אגדת פוטבול (3) אורז המשלוחים בסופרמארקט / גיא רוזן

את גראף הקריירה של גדולי המוסרים של ה-NFL, הקווטרבאקים, אפשר לשרטט בדמותה של צדודיתו של כדור הפוטבול:
ההתחלה קצת איטית (עונת הרוקי, או התחלת קריירה כמחליף) ואז מגיע שיא קריירה שנמשך על פני תקופה, שאחריה מגיעה דעיכה הדרגתית ביכולת, עד לפרישה.

אבל גרף הקריירה של אחד מהסיפורים הגדולים של המשחק – קורט וורנר,
דומה לאות הראשונה של הליגה בה הפך לכוכב, ה-NFL.

תתבוננו באות "N" שבלוגו. ההתחלה היא מ-0, כאשר בבסיס ה-N שבלוגו יש ישורת קטנה, כזו שלא מרמזת על העלייה המטאורית שתגיע אחר כך.

בפעם הבאה שאתם עומדים בתור בסופרמרקט, ואת המשלוח של הגברת שלפניכם בתור אורז בחור צעיר, תקחו את הרגע לעצור ולדמיין, יכול להיות שהבחור הזה הוא ספורטאי צמרת?
יכול להיות שבעוד 4 שנים הוא יניף את גביע הצ'אמפייונס ליג?
תאמינו או לא, אבל אם יצא לכם במקרה לקנות ב-"היי וי" שבסיידר פולס, איווה,
מתי שהוא במהלך 1994,
יש מצב שמי שארז לכם את הקניות (תמורת 5.5 דולר לשעה) הוא לא אחר מה-MVP העתידי של 99', אותו אחד שבאותה שנה זכה גם ב-MVP של הסופרבול אחרי שהוביל את קבוצתו לזכייה הראשונה, והיחידה שלה בסופרבול
(הקבוצה זכתה ב-45' כשהייתה בקליבלנד, וב-51', שהייתה בלוס אנג'לס. אבל אז עדיין לא היה הסופרבול)
התחלת הקריירה של קורט וורנר לא הייתה קלה. הוא לא נבחר בדראפט, וב-94' הוחתם על ידי הגרין ביי פקרס כקווטרבאק הרביעי של הקבוצה, אבל לפני סוף מחנה האימנים בטרום העונה הוא נחתך.
וכך הוא התגלגל לסיידר פולס, איווה.
אבל וורנר לא ויתר על חלום הפוטבול, וב-95' התחיל לשחק עבור האיווה ברנסורמרס ב-AFL
(ליגת הפוטבול האמריקאית באולמות סגורים. ליגה הפוטבול המשנית בארה"ב. בשנים האחרונות תפסה תאוצה, ועלייה בפופולריות, אבל ב-95', הליגה הייתה בת 9, ועד וורנר, מעט מאוד שחקנים עברו משורותיה ל-NFL)
וורנר מיידית הפך לכוכב הגדול של ה-AFL, וזכה לזימון למחנה האימון של השיקאגו ברס ב-97'.
אבל מזלו של וורנר בגד בו, והוא החמיץ את ההזדמנות בגלל פציעה במרפק שנבעה מ…
נשיכה שקיבל מעכביש במהלך ירח הדבש שלו!!!


(השאלה היא האם הלקח הוא שצריך להזהר מעכבישים או מנישואין…)

וורנר לא נכנע למזלו הרע, והמשיך להצטיין ב-AFL
(יותר מאוחר ה-AFL רכבו על ההצלחה של וורנר והוציאו משחק מחשב תחת שמו:
Kurt Warner's Arena Football Unleashed)
וב-1998 הגיעה ההחתמה המיוחלת ב-NFL במדי הסיינט לואיס ראמס.
גם אז עדיין נדרש להוכיח את עצמו כראוי ל-NFL כאשר נשלח לשחק בקבוצת הבת בליגת הפוטבול האירופאית, האמסטרדם אדמירלס. גם שם הצטיין כאשר הוביל את הליגה בטאצ'דאונס וביארדים.

בואו שוב נתבונן באות N שבלוגו.
היישורת התחתונה הסתיימה. ומייד מגיעה נסיקה דרמטית לקראת השיא.
ונסיקה יותר דרמטית משל וורנר ב-99', קשה לדמיין.


(המשלוח הגיע!)

עבודה קשה וההצטיינות השתלמו. את עונת 99' וורנר כבר לא תוכנן לבלות באמסטרדם,
הוא קודם לקווטרבאק השני בקבוצה, המחליף הראשון.
הקווטרבק הפותח של הראמס היה טרנט גרין, שהגיע בהחתמה של השוק החופשי, אחרי עונת פריצה מפתיעה במדי הרדסקינס
גם טרנט גרין הוא סוג של סיפור סינדרלה, אחרי שהספיק להיחתך מהליגה הקנדית, ונראה היה שלא יזכה עןד לשחק פוטבול מקצועני.
אבל לא כל הסינדרלות נולדות שוות, וסיפורו של גרין נעצר בגלל שבמשחק קדם עונה קרע את הרצועות בברכו.


(גרין עוד זכה להמשך קריירה מכובדת בקנזס, עם 2 פרו בול באמתחתו)

וורנר קיבל את המושכות כקווטרבאק הפותח. ואיזן עונה הוא נתן!
וורנר מסר 3 TD בכל אחד מ-3 המשחקים הראשונים שלו כקווטרבאק פותח (היחיד בהסטוריה של ה-NFL)
במשחק הרביעי של העונה הראמס פגשו את הניינרס.
הניינרס, יריבתם לבית של הראמס, זכו בראשות בית ה-NFC ווסט ב-12 מ-13 העונות שקדמו,
וניצחו את הראמס ב-17 המפגשים הקודמים. 17!!!
וורנר, במשחקו הרביעי כקווטרבאק פותח ב-NFL, מסר TD בכל אחד מ-3 המהלכים הראשונים של הראמס במשחק, וסיים את המחצית הראשונה עם 4 TD.
המחצית השנייה הייתה לפרוטוקול, הראמס ניצחו 42 – 20, וקורט וורנר סיים את המשחק עם 5 TD.
עם פתיחת עונה של 4 – 0 היה ברור שמשהו מיוחד מתרחש בסיינט לואיס.
וורנר סיים עונה מדהימה עם 41 TD, 4353 יארד מסירה, 65% השלמה ותואר MVP אחד.
אחת העונות הגדולות לקטטטרבאק אי פעם.
גם בפלייאוף וורנר והראמס לא אכזבו,
וורנר הוביל את הקבוצה עד לסופרבול, שם הם ניצחו את הטייטנס כאשר וורנר מוסר 2 TD, כולל ה-TD המנצח, מוסר לשיא סופרבול של 414 יארד, ומסיים משחק עם 45 מסירות ללא חטיפה (גם כן שיא סופרבול)
כמובן שההופעה הנהדרת זיכתה אותו גם בתואר ה-MVP של הסופרבול.
(מאז וורנר, לא היה עוד שחקן לזכות ב-MVP, ובסופרבול MVP באותה עונה)
בעונת 2000 וורנר המשיך ביכולת הנהדרת, ולמרות שהחמיץ 5 משחקים בגלל פציעה, סיים את העונה עם 21 TD ו-3429 יארד.
עונת 2001 הייתה עונה נקייה מפציעות. וורנר מסר שיא קריירה של 4830 יארד לצד 36 TD וסיים את העונה עם MVP שני בקריירה.

המשך התבוננות באות "N" שבלוגו של ה-NFL מגלה שאחרי השיא, מגיעה דעיכה.
וורנר, שזכה באליפות ו-2 MVP ב-3 השנים הראשונות שלו בליגה, נקלע לשרשרת פציעות ומזל רע.
במשחק הרביעי של 2002 הוא שבר אצבע ביד הזורקת, הוא עוד ניסה לחזור ולשחק באותה עונה, אבל הפציעה לא החלימה לחלוטין, והתוצאה הייתה ירידה דרסטית ביכולת שלו.
ב-2004 וורנר שוחרר מהרמס וחתם בג'איינטס, רק בכדי לאבד את תפקיד הקווטרבאק הפותח לאיליי מאנינג.
אחרי שהודח מתפקיד הקווטרבאק הפותח בג'איינטס, וורנר בחר לוותר על השנה השנייה בקבוצה ובחר לחתום עם האריזונה קרדינלס.
סך הכל ב-5 העונות שאחרי ה-MVP השני, וורנר שיחק 35 משחקים מתוך 80 אפשריים.

הקאמבאק.
אחרי ששוטטנו לאורכה של האות "N" אנחנו מגיעים לסופו של המסע – העלייה האחרונה, הקאמבאק.
השנה היא 2008. אחרי כמה שנים לא קלות, אבל עם סימני התאוששות בעונה הקודמת,
שבוע לפני פתיחת העונה, מאמן הקרדינלס מודיע שוורנר יהיה הקווטרבאק הפותח של הקבוצה.
צריך להבין שאריזונה קארדינלס הייתה באותה תקופה ה-"קליפרס" של ה-NFL. קבוצה שב-10 השנים הקודמות לא הצליחה להגיע לפלייאוף.
הקרדינלס הגיעו לפניקס מסיינט לואיס ב-1988 וב-20 שנה הצליחו להגיע לפלייאוף פעם אחת, ב-1998. סך הכל, לפני 2008, היה לקרדינלס נצחון פלייאוף בודד ב-26 שנה.
ב-2008, לראשונה אחרי שנים רבות, וורנר בריא לחלוטין, והוא הקווטרבאק הפותח של קבוצתו.
וורנר מוביל את הקרדינלס לזכיה ראשונה של הקבוצה ב-NFC ווסט, וכמובן לפלייאוף.
וורנר נתן עונה אדירה: 4583 יארד, 30 TD.
בפלייאוף, למרות שהקבוצה אנדרדוג ברור בכל אחד ממשחקיה, היא מתקדמת שלב אחרי שלב.
מנצחת את אטלנטה בווייד קארד, שוחטת את קרולינה בקרולינה בדיוויזינל ראונד,
ובגמר ה-NFC, מנצחת את הסינדרלה הנוספת של העונה, הפילדלפייה איגלס, ממסירה ל-TD של וורנר, קצת פחות מ-3 דקות לסיום.


(ככה נראה רגע הנצחון מהיציעים. ככה נשמע אושר אמיתי)


(רגע השיא של וורנר והקרדינלס ב-2008. אולי בכלל.)

בסופרבול וורנר והקרדינלס פוגשים את הפיטסבורג סטילרס בעלת הגנת הברזל.
וורנר שוב מתעלה ברגעי השיא, ומסיים את המשחק עם 3 TD, כולל TD 2 דקות ו-37 שניות לסיום המשחק, שנותן את הייתרון לקרדינלס.
אבל הפעם, לסיפור הסינדרלה יש סיום עצוב, בגלל שברגע האחרון, הכרכרה הופכת לדלעת –
הסטילרס מצליחים להבקיע TD משלהם 35 שניות לסיום, TD שגונז את חלום האליפות של הקארדינלס.
גם ב-2009 הקארדינלס זוכים בראשות בית ה-NFC ווסט, ומגיעים, לראשונה בתולדותיהם, שנתיים רצופות לפלייאוף.
ב- 2008 ו-2009, לוורנר והקרדינלס סך הכל 6 משחקים, 4 נצחונות,
כאשר לוורנר יש 16 מסירות ל-TD, לצד 4 INT.
בינואר 2010 וורנר הודיע על פרישה.

אז זה הסיפור על אורז המשלוחים שהפך לאחד מגדולי השחקנים, והביא תקוות ונצחונות לעיר הבייסבול (סיינט לואיס) ולמדבר (אריזונה)

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. עובר אורח

    6 אוג 2015 09:40:04

    נהדר. למי שרוצה להעמיק עוד יותר, אני ממליץ בחום על סדרת הכתבות "רגל אחת בחוץ" של עידן מסר בוואלה, על עונת 99

  3. מנחם לס

    6 אוג 2015 10:32:34

    אחד השחקנים שמצד אחד הערכתי מאד, ומצד שני בסוף הקריירה שלו הוא החל לעצבן עם הנוצריות שלו – כמו שקורה עם כל מאמין אובססיבי.

    אם רק היתה לו קצת יותר זריזות ומהירות!

    כשסיים תיכון אף מכללה רצינית לא רצתה בו והוא סיים באיזו מכללה באיובה בדיביזיה I-AA הכוללת מכללות שהן לא בין ה-109 (או משנו כזה) בטופ של דיביזיה !.

    רק להראות על סוג הבנאדם שהוא – הוא נישא בגיל צעיר לאם חד הורית של שני ילדים שאחד מהם סבל מפגע מוחי והיה עיוור. לא הרבה שחקני פוטבול היו עושים דבר כזה. לו ולאשתו יש את שני ילדיה ועוד חמישה משלהם.

    הוא מין חוזר לתשובה נוצרי מאד מוזר שנחשב ל-WEIRD כשאחרי כל הישג הוא לא הפסיק לברך את ה-LORD JESUS – ה-SAVIOR – שבלעדיו אף מסירה לא היתה נתפסת.

  7. בני

    6 אוג 2015 12:26:05

    קורט וורנר הוא אחד מהשחקנים האהובים עלי, הסופרבול נגד הסטילרז היה שברון לב, ואני מרגיש החמצה כל פעם שאני נזכר בו.

    הוא היה מבחינת מסירה נטו, אחד המוסרים המוכשרים ביותר שראיתי. היה לו מגוון, טכניקה ודיוק. הוא היה חסר פחד לחלוטין, ופרק בליצים כאילו הם עשויים מקרטון. התכונה הזאת מהצד השני הביאה את אחת החסרונות שלו- פאמבלים, והרבה. אין לי מושג איך הוא נחתך מקבוצות ולקח כל כך הרבה זמן עד שיגלו אותו.

    הכשרון שבו הוא היה הכי טוב מכולם (מכווווולם) זה למסור לרסיבר on stride. מעולם לא נראה שחקן שיכול למסור לרסיבר שלו כשהלה לא צריך להאט פסיעה מהריצה שלו. הרסיברים שלו בשנים הטובות היו מהירים כשדים -אייזק ברוס, טורי הולט, מרשל פואלק, לארי פיצג'ראלד. והוא הוציא מהם את המיטב. כמות היארדים שהיכולת הזאת הפיקה לקבוצות שלו היא דמיונית ממש.

    אגב, בנוגע לזמן שלו בג'ייאנטס. הוא היה הרבה פחות גרוע ממה שזוכרים. בתשעת המשחקים בהם שיחק בג'איינטס וורנר מחזיק את הק"ב רייטינג הגבוה של איזהו מוסר של הג'ייאנטס בהסטוריה. זו היתה קבוצה חלשה מאוד, עם ליין מאוד גרוע, כשהרקורד שלו הוא 5 נצחונות וארבע הפסדים. כשהוא הוחלף (בגלל שני משחקים עם כמות פאמבלים דמיונית) הקבוצה נצחה רק משחק אחד מהשבע שנשארו.

    ואז כמובן יש את המשחקים שלו בפלייאוף, שם הוא היה דמיוני. ק"ב רייטינג של 102 בפוסט סיזן (השני הכי גבוה בהסטוריה אחרי בארט סטאר) הוא הגיע לס"ב בכל אחת מהעונות בהם הוא שיחק 16 משחקים, בשתי קבוצות שלפניו היו פח זבל.

    ואם כבר נזכרים, המשחק אחד לפני האחרון שלו היה בווילד קארד מול הפאקרז וארון רוג'רז בתחילת דרכו. המשחק נגמר בשוויון 45 בהתקפה האווירית הפריקית ביותר בתולדות הפלייאוף (הוא נגמר בהארכה מפאמבל של רוג'רז שנחטף לטאצ'דאון). בזמן כל כך קצר (שיחק 4 עונות מלאות בלבד) הוא השאיר כמות עצומה של היילייטס ורושם בל יימחה על המשחק

  8. עידו גילרי

    6 אוג 2015 13:25:08

    עשית לי את היום גיא.
    וורנר היה אחד השחקנים האהובים עלי ואני לא יכול לתאר את השמחה כאשר הוא חתם בקארדס.
    הקבוצה של אריזונה שהוא לקח לסופרבול הייתה כל כך בינונית שאם תוציא אותו את פיצג'רלד ובולדין אני לא בטוח שהם מנצחים יותר ממשחק אחד בעונה ההיא. לא היה להם משחק ריצה ולא הייתה להם הגנה סבירה ועדיין הוא לקח אותם הכי קרוב שאפשר לגביע.

    אני אצרף קישור לפוסט שכתבתי על הסופרבול ההוא השנה:
    http://debuzzer.com/buzz/51578/

    1. גיא

      6 אוג 2015 14:28:33

      מדהים הדמיון בין סופרבול 2000 וסןפרבול 2009.
      ההבדל מסתכם ביארד אחד בודד…
      (ב-2 המקרים וורנר סיפק את הסחורה והביא את הקבוצה לעמדת נצחון)

  10. מומי שאוהב חציל בטחינה

    6 אוג 2015 23:54:13

    מזכיר למומי את הסיפור על הרצל ״הלהביור״
    היה נער משלוחים במכולת של שלווה הגרוזיני והיום הוא ראש ארגון פשע שכונתי
    אף אחד לא מתעסק עם הרצל שהיה אוכל כאפות במכולת אבל היום נהיה נאמבר וואן אחרי שארגן 3-4 הצתות מוקדמות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט