גובה המים: סיפור אליפות העולם 2015 בקפיצה למים ממגדל לנשים / מולי

DIV

גובה המים: סיפור אליפות העולם 2015 בקפיצה למים ממגדל לנשים / מולי

מתחילת חודש אוגוסט 2015, נערכת בקאזאן שברוסיה אליפות העולם למקצועות המים. שימו לב לא אליפות העולם בשחייה אלא במקצועות המים (Aquatics Sports).

לנו, בארץ, מוכרים בעיקר מקצועות השחייה השונים בבריכה, ויש המכירים גם את השחייה הצורנית. ואולם, אליפות העולם למקצועות המים כוללת עוד סוגי ספורט עליהם מפקחת פדרציית השחייה העולמית: שחייה במים פתוחים, כדור מים (המכונה באנגלית פולו מים) וקפיצות/צלילות למים.

לאמיתו של דבר, ניתן לחלק את כל קטגוריית הקפיצות או הצלילות למים  לשניים: קפיצות למים (Diving) וקפיצות למים ממגדל (High diving).

באלו גם אלו, המתחרה מכריז/ה לפני כל קפיצה מה הוא/היא מתכוונים לעשות בה, ואז הוא או היא נשפטים בהתאם לסטייה של קפיצתם מן האידיאל.

הקפיצות למים יכולות להיות עבור בודדים ממקפצה (בגובה מטר אחד או שלושה מטרים מעל פני המים), או ממשטח קפיצה שגובהו עשרה מטרים.

ישנה גם קפיצה מסונכרנת, של זוגות בני אותו מין או של זוגות מעורבים, משלושה מטרים עם מקפצה או ממשטח הקפיצה שגובהו עשרה מטרים.

הקפיצות למים ממגדל (High diving) הן מגובה של 27 מ' לגברים ומגובה של 20 מ' לנשים. למעשה זהו השוני היחיד בכל תחום הצלילה לסוגיה בין גברים לנשים. כל השאר זהה לחלוטין מלבד כך שלעתים (לא תמיד) לגברים יש ארבע קפיצות ולא רק שלוש.

הקפיצה למים היא אחד מסוגי הספורט היותר יפים לצפייה. אני אמנם מעדיף לראות את הנשים על פני הגברים אך זו העדפה אישית שאינה קשורה לספורט עצמו אלא להעדפותיי שלי בלבד.

ולכן אספר לכם היום את סיפורה של אחת התחרויות באליפות: קפיצה למים ממגדל, לנשים, מן הסתם.

אל גמר תחרות אליפות העולם הגיעו עשר נשים. מהן ארבע מארה"ב, אחת קנדית, אחת ממכסיקו, אחת מברזיל, אחת מגרמניה, אחת מאוקראינה ואחת מבלרוס. דיאנה טומילה האוקראינית פרשה ולא התחרתה, וטארה טירה האמריקאית, (שם נפלא – אם יורשה לי לומר), לא הרשימה בלשון המעטה בקפיצותיה והגיעה לכן למקום התשיעי בתחרות.

קאזאן, הנמצאת דרומית מזרחית למוסקבה, היא  אחת הערים הרב-לאומיות ביותר ברוסיה. אוכלוסייתה מורכבת מלמעלה ממאה וחמישה עשר לאומים שונים! ביניהם  צ'ובשים, אזרבאידג'אנים, אוקראינים ועוד… ואולם, בדיוק כשם שבקרב עשר המתחרות שהגיעו לגמר יש ארבע אמריקאיות, כך גם בקזאן רוב תושבי העיר הם רוסים (48.8%) וטטרים (47.5%).

סיפורי מתחיל היום אחרי הסבב השני של הקפיצות, כשגם טארה טירה (שם נפלא – אם יורשה לי שוב לומר) כבר סיימה את קפיצתה השלישית, לא בהצלחה כבירה למרבה הצער.

אל המגדל מטפסת ועולה ליסאן ריצ'ארד מקנדה. כראוי לקנדית המכבדת את עצמה היא לבושה בבגד ים אדום ועליו עלה מייפל לבן קטן במרכז החזה. היא כעת במקום השמיני  ומחליטה לקפוץ שלושה גלגולים קדימה עם חצי בורג, קפיצה בדרגת קושי 3.4.

לרוב, אנשים נעמדים כדי להתרכז, אך ליסאן פועלת אחרת. אותה  רואים רצה במקום, במעלה המגדל, משך כחצי דקה. גם זו דרך להתרכז, אני מניח. או שאולי זו הדרך שלה להתחמם?

מזג האוויר בקאזאן, בירתה השלישית של רוסיה, הוא לא חם בימים אלו של תחילת אוגוסט. השמיים אמנם לא תמיד מעוננים אבל השמש עדיין לא חמה במיוחד, וכך, ברוב הימים טמפרטורת המכסימום מגיעה ל- 21-22 מעלות צלסיוס בצהרי היום, שהוא לרוב מעונן חלקית, אך יכול להיות גם גשום.

ליסאן נעמדת  בקצה המגדל, ממתינה כמה שניות, מתרכזת וקופצת. שלושה גלגולים, חצי בורג וכניסה למים כשרגלייה ראשונות. האמת, דווקא קפיצה מעולה. היא מקבלת ציון של 90.10 אחרי קפיצה ראשונה של 68.90  ושנייה, בעייתית, של 57.35.

הציונים בתחרויות הקפיצה למים ניתנים על ידי שבעה שופטים שבוחנים את הביצוע מול האידיאל, ונותנים כל אחד ציונים של בין אחת לעשר. שני הציונים הטובים ביותר אינם נחשבים, כמו גם שני הציונים הגרועים ביותר, ואת חיבור שלושת הציונים הנותרים מכפילים בדרגת הקושי.

חיבור סך ציוני שלוש הקפיצות יחד מהווה את ציון הסופי של הספורטאי/ת. במקרה של ליסאן ריצ'ארד, הציון הסופי הוא 216.35, מה שמעלה אותה זמנית למקום הראשון, אך זה אך ורק מאחר ושבע בנות עדיין לא קפצו את קפיצתן השלישית והאחרונה.

בסיבוב השני והשלישי סדר הקפיצות הוא מהגרועה ביותר, שקופצת ראשונה, ועד לטובה ביותר בציון המצטבר שתקפוץ אחרונה בסיבוב. ולכן, מגיע כעת תורה של ז'קלין ואלנטה מברזיל שקיבלה 50.70 בסיבוב הראשון ו- 79.80 בשני. ז'קלין מחליטה לקפוץ בדיוק את אותה קפיצה של ליסאן, והיא נעמדת לפני הקפיצה, בבגד ים מלא כתמים של צהוב וירוק (כיאה לברזילאית גאה), ובודקת אף היא בידיה את מזג האוויר.

בתוך הבריכה למטה, מתרחקים שלושת הצוללנים מאזור הקפיצה. קפיצה ממגדל, אחרי הכול, היא עניין מסוכן. הקופץ עלול להחבט בראשו ולאבד את הכרתו בתוך המים, ולכן שני צוללנים ממתינים בתוך המים לקפיצה, מוודאים שתוך שנייה או שתיים הקופץ יוצא, ואחרת צוללים למשות אותו במהירות.

גם ז'קלין בוחשת בידיה באוויר, לבחון את הרוחות כנראה, נעמדת, מתרכזת, קופצת, והפעם ברור גם להדיוט שכמוני שהכניסה שלה למים היא בעייתית.

הכניסה למים אמורה להיות חלקה ככל האפשר כשהצולל נכנס למים  (בשאיפה) בצורה אנכית לחלוטין. כאן רואים "ספלאש" אדיר וכמות גדולה של מים עולה לאוויר. לצוללנים ברור מכך שז'קלין, שלא נכנסה בצורה אנכית למים, חטפה מכה אדירה בפניה, שהרי גם היא (כמו כל הקופצות האחרות בסיבוב השלישי) נכנסת למים כשרגליה תחילה…

ז'קלין  עולה על פני המים, מסמנת לצוללנים עיגולים בשני ידיה לסמן להם שהכול כשורה, ויוצאת מהמים כשהיא יודעת שהציון שלה לא נפלא. ועדיין, לא ההכרה בכשלונה ולא הציון שלה של 56.10 (שמביא אותה לסך תוצאות של 186.60), מונעים ממנה מלעשות פרצופים מצחיקים למצלמה, ותנועת בוהן למעלה בשתי ידיה בעודה הולכת מחייכת למקלחת.

אחריה עולה אנה נטאשה באדר מגרמניה. בגד הים שלה מקושקש בקווים שונים ולא נראה שיש לו קשר מובהק לצבעי הדגל הגרמני. כשהיא מסתובבת הצדה וזורקת את המגבת הקטנטנה (כמגבת מטבח קטנה) לצד הבריכה, ניתן לראות קעקוע בדיוק בהצטלבות רצועות בגד הים במרכז הגב שלה. רגל ימין שלה חבושה והיא כל כך שזופה עד שהיית חושב שהיא המכסיקאנית שבחבורה ולא הגרמנייה.

אנה בוחרת בקפיצה בדרגת קושי 4.0, שלושה גלגולים קדימה בתוספת בורג וחצי. מתרכזת, מרימה ידיים. קופצת, ומה לעשות, ברור כבר מן הכניסה למים שזו בהחלט אינה קפיצה טובה. אנה מחייכת חיוך עגום כבר בעודה במים, וכשהיא יוצאת מן הבריכה בדרכה לאסוף את המגבת הקטנה, היא פורשת ידיה לצדדים כאומרת: "נו, אין מה לעשות, זה מה יש…". ואכן, הציון שלה הוא 60.00 מה שמעלה את סך הציונים שלה ל- 194.00, הרבה פחות מהציון שקיבלה לפני שנתיים עת זכתה במדליית הארד עם ציון כולל של 203.90.

נכון לעכשיו, כשנותרו עוד חמש קופצות, ליסאן ריצ'רד עודנה ראשונה ואנה באדר שנייה, אך לחמש הקופצות הטובות מהן עד כה, נותרה עדיין קפיצה אחת לבצע.

כעת עולה ובאה ג'ינג'ר הובר מארה"ב. גילן של עשר הקופצות מתפרש בין ג'ינג'ר הובר האמריקאית בת הארבעים ושתיים ליאנה נסציאראבה מבלרוס בת העשרים ושלוש. בניגוד לשחייה,  שם אתה יכול למצוא גם בנות חמש עשרה או פחות, הרי בקפיצה לגובה ממגדל (בניגוד לגבהים הנמוכים יותר) הגילאים אף הם גבוהים יותר.

ג'ינג'ר בוחרת בקפיצה בדרגת קושי של 3.7 ובה עליה לבצע שלושה גלגולים קדימה בברכיים מכופפות עם חצי בורג. היא נעמדת ובוחנת את האוויר והמצלמה מנצלת את ההזדמנות להראות באמצעותה חלק מנופיה של קאזאן.

העיר קאזאן, למי שלא יודע, שוכנת על מפגש הנהרות וולגה וקזנקה, ואכן, מאתר התחרויות ניתן לראות בצורה יפה את המפגש הזה. גם הנוף הבנוי, ולא רק זה הטבעי, הנשקף מאחר התחרויות, הוא יפה ודורש התייחסויות. מארגני התחרות פרסמו אחריה סדרת תמונות בהן נראות הצוללות על רקע נופי קאזאן.

ג'ינג'ר מתרכזת. אני בספק אם דווקא את תמונתה יפרסמו המארגנים, אך מי יודע? היא קופצת וזו קפיצה טובה למדי, ודאי על פי הכניסה החלקה למים. היא מנופפת בידה לקהל ואכן מקבלת 77.0 נקודות לסך של 213.70, אך אבוי, ציון זה מותיר אותה במקום השני, אחרי ליסאן ריצ'ארד הקנדית. באליפות העולם ב-2013 ג'יג'ר זכתה במדליית הכסף. האם תצליח גם השנה לזכות במדליה זו? והאם הקנדית תצליח לשמור על מקומה הראשון גם אחרי ארבע הקופצות הבאות?

כעת עולה למגדל ריטה אדריאנה חימנז ממקסיקו. הקפיצה הראשונה של ריטה היתה הגרועה ביותר בכל התחרות, 46.80, אך השנייה היתה מעולה עם ציון של 90.00. האם יש לה עדיין סיכוי?  הפעם היא בוחרת בקפיצה בדרגת קושי של 3.4, שלושה גלגולים לפנים עם חצי בורג, ובלי הרבה שהיות קופצת למים.

שם המשחק בקפיצה למים ממגדל הוא למעשה באיזו גובה את מתיישרת לאחר שבצעת את הגלגולים והברגים. ריטה מתיישרת כבר בגובה של 15 מ', ולכן הכניסה שלה למים היא מעולה, והיא מקבלת ציון של .88.4. כעת היא מובילה בתחרות עם ציון מצטבר של 225.20. נותרו רק עוד שלוש בנות, ה"רוקית" יאנה נסציאראבה מבלרוס שעומדת לקפוץ כעת, אלופת העולם האמריקאית המנסה לשמור על תוארה והאמריקאית הנוספת המובילה בתחרות.

יאנה נסציאראבה מבלרוס היא המתחרה הצעירה מכולן בגמר. בת העשרים ושלוש הזו נראית כמו סטודנטית. אגב סטודנטים,  באוניברסיטה המרכזית של קזאן למדו בין היתר הסופר לב טולסטוי והמהפכן הקומוניסטי ולדימיר לנין, שאגב סולק ממנה עקב פעילותו הפוליטית והושלך היישר לכלא. עוד מפורסם שלמד ואף לימד באוניברסיטה זו, הוא המתמטיקאי, פרופסור ניקולאי איוונוביץ' לובצ'בסקי, מי שיצר את הגאומטריה הלא אוקלידית.

אין לי מושג עד כמה יאנה נסציאראבה מבינה בגאומטריה לא אוקלידית, אך לצווארה וכתפה הימנית מחוברת תחבושת נצמדת משולשת בצבע כחול. למרות חיוכה ניתן לראות שכל תנועה מסבה לה כאב. ועדיין, אם היא תקפוץ קפיצה אחרונה מעולה, היא  תצליח להוביל כעת בתחרות, ואז תובטח לה מדליה מסוג כלשהו באליפות העולם.

יאנה בוחרת בקפיצה בדרגת קושי 3.8, שלושה סיבובים לאחור עם בורג. היא זקוקה לציון של לפחות 79.6 כדי להבטיח לעצמה מדליה כלשהי. היא נעמדת למעלה, בוחנת את הרוחות ושפתיה נדמות כנושאות תפילה. יאנה איננה רק הצעירה בתחרות הגמר, למעשה היא במידה רבה הסיפור האנושי המעניין ביותר בגמר, שכן היא החלה להתאמן בקפיצות לגובה רק לפני שנה וחצי. אל האליפות היא הגיעה כ"ווילד קארד" לאחר שזכתה במפתיע במקום הששי באחת מן התחרויות לפני מספר חדשים. והנה כעת, כה צעירה ו"ירוקה", היא במרחק של קפיצה אחת טובה ממדליה באליפות העולם.

היא נעמדת בגבה למים, מתרכזת, וקופצת.

כולם רואים את צמתה של הצעירה מתנופפת באוויר בתשעים מעלות לגופה בזמן כל הגלגולים והסיבובים, כניסה אל תוך המים, ו… זו בהחלט קפיצה טובה!

יאנה מסמנת באגודליה לצוללנים שהכול בסדר ויוצאת שמחה מהמים. היא כמעט מדלגת בדרכה למקלחת לקול תשואות הקהל ששמח בשמחתה. בלרוס הרי, היא שכנה של רוסיה והיתה חלק ממנה, כך שיאנה היא בעצם הדבר הקרוב ביותר לקופצת רוסייה בתחרות זו. רוח השמחה לא עוזבת אותה גם במקלחת והיא קדה בשובבות פעמיים למצלמה. בעודה במקלחת מגיע הציון: 87.40, מה שמבטיח לה מדליה כלשהי מאחר והציון המצטבר שלה הואכעת הטוב מכולם: 233.10. הצעירה הבלרוסית  היא כעת המובילה בתחרות כשרק עוד שתי קופצות נותרו. אך איזו מדליה היא תענוד על צווארה?

לחובבי הספורט קאזאן מוכרת  בעיקר בשל מועדון הכדורסל אוניקס קאזאן מהליגה הבכירה ברוסיה, ועוד יותר בשל קבוצת הכדורגל רובין קאזאן שזכתה בשתי אליפויות רוסיה ברציפות בשנים 2008 ו-2009, ובעונת הבכורה שלה בליגת האלופות סיימה במקום השלישי בשלב הבתים.

פחות מכירים בארץ את קבוצת ההוקי קרח אק בארס קאזאן שזכתה בשתי אליפויות רצופות של ליגת ה-KHL,  ואת קבוצת מועדון הכדורעף זניט קאזאן, הנחשב למועדון הספורט המצליח ביותר בעיר.

לסיום התחרות נותרו רק עוד שתי קופצות. זוג האמריקאיות ססיל קרלטון וראשל סימפסון. מי שרואה אותן זו לצד זו יכול לחשוב שהן תאומות: אותו מבנה גוף, אותו חיוך, אותה תספורת בלונדינית קצרה, אותו צבע מדוייק של השיער ואותו ניחוח של יופי.

גם הנוף הבנוי, ולא רק זה הטבעי, הנשקף מאחר התחרויות הוא יפה ודורש התייחסות. מארגני התחרות פרסמו סדרת תמונות בהם נראות הצוללות על רקע בניין הקרמלין בקאזאן.

בניין זה הוא המבצר המרכזי בעיר קאזאן, ומשמש כיום כמרכז השלטוני של רפובליקת טטרסטן. הוא הוכרז בשנת 2000 כאתר מורשת עולמית, בעיקר מאחר והוא מהווה מכלול מורכב ויחיד-במינו של ארכאולוגיה, היסטוריה, תכנון עירוני ואדריכלות. התפתחותו של הקרמלין של קאזאן החלה כבר מהתקופה הטרום מונגולית במאה ה-10, והיא נמשכת עד היום כשהיא מאגדת השפעה אדריכלית בולגרית, טטרית, מונגולית, איטלקית, רוסית, מודרנית ואפילו אסלאמית.

ראשונה מהשתיים הנותרות תקפוץ ססיל קרלטון. הקפיצה הראשונה שלה היתה בינונית פלוס עם ציון של 62.40 והשניה 83.30, אותם ציונים במדויק כמו של הבלרוסית שקדמה לה. האם היא תצליח טוב ממנה בקפיצתה השלישית? האם זה יספיק לה למדליית זהב?

ססיל בוחרת בקפיצה בדרגה 3.9: שלושה סיבובים לאחור. האמריקאיות לבושות שתיהן (בעצם שלושתן, גם טארה טירה, שם נפלא – אם יורשה לי שוב לומר) בבגד ים כחול עם פס אדום בחזה וגב לבן. גם לססיל יש טקס נפנוף בידיים באוויר ממרום משטח הקפיצה, אך הפנטומימה בו היא  כמו זו האומרת: "קישטא! לך מכאן!".

הקפיצה שלה ייחודית, בסוף הגלגול הראשון לאחור היא פורשת ידיה לצלב ואז מחזירה אותן לקרסוליה, וכך גם בסוף הגלגול השני. בסוף השלישי היא מתיישרת וזו כניסה נהדרת למים. כל נקודה קובעת. ססיל היתה אלופת העולם בשנת 2013 והיא מקווה לשמור על התואר בו זכתה עם קפיצה זו בדיוק לפני כשנתיים. אז היא קיבלה עבורה יותר משמונים נקודות. הפעם היא זקוקה לציון של יותר מ- 87.40 כדי לקבל מדליית כסף לפחות, ולשמור על הסיכוי למדליית הזהב.

ססיל יוצאת מהבריכה וממתינה לתוצאה שלה. לרוב התוצאות מגיעות תוך פחות מדקה אך כעת הזמן עובר משום מה, והתוצאה אינה נראית באופק. היא כבר סיימה להתקלח, משוחחת עם מאמנה ועם חברותיה הקופצות שיושבות כולן בחזית היציע (מלבד ראשל סימפסון הממתינה כבר על משטח הקפיצה למעלה). עוד דקה עוברת ועוד דקה. חבריה הקופצים צורחים לעברה תוצאות מפוברקות ובלתי אפשריות, כולן פחותות מ- 87.40, והיא מחייכת במבוכה. לכולם ברור שהציון שלה יהיה טוב, אך עד כמה? האם היא תעבור את הבלרוסית? האם היא תצליח להקדים את ראשל, חברתה לנבחרת האמריקאית, בפער מהותי?

וסוף סוף, אחרי יותר מארבע דקות מגיעה התוצאה: 91.65 והיא מתייצבת במקום הראשון עם 237.35 נקודות, יאנה שנייה, ושתיהן ממתינות לראות מה תעשה הקופצת האחרונה, האמריקאית ראשל סימפסון.

לפי מקורות טטריים קאזאן נוסדה במאה העשירית ושימשה כמרכז מסחרי על הדרך מאירופה לסין וסיביר. בשנת 2005 היא חגגה אלף! שנים להיווסדה, האם ראשל סימפסון תצליח בעוד דקות ספורות לחגוג זכייה באליפות העולם 2015?

הרמה באליפות העולם השנה גבוהה בהרבה מלפני שנתיים. אז זכתה ססיל קרלטון עם תוצאה מצטברת של 211.60, תוצאה שהיתה מביאה אותה השנה למקום השביעי בלבד. ראשל סימפסון לא זכתה אז באף אחד מששת המקומות הראשונים.

ראשל עדיין מחכה למעלה, גבוה. החישובים מראים שמאחר והיו לה בקפיצה הראשונה ציון של 59.60 ובקפיצה השנייה 96.90 (הקפיצה הטובה ביותר בתחרות עד כה), היא זקוקה כעת לציון של לפחות 80.7 כדי לזכות במדליית הזהב. ואולם, הפעם, הפעם מחכה לה הקפיצה בה היא מתמחה ואותה היא אוהבת מכולן: שלושה גלגולים קדימה ובורג וחצי, קפיצה בדרגת קושי של 4.0. החישובים מראים שהיא זקוקה לציונים של שבע בלבד מתוך עשר משלושת השופטים ה"אמצעיים" ולכולם, וגם לה, ברור שזה במפורש קטן עליה.

כל הליכתה על משטח הקפיצה למעלה מביעה שמחה והקלה. היא מתכוננת, מתרכזת, ואתה יכול לראות שאין בה ולו גרם אחד בודד של לחץ. הקהל (ובו גם חברותיה הקופצות) ממתין דרוך.

ראשל סימפסון מתרכזת, קופצת, וזו קפיצה מעולה, כניסה נפלאה למיים והקהל צורח כי לכולם ברור מי זכתה בזה הרגע במדליית הזהב.

היא יוצאת מהבריכה, אוספת את המגבת הקטנה וכמעט מיד מופיעה התוצאה: 102.00 !!!!  לסך של 258.70.

הזוכה באליפות העולם בקפיצה למים ממגדל היא ראשל סימפסון מארה"ב.

ראשל זורקת את המגבת ממנה והלאה ורצה לכיוון חברותיה שמתוכן מזנקת לכיוונה ססיל קרלטון והשתיים, הדומות כל כך, נותרות מחובקות דקות ארוכות.

בטקס חלוקת המדליות ראשל, ססיל ויאנה הזילו דמעה. דמעת המנצחת, דמעת זו שעברה את שיאה אך עדיין כוחה במתניה, ודמעתה של הפתעת התחרות.

להתראות באמצע יוני 2017 באליפות העולם למקצועות המים בבודפשט, בירת הונגריה.

 

****

 

והנה התוצאות הסופיות:

 

Round 1–2 was held at 14:00.[2] Round 3 was held at 15:00.[3]

Rank Diver Nationality Round 1 Round 2 Round 3 Total
 1 Rachelle Simpson  United States 59.80 96.90 102.00 258.70
 2 Cesilie Carlton  United States 62.40 83.30 91.65 237.35
 3 Yana Nestsiarava  Belarus 62.40 83.30 87.40 233.10
4 Adriana Jiménez  Mexico 46.80 90.00 88.40 225.20
5 Lysanne Richard  Canada 68.90 57.35 90.10 216.35
6 Ginger Huber  United States 66.30 69.70 77.70 213.70
7 Anna Bader  Germany 63.70 70.30 60.00 194.00
8 Jacqueline Valente  Brazil 50.70 79.80 56.10 186.60
9 Tara Tira  United States 50.70 54.25 74.80 179.75

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. תודה על מאמר מעניין שכלל גם מידע על עיר שלי היתה מסתורית לחלוטין, ועל ספורט שעד כמה שידוע לי הוא חדש. הקפיצות מגבהים הם לא דבר חדש, אלא הפיכתם ל'ספורט' הוא דבר חדש.
    באקפולקו (מכסיקו) קופצים מכסיקנים נועזים מסלעים בגובה של מה שנראה לי יותר מ-100 מטרים אל נחיל מים מהאוקיאנוס המתמלא כשמגיע גל. הקפצן חייב להתאים את נחיתתו לשניות בהן הגל ממלא נחיל די צד של אולי 6-10 מטרים כי אחרת המים לא עמוקים מדי לצלילה מהנחיתה.
    אני מתפלא שהיתה רק מכסיקנית אחת בתחרות הזאת.
    תודה על הצגת ספורט חדש.

  2. תודה רבה מעניין מאוד.
    יש רק לציין שבקפיצות למים אין שיא עולם שכן הציונים יכולים להשתנות כל יום בהתאם לשופטים. הדבר היחיד שנשאר זה דרגת הקושי.
    לכן יכולה להיות תוצאה פתאום מאוד נמוכה שתזכה במקום ראשון שבאולימפיאדה הייתה מספיקה למקום אחרון. שופטים זה לא מדע מדויק.

  3. מולי תודה על התיאור של התחרות עם כל המתח הנלווה, זבשבילנו כישראלים. וא בדרך כלל זניח, ועל תמאורי העיר ההיסטוריים, שמוסיפים הרבה!

  4. תענוג לקרוא. שמרתי את הפוסט לקפה של אחרי ארוחת הצהריים,
    ולא התאכזבתי!
    כל הכבוד על החשיפה לענף לא מסוקר, ועל הכתיבה היחודית.

  5. ענק, איזה אומץ אדיר צריך ללמוד את המקצוע.
    27 מטר מטורף.
    לקפוץ מ3 מטר נר (בצורת ישרה ללא סיבובים וברגים) מפחיד אותי,
    (משקשק ולא מוכן גם עבור סכום דמיוני לקפוץ מ20 מטר)
    אז 10 מטר ובנין של 9 10 קומות בערך 27 מטר, מדהים.
    נהדר מולי.

  6. מקווה שאשך גיא דדי יונתן ועוד ידעני חיפוש באינטרנט יביאו
    לינקים לאוו דווקא מהסיפור המצוין של מולי, ספורט אומנתי ומדהים!

  7. תודה מולי מעניין ביותר.
    אני מכיר את הענף הזה בעיקר מהסיפור של גרג לוגניס כנראה הקופץ הגדול בכל הזמנים שהיה אלוף אולימפי פעמיים משלושה מטר ומעשרה, שנפצע בראשו באחת הקפיצות בסיאול 88 כשנשא את נגיף האיידס בדמו. רק שנים אח"כ הוא גילה שהוא נושא את הנגיף. בכל מקרה הוא היה קופץ נפלא שאתגר את כולם עם קפיצות בדרגות קושי גבוהות ומסוכנות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט