מאנדיי נייט פוטבול (2) / גיא רוזן

לורנס טיילור

כתב ההגנה.
זה נכון שבכמעט כל קבוצת פוטבול הכוכב הגדול ביותר הוא הקווטרבאק.
וזה נכון שההיי לייט של השנה שעברה, המהלך שהראו הכי הרבה פעמים היה של אודל בקהאם ג'ונייר:

אבל כל אוהד פוטבול אמיתי יגיד לכם – פוטבול זה הגנה, ויאאלה מכות!!!
במקום לבלבל את המוח על העמדות השונות בהגנה (היה מספיק שעמום בפוסט שעבר),
אני אציג כמה מגדולי שחקני קו ההגנה שהליגה ראתה, ודרכם אנסה להסביר קצת על ההגנה ב-NFL.

ג'יי ג'יי וואט. דיפנסיב אנד (defensive end, DE)

דיפנסיב אנד – שחקני הקיצון בקו ההגנה. תפקידם המסורתי הוא למנוע מהתקפת היריבה לנוע עם הפוטבול מעבר לגבולות (ימין ושמאל) קו ההגנה. בנוסף, הדיפנסיב אנד ממוקם במיקום המאפשר לו לרוץ מסביב לקו ההתקפה ולשבש את מהלכי ההתקפה.

ג'יי ג'יי וואט, הדיפנסיב אנד של היוסטון טקסנס הגיע לליגה ב-2011. בארבע שנותיו בליגה הספיק להפוך לשחקן ההגנה הדומיננטי ביותר בליגה, כאשר באמתחתו כבר 2 פרסי "שחקן ההגנה של השנה" (הפרס החשוב ביותר עבור שחקני ההגנה, בהתחשב בעובדה שב-MVP מסורתית זוכים כמעט רק שחקנים המאיישים את עמדת קווטרבאק)
בנוסף נבחר 3 פעמים לפרו-בול (האולסטאר של ה-NFL), ובשנה שעברה סיים שני במרוץ ל-MVP.
וואט הוא אחד השחקנים הרב-גוניים שהליגה ראתה, הוא מסוגל להגיע לקווטארבק במהירות מפחידה, תוך שהוא מעיף מדרכו את שחקני קו ההתקפה כאילו היו בובות. הוא מסוגל לעצור את נתיבי המסירה, הוא מסוגל להתמודד עם הפיזיות של הראנינג באקס הקשוחים ביותר.
לוואט 131 קילו של שרירים על 1.96 מטר, והוא נחשב לחריג פיזי כמו לברון ב-NBA.

"Mean Joe" Greene דפנסיב תאקל (defensive tackle, DT)

דיפנסיב תאקל – ממוקם במרכז קו ההגנה, הדיפנסיב תאקל הוא השחקן הגדול והחזק ביותר בהגנה. הוא ממוקם בדיוק מול האופנסיב גארדס (הביריונים של קו ההתקפה) ותפקידו הראשון הוא לא לוותר על מילימטר. הוא צריך לשבש את נסיון קו ההתקפה ליצור חורים דרכם ירוץ הראנינג באק, ובזמן תרגיל מסירה לנסות ולהגיע לקווטרבאק לפני שיספיק למסור (או לחילופין לנסות להדוף את הפוטבול בזמן מעופו באוויר)

ג'ו גרין היה לב ההגנה החזקה בתולדות ה-NFL : the steel curtain, מסך הברזל של הפיטסבורג סטילרס בשנות ה-70'.
סיים קריירה לפנתאון עם 2 זכיות בתואר "שחקן ההגנה של השנה", 10 פרו-בול, 4 זכיות בסופרבול.
גרין היה ידוע בשילוב של טכניקה אדירה שאפשרה לו לחדור לרווח בין הסנטר לאופנסיב גארד של קו ההתקפה, ולהגיע לקווטרבאק פעם אחר פעם, וקשיחות שגובלת בטירוף שגרמה ליריביו לדעת שהוא לעולם לא יוותר על סנטימטר.

דיק באטקס. מידל ליינבאקר (middle linebacker, MLB)

ליינבאקר – צעד מאחורי שחקני קו ההגנה, ישנם הליינבאקרים. הם השחקנים הורסטילים שיודעים להתאים את עצמם להתקפת היריבה. בעוד ששחקני קו ההגנה הולכים ראש בראש עם קו ההתקפה, הלייבאקרים מסוגלים להתאים עצמם להתקפה. לעצור את המסירות הקצרות או את הראנינג באקס שעוברים את קו ההגנה.
המידל ליינבאקר (הליינבאקר האמצעי) הוא הקווטרבאק של ההגנה. הוא מנסה לזהות מה היריבה מנסה לעשות, ולתזמן את תנועת, ומיקום שחקני ההגנה בהתאם.

לדיק באטקס מהשיקאגו ברס היה את השילוב של ההבנה העמוקה של התקפת היריבות, מה שגרם לו להיות תמיד צעד אחד לפני כולם, ושל אהבה גדולה לתיקול. התיקולים של באטקס היו הכואבים מכולם. לא הספיק לו לעצור את שחקני היריבה, הוא ניסה (והצליח) לגרום להם לפחד.
באטקס סיים קריירה מפוארת עם 2 "שחקן ההגנה של השנה", ו-8 פרו-בול.

לורנס טיילור. אאוטסייד ליינבאקר (outside linebacker, OLB)

אאוטסייד ליינבאקר – השחקנים שמטרתם לעצור את כל מה שעובר את קו ההתקפה. מיקומם בקיצון שורת הליינבאקרים מאפשר לנצלם לטקטיקת הבליץ' – התקפה אגרסבית של מספר שחקנים במקביל בנסיון להגיע לקווטרבאק לפני שיספיק לשחרר מסירה (החסרון הוא שהרסיברים של ההתקפה פנויים לקבל מסירה במידה ויצאה בזמן)

לורנס טיילור. הביל ראסל של ה-NFL. ללא עוררין שחקן ההגנה הגדול בכל הזמנים.
זוכה ה-MVP של שנת 86', 3 פעמים "שחקן ההגנה של השנה", 10 פרו-בול, 2 זכיות בסופרבול.
הפך את הניו יורק ג'איינטס ממועדון כושל עם 30 שנה ללא זכייה באליפות, לאחד המועדנים המשמעותים ב-NFL.
לורנס טיילור שינה את הדרך שקבוצות ה-NFL התייחסו ליחסי הגנה – התקפה. לפניו ההגנה ניסתה לקרוא את ההתקפה ולהתאים עצמה. לורנס טיילור היה היוזם. הוא היה תוקף את התקפת היריבה בעוצמה ובמהירות שהכריחו את ההתקפות להתאים עצמן למיקומו במגרש. קבוצות היו עולות למגרש עם 2-3 שחקנים שכל תפקידם לנסות לעצור את טיילור (ללא הצלחה מרובה)
לא קשה להבין את המשמעות של ה"נכות" שטיילור גרם להתקפת היריבות בכך שניטרל לפחות 2 שחקנים מההתקפה, ועדיין הצליח להגיע פעם אחר פעם לקווטרבאק.

בשבוע הבא: סופרמן נגד הפלאש!
על המאבק בין הרסיברים להגנות.

לפוסט הזה יש 56 תגובות

  1. מנחם לס

    6 יול 2015 20:04:32

    פוסט מצויין על משחק נפלא.
    אבל היום ארה"ב כולה כדורגל.
    קשה להאמין מה קבוצת הנשים עשתה כאן. טרוף מחלט!

  2. מוש השור

    6 יול 2015 20:19:31

    גיא מעולה מעולה מעולה, אני שוקל לעשות ליג פאס השנה. ד"ר, כדורגל לעולם לא יתפוס באמת בארה"ב, לנצח זה יישאר משחק של ילדים ונשים, כרגע זו פטריוטיות בעקבות הזכיה.

    1. גיא

      6 יול 2015 20:25:26

      אין, אבל אין כמו הליג פאס של ה-NFL.
      ברגעים המתים של המשחק המרכזי פשוט עוברים ל-רד זון להתעדכן בשאר המשחקים. יש תקצירים ארוכים, שלהם יש תקצירים יותר מתוקצרים.

      בקיצור, תענוג צרוף. החסרון היחיד הוא שצריך להתרגל ללילה אחד בשבוע ללא שינה…

    2. ישראל

      7 יול 2015 00:04:15

      מוש, אני חושב שאתה טועה כי זה עניין של דמוגרפיה משתנה בארה"ב. כדורגל (soccer) אולי לא יהיה שם אף פעם הספורט מספר אחת, אבל הוא בצמיחה מתמדת לעומת בייסבול שנמצא בירידה. אאל"ט, גמר מונדיאל הנשים (נשים! פור קראיינג אאוט לאוד) קיבל 15% רייטינג. אין משחקי וורלד סירייס שמקבלים כזה רייטינג!

  4. אפלטון

    6 יול 2015 20:57:51

    מצוין גיא, ממש קשה לי לעקוב מהארץ. כדורסל זה הספורט היחיד שאני יכול לראות לבד בלי לזפזפ.
    האם יש לך תחזיות? איזו קבוצה עשתה מהלכים מעניינים הקיץ?

    1. גיא

      6 יול 2015 21:12:24

      אני חושב שהקולטס מוכנים לעשות את הצעד הנוסף. לאק צבר עוד נסיון, והוא ללא ספק QB מהשורה הראשונה. פרנק גור הצטרף והוא נותן לקבוצה, לראשונה בעידן לאק, ראנינג באק אמיתי שיוריד מלאק קצת לחץ,
      ואנדרה ג'ונסון סוף סוף יזכה לתפוס כדורים מ-QB מוכשר (אחרי השממה שחווה בהתקפת הטקסנס)

      השנה היא שנה של שינוי – מסביב לאמפריות מה-AFC חגים סמני שאלה רבים. מה נשאר במיכל הדלק של מאנינג? איך הפטריוטס יתמודדו עם ההשעייה של ברייד?
      ב-NFC ההתפרקות של הניינרס, לצד חוסר היכולת של דאלאס לשמור על ההרכב החזק משנה שעברה שוב מציבים את סיאטל וגריו ביי כפייבוריטיות. למרות שאריזונה (אם רק ימצאו QB בריא) יכולה בהחלט להפתיע.

      אני חושב שאחרי שנתיים שהמדורגות הראשונות הגיעו לסופרבול, השנה תהיה שנת האנדרדוג.

      1. עובר אורח

        6 יול 2015 22:34:36

        לגבי הקולטס, צריך לראות אם ההגנה שלהם השתפרה, כי שנה שעברה היא הייתה בלוף שהפאטס גילו פעם אחר פעם.
        בכל מקרה, חשוב שהפעם יהיה להם משחק ריצה. עד עכשיו הם נשענו באופן מוגזם על המסירה.

      2. ישראל

        7 יול 2015 00:13:51

        לגבי כמה נשאר במיכל של מאנינג, בתור אוהד דנבר ומעריץ של פייטון (הבנאדם גאון פוטבול שאין דברים כאלה), לצערי הגדול, התשובה היא, לא הרבה. הלוואי הלוואי שאני אתבדה. חבל, כי העונה הקודמת (לא האחרונה) היתה אמורה להיות העונה שלו ושל הברונקוס, סיאטל הפתיעו וחנקו אותם בסופרבול ודנבר לא התעלתה למעמד.

    1. גיא

      6 יול 2015 21:18:34

      צריך לראות את הטקסנס משחקים בשביל להבין שלמרות שוואט מושך כיסוי כפול ומשולש! הוא מצליח להגיע ל-QB של היריבה בצורה מעוררת השתאות. אם קלאוני, הבחירה מספר 1 משנה שעברה, יוכיח את עצמו (אחרי עונה מלאת פציעות) בתפקיד האאוטסייד ליינבקר בצד ההפוך לוואט, יש מצב שהטקסנס הולכים לתת עונה עם הגנה היסטורית.

      גם חשוב לציין שוואט לא "רק" מחסל את ה-QB של היריבה, יש לו את החוש לגרום לאיבודי כדור, ולהגיע ראשון לכדורים אבודים.
      לדעתי, שנה שעברה הוא היה מרחק 10 דקות מלהתליח להוביל את קבוצתו לפלייאוף, ולזכות ב-MVP.
      אולי השנה.

  6. p

    6 יול 2015 21:35:47

    תודה על פוסט נהדר.
    לא יכול להגיד שאני מבין גדול, אבל לטעמי וואט היה אמור להיות הmvp שנה שעברה כשגם לביון בל ודמרקו מוריי היו ראויים יותר לטעמי מרוג'רס.

    1. גיא

      6 יול 2015 21:44:44

      יש לי תחושה שדמרקו מוריי יצליח להתעלות על הישגיו בדאלאס, תחת השיטה ההתקפית של צ'יפ קלי.
      אולי יזכה השנה?

      1. עובר אורח

        6 יול 2015 22:36:20

        נראה לי שאין ספק שהעונה המפלצתית של מארי (שבאה בהפתעה לעומת הסטטיסטיקות שלו בשנים קודמות) נשענה בהרבה על קו ההתקפה המעולה שהיה לדאלאס.

    1. גיא

      7 יול 2015 04:57:51

      אני מקווה שהפוסט בשבוע הבא, עם החלקים החסרים בפאזל ההגנה (ההגנה על הרסיברים ועל עומק המגרש), יעזור להבין קצת יותר.

  9. ישראל

    6 יול 2015 23:52:40

    פוסט נהדר גיא, אני מאוהב בפוטבול כבר כמעט 30 שנה. אבל תרשה לי לחלוק עלייך. פוטבול הוא כבר מזמן לא בעיקר משחק של הגנה. תשאל כל חובב פוטבול ממוצע אם הוא מעדיף לראות משחק שבו הקבותה שלו לא משחקת והמשחק יגמר 6:3 או שהמשחק יגמר 31:28? שנינו יודעים מה תהיה התשובה. הגנה היא חוליה חשובה ומכריעה בקבוצה בשביל לקחת אליפות אבל אם אני זוכר נכון, לפחות בעשור וחצי האחרון, הקבוצה היחידה שלקחה סופרבול רק בזכות הגנה דומיננטית ועם ק"ב רק טיפה יותר מבינוני היתה בולטימור רייבנס.
    ג'יי ג'יי וואטס הוא שחקן מלהיב ואפשר לעשות עליו אחלה סרטי היילייטס והתיקולים האלה גם נראים וגם נשמעים מעולה בטלויזיה. שחקני הגנה גם מסמלים את הערכים שהאמריקאים הכי אוהבים: מסירת, עבודה קשה, דם יזע ודמעות, כמו שאומרים. אבל יוסטון לא הגיעה אפילו לפלייאוף השנה. אם לא יהיה להם ק"ב מצויין היא גם לא תגיע. פוטבול הוא היום משחק של התקפה, אפילו לא של ריצה שפעם אמרו שאי אפשר לנצח בלעדיה. היום אתה צריך ק"ב טוב, שניים – שלושה רסיברים אתלטיים, וקו התקפה שיתן לק"ב שלך מספיק זמן כדי לזרוק.

    1. גיא

      7 יול 2015 05:01:33

      אני לא חושב שיש אוהד פוטבול שיחלוק איתך על הקביעה שעמדת המפתח בכל קבוצה זה הקווטרבאק.
      אבל עדיין, קבוצה עם קווטרבק מדהים והגנה בינונית לא תזכה בסופרבול, לא חסרות קבוצות עם הגנה ענקית וקווטרבק בינוני שזכו.

  10. גל אל-איי

    7 יול 2015 01:45:14

    סיאטל בשנה שעברה. פלאקו מבולטימור עדיף על הגמד מסיאטל
    קווטרבק בינוני פלוס עם הגנה חונקת = סופרבול ענק נגד מנינג והברונקוס

  11. 365

    7 יול 2015 06:25:54

    נהדר גיא. רק שאלה אחת. למה שחקני קו ההגנה לא משחקים גם בקו ההתקפה?. הרי בריונים כמו שתארת כאן יכולים להרביץ בהתקפה כמו בהגנה

    1. גיא

      7 יול 2015 06:37:57

      אין מניעה ששחקן הגנה ישחק גם בהתקפה.
      לג'יי ג'יי וואט היו בעונה שעברה 2 תפיסות ל-TD כאשר עלה לשחק גם בהתקפה.
      אבל זה לא נהוג, בגלל שהמאמץ שהשחקנים מוציאים במשחק הוא כל כך רב, שהתפקוד שלהם לא יהיה אופטימלי עם ישחקו גם בהגנה, וגם בהתקפה.
      בנוסף שחקני קו ההתקפה צריכים ללמוד את כל תרגילי ההתקפה, שהם די מורכבים, בעוד שלשחקני קו ההגנה יש אימונים מיוחדים שמלמדים אותם את ההתקפה של כל יריבה לפני כל משחק. שחקן, מוכשר ככל שיהיה, לא יצליח להגיע מוכן גם לקבוצת ההגנה, וגם לקבוצת ההתקפה.

  12. דובי

    7 יול 2015 06:47:52

    מה שאתה עושה כאן זה חתיכת אנציקלופדיה… פרויקט ענק…
    צריך לשים את כל הפוטבול בתגית אחת כדי שאפשר יהיה לחזור לזה במהלך העונה… עוד כמה טורים כאלה ואני אשקול ליג פאס, בתנאי שתמשיך עם הפרויקט.
    מתי מתחילה העונה?

    1. גיא

      7 יול 2015 06:52:44

      המשחק הראשון (ניו אינגלנד – פיטסבורג) יהיה ביום חמישי ה-10 בספטמבר. יום ראשון אחריו זה מחזור המשחקים המלא הראשון.

      וכמו ששם הפוסט מרמז, בכל מאנדיי נייט יצא פוסט פוטבול חדש
      (תפו, תפו, תפו…)

    2. ג'ורג

      7 יול 2015 07:46:03

      בראש השנה. הליג-פאס שלהם שווה כל שקל זה עולם אחר לגמרי מהליג פאס של ה NBA. שווה לך אפילו לנסות את הימיי ניסיון שהם נותנים רק בכדי להתרשם מהמוצר.

      1. עובר אורח

        7 יול 2015 08:17:14

        אם כבר לוזרים, שילך על קבוצה ניו-יורקית אחרת – באפלו. האמ-אמא של הלוזרים (4 הפסדים רצופים בסופרבול, היחידים ללא הופעת פלייאוף במילניום הזה)

        1. אפלטון

          7 יול 2015 08:25:52

          להגיד על בפאלו שהיא בניו יורק זה כמו להגיד על גלבוע גליל שהיא בגליל.
          ג'טס זה בדיוק ניקס. מלא אוהדים מטורפים שבטוחים שכל שנה הנה הנה זה מגיע. ואז כלום.
          אז דובי בתור רומנטיקן חסר תקנה ואוסף חיות דרוסות משולי הכביש- אומרים שההגנה של הג'טס השנה הולכת להיות מהמרשימות בליגה. הנה הנה זה מגיע…

          1. דובי

            7 יול 2015 09:17:56

            נכנסו לשיקולים..
            האמת שאם אתה כבר מזכיר חיות דרוסות, בדיוק הבוקר אספתי שני גוזלי תוכון נטושים להאכלה. תחזיק אצבעות

  14. דובי

    7 יול 2015 07:57:14

    שאלה בנוגע לג'יי ג'יי וואט וקיבוע לעמדה באופן כללי –
    אם הדפנסיב אנד אמור להגן על החלקים הקיצוניים, ליד קו האורך, מה לו ולקווטרבק, שאפילו אני יודע שממוקם במרכז ההתקפה?
    אם וואט, לצורך העניין, רץ למרכז אחרי הקווטרבק, לא נוצר חור?

    1. גיא

      7 יול 2015 09:42:14

      היתרון היחסי שבמיקומו של הדיפנסיב אנד הוא שהמרחק בינו לקווטרבק קצר יחסית, והוא יכול להגיע אליו מהאגף של קו ההתקפה.
      מרבית הדיפנסיב אנדס לא מצליחים לעשות את מה שוואט עושה.
      ברור שכל החלטה של ההגנה לתקוף את ההתקפה היא למעשה הימור שמשמעותו שיכול להיות שיהיה קל יותר להריץ את הפוטבול, או שיהיו רסיברים פנויים. שחקני ההגנה הבאמת גדולים יודעים לקבל החלטות ולפעול במהירות כל כך גבוהה שהם עוצרים את ההתקפה לפני שהיא מספיקה להריץ מהלך.

  15. גיא

    7 יול 2015 09:50:00

    הג'טס הם בול הניקס.
    אליפות אחרונה (ויחידה) ב-1969 כאשר כוכב הקבוצה, ג'ו ניימת', הוא הגרסה הלבנה של וולט פרייזר (המראה הייחודי של כוכב פורנו משנות ה-70')

  16. אופיר

    7 יול 2015 10:06:04

    נוצר חור, אבל בגלל זה יש נויז טאקל'ס במרכז קו ההגנה, ובנוסף יש ליינבקרים (מגבי קו) שממוקמים 5-10 יארד מאחורי קו ההגנה ובאים לעזור במצב של ריצה דרך האמצע.

  17. שגיא נאור

    7 יול 2015 10:09:45

    פרוייקט ענק גיא!! אני חובב פוטבול בחיתוליו, רק מהשנים האחרונות אבל זה צובר תעוצה משנה לשנה.
    מאחר וזה אתר כדורסל – מה לדעתך העמדה הכי מתאימה ללברון? קווטרבק? יכול מסירה מצויינת יש לו והדור החדש גם משמש כחצי רנינג בק (וילסון, קפרניק).
    דיפנסיב אנד? קריאת משחק מצויינת וכוח פריצה אדיר יש.
    לי, משום מה, הכי מסתדר סייפטי.

      2. גיא

        7 יול 2015 10:32:02

        ההבדל בין הקווטרבק טוב לקווטרבאק עילית הוא לא בנתונים פיזים. דווקא גדולי ה-QB של המשחק לא ניו מפלצות גנטיות. מה שהפך אותם לגדולים זו היכולת לקבל החלטות בזמן אמת, ובמהירות ובלחץ על אנושיים. מה שהפך את מונטנה, בריידי או מאנינג לאגדות זו היכולת להיות גנרל על המגרש – לזהות את המתרחש ולהגיב במהירות ובאפקטיביות.

        זו שאלה מעניינת מי מה-NBA היה יכול להיות QB גדול.

    2. גיא

      7 יול 2015 10:24:13

      לדעתי לברון גבוה מדי בשביל להיות שחקן הגנה, הוא היה בסכנה מתמדת של פציעה ברגליים.
      אני לא יודע אם ללברון יש את המהירות להיות ווייד רסיבר, אבל טטייט אנד – תפור עליו. השילוב של כוח, גובה, זריזות וידיים טובות היה הופך אותו למכונת TD. איך אפשר לעצור מסירה של 10-15 יארד לשחקן עם הגובה והניתור של לברון?
      לברון גבוה ב-5 סנטימטר מרוב גרונקובסקי, וקל ממנו רק ב-5 קילוגרם. אם הוא היה משחק פוטבול, ללא ספק היה מוסיף עוד מסת שריר.
      מדהים לחשוב על גרונקובסקי (הטייט אנד מס' 1 בפוטבול) – רק יותר גבוה, יותר מהיר, וחזק באותה המידה.

      1. אפלטון

        7 יול 2015 10:42:24

        לדעתי גם לברון אמר שהוא היה רוצה לשחק בתור טייט אנד.
        עם הגובה הכוח, המהירות והקשר עין-יד שלו הוא היה יכול להיות hall of famer מהעמדה הזאת.

    1. גיא

      7 יול 2015 10:38:46

      ההבדל הגדול בין ה-NBA ל-NFL הוא שב-NFL יש תקרת שכר קשיחה. אין את השטויות של "מס מותרות". אתה רוצה לשלם ל-QB שלך את מה שהוא דורש, או את מה שקבוצה אחרת מציעה לו? אין שום בעיה. רק תיקח בחשבון שיישאר לך פחות להחתים שחקנים אחרים.
      זו הסיבה שאין קבוצות מושלמות ב-NFL. התקפה חזקה משמעותה שלא ננשאר מספיק כסף לממן הגנת עילית.
      יש יוצאי דופן – סיאטל שהיה לה המזל להצליח בזמן שה-QB שלה (שהוכיח שהוא שווה חוזה גדול) היה על חוזה רוקי (וגם חוזה הרוקי שלו לא היה כל כך גבוה, בגלל שנבחר בסיבוב השלישי של הדראפט)

  20. ינון יבור

    7 יול 2015 13:02:51

    גיא זה מצוין ותודה רבה.

    אשמח אם תוכל לשרטט על גבי המגרש איפה עומד כל שחקן ולאן הוא נע בדר"כ.
    אישית אף פעם לא הבנתי את ההבדל בין טייט אנד לרסיבר (וכן להבדיל בין כל סוגי הרסיבר), וגם בהגנה אני רואה שאני מתקשה בלי שרטוט.

    אולי בפרק הבא?

    1. גיא

      7 יול 2015 13:17:09

      רעיון טוב, אין בעיה.

      הטייט אנד הוא הכולבויניק של ההתקפה.
      הוא השחקן הקיצוני של קו ההתקפה המרכזי (כאשר בקיצון השני, קרוב לגבול המגרש יהיה בדרך כלל הווייד רסיבר)
      לטייט אנד יש חלק פעיל בחסימות שמתבצעות בשביל לפתוח פתח למשחק הריצה.
      כמו כן הוא משמש מטרה מצויינת למסירה לטווחים הקצרים.
      יש קבוצות שאפילו משתמשות בטייט אנד בשביל לרוץ עם הפוטבול.

      החשיבות שלו עצומה בגלל של-QB מותר למסור רק ל-2 השחקנים הקיצוניים בקו ההתקפה (אחד בכל צד) ולשחקנים שמאחורי קו ההתקפה.
      מתוך 11 שחקני התקפה, חייבים להיות לפחות 7 בקו ההתקפה.

      1. ינון יבור

        7 יול 2015 16:15:24

        תודה.
        לפי מה שכתבת אין בעצם סימטריה בהתקפה. בצד אחד וייד רסיבר ובשני טייט אנד, שנמצא קרוב יותר. זה נכון? ומה שכתבת לגבי המסירה – ה-QB יכול למסור רק ל-3 אנשים? וואו.

        1. גיא

          7 יול 2015 17:05:28

          ה-QB יכול למסור ל-2 מתוך 7 השחקנים שבקו ההתקפה, ול-3 השחקנים שמאחורי קו ההתקפה (בדרך כלל לפחות רסיבר נוסף אחד, וראנינג באק אחד, אבל אין חוקיות – תלוי במאמן)

          ואכן אין סימטריות, לא בהגנה ולא בהתקפה. לפעמים תיראה את המערך משתנה במשך ה-40 שניות שיש להתקפה עד לסנאפ.

  21. עגל

    7 יול 2015 14:12:30

    רק עכשיו קראתי, זה נפלא. פרוייקט מצוין שינחיל לכולנו קצת קולטורה. פעם הייתי צופה בפוטבול לא מעט (לפני 20 שנה) אבל היום כמעט לא. כמו שאפלטון אמר, צריך לראות עם עוד מישהו אחרת אני מאבד סבלנות בזמן המת. קצת קשה לי עם השמות בלועזית טייט אנד וכ"ו, יקח זמן להתרגל. באמת תרשים של המיקום של כל שחקן על המגרש יעזור כאן.
    הבחור הזה וואט באמת נראה מרשים. גם שחצן לא קטן . . .

    1. גיא

      7 יול 2015 14:21:41

      במשחק כל כך אגרסיבי, עם רמות אדרנלין וטוסטסטרון מרקיעות שחקים,
      לא מפתיע ההתנהגות השחצנית.
      אבל מה שמיוחד אצל וואט זה שהוא סופר מקצוען. אין אצלו את הקטע של המסיבות וכל נגזרות התהילה. הבן אדם חי ונושם רק חדר כושר לאורך כל הפגרה, ואין שחקן שמגיע מוכן פיזית למחנה האימונים יותר ממנו.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט