ברורים במשחקו: בהובלת הכדור, בבטחונו, ובעיקר בהגנתו כשהוא מגן בדיוק כפוינט גארד מגן ב-NBA.

ההשפעה של משחקו המקצועני של כספי נראית גם על שאר השחקנים ובעיקר ליאור אליהו, שזו לא הפעם הראשונה שהוא מספק את הסחורה כשצריך. הבנאדם מזכיר לי מין מריו צ'אלמרס שבשקט-בשקט לא שם זין על שום דבר, ומשחק כפי שנראה לו. ליאור היה אור!

הנאה שלמה מרחוק. אמנם רק בסטרימינג, אבל ההנאה היתה גדולה יותר מלראות את מיאמי מנצחת העונה את הספארס בגמר בטיווי על 70 אינטש!!!

אני מרגיש גאה על משהו ישראלי בספורט לראשונה אחרי הרבה זמן.

ואני חייב להוסיף: מי חוגג עתה ורוקד הורה? צדקתם! דייויד בלאט, מאמן רוסיה לשעבר!

רועי ויינברג:

דוסון נלחמו לאורך כל המשחק. שון דוסון.

זה היה משחק טוב של הנבחרת. נכון שרוסיה חסרה את מוזוגוב, חריאפה, קרסקאב, שאבד וקאון, ושיש גבינות שאחוז השומן בהן גבוה יותר מהאחוזים של הנבחרת הערב, אבל יש הרבה סיבות לאופטימיות. זה היה משחק שבו הנבחרת חזרה מהקבר, ולאחר שרוסיה עשתה קאמבק וסגרה את ההפרש שפתחה הנבחרת כמעט לחלוטין, הנבחרת הראתה-בניגוד למשחקי ההכנה-אופי, והצליחה להשיג ניצחון.

זה לא רק המשחק NBA של כספי בהתקפה. לא רק הגויאבות הקטלניות של אליהו, או המשחק היעיל של מקל. מה שניצח לנבחרת את המשחק, במילה אחת, זה מה שהפך לשם נרדף לכל קבוצה שארז אדלשטיין אי פעם אימן-Hustle. חבורת שחקנים שעולה למגרש ויורקת דם כל הערב בדרך לניצחון.

זה היה כספי עם פייט ושמירה מעולה לאורך כל המשחק (הוא צריך לשמור על פטרי קופנן מחר, אבל זה בפריוויו ליום א' שיעלה מאוחר יותר), אוחיון עם הגנה מעולה ומשחק שהזכיר ביותר מדרך אחת את מת'יו דוולדובה, אלישי כדיר-2.03 מ'-ששיחק כסנטר והשפיע על כל המומנטום של המשחק לטובה, האומץ של רביב לימונד והיעילות של מקל. הנבחרת מצאה את הנשמה שלה הערב, וזה קריטי להמשך הטורניר.

יונתן שגב:

הרבה מאוד אנשים הספידו את הנבחרת הזו עוד לפני שריקת הפתיחה של הטורניר. אפשר להאשים אותם? 7-1 בהכנה זה לא משהו לכתוב עליו הביתה. למעשה, אפשר היה לכתוב על זה לרוסים ולצרף בקשה שירחמו עלינו.

אותם אנשים לא ראו תקווה גם כשהנבחרת פיגרה ב-10 נק' אחרי 20 דק' של כדורסל. אפשר להאשים אותם? ממש לא – בלי שלשה אחת לרפואה, כשבצד השני חוטפים 8 שלשות משאריות רוסיה.

אבל אני האמנתי. אפשר להאשים אותי? בטח שכן. לא ברור למה האמנתי, אבל עכשיו אני בטוח שאחרי המשחק הזה יהיו עוד אנשים שיצטרפו עלי.

יותר מהכול, הנבחרת הראתה אופי הערב.

יכול להיות שמחר נפסיד ובעוד שבוע נמצא את עצמנו צופים בסרביה/ספרד משחקים דווקא נגד פולין/פינלנד/רוסיה (מחק את המיותר), אבל לפחות הנבחרת נתנה לנו ערב קסום.

באופן אישי קרוב משפחה שלי שאף פעם לא אהב כדורסל נדבק למסך וזה מה שנבחרות ישראל נותנות. אם יהיה לנו עוד ערבים כאלה: עוד גיבורים כמו כספי, אליהו, לימונד, מקל וכמובן אלישי כדיר והנבחרת תמשיך לרגש ולסחוף אחריה עוד ועוד אנשים, זה יהיה קסום.

אני מאמין שהנבחרת מסוגלת להעפיל לשלב הבא, והיא תעשה צרות לכל נבחרת שהיא תפגוש.

איך אמר ג'ון לנון? "  You may say that I'm a dreamer. But I'm not the only one. Ihope someday you'll join us and the world will be as one."

אז קדימה! למה אתם מחכים?

הצטרפו. יש לנו נבחרת נהדרת ולוחמת בהגנה וחכמה בהתקפה.

סייגון אחרון: לא צריך לצאת מגדרינו מהניצחון הזה, אף על פי שזה מה שנראה שאנחנו עושים. נאחל שככה יהיה בהמשך.

איל ספיר:

פעם, לפני המון שנים, בהודו הרחוקה, חי מלך קצת אינפנטיל. יום אחד הוא פנה לשלוש בנותיו וביקש שיתארו לו כמה הן אוהבות אותו. "אני אוהבת אותך כמו טבעת יהלום," אמרה הראשונה. "כמו קלחת זהב," הוסיפה אחותה. "כמו מלח," אמרה השלישית. רגע… מה? "את אוהבת אותי כמו מלח?!" שאל המלך בזעם, ושילח את ביתו מהבית.
הנסיכה, שהייתה נסיכה אמיתית והקרינה אצילות לכל עבר, מהר מאוד אומצה לכלה על ידי נסיך קרוב. כעבור שנים, הוזמן אביה לסעודה בארמון. הנסיכה, שכבר הייתה אז מלכה, הסתובבה לפני כן במטבח ודאגה שהטבחים "יישכחו" את המלח בכל המנות. מהר מאוד התרעם המלך על איכות הסעודה. מיד יצאה הנסיכה, "עכשיו אתה מבין?".

בנבחרת מלאה מלכים קצת אינפנטילים, מזל שיש את כדיר.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  5. Yavor

    6 ספט 2015 01:50:59

    עם כל הצדדים החיוביים שהוזכרו, אני רוצה להעלות שתי נקודות שחייבים לשפר בעקבות מה שראיתי:
    1. פישר היה נון פקטור ואפילו נטל על משחק ההגנה, כשהזכיר מדי פעם את מוזגוב שלא מסתדר אחרי חילוף עם סילוני גולדן סטייט. דווקא כדיר נתן הופעה "טריסטן תומפסונית" והצליח להאט גם את הגארדים הרוסים.

    2. שון דוסון אחלה פוטנציאל, אבל אם האתלט הכי גדול בנבחרת לא מזיז רגליים בהגנה, זה לא סימן טוב. נקווה שזו לא בעייה ביסודות אלא רק כיוונון שצריך לעשות לרמות הגבוהות, ויתר תשומת לב.

    1. שגיא נאור

      6 ספט 2015 06:14:45

      מצפייה גם במשחקי ההכנה – לדוסון יש בעיה במשחק הההגנה וכמו שאמרת, זה ביסודות. הוא שומר יותר מדי עם הידיים מאשר עם הרגליים.
      לגבי פישר – אנחנו חייבים אותו מעורב הרבה יותר, יש לו קליע ה מעולה מחצי מרחק וכשמשחק ההתקפה תקוע הזרעקות הללו יכולות להוות מענה חשוב מאוד בהמשך. היום הוא הסתבך גם בעבירות אבל לא היה לו מבט פנוי אחד כל המשחק מהטווחים שהוא אוהב.

  6. גיא

    6 ספט 2015 06:37:01

    הלקח שלי מהמשחק הוא שהרוסים בוודאות פיתחו סלידה קשה לפרי הגויאבה.

    כמו כן, לא בכל יום אפשר יהיה להתגבר על השביקה מהקו בראשות כספי
    (כבר שנים שקו העונשין הוא נקודת התורפה שלו)

  7. john

    6 ספט 2015 07:14:27

    ניצחון יפה. רוסיה בהרכב סופר משני כשיש שם בעיה רצינית של דור העתיד. אפשר להתעלם אבל אם הנבחרת הייתה מפסידה כשכל החמישייה הייתה פצועה/נעדרת היו מציינים זאת כתירוץ להפסד. אז מותר להדגיש זאת אחרי ניצחון (רועי עשה זאת). כך שמדובר על ניצחון נאה אבל בטח לא ניצחון על אריה אירופי.

    עדיין היו נבחרות ישראל בעבר שהיו נשברים מהפער. ועל זה מגיע כל הכבוד.

    פינלנד לא פראיירים אבל ישחקו אחרי 18 שעות מנוחה. זה יכול לעבוד לטובתינו או לרעתינו. בכל מקרה ניצחון והבטחנו עליה לשלב הבא. הפסד והניצחון נגד רוסיה מתאזן

  8. עגל

    6 ספט 2015 07:41:12

    זה כל כך שונה לאהוד את הנבחרת שלך ולא את הקבוצה שלך, כמו ביום יום. בנצחון כזה זה כיף שבעתיים. ליאור וכספי היו פשוט מעולים. ראיתי את הפינים והם מאוד מסוכנים, אם כי הצרפתים נמנמו וחשבו שינצחו בלי להתאמץ. אנחנו חייבים קצת קליעה מבחוץ לרווח את המשחק ושומר שישתק את ווילסון (כספי, מקל ?)

  9. רועי ויינברג

    6 ספט 2015 08:55:37

    פינלנד נבחרת שלא ננצח לדעתי, אבל יש כמה צעדים שאפשר לעשות בשביל להשיג את ה-W הנכסף, וארחיב עליהם בפריוויו שאכתוב כשאחזור מבית הספר

  10. שמייקל גורדון השני

    6 ספט 2015 14:01:34

    לדעתי זאת טעות לקחת את פישר, הוא חלש מאוד ואני חושב שצ'וברביץ' לא פחות טוב ממנו, עדיף היה לקחת את לנדסברג לאליפות הזאת, היה מוסיף עוד קלעי ברמה גבוהה מאוד שהיה מספק 20 נק' לערב ואפשרות לשחק סמול בול מהיר, עם דאוסן ולנדסברג בעמדות 2-3, וכספי כ-4 ואליהו כ-5, חסר פיזיות אמנם אבל מיס מאץ' לכל ביג מן באירופה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט