מאנדיי נייט פוטבול (5) / גיא רוזן

הקרב בשוחות – שחקני קו ההקפה.
ובנוסף בונוס – 5 הראנינג באק הטובים בליגה.

תפקידם העיקרי של שחקני קו ההתקפה הוא בעיקר לחסום. במשך מהלך שלא משתבש, שחקן קו ההתקפה לא נוגע בפוטבול למעט הסנטר שמוציא את הפוטבול לקווטרבאק בסנאפ.
שחקן קו ההתקפה יכול לנסות להגיע לפוטבול במקרה שנושא הפוטבול (ראנינג באק, קווטרבאק או טייט אנד) מאבד אתו בפאמבל, או במקרה ששחקן קו הגנה הודף נסיון מסירה של הקווטרבאק.

סנטר (C)
הסנטר הוא השחקן שמתחיל את מהלך ההתקפה ע"י מסירת הפוטבול בסנאפ, בדרך כלל לקוואטרבאק. תפקידו של הסנטר, כמו שאר שחקני קו ההתקפה לחסום את שחקני ההגנה. לסנטר גם התפקיד של לארגן את חלוקת החסימות של שאר חברי קו ההתקפה, לפי ההיערכות של שחקי ההגנה לפני הסנאפ.

גארד (G) offensive guard
2 הגארדים נמצאים מימינו ומשמאלו של הסנטר. גם הם שותפים למשימת החסימה, כאשר ישנם 3 אפשריות חסימה –
טראפ – חסימה שמטרתה ליצור רווח דרכו יכול הראנינג באק להתקדם עם הפוטבול דרך מרכז המגרש.
סוויפ – חסימה שמאפשרת לראנינג באק לנוע במהירות במקביל לקו ההגנה, ואז לחתוך לאורך קו החוץ.
סקרין – חסימה לרסיבר שקיבל מסירה קצרה.

תאקל (T) offensive tackle
התאקלים ממוקמים לצידי הגארדים. האזור שבין 2 התאקלים נקרא close line play- השטח היחיד שבו מותר לתאקל שחקן התקפה מאחור.
עבור קווטרבאק ימני, לתאקל השמאלי יש את התפקיד החשוב ביותר בקו ההתקפה – להגן על הצד "העיוור" של הקווטרבאק. (תאקל ימני עבור קווטרבאק שמאלי). תאקלים שזה תפקידם נחשבים לכישרוניים שבשחקני קו ההתקפה.

דרוג העוצמה חוזר! והפעם, TOP 5 ראנינג באקס:

5. אדי לייסי, גרין ביי פאקרס.
כשאתה גדול כמו לייסי, חזק כמו לייסי, ויש לך את ארון רוג'רס כקווטרבאק –
אז עונה 3 ברציפות עם 1100 יארד על הקרקע נראית יותר מסבירה.
בשנה שעברה לייסי נתן קפיצה עם 4.6 יארד לנסיון ריצה (אחרי 4 יארד לנסיון בעונת הרוקי),
נתון זה לצד שיפור גם בתפיסת הפוטבול (תפס 42 מסירות ל-427 יארד ו-4 TD)
מציבים את לייסי במקום ה-5 והמכובד (לפני שחקנים כמו לשון מקויי, אריאן פוסטר ודמרקו מוריי)

4. מרשון לינץ', סיאטל סיהוקס.
ככול שזה נוגע ליארדים – מרשון ימשיך לבצע את העבודה.
אחרי 5 עונות רצופות עם 1000+ יארדים, לינץ' צפוי לעבור את ה-1000 בפעם ה-8 בקריירה.
אבל הגעתו של הטייט אנד המוכשר ג'ימי גראהם תוריד את כמות ה-TD של לינץ', ומשחק הריצה של הקווטרבאק ראסל ווילסון צפוי לצמצם את כמות הפעמים שלינץ' יחזיק בפוטבול.
חדשות טובות לבריאות של לינץ', אבל חדשות שמורידות את אחד השחקנים המפחידים בליגה,
למקום ה-4.

3. אדריאן פטרסון, מינסוטה ווייקינגס.
אחרי שנה שלא שיחק בגלל השעייה, אדריאן פיטרסון צפוי לחזור למגרשים רעב מתמיד.
ה-MVP של 2012, שרץ באותה עונה 2097 יארד, "זכה" לשנה של מנוחה,
וכאמור, בפעם האחרונה שחזר ממנוחה (2012, אחרי פציעה ב-2011) זה הסתיים ב-MVP.
אם ברידג'ווטר, הקווטרבאק של מינסוטה, יצליח לפתח לקבוצה קצת משחק מסירה, ויוריד מהלחץ שיש על פיטרסון, יש מצב שהמקום ה-3 הוא 2 מקומות נמוך מדי.

2. לאבון בל, פיטסבורג סטילרס.
היכולת של לאבון בל בעונה שעברה שווה את המקום הראשון. 1361 ו-8 TD על הקרקע, לצד 83 תפיסות, 854 יארד ו- 4 TD באוויר. כשמוסיפים למשוואה את קו ההתקפה המשתפר של הסטילרס ואת שיתוף הפעולה בין רות'ליסברגר הקווטרבאק המצויין לבין רסיבר העילית, אנטוניו בראון –
בל צריך היה לסיים ראשון.
אבל ההשעייה ל-3 המשחקים הראשונים של העונה מורידה את לאבון בל למקום השני.

והמקום הראשון.
ג'אמל צ'ארלס, קנזס סיטי צ'יפס.
לצ'ארלס היו בשנה שעברה רק 206 נסיונות ריצה. זה הספיק בשביל עןד עונה עם 1000+ יארד על הקרקע (סיים עם 1033), בעיקר בגלל שצ'ארלס הוא אחד הראנינג באקס היעילים בליגה.
צ'ארלס סיים את העונה שעברה עם 5 יארד לנסיון ריצה (שלישי בין הראנינג באקס בעלי 1000+ יארד על הקרקע) ויש לו ממוצע קריירה מדהים של 5.5 יארד לנסיון ריצה.
שנה שנייה תחת אנדי ריד, והצטרפותו של הרסיבר ג'רמי מקלין, יאפשרו לג'אמל צ'ארלס להוכיח
שהמקום הראשון ברשימה מוצדק.

בשבוע הבא – הלברון ג'יימסים של הפוטבול: הטייט אנד.

לפוסט הזה יש 63 תגובות

    1. גיא

      27 יול 2015 20:52:10

      תודה.
      למה לא להתווכח?
      הרי לשם כך התכנסנו…

      הדעה שכתבתי היא בהתייחסות לשנה הבאה.
      פשוט לגבי מוריי יש מספר סימני שאלה –
      איך דמרקו מוריי יסתגל למאמן חדש?
      עד כמה קו ההתקפה הנהדר של דאלאס היה משמעותי לסטטיסטיקות לש מוריי?
      כמה נשאר לו במחסנית אחרי עונה שוחקת במיוחד?

      אבל אין ספק שלא חסרות סיבות למקם אותו במקום הראשון.

      1. יונתן שגב

        27 יול 2015 21:06:30

        הייתי שמח לעשות איתך ויכוח מרשתת לעילא ולעילא, אבל אני מבין בפוטבול בערך כמו שהכתב הממוצע של one מבין בבסקטבול.
        בסולם הדרגות אני אחד מתחת ל-״רפה הבנה״ בפוטבול.

        1. גיא

          27 יול 2015 21:11:18

          אז בזמן הזה, שנה הבאה, אחרי מאנדיי נייט פוטבול (57),
          אני מצפה ממך להיות בעניינים!

          סמיילי אופטימי/נאיבי…
          (לגבי ה-57 כמובן)

  3. שם (נחוץ)

    27 יול 2015 21:46:40

    בסרטון של לייסי הטייט אנד של הפקרז דוחף אותו לתוך האנדזון. זה חלק שלא הצלחתי להבין, מה החוקיות של זה?

  5. p

    27 יול 2015 22:11:15

    תודה גיא. מעולה כתמיד!
    אהבתי את החמישייה, בהחלט לא נראה כמו הדעה הרווחת. מסכים שמורי בחוץ הפתיע גם אותי.
    לפי מה אתה מודד? כמה יארדים אתה צופה שיעשו? כמה טאצדאונים? או הרגשה כללית למי היית נותן את הכדור?
    מה שמדהים בעיניי הוא, שכמו קווטרבק גם הרנינג בק מושפע המון מהאופנסיב ליין. ואם תחליף אופנסיב ליין ותשאיר אותו רנינג בק, כנראה שתקבל סטטיסטיקות שונות לגמרי…

    1. גיא

      28 יול 2015 05:18:43

      אותי מעניינת הדומיננטיות של הראנינג באק –
      ג'אמל צארלס הוא כל כך ורסטילי: הוא מסוגל להפתיע דרך האמצע, נהדר בסוויפ ראן, ויש לו ידיים נהדרות – כך שהוא גם תופס אמין לטווחים הקצרים.
      כל אלה, לצד צפייה להשתפרות של קנזס גם במחלקת המסירה גרמו לי לבחור בו ראשון.
      אבל ביננו, הנבואה ניתנה לשוטים…

      יש 7 ראנינג באקס שיכולים להתמודד על ה-MVP אך אי אפשר לדעת כמה באמת נשאר להם במחסנית
      (הראנינג באק הוא התפקיד שבו הדעיכה של השחקנים מגיעה הכי מהר ובצורה הכי דרסטית)

  7. עידו גילרי

    27 יול 2015 22:39:26

    עוד קצת על מה הופך את תפקיד האופנסיב ליין לקשה וכפוי טובה. הסיבה היא שאסור להם לעשות הרבה דברים כשמהצד השני שמים לב לקיומם בעיקר כשהם מפשלים.
    שחקני הקו צריכים להגיב מהר ובתזמון מדויק. תזוזה מוקדמת (לא משנה כמה קטנה) גוררת עבירה של 5 יארד. איחור בתגובה בדרך כלל יגרור ק"ב מרוח על הדשא או ראנינג בק שנעצר 3 יארד מאחורי הליין.

    הם צריכים להיות מסוגלים לנוע אחורה בזריזות כדי להגן על הק"ב או קדימה כדי לפלס נתיבי ריצה לרץ האחורי. את כל זה הם צריכים לעשות מבלי לאחוז בשחקנים שמולם. מותר להם רק לחסום=רק לדחוף. עבירת הולדינג (שאפשר לשרוק למעשה כמעט בכל מהלך אם ירצה השופט) גוררת עונש של עשרה יארד והיא אחת הדרכים הבדוקות להרוג דרייבים מוצלחים.

    במשחק המסירה לשחקני הקו אסור לקבל את הכדור ומותר להם לעבור אתקו ההתגוששות רק לאחר שהכדור נמסר. במקרה ועברו את הקו לפני הזמן שוב יענשו בחמישה יארד.

    בקיצור זה תפקיד אם המון איסורים ותפקוד טוב אומר שתשומת הלב היא בדרך כלל רחוק ממך. למרות זאת קבוצה לא יכול להצליח בלי קו התקפה סביר לפחות.

    1. גיא

      28 יול 2015 05:24:58

      אני מת על השחקן, לא סתם כתבתי שהוא שחקן ההתקפה המפחיד ב-NFL.
      אבל יש לי תחושה, שבשנה הקרובה, סיאטל תשחק הרבה פחות את משחק הריצה. לא סתם הביאו את ג'ימי גראהם.
      והיות ולינץ' לא קובע כמה פעמים יקבל את הפוטבול, לצד אופי מאוד נפיץ – בעיקר אחרי אירועי הסופרבול האחרון,
      יש תחושה פחות טובה לגביו העונה.

      (מה שאומר, שכל מי שקורא את הפוסט, ונמצא בווגאס –
      רוצו להמר על מרשון כ-MVP)

      1. עובר אורח

        28 יול 2015 09:46:44

        יכול להיות שההערכה העצומה שלי ללינץ׳ נובעת מזה שאני אוהד ניינרס מתוסכל ("תפילו אותו כבר! איך הוא ממשיך לרוץ?")
        שובר התאקלים הכי טוב בליגה

        1. גיא

          28 יול 2015 09:51:05

          אין ספק שהיכולת של לינץ' לרוץ בעוד מספר שחקני התקפה תלויים עליו כמו קישוטים על עץ חג המולד, זה אחד המחזות המרשימים בפוטבול.

  9. שגיא נאור

    28 יול 2015 04:07:17

    גיא, אם הבנתי נכון הדירוג שלך הוא בעצם הימור כיצד יתפקדו השחקנים בשנה הקרובה ולא איך היית מדרג אותם על מה שעשו בעונה או בעונות הקודמות.
    דרך אגב, אני מצפה בשנה הבאה בזמן הזה למאנדיי נייט 109 – סמיילי מחכך ידיים בהנאה…

    1. עידו גילרי

      28 יול 2015 09:09:13

      מנחם – In your face
      אין על אריאנס. זו אמנם משרת התמחות למחנה אימונים וכו וכו וכו, אבל כמו שנאמר,] צריך לשבור את תקרת הזכוכית.
      אני אצטט את אריאנס:
      לאמן זה לא יותר מללמד. מה שלמדתי על שחקנים הוא שכל מה שהם רוצים לדעת זה " איך אתה יכול לעזור לי להשתפר" . אם אתה יכול לעזור לי להשתפר, לא אכפת לי אם אתה הצרעה הירוקה – אני אקשיב.

      אני זוכר את הקליפים שהיא ניסתה לשחק באיזו ליגת אולמות חצי מקצוענית ופשוט לא היה לה מספיק מהירות וכח מתפרץ אפילו ברמה ההיא, אבל כמה ביצים צריך בשביל לנסות. צריך להזכיר גם שיש לה דוקטורט בפסיכולוגיה והיא כבר עבדה כעוזרת מאמנת באותה ליגת אולמות.

      1. מנחם לס

        28 יול 2015 13:34:42

        בינתיים זה לא יותר מקוריוז. ליגת קיץ???

        יהיה שלום עם הפלשטינאים לפני שתהיה מאמנת ראשית ב-NFL.

        אגב, לידיעתכם, קו ההתקפה הוא תמיד כבד יותר בממוצע מקו ההגנה, וקו ההתקפה של מכללת נוטר דאם לפני שנה היה כבד יותר מכל קו התקפה ב-NFL!

        1. עידו גילרי

          28 יול 2015 13:53:50

          ברור שכרגע זה לא יותר מקוריוז. העניין הוא שמישהו צריך לתת את הצ'אנס הראשון. אני גם לא חושב שנראה גל של עוזרות מאמן שמציף את הליגה בקרוב. כל העניין הוא שאם יש מישהי שחיה את הספורט ורוצה להשתלב בו ברמות הגבוהות אין סיבה שדעות קדומות יעצרו מבעדה. את ההזדמנות השווה צריך לתת לכל אחד ומכאן זה צריך להיות תלוי רק בכישורים שלו.

    1. עידו גילרי

      28 יול 2015 13:56:08

      למעט עמדת הק"ב ושחקני ספיישל-טים יעודיים כל שאר העמדות הן כבר מזמן בשליטה כמעט מוחלטת של שחקנים שחורים. גם בליין ההתקפה העניינים כבר פחות או יותר מאוזנים מספרית. פוטבול הוא מזמן משחק של אתלטים שחורים מהרבה סיבות שאפשר לנתח אותן זה כנראה רק ילך ויגבר.

      1. מנחם לס

        28 יול 2015 15:02:14

        להיפך. קו ההתקפה היה בשליטת שחורה כמעט מחלטת. מסך הפלדה של פיטסבורג, ועוד. הלבנים החלו לחדור לקווי ההתקפה וההגנה, והיום הם שווים בהגנה ועולים במספרם בקו ההתקפה.
        היה בזה אפילו משהו גזעני כשהיו שאמרו ש"השחורים לא מוכנים לתת את הכל" כמו הלבנים במלחמה, ובקו ההתקפה של הפוטבול.

        1. עידו גילרי

          28 יול 2015 15:34:26

          מסך הפלדה היה בכלל קו ההגנה של פיטסבור ובתקופה ההיא לא הייתה עדיין שום עמדה דומיננטית ע"י שחורים (רק 30% בערך מכלל השחקנים). נכון שהרבה מהחדירה הייתה דרך קוי ההגנה וההתקפה אבל אז עדיין היה רוב לבן.. גם בפיטסבורג שהזכרת כל שחקני קו ההתקפה היו לבנים.
          בימינו קווי ההגנה הם בדומיננטיות עצומה של שחקנים שחורים ובקו ההתקפה יש בערך שוויון

    1. עידו גילרי

      28 יול 2015 13:57:10

      לא.
      הספירה היא תמיד מנקודת ההתחלה של המהלך (ליין אוף סקרימג') עד לנקודת שבה הוא נעצר (נקודת ההתחלה של המהלך הבא).

      1. עגל

        28 יול 2015 15:17:12

        נניח שאני שם את הלאטרל בצד, אז שחקן יכול לרוץ עם הכדור 2 מטר אבל קיבל אותו ממסירה ארוכה מאוד וכל המרחק ייחשב לו ?

        1. עידו גילרי

          28 יול 2015 15:35:49

          במקרה של תפיסה יש קרדיט רק כתפיסה ולא כריצה. כלומר לא משנה איזה חלק הכדור עבר באויר או על הקרקע. השחקן (והק"ב) יקבלו קרדיט על יארדים במסירה. זה נכון גם אם התופס קיבל את הכדור מאחורי קו ההתגוששות ורץ איתו 50 -60 יארד הלאה.

    1. גיא

      28 יול 2015 15:26:49

      סופרים להתקפה רק את ההתקדמות נטו מה-line of scrimmage.
      נגיד והיה מהלך שבו הראנינג באק התקדם 10 יארד מה-line of scrimmage, העביר מסירה אחורה 5 יארד (אחרי ה-line of scrimmage אסור למסור קדימה) קווטרבאק שמוסר מאותה נקודה 30 יארד קדימה לרסיבר שגם מתקדם בעוד 10 יארד.
      אז החישוב להתקפה הוא 10 יארד ריצה לראנינג באק (וזה לא משנה שהוא התחיל את הריצה 5 יארד מאחורי ה-line of scrimmage , ולמעשה רץ 15 יארד)
      ו-35 יארד לתופס (30 היארד של המסירה, פחות 5 יארד שהפוטבול נמסר אחורנית פלוס 10 יארד ריצה אחרי התפיסה)

      10 + 35 = 45
      ואכן ההתקפה בסיטואצייה המאוד דמיונית התקדמה 45 יארד
      מה-line of scrimmage

      1. עידו גילרי

        28 יול 2015 15:42:34

        גיא זה נשמע כמו שאלה בפסיכומטרי. אם הבנתי נכון אתה מתאר סיטואציה לא חוקית שהק"ב מוסר מאחורי הליין-אוף סקרימג'.

        1. גיא

          28 יול 2015 15:53:40

          בלבלתי את עצמי עם החשבון.
          בשביל שהמהלך יהיה חוקי, המסירה אחורנית צריכה להיות 10 יארד.
          מצחיק, בגלל שכתבתי שאסור למסור אחרי ה-line of scrimmage…

          בכל מקרה, הפואנטה שלי היא שההתקדמות שנרשמת לתופס או לרץ היא התקדמות נטו.

          אז אחרי תיקון התרגיל, כך שיהיה חוקי:
          הראנינג באק רץ 15 יארד, 10 מתוכם אחרי ה-line of scrimmage
          אז נרשמים לזכותו 10 יארד ריצה.
          הוא מוסר אחורנית ל-QB מרחק של 10 יארד אחורנית, ןה-QB מוסר 30 יארד קדימה לרסיבר שאז מתקדם עוד 10 יארד. לתופס נרשמים סך הכל 30 יארד: 20 יארד ההתקדמות נטו אחרי התפיסה, 10 יארד אחרי התפיסה.
          הויכוח על למי שייכים היארדים של הטריק פליי (10 היארד המוזרים) – לתופס או לרץ הוא לא פשוט, ולאורך השנים שינו מס' פעמים את רישום היארדים בסיטואצייה לא שגרתית זו.
          נכון ל-2014, הרישום הוא כפי שכתבתי.

          3. עידו גילרי

            28 יול 2015 16:27:04

            גיא זה באופן ברור אסור. אני אביא את הציטוט מתוך ספר החוקים:

            Article 2 Legal Forward Pass. The offensive team may make one forward pass from behind the line during
            each down. If the ball, whether in player possession or loose, crosses the line of scrimmage, a forward
            pass is not permissible, regardless of whether the ball returns behind the line of scrimmage before the
            pass is thrown.

            ובאופן ספיציפי בהמשך:

            Item 1: Illegal Passes. Any other forward pass by either team is illegal and is a foul by the passing team,
            including:

            (c) A forward pass thrown after the ball has crossed the line of scrimmage and has returned behind it.

  14. גיא

    28 יול 2015 15:41:23

    נתוני 2014 לשחקני קו ההתקפה ב-NFL
    (חלוקה לפי: לבן, שחור, היספאני, אסייתי)

    סנטר: 40 לבן, 8 שחור, 2 היספאני, 1 אסייתי.
    גארד:48 לבן, 48 שחור, 4 היספאני, 4 אסייתי.
    תאקל: 51 לבן, 73 שחור, 4 היספאני.

    לגבי כלל העמדות ב-NFL החלוקה היא:
    68% שחור, 27.5% לבן.

  15. בני

    28 יול 2015 18:39:26

    לא קשור לנושא הפוסט אבל הרגשתי צורך לשתף. היה לי שעתיים שהייתי צריך להרוג, והחלטתי להעביר אותם בצפיה במשחק עבר של שחקן פוטבול אהוב עלי. המשחק שנבחר היה הניינז נגד הבנגלז בשבוע השני של עונת 1987 שנמצא בשלמותו ביוטיוב. הסוף של המשחק הזה הוא אחד ההזויים ביותר שראיתי בחיים. פארסה אמיתית

  17. בני

    28 יול 2015 19:01:18

    אני אוהד של הג'טס. אבל אני מת ג'ו מונטנה. התחלתי לראות פוטבול ב93 ואני זוכר שראיתי אותו בלי לדעת עליו כלום ואמרתי לעצמי "איזה שחקן" ורק אחר כך לגלות שמדובר באגדה שנמצא כבר בדמדומי הקריירה שלו. אז אני מרגיש שבאיזשהו מקום "גיליתי אותו". ג'ו מונטנה של קנזס סיטי לא היה אותו הדבר, אבל הוא עדיין נתן משחקים לפנתיאון, כמו הדרייב המדהים נגד הברונקוז במייל היי (אחד מהדרייבים הגדולים ביותר , אולי הגדול ביותר) והקאמבק האדיר שלו נגד פיטסבורג בווילד קארד של אותה שנה או המשחק נגד האויילרז האומללים.

      1. בני

        28 יול 2015 19:49:39

        ההגנה תהיה מעולה, השאלה כמו תמיד זה ההתקפה. לא רק שצריך לשים נקודות על הלוח, אין הגנה שיכולה לספוג 25+ INT בעונה ולהיות רלוונטים, שלא נדבר על פיק 6. מה שצריך זה אפילו לא רמה בינונית, מה שצריך זה רמת מארק סאנצ'ז של 2010-11 רמה בהחלט אפשרית. אם נצליח לשמור על יחס TO שפוי, אולי נצליח לחטוף את הכרטיס לווילד קארד

        1. גיא

          28 יול 2015 20:20:40

          העיקר שתנצחו את הפטריוטס!

          אבל ברצינות, המון תלוי באיך הסיפור של בריידי יסתיים,
          ובבילס, נראה לי שהשנה יחזרו למשחק "אולד סקול" – לרוץ ואז לרוץ ואחר כך לרוץ, ולקינוח לרוץ עוד קצת.
          על מיאמי אפשר לסמוך שברגע האמת ימצאו את הדרך לפשל.

          1. גיא

            29 יול 2015 08:59:07

            הערעור של בריידי נדחה. עכשיו אם בית המשפט לא יוציא צו מניעה, אז לא בלתי סביר שאחרי 4 משחקים המאזן של הפטס יהיה 1 – 3.
            (פיטסבורג, באפלו, ג'קסונוויל, דאלאס)

            ואז, הכל יכול להיות.
            (אם המזל של הבילס, יהיה צו מניעה ובריידי ישחק נגדם)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט