1992 – היום לפני 23 שנים – הדרים טים שהיתה / מנחם לס

We Remember: 23rd Anniversary of the Dream Team Winning Gold at 1992 Olympics

היום לפני 23 שנה 'נבחרת החלום' האורגינלית – שכמוה לא תהיה יותר לעולם – ניצחה בגמר את קרואטיה 85-117 וזכתה בזהב.

בואו נראה מי היה שם: בפוינט גארדס – מג'יק וג'ון סטוקטון.

בשוטינג גארד מייקל וקלייד דרקסלר

בסמול פורוורד לארי בירד, סקוט פיפן, וכריס מאלין

בפאור קרל מלון, צ'ארלס בארקלי, ולייטנר

בסנטר דייויד רובינסון ופט יואינג.

אילו הקבוצה של היום היתה משחקת נגד הקבוצה של 1992, 1992 היתה מנצחת ב-10-12 הפרש, בעיקר בגלל 3 סיבות:

1. מייקל ג'ורדן

2. מספרי 4

3. מספרי 5

אם דעתכם שונה – ואני בטוח ש-75% מהצעירים כאן חושבים אחרת כי הם, מה לעשות, צעירים – היכנסו לתגובות כי שלושה ימים לפני החזרה לארה"ב אני ניכנס לדיפרסיה הרגילה לפני שאני עוזב את הארץ האהובה (אבל אין לי ברירה: שומרת העיזות שלי אומרת שמאז שעזבנו רק 2 מתוך 9 העיזות אוכלות. השאר שוכבות מדופרסות ולא זזות; מחכות שאחזור ללטפן ולדבר אליהן על הכיעור שבספארס), ובא לי להעליב כמה רפי הבנה ובינוניים כאן עם תגובותיהם האוויליות שאני כבר רואה אותן למפרע כתובות מילה במילה, וכבר כתבתי איזה 10 תגובות על התגובות למפרע, וכל מה שעלי לעשות היא להכניס את התגובות לפי סוג הדביליות והנבערות-מדעת של 'הרפה'.

היתה זו הפעם הראשונה שארה"ב הככניסה את שחקניה המקצועיים, ורצה הגורל שביניהם יהיו 3 'רשמורים' – מייקל, לארי, ומג'יק.

 javascript:;

מאמנה היה צ'אק דיילי שגאוניותו היתה בלתת לילדים לשחק ולא להפריע, ועוזרו היה ילדון מהמכללות בשם מייק ששבסקי. ההפרש על היריבות היה בממוצע של 44. דיילי לא לקח אף טיים-אאוט, וכל משחק הוא העלה חמישייה אחרת.

 

Embedded image permalink

במאמר נפלא בספורטס אילוסטרייטד, ג'ק מקללום הסביר מדוע הם היו

 The most dominant squad ever assembled in any sport,"

היום, 23 שנים אחרי, הם עדיין ניצבים בפני עינינו כקבוצת הספורט הגדולה ביותר בכל הזמנים, בכל ספורט שהוא. ובנוסף, זו היתה קבוצה של בדחנים ופקה-פקה'ים שלא היתה כמוה.

משחק האימון בין 6 שנקראו "לבן" לבין 6 שנקראו "כחול" נחשב למשחק הכדורסל הגדול והמהמם שאי-פעם שוחק.

לא היתה, ולא תהיה קבוצה כזאת לעולם!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 99 תגובות

  1. 10-12 הפרש?
    למה לא 20-25 הפרש.
    מי בנבחרת הזו ישים בכלל לכיוון של לברון. פיזיות? ברקלי או מאלון מועכים אותו כמו טוסט גבינה.
    אני לא רואה אף שחקן של היום שנכנס להרכב של אז.
    הייתי מוציא את לייטנר שלא היה נכנס לנבחרת של היום. אני מתאר לעצמי שהוא הרים לחברה את התיקים.
    השאר נו עשו טובה. מגיק וסטוקטון רבים על מקום.
    רק קבוצה של כדורסלניות סקסיות כמו סרינה ויליאמס , המופיעה בעירום מלא , אולי היתה מנצחת את הדרים טים.

  2. לא מבין בדיוק את שאלתך. האם אתה מתכוון שניתן היה לשפר את נבחרת החלומות של אז?
    בוודאי: מישהו במקום לייטנר, וגם לארי בירד כבר היה עם בעיות הגב שלו. לייטנר – אין בעייה.
    לארי בירד? צם היותו שם הביאה הילה וקדושה, אפילו אם היה מהלך על קביים.
    את לארי לעולם לא מחליפים. הוא גם שיחק מעט מאד דקות משמעותיות.

    1. בירד היה הרבה אחרי שנות הזוהר שלו, ופציעת הגב גמרה אותו, לגבי עמדת הof אני מעדיף את דיוויס וגריפין על מאלון ובארקלי.

      1. דיוויס ניחא, עוד קשה לדעת לגביו והוא באמת מפלצת בשני הצדדים (משחק יותר סנטר בנבחרת מאשר PF).
        גריפין? הוא מעולה אבל לנסות לדמיין אותו משחק מול מלון או בארקלי?
        לא בכיוון.

    2. בכל מקרה שחקני נבחרת החלומות האמתית והצקורית כשהם בשיאים היו מביסים את הנבחרת של היום בלפחות 20 הפרש עם המהירות של הרכזים וששחקני הפינה של היום.

  3. נראה שהיחדים שיכלו לשפר את הדרים טים הם דוראנט וקארי (במקום מולין ולייטנר) ,יכול להיות שגם אנתוני דוויס ולברון במקום פיפן היו משפרים את הדרים טים
    רובינסון יואינג בארקלי ומלון היו טוחנים כל מי שהיה עומד מולם עד דק
    לג'ורדן לא הייתה תשובה ומג'יק ובירד היו מוצאים את הדרך לנצח
    מלון בארלי סטוקטון דקרסלר יותר טובים מכל הח'ברה הנוכחים

      1. ???
        אם היה מדובר בקרב בסמטה אפלה, אני מסכים.
        אבל בארקלי לא פירק אף אחד אף פעם. הגנה לא הייתה התחום בו הוא בחר להצטיין…
        ובמאצ' אפ ההפוך – ללברון יש גם את הגובה, וגם את המהירות להתמודד עם בארקלי.
        וחוץ מזה, אתה יודע כמה עבירות תוקף הוא היה מושך מבארקלי עם המבט הדומע כלפי השופטים…

        1. בארקלי היה אחד הריבאונדרים הטובים בהסטוריה של ה-NBA. ריבאונדים הם חלק מההגנה. נכון שהוא היה נמוך מדי לשמור נעל שחקני פוסט, אבל הוא לא היה מאפשר ללברון לנוע אחורה, עם המסה שלו.

          1. אין ספק שבארקלי היה שחקן נהדר. וריבאונדר בחסד.
            אבל אתה יודע כמה פעמים בארקלי נבחר לחמישיית ההגנה?
            0.
            וכמה פעמים נבחר לחמישיית ההגנה השנייה?
            0.

            אין דרך שבארקלי היה מאט אפילו בקצת את לברון.
            אני זוכר היטב איך הוא הצליח לגרום לרוברט הורי, פעם אחר פעם, להראות כמו אול סטאר. וזה לפני שהורי היה ביג שוט בוב.

    1. קשה לומר את זה על תותח כמו בארקלי אבל הוא לא היה יותר טוב מלברון בכלום. אולי קצת ב"תחושה" לריבאונד. לברון עם פוקוס אחר לחלוטין בהגנה אז קשה להשוות.
      הם דומים במובן של שילוב של כוח, זריזות וקליעה שהופך אותם למיס מץ' על כל אחד, אבל ללברון יש אותן יכולות התקפיות וגם חצי ראש על בארקלי בגובה ועוד איזה 20-30 ס"מ בניתור.

  4. השאלה ההיפותטית היותר מעניינת היא באיזה שנתון אולימפי יכלה ארה"ב להרכיב את הנבחרת החזקה ביותר אי פעם?
    לדוגמה:
    נבחרת 88' הייתה חזקה מנבחרת 92' בגלל שמג'יק ובירד בכושר משחק גבוהה בהרבה.
    בסמול בנוסף לבירד יש את ווילקינס ואת וורת'י,
    בסנטר יואינג, קארים (מתוך כבוד) ורובינסון כנציג המכללות.

  5. עם כל הכבוד לבארקלי,מלון ,יואינג ורובינסון ויש הרבה מאוד כבוד,הייתי בוחר את דאנקן לפניהם(ב4 או 5).
    לברון??? מידן שהאשך לא יקרא את זה הוא עוד עלול להשעות אותך מה-ללל

  6. נדמה לי שראיתי פעם סרטון על האימונים שלהם.
    האם יש תיעוד מסודר למשחקי האימון שלהם בינם לבין עצמם ?

    במהלך מחנה האימון (או אחריו) מג'יק אמר שאין ולא היה כמו מייקל

      1. אייל, כיצד הכנסת את הוידיאו? למה אני לא מצליח?
        אנא שלח לי מסר ל
        SEFERSHELI&HOTMAIL.COM

        ניסיתי כל שיטה (כולל
        SHARE
        ו-
        EMBEDDED
        ולא הצלחתי.
        כתוב לי בדיוק מה עשית!
        תודה

        1. לחץ על ״שיתוף״ (Share), אז על ״הטמע״ (לא יודע איך אומרים את זה באנגלית) ותעתיק משם את הקישור (מ״הטמע״, ולא מ״שתף״!). אני שולח לך במייל עם תמונות כדי שיהיה ברור יותר.

  7. הייתי מחליף את לייטנר ושם במקומו את לברון, שהיה מגיע כ-G.O.A.T – העז שכולם רוכבים עליה בחדר ההלבשה (במקום חמור חדש)

  8. גם אני חושב שהנבחרת של אז מפרקת את זו של היום.
    ביכולת הנוכחית של ג'יימס ודוראנט הם עדיפים על בירד של 1992. וגם על פיפן.
    לדעתי, כשניא מתסכל על נבחרת כמעט ללא חולשה התקפית, אני מעיף את דיוויס ב-4 על פני בארקלי או מלון. מאמין כשהוא יהיה בשיאו הוא יהיה עדיף על שניהם. דאנקן בשיאו, מבחינתי, עדיף על שניהם. שוב, בין היתר בגלל שהגנה יותר נחוצה מהעמדה הזו בתמהיל השחקנים ששיחק אז.
    עם כל הכבוד למאלין ולייטנר יש היום שחקנים לא פחות טובים בעמדות הנ"ל.

  9. סגל דרים טים משודרג אם כדורסל משוחק 100 דקות וצריך 23 שחקנים:

    PG – מג'יק, סטוקטון, קארי, תומאס, רוברטסון
    SG – ג'ורדן, בראיינט, ג'רי ווסט, פיסטול פיט
    SF – בירד, לברון, פיפן, ד"ר ג'יי
    PF – דאנקן, בארקלי, מאלון, אנטוני דייויס, גארנט
    C – קארים, צ'מברליין, שאק, אולאג'ואן, ראסל

  10. יהיה משחק צמוד עם כל ההערצה לנבחרת של אז…הכדורסל השתנה…אין ספק שמייקל של אז הוא עילוי אבל כל הכוכבים של היום הם בבואות שלו וחוץ מזה שחקנים בדור הנוכחי עושים הרבה יותר משחקנים של פעם, למשל אף אנתוני דייויס הוא שחקן שמסוגל לשמור על גארדים והוא עולה בכל פרמטר על כל שחקן פנים של אז אולי חוץ מהאקים שלא היה בנבחרת. אם עוברים עמדה עמדה אז בפוינט עם מאג'יק ובעמדה 2 לנבחרת של אז יש יתרון למרות שסטף קארי היה עושה בהם שמות ווסטברוק עם האינטנסיביות שלו היה עושה את המוות אפילו לג'ורדן, בעמדה 3 ללא ספק לנבחרת של היום עם לברון ודוראנט יש יתרון על בירד של סוף הקיירה, אם זה בירד מ-86 אז בירד טוב יותר, בעמדה 4 אנתוני דייויס וגם דאנקן טובים ממלון ובארקלי, לגביי עמדה 5 אז אין היום סנטרים כמו רובינסון ויואינג, קאזינס והווארד נופלים מהם. אבל אם הנבחרת של היום משחקת סמול בול עם לברון בפאוור, דוראנט ב-3 ודייויס בנסטר הנבחרת של אז לא מסוגלת להתמודד עם זה. מאג'יק נגד קארי(שעדיף על פול) זה מאצ' אפ מעניין, קארי היה עושה את הנקודות שלו אבל למאג'יק יש יתרון בניהול המשחק ולגביי ג'ורדן אז רק ווסטברוק היה מסוגל להתמודד איתו בהגנה פחות או יותר וגם התקפית , מהארדן ג'ורדן היה עושה פורפרה וקובי כרגע מבוגר מדי(אם היה צעיר יותר אז היה כאן מאצ' אפ יותר ממעניין).

    1. זה פשוט שטות גמורה, ג'ורדן ב92 לא היה עציר ב1 על 1, קארי עם ה1.90 לא יכל להתמודד נגד מג'יק, לברון ודוראנט עדיפים על בירד(סוף קריירה). לגבי דיוויס אני חושב שהוא היה יותר טוב ממלון ובארקלי אבל אני בספק עם הוא יכל להתמודד עם הפיזיות שלהם (מאלון היה כמו סנטר ).

  11. אין פה אחד שבאמת ובתמים היה שם שקל על הנבחרת של 92 מול זו של היום.

  12. היחיד שבאמת היה יכול לשנות קצת את מאזן הכוחות בין הדרים טים הזאת לכל דרים טים אחרת- זה שאק בשיאו.

    כל קומבינציה די מביכה של הארדן, קרי, פול, לברון לא באמת תדגדג להם.

    1. שאקיל בשיאו היה השחקן הטוב בהיסטוריה ובפער. הסיבה היחידה שהוא לא לקח יותר mvp היא בגלל הגודל שלו. הוא היה יותר מדי בלתי אנושי בלתי עציר וסגנון המשחק שלו לא היה מלהיב כמו ג'ורדן. בשיאו אני מאמין שהוא יכל להביא את הנבחרת הזו לניצחון על הDream team המקורית.

  13. הכדורסל של 92 פרימיטיבי. החברה פה מדברים שטויות בסיטונות.
    מייקל לו היה משחק היום היה נאכל , נשחק, ונטחן מול מייקל תומפסון. קובי עולה עליו בכמה דרגות. ברקלי ליצן, בירד לבן שלא יכוך לקפוץ.
    את פיפן אתם רוצים להשוות ללברון.
    אוקפור, דאנגלו , לברון, דיוויס , וגורדן (האמיתי , הסנטר) מנצחים את הנבחרת ששייכת לזקן רפה שכל, וזכרון כמו לס.

    1. אין לך מושג בירד היה גאון כדורסל שבגאונות שלו חיפה על האתלטיות. וג'ורדן היה אתלט על גם ברמה של היום וגם גאון כדורסל.

  14. בלי ספק נבחרת הספורט הגדולה ביותר אי פעם. למרות שעדיין קצת מציקה ההשמטה של אייזיאה ו/או ג'וניור שאק, במקום לייטנר.

    לתת פרופורציות לתקופה מאוחרת, וכמה דומיננטית היתה הדרים טים. הנבחרת של לברון, ווייד, כריס בוש, כריס פול, כרמלו והווארד נוצחה ע"י יוון בחצי גמר אליפות העולם 2006. ולא בפוקס.

  15. מנחם, בסרט "פעם אחים" ולאדה דיאביץ' מעלה בדמיון שלו מה היה קורה אם יוגוסלביה לא הייתה מתפרקת, אתה מאמין שהם היו נותנים תחרות יותר ראויה בגמר? בכל זאת הם היו נבחרת שרצה כמה שנים עם שחקנים מפוצצים כישרון ושיחקה כדורסל מדהים

  16. מג'יק ג'ונסון אמר שבארקלי היה השחקן הטוב ביותר של הדרים טים. כל פעם שהיו צריכים סל ( בערך 3 פעמים) בטורניר, הלכו אליו. בארקלי גם שינה מומנטום במשחקים שהיו יחסית קרובים. בגמר קרואטיה לקחה את ההובלה ובהגנה היה פוזשן שהסתיים בלהשאיר את הפאוור פורוורד של הדרים טים לשלשה, מה שהיה האופציה הטובה ביותר נגד הקבוצה הזו. האציל קבר אותה בלי בעיה ומשם הדרים טים לא הביטו לאחור.
    כל מי שמשווה את דיוויס או גריפין לבארקלי רחוק מאד מהמציאות. צריך לזכור שכשבארקלי שיחק נגד שומר עם נתונים דומים לדיוויס- כריס וובר, הוא קלע עליו 56 נקודות בפלייאוף.

    1. מול קרואטיה ספציפית ג'ורדן ופיפן לקחו על עצמם את המשימה של לגרום לקוקוץ' לשחק את המשחק הגרוע.בחיים שלו(וזה קרה בגלל שמועות שההולס לא רצו לשדרג לפיפן אץ החוזה בגלל קוקוץ').

      זה סיפור די ידוע, גם היה מתוכנן שבארקלי יהיה זה שיהרוג אותם בהתקפה בכל המתפרצות(קצת לפני המשחק הזה בארקלי הצטרף לחבורת הזבל של מייקל, בירד, מג'יק שהיו פותחים בכל מקום שולחן ל"אלופים הכי טובים").

      קריאה נוספת עך המשחק הזה בספר הנהדר של ג'קי מקקלום.

  17. חייב לציין שלדרים טים 92 היו שחקנים בעלי אינטלגנציית משחק עילאית:
    מג'יק, מייקל, בירד, סטוקטון, פיפן מאלין ורובינסון היו מוסרים ומביני משחק בחסד. גם בארקלי היה מוסר די טוב אבל נניח שמוציאים אותו מהמשוואה. לשמחתי ראיתי את כולם גם באוליפיאדה הזו וגם בעונות השיא שלהם. לא יודע לגבי הפרשים אבל אין ספק בעיניי שזו נבחרת טובה יותר, מייקל לא היה מפסיד לשום נבחרת 'פרחחים' אחרת. פשוט לא קורה. אחח…פיניקס – שיקגו, יוטה- שיקגו ואני עם בלורית שחורה וצעיר ב20 שנה…

    1. וקארל לואיס 1984 מנצח את הפרחח יוסיין בולט 2009 ב 100 מטר…

      92 היא נבחרת ל 2 נק'
      הנבחרת של היום משחקת על 3 נק'

      יחי ההבדל הקטן.

        1. מה הקשר ?

          הכוונה הייתה לקונספט של המשחק.

          ואם כבר אתה מעלה זאת – אז למה הנבחרת של 60 לא בדיון ? כי היא לא רלוונטית לזמננו. הנכדים שלך גם יגידו על נבחרתם שהיא הטובה בכל הזמנים.

          ברור שלא ניתן להשוות בין תקופות, ואני האחרון שאעשה זאת, אבל זה כמו שקארל לואיס יחשב לאחד האתלטים הכי גדולים אי פעם למרות שהוא היה מפסיד לכל אתלט כיום

          1. הנבחרת של 1960 לא בדיון כי היא הורכבה משחקני מכללות. אם אכן הייתה נבחרת של בוב קוזי, בוב פטיט, ביל ראסל והשאר גם היא הייתה בדיון (וקרוב לוודאי שהיינו מגיעים למסקנה שרמת הכישרון שם פחותה מהנבחרת של 1992).

            מצחיק לומר את זה על שנה שהסתיימה לפני שנולדתי אבל 1992 זה לא כל כך מזמן. בירד ומאלין קולעים לא פחות טוב מהקלעים של היום. דיוויד רובינסון וסקוטי פיפן הם לא מגנים נחותים מאף אחד. מג׳יק ג׳ונסון היה מריץ את הפאסט ברייק מצוין גם נגד סטפן קארי ומייקל תמיד יהיה מייקל. איפה כאן הלא רלוונטי?

          2. הכוונה הייתה לנבחרת

            בירד היה גמור, ומאלין היה היום יכול לשמש גג על תקן סוג של "קורבר".

            שוב, הדבר הכי מהותי הוא השינוי בדפוס החשיבה של המשחק, מ 2 נק' ל 3 נק'.

            תוסיף לזה את מימד האתלטיות, האימונים, ממריצים וסטרואידים (אין מה להשוות בין הסמים שלברון צורך לבין הסמים שסטוקטון צרך…)
            ההגנות האיזוריות שנכנסו ושאר שיטות המשחק שהשתנו, בעקבות האנליטיקס.

            שורה תחתונה – אין ספורט בעולם שקבוצה מלפני 25 שנה הייתה מנצחת את הקבוצה המקבילה לה היום. בגלל זה אין מקום להשוואה בין זמנים.

            92 היא קבוצה מדהימה שהכי כיף היה לי לראות (אני גם חייב לה את חיי… אבל זה סיפור אחר…) למעט קבוצות הגביע של ירושלים.

        2. הדיבורים בנושא האתלטיות פשוט לא נכונים. אין היום אף גארד עם ורטיקל ליפ גבוה משל ג'ורדן, אף פוינט גארד לא יותר חזק ממג'יק, והסנטרים ברמת האטלטיות וכוח של יואינג ורובינסון היום לא מסוגלים לקלוע ממרחק של מטר מהסל, או למסור ברמה סבירה. נשאר רק העניין של קליעה מ 3.

  18. למרות היותי חסיד של ג'ורדן והליגה של אז (יליד של תחילת שנות ה80..) אני בראש של הבן השחור..
    קודם כול אי אפשר באמת לדעת מה תהיה התוצאה, אבל לזלזל בנבחרת של היום ולצאת בהצהרה שהיא תפסיד שאלה רק בכמה הפרש זה לא נכון מבחינתי.
    אין ספק שלזאת של 92 יש מצבור של אגדות עם חוכמת משחק ו-ווינריות , אבל עדיין המשחק התקדם והשתנה ,האימונים והתזונה גם. חוקים שהתשנו וקליעה מ3 שהפכה לנשק מרכזי.
    גם אם נניח יכולנו לקיים משחק כזה והנבחרת של 92 הייתה מפסידה לא חושב שזה היה גורע מהגדולה שלה, השחקנים של היום הם תוצר של משחק שהתפתח בעקבות הכוכבים של אז.

  19. נבחרת ארה״ב ילידי 1988-1993 להוציא גיי ניצחה בגמר אליפות עולם 2014 בגמר 37 ובחצי 28. אם תוסיפו לנבחרת גריפין, לברון, דוראנט, דאנקן, קוואי לנארד, כריס פול …..מעניין מה היה מתקבל. מאמן פופוויץ׳

    בהכללה השחקנים הנוכחים אתלטים יותר, קולעים טוב מהשלוש.

  20. האמת שהדרים טים איחרה את המועד והיו צריכים להרכיב אותה איפשהו ב-1986 ואז הייתם יכולים להרכיב נבחרת עם מאג'יק ובירד בשיאם, מייקל הצעיר, כארים, אייזאה, אולאגואן אולי אפילו מקהייל,פאריש ,וורתי וד"ר ג'יי ובארקלי הצעיר. נבחרת חזקה בהרבה מזאת של 1992. תחשבו חמישייה עם מאג'יק, מייקל, בירד, אולאג'ואן וכארים. ב-92 בירד היה גמור אייזאה חצי גמור ולא הוזמן ואולאג'ואן לא הוזמן.

    1. אקים קיבל אזרחות אמריקאית רק ב-93'.
      לפני אולימפיאדת 96' הוא קיבל אישור מיוחד לייצג את ארה"ב. עקרונית הוא לא היה אמור לייצג את ארה"ב בגלל שהכללים של פיב"א קובעים ששחקן שייצג נבחרת לאומית אחת (אקים שיחק במדי הנבחרת הצעירה של ניגריה) צריך לחכות 3 שנים מרגע שהחליף אזרחות, לפני שיוכל לייצג את מדינתו החדשה.
      אבל כאמור – הוא קיבל אישור מיוחד.

  21. תראו, אין כמו הנבחרת ההיא אבל בסה"כ הבן השחור צודק. אם תיקחו היום שחקן כמו דריימונד גרין ותשימו אותו בשנות ה-60 תקבלו אחד מ-50 האגדות ו HOF. דיוויד לי – משהו דומה. אותו אפקט יקרה אם תחזירו את כוכבי היום ל 1992, רק בצורה מוחלשת.

  22. לבן השחור אין מושג, ואנשים כאן התחילו לצטט אותו.

    הוא בחייו לא ראה משחק כדורסל אחד (כולל בישראל) והוא מדבר כמבין גדול. אני מציע שיחזור לשחמט, גם שם פישר של העבר היה קובר את כל העכשוויים. אני ראיתי את כ-ו-ל-ם ממרחק של פחות מעשרה מטרים, כשהוא חזה בהם בטיווי שחור/לבן של 19 אינטש עם אנליסטים ישראליים. בעצם הוא היה ילד ב-1992 והוא כותב – כמו רובכם – מקריאה.נבחרת 1992 היתה קורעת את נבחרת היום.

    בעבר ידענו הכל טוב יותר, ובעיקר כיצד לעשות אהבה.

    1. מנחם צודק אני לא רואה איך הנבחרת של היום מנצחת את הנבחרת של העבר מייקל היום עדיין היה נחשב אתלט על, אותו דבר על מאלון, מאליו היה שחקן מצויין מהרגע שנגמל מאלכוהול, הבן השחור של סטוקסון מתייחס לאתלטיות וכוח (1992 לא נופלת מהם), אבל הוא שוכח שכדורסל זה לא רק כוח אלא יותר מזה. אני לא רואה כמעט שום יתרון לנבחרת הזאת על 92 (רק בעמדת הסמול לברון טוב מפיפן), דיוויס עדיין מתקשה לשחק נגד of חזקים (מאלון היה בנוי כמו סנטר). בנוסף לכך ההגנה של היום היא רכרוכית על כל דבר שורקים עבירה והמשחק נהיה עדין מדי, אני גם הייתי רוצה לראות איך מתמודדים נגד מייקל בלי hand check.

  23. תודה על הפוסט על הנבחרת המדהימה שאף אחד לא יכול לנצח,
    גם תגובות טובות, וד"ש לעיזות שקשורות פה למישהו שנותן להם אהבה
    🙂

  24. לא מאמין שאנשים בעלי בינה באמת מאמינים שאיזושהי קבוצה יכולה לנצח את הדרים טים המקורית, בחוקים של פיב"א או בחוקי NBA.
    למעשה, לדעתי גם אם תרכיבו את ה-12 הטובים בכל הזמנים מלבד אותה נבחרת, הם עדיין היו מפסידים לקבוצה של 92. לא בהרבה, אבל מפסידים.

  25. בסופו של דבר זה בכלל עניין פסיכולוגי…כי יש כאלה שתמיד יתרםקו על העבר ויעשו אותו גדול יותר ממה שהיה באמת…

    1. לא אני. החתיכות בחוף הכרמל היום עולות משמעותית על כל אלה של שנות ה-90, ה-80, ה-70, או ה-60. גם המסעדות טובות יותר.

      המוסיקה? אני ממעדיף את הקינגסטון טריו וסיימון וגרפונקל על כל מה שיש היום.

      מכוניות? שברולט 1986 היתה אחלה מכונית אבל אני מעדיף את ההונדה 2012 שלי.

      הכדורגל של היום טוב בהרבה מהכדורגל של כל עשור עבר אחר.

      בכדורסל שנות ה-80 ונבחרת 1992 הם עליונים בהרבה – לא סתם עליונים – על כל מה שיש היום.

  26. ראשית מפליא הקונצנזווס על כך שלברון היה משפר את הקבוצה במקום פיפן. סקוטי היה אחד השומרים הגדולים בהיסטוריה והוא באמת היחיד שיכל לשמור על לברון כמו שצריך. למי ששכח הוא גם היה שחקן התקפה מעולה ככה שמבחינתי הוא לא נפל מלברון בכלום פרט לבכיינות ולהיפך – יש לו 6 טבעות…

    שנית – הדיון הזה התקיים מספר פעמים בעבר והיתרון של אלו שראו את השחקנים של 1992 בעיניי הוא יתרון מכריע. בניגוד לעידן שנות ה 60-70 שאותו רובנו המכריע לא ממש ראה בזמן אמת – את הקבוצה של 1992 ראינו גם ראינו. מי שלא מבין כמה גדולה הקבוצה הזו הייתה באמת צעיר מדי.

    ושלישית לעניין הסגל –
    נהוג היה לקחת שחקן מכללות אחד ובזמנו כריסטיאן לייטנר היה נחשב לסוג של לארי בירד הבא עם קריירת מכללות ענקית.
    למייקל אין תחליף אפילו לא ווסטברוק חביבי.
    למג'יק אין תחליף פשוט כי אין אף שחקן ברמה שלו בליגה ( הגודל של לברון עם המוח של פול והשמחה של קארי ).
    צ'ארלס בארקלי אין מצ'אפ גם לא דוראנט או דיוויס ( מי שראה מה בארקלי עשה לרובינסון מבין שגם לדיוויס אין סיכוי מולו ).
    לא נכתב עליו כלום אבל כלום שכחו שקארל מלון עשה את כל מה שדאנקן עושה עד היום – וביעילות רבה אף יותר.
    בקיצור , כל מי שחושב שיש שחקן אחד בליגה היום שהיה יכול להיכנס לנבחרת הזו שילך לעשות חמוצים

    1. יש דיון האם לברון הגיע או לא הגיע למדרגה של בירד
      (אני חושב שהוא עדיין לא שם, אבל חשוב להשים לב למילה "עדיין")
      אין את אותו דיון לגבי בירד ופיפן.

      פיפן אכן מתאים יותר כשחקן משלים לצד שחקנים גדולים שדורשים את הכדור אצלם, והוא אכן שחקן הגנה מהגדולים בהיסטוריה.

      ודרך אגב, קאווי היה עושה את המוות לבארקלי. מ-2 צידי המגרש.

      1. ברור שלברון נחשב לשחקן טוב מפיפן אבל לפיפן הגיע שיהיה על זה דיון בסיסי.
        קוואי אכן היה מקשה על צארלס את המלאכה עד שהוא היה מתעצבן ודורס אותו או מכה אותו. לאחר מכן כבר לא חושב שקוואי היה מפריע 🙂

    2. 1. פיפן אנדרייטד ללא ספק, אך לא עד כדי כך.
      2. טיעון חלש.
      3. תחליף דיסקט (או USB) אתה תקוע בעבר, המשחק שונה היום לגמרי מלפני 25 שנה, יש סיבה למה שחקנים היום נפצעים כל שני וחמישי לעומת שחקני עבר – הרף עלה.

      ומי שמזלזל באתלטיות מזלזל ביתרון מספר 1 של ארה"ב על שאר הנבחרות.

      1. מסכים רק עם העובדה שהמשחק יותר אינטנסיבי ויש עומס גדול יותר. 2 טיעון חלש רק בעיניי מי שלא ראה…
        3 גם בשנות השמונים תשעים היו לא מעט אתלטים שהיו מסתדרים נהדר עם הכדורסל של היום ( בטח ובטח כל השחקנים השחורים של נבחרת 1992 ).
        אף אחד לא מזלזל באתלטיות אבל מי שהוא כבר אתלט כדאי שיהיה לו גם כישרון כדורסל

    3. דאנקן – במקום מאלון.
      קובי – במקום דרקסלר.

      אני אפילו לא אתחיל להתייחס לקשקוש שלך בדבר יעילות של מלון מול דאנקן.

      1. דאנקן ומלון הם שני שחקנים שונים לחלוטין.

        דאנקן – סנטר-פאואר, יעיל יותר הגנתית וקבוצתית.
        מלון – פאואר פר-אקסלנס (והטוב ביותר בעמדה זו ככזה), סקורר מטורף, חיה פיזית ובלתי עציר.

        לנבחרת החלום הייתי לוקח את מלון.

        האמת? הייתי גם משאיר את דרקסלר. רק כי קבוצה כזו צריכה שחקנים עם (קצת) פחות אגו שיותר זורמים עם הקבוצה.

  27. איפה קיבינימאט זה אנגולה ???

    לא חוכמה שהם ניצחו בהפרש גבוה…. השחקנים שמולם התרגשו לשחק נגדם…. רק רצו חתימה.

    אני חושב שבמאבק בין הנבחרת של אז לזו של היום הנבחרת של היום תתרכז בלעשות עם הנבחרת של אז סלפי….

כתיבת תגובה

סגירת תפריט