היה זה משחק רגיל. איש לא סימן אותו על תאריך השנה. העונה רק החלה והיה זה אחד מאותם משחקים שלא עושים הרבה מלבד לשנות -0.3 נק' או 0.05 אס' לצד שמו של השחקן בסטטיסטיקה המתווספת.
עד 38 שניות מאז שהחלה המחצית השנייה.
הפוינט גארד של הסיקסרס מוריס צ'יקס מצא את דרל דאוקינס עומד פתוח לחלוטין בצד הימני של הסל.
פתאום בום, טראח, בום, בום.
שנייה שכתבו עליה בלאדות. BLACK EYED PEAS שר עליו שירים. הרגע שהפך שחקן בינוני ביכולתו (אולי בינוני+) לגדול בשם דרל דאוקינס ל-CHOCOLATE THUNDER. הוא הפך לשם עולם עם השמות שנתן לדאנקים שלו: מ-'ROBINZINE CRYIN. ועד -'TEETH SHAKIN', -'GLASS BREAKIN, -'RUMP ROASTIN, 'BUN TOASTIN, -WAM-BAM, ו-GLASS BREAKING I AM JAM.
הסל שדאוקינס הכניס הפך לסל הסטורי. כי הכדור לקח איתו בדרך למטה את כל הסל. לוח הזכוכית של הסל התפורר לאבקת זכוכית כאילו פצצת אטום פגעה בו. הקליפ בסוף הפוסט הוא ההוכחה הטובה ביותר למה שקרה שם ב-13 בנובמבר, 1979, בקנזס סיטי. היתה זו התפוצצות שהייתי מדרג אי שם בין הבומבה על הירושימה לבין ה-BIG BANG שיצר לנו את היוניברס.
"לא אשמתי. בית ישן. סלים ישנים. זכוכית מאפגניסטן!".
ככה הוא הגיב.
הוא ניפטר אתמול בגיל 58 מדום לב.
****
המפלצת שעשתה זאת היתה האדם העדין, החביב, הפוסי-קאט מס' 1 שהיה ב-NBA עד אז, ומאז. אחד הטיפוסים החביבים והמיוחדים ביותר שהיו בליגה, באותה כיתה של שקיל או'ניל וצ'ארלס בארקלי.
דווקא האדם העדין, לוטפני, ענוג, ויפה-נפש הזה הפך למרסק הסלים האורגינלי שרק בלדות ופואמות הצליחו לתאר את הטלטול והעיוות שסלו גרם לכל עולמנו הקטן, מכפר גלעדי ועד הוצ'נסוסקואן, טיבט.
ראיתי אותו כמה פעמים. הוא היה סנטר טוב (הרבה יותר טוב משחושבים בגלל כל שבירות הסלים והבדיחות) , ענק בגובה 2.13 מ', אבל לא כבד כפי שתמיד כותבים עליו (הוא אף פעם לא שקל יותר מ-120 ק"ג) ששיחק כדורסל מקצועני – BELIEVE IT OR NOT – משך 25 שנים!
הנה, הסתכלו:
Dawkins in 2009
|
|
| Personal information | |
|---|---|
| Born | January 11, 1957 Orlando, Florida |
| Died | August 27, 2015 (aged 58) Allentown, Pennsylvania |
| Nationality | American |
| Listed height | 7 ft 0 in (2.13 m) |
| Listed weight | 251 lb (114 kg) |
| Career information | |
| High school | Maynard Evans (Orlando, Florida) |
| NBA draft | 1975 / Round: 1 / Pick: 5th overall |
| Selected by the Philadelphia 76ers | |
| Pro career | 1975–2000 |
| Position | Center |
| Number | 53, 45, 50 |
| Career history | |
| 1975–1982 | Philadelphia 76ers |
| 1982–1987 | New Jersey Nets |
| 1987 | Utah Jazz |
| 1987–1989 | Detroit Pistons |
| 1989–1991 | Auxilium Torino (Italy) |
| 1991–1992 | Olimpia Philips Milano (Italy) |
| 1992–1994 | Libertas Forlì (Italy) |
| Harlem Globetrotters | |
| 1995–1996 | Sioux Falls Skyforce (CBA) |
| 1999–2000 | Winnipeg Cyclone (IBA) |
| Career NBA statistics | |
| Points | 8,733 (12.0 ppg) |
| Rebounds | 4,432 (6.1 rpg) |
| Blocks | 1,023 (1.4 bpg) |
אבל שנותיו האחרונות לא היו חשובות. מה שהיה חשוב אצלו היו פיצוצי הסלים:
*
*
חברו הטוב ביותר – עד יום מותו – היה ד"ר ג'יי. ד"ר ג'יי היה זה שבסתר דחף אותו לפוצץ סלים עם הבטחה שהוא משלם את כל הקנסות שהליגה זורקת עליו. ב-1979 הוא פיצץ שלושה סלים בשבועיים. אנשים עמדו בתור לקנות את כרטיסי הסיקסרס יותר עבור פיצוץ הסלים מאשר לראות את נפלאותיו של ד"ר ג'יי.
שנה לפני שהסיקסרס זכתה סוף-סוף באליפות, בייבי שוקולד הועבר בטרייד לניו ג'רסי. דווקא שם הוא שיחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו והוכיח את עצמו כסנטר מאד לגיטימי בליגה. אבל אז הוא נפצע ולא חזר להיות עצמו. הקריירה שלו ב-NBA הסתיימה בגיל צעיר מדי (32) אבל הוא היה בסקוהוליק אמיתי והמשיך לשחק עוד 13 שנים בהארלם גלוב טרוטרס, ובאירופה.
למרות שלא אהבנו אותו בגלל כדורסל נטו אלא יותר בגלל ריסוק סלים נטו, וחביבותו, הוא היה שחקן די טוב שאפילו הוביל את הליגה באחוזי קליעה בעונת 1985-6, ולארי בירד אמר פעם עליו שהוא היה השחקן שהיה קשה לו ביותר לשחק נגדו תחת הסל. לארי אמר הבוקר: "אנשים זוכרים רק את ריסוק הסלים. אבל בפריים שלו הוא היה אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בליגה".
הסיבה שמעולם לא לקחו אותו ברצינות היה החיוך הטוב שלא מש בפניו, החיבה ששודרה ממנו, והחיות שבכל יישותו. הוא לא היה "רע" מספיק ולכן הישגיו כשחקן תמיד תפסו מקום שני.
תמיד היה לו משפט חביב לומר. אחרי ערב אחד של 30 נק' ו-15 ריב' הוא אמר לעתונאים: "הסיבה שאני עושה זאת רק פעם אחת בעונה היא שאחרת הם (הסיקסרס) היו מצפים ממני לעשות זאת כל משחק. אני יכול לעשות זאת כל משחק, אבל אז זה לוקח את כל ה-FUN מהמשחק, אז פעם בעונה מספיק, רק להראות שאני יכול…"
הוא זיין את השפה האנגלית במילים כמו "I AM UNCORRIGIBLE" או "I AM INCOACHIBLE KIDULT" (אני גם KID וגם ADULT")
עם כל הבדיחות וההומור, הוא אחד היחידים ב-NBA שלימד אותנו לקחת דברים ביתר קלות. שלהיות מאושר יותר חשוב מלהיות כוכב. הוא היה הילד-בוגר האולטימטיבי של ה-NBA. הוא הגיע כילד בן 18 ישר מהתיכון אבאנס היי מאורלנדו, ונישאר ילד חביב עד יום מותו. הוא היה ה-LIGHT-HEARTED MAN של הליגה. השחקן שהיה PERPETUALLY FRIENDLY אל כולם.
הוא היה השקיל אוניל, לפני שהיה שקיל או'ניל: THIS IS THE HAWK AND I"M READY TO TALK", הוא היה אומר לנו לפני מסיבות עתונאים.
הוא היה חבר בקבוצה המיוחדת ביותר בתולדות הליגה: ד"ר ג'יי…ג'ורג' מגיניס…דאג קולינס…WORLD B FREE…ג'ו "JELLYBEAN" בריאנט…וכמובן שוקולד-ת'אנדר. הם יכלו לנצח הרבה יותר אבל היתה זאת קבוצה שהיה חשוב לה יותר FUN מלנצח. קשה להסביר זאת, אבל תמיד כשראית אותם עולים, עלה בך החיוך כי ידעת שהם רוצים לנצח, אבל השואו חשוב להם לא פחות.
עם השנים הוא הוסיף שמות לדאנקים שלו, א-לה מוחמד עלי (שהיה בין חבריו הטובים):
*YO MAMA…
*SPINE CHILLER SUPREME…
*RIM WRECKER***
*DUNK YOU VERY MUCH
*HAMMER OF THOR…
*FLOP-A-DOP…
*GO RILLA…
*SEXOPHONIC…
*TURBO DELIGHT…
*'ALIEN PORTRAYIN…
*YO MAMA RUSSIA…
*NIGGER SWIGGER…
אין, אין היום דברים כאלה. אבל תמיד-תמיד נא לזכור שהוא היה שחקן כדורסל: ב-14 עונות NBA הוא סיים עם ממוצע של 12.8 נק' ו-6.6 ריב', כשברוב העונות הוא לא שחקן חמישייה. ולא צריך לספר כי זה בוודאי מובן מאליו שהוא בין עשרת המובילים במספר הפאולים בעונה ב-7 מ-14 עונותיו.
טיפש הוא לא היה. היה לו טור קבוע בעתון העיר 'פילדלפיה אינקוויירר' תחת "THE DUNKATEER TALKS BACK". טור פופולרי ביותר שהמשיך משך כל שנות משחקו בעיר. תשובותיו לקוראים גרמו לי לפעמים להשתין מצחוק כשיצא לי לקרוא את טוריו.
.בשנותיו האחרונות הוא אימן את ליהיי קרבון קומיוניטי קולג', והיה נציג ה-NBA במאורעות שונים ברחבי העולם.
ומה בקשר לשבירת הסלים?
"לא אשמתי. בתים ישנים. סלים ישנים. זכוכית מאפגניסטן!.
אפילו ביום מותו הוא גרם לי לחייך.
*
רועי ויינברג
28 אוג 2015 19:22:59קודם כל, מצאתי: http://assets.espn.go.com/i/eticket/20100205/photos/etick_dawkins06_412.jpg
להוסיף את זה כתמונה ראשית לפוסט?
והוא נשמע כבן אדם נחמד ביותר, והיה שחקן מעולה, מפלייאוף 1979 עד פלייאוף 1982 יש לו 14.2 נק', 6.7 ריב' ו-1.7 חסימות למשחק, ב-27 דקות בערב כסנטר חשוב בפילדלפיה של דוקטור ג'יי נטולת מוזס מלון.
האל אוף פיימר זה לא, אבל שחקן טוב מאוד כן. בנוסף, הוא הראשון שנבחר בדראפט מהתיכון ושיחק בליגה באותה שנה, והרבה שחקנים עשו את זה אחר כך. הוא אחד השחקנים היותר טובים בדראפט 1975 החלש
מנחם לס
28 אוג 2015 20:14:26תכניס אם אתה רוצה
גיא
28 אוג 2015 19:24:00תענוג.
האתלטיות שלו לא נפלה במאומה מהאתלטיות של כל גבוה שהוא כיום,
רק שלדאוקינס הייתה הרבה יותר עוצמה.
למר מנחם היקר
28 אוג 2015 21:00:10ממש לא, המבנה של הסלים היה עדין, והשתנה כמה פעמים, אחרי שאקיל אוניל שוב השתנה המבנה והפעם הוא נשאר עד היום. נכון הוא לא נופל באתלטיות מהסנטרים היום אבל להגיד שהוא הרבה יותר עוצמתי זה טעות.
L4L
28 אוג 2015 19:36:57אני גם זוכר אותו בתור ביבי גורילה.
נראה לי שזה כינוי ישראלי!?
captain beefheart
28 אוג 2015 21:12:07יש מצב שאת הכינוי הזה קיבל באיטליה. מן הסתם גם שיחק נגד מכבי ת"א והכינוי חילחל. גם אני זוכר משהו כזה.
אשך טמיר המקורי
28 אוג 2015 21:12:571+
מומי שאוהב חציל בטחינה
28 אוג 2015 22:46:11הוא קיבל את הכינוי בבית חולים בפנסבלניה שנולד
הרופא המילד הראה את דריל לאמא שאמרה
בייבי ??? גורילה !!!
מנחם לס
28 אוג 2015 23:13:46Moomi!
ATA GADOL!
אשך טמיר המקורי
29 אוג 2015 09:16:13🙂
L4L
28 אוג 2015 19:41:09בשנות השמונים, שבירת הסלים שלו היו שווי ערך להתעופפיות של הד"ר או לאסיסטים של מג'יק (לפחות בדימיון שלנו).
גולש בכיף
28 אוג 2015 20:02:23אביו הרוחני של השאק מינוס כמה ק"ג
מומי שאוהב חציל בטחינה
28 אוג 2015 22:43:24???
לא רוחני ולא בטיח
שאק היה יותר חזק ב 10 רמות
ינתי פרזי
28 אוג 2015 22:44:24באחד ממשחקי המחשב הראשונים ד"ר ג'יי נגד לארמ בירד מידי כמה מהלכים הסל יה נשבר מדאנק של הד"ר או שלשה של לארי ומיד היה נכנס למגרש המנקה שאסף את השברים עם מטאטא גדול. יכול להיות שההשראה היא דאוקינס?
מומי שאוהב חציל בטחינה
28 אוג 2015 22:52:51ההשראה היה סאנצז המנקה המקסיכני ב EA ספורט שהיה נכנס לנקות את המשרד מאוחר בלילה
סאנצז היה משאיר החלון פתוח והח'ברה שלו משכונת קארוונים היו דופקים פריצות ומנקים את המשרד קומפלט
בשביל לעשו רושם טוב על המשטרה סאנצז היה שובר החלון בשביל האמינות
העסק נהיה ממש חדש והיו עושים פריצות אחת לשבוע , סאנצז נכנס לפריים
אופיר נ.
29 אוג 2015 12:58:33אני זוכר את המשחק כילד. הוא היה בסוף שנות ה-80.
דורון האסטבן
28 אוג 2015 22:46:12תודה רבה על הפוסט מנחם
חשבתי שהוא כונה "החיה" שהיה מועמד לשחק בישראל,
או שטועה. נשמע אחלה בן אדם.
Berch
29 אוג 2015 08:00:15החיה היה קני באניסטר, שבסוף כן שיחק בחולון…
תודה על הפוסט המלמד
גולש בכיף
29 אוג 2015 00:05:37מומי שאוהב חציל בטחינה.
אני מדבר על שבירת הסל!
וודיע
29 אוג 2015 00:29:12יש לו דאנק עוצמתי כאשר הוא מסתובב ומטביע .. אני מאמין שיאמצו את זה יותר העונה כהשראה ממנו
איתי קדם
29 אוג 2015 11:51:29ראיתי אותו כששיחק באיטליה וגם מול מכבי.
ייחוד נוסף שלו באירופה לפחות היה שתמיד שיחק עם שרשראות זהב על הצוואר שמאוד בלטו ומעניין שלא חייבו אותו להוריד אותם אף פעם.
היה סנטר מצויין ובוודאות שאין אף אחד ברמה שלו באירופה כיום
תiמר
29 אוג 2015 12:38:45אני בעד שכל סנטר בליגה ישבור השנה את הלוח כאקט לזיכרו
פנדלוביץ
30 אוג 2015 00:47:50בזמן שהייתי ילד אוהד פילדלפיה ומכבי ת"א, במכבי שיחק ארל וויליאמס. וכששיחקתי לבד במגרש הייתי מדמיין משחק בין וויליאמס ובייבי גורילה ואיך שלפעמים אחד חוסם את השני ומהכוח של השניים האלה הכדור מתפוצץ….