אין דיון לגבי הנבחר ה 3 הטוב ולמי שלא חי בכדור הארץ ב 30 השנה האחרונות מדובר במם יוד יוד קוף למד ג'ורדן
הבחירה ה 3 היא טריקית רוב הבחירות 3 היו סולדיות ומעלה כולל רשימה ארוכה ומכובדת של אול סטארים והול אוף פיימירים בהווה או בעתיד
לעיתים מגיעים 2 סופר סטארים לליגה והבחירה ה 3 היא רק שארית אבל כמכלול מדובר בשחקנים נפלאים שיצאו מהמקום ה 3 בדראפטים השונים
בשנות ה 60 וה 70 היו לא מעט באסטים בבחירה ה3 אבל מאז 1980 הבחירה ה 3 היא אמינה מאוד כמעט נטולת סנטרים/גבוהים שנבחרים לרוב על אוטמט בבחירות 1 ו 2
הפוסט לאו דווקא יתיחס לטיב הבחירה אלא לטיב השחקנים כי לרוב ובאופן לא מפתיע הבחירה ה 3 הייתה לסחירה מאוד מבחינת טריידים ומעבר לקבוצה אחרת בהמשך הקריירה
הול אוף שיימרס
אדם מוריסון – מפרויקט הבאסטים של השנה שעברה
http://www.hoops.co.il/?p=32276
דניס הופסון – הגיע עד לארץ הקודש !! http://www.hoops.co.il/?p=32276
כריס וושבורן
עוברי מסך
ברון דיוויס , אנס קאנטר ,בן גורדון , דאנליבי ג'וניור , כריסטיאן לייטנר ,ג'רי סטקהאוז , שון אליוט , בראדלי בייל.
חמישייה שלישית
דרון ויליאמס (2005, לפני כריס פול ואחרי בוגוט ומו וייאלמס ) התחיל בצורה מאוד מבטיחה ואפילו סחב קבוצה בינונית של הג'אז לגמר המערב מאז המעבר לנטס בדעיכה טוטאלית.
אל הורפורד (2007, אחרי אודן ודוראנט ) – יוצא פלורידה אמין אמין ושוב פעם אמין.
גרנט היל (1994 ) – כשרון יוצא מן הכלל בוגר דיוק המיתוגית של שנות ה 90 עבר פציעה לא קלה יכל להיות כוכב גדול יותר.
שאריף עבדול ראחים ( 1996 ונקובר, דראפט מיתולגי אחרי אייבסרון וקמבי לפני מארבורי וריי אלן) – שחקן פנים אמין מאוד שלצערו בילה את הקריירה בוונקובר גריזליס וסקרמנטו רשם 6 הופעות בלבד בפלייאוף.
באק ווילאמס (1981הנטס) – PF אמין מאוד שהצליח מאוד במדי הבלייזרס הגדולה של סוף העשור ריבאונד בחסד.
חמישייה שנייה
כרמלו אנתוני ( 2006 דנבר לפני בוש וויד אחרי דרקו מיליציץ ) – בחירה שנפלה מהשמיים על דנבר הגיע כאלוף מכלללות בן 19 במדי סירקיוז . עם כל הצחוקים על עודף השומן והחוזה בניקס אחלה SF עם יד קטלנית וכרס אימתנית.
ג'ימס " הזקן" הארדן – (2009 מיד אחרי האשם תאביט ) – עוד יבוא יום ויכנס לחמישייה הראשונה , OKC יצאו מטומטמים כשוויתרו עליו עבור נזיד עדשים קניון מרטין וחוזה ענק לסרג' איבקה.
אנפרני הרדוואי – (1993 נבחק ע"י גולדן סטייט והועבר בטרייד לאורלנדו ) פוינט גארד מודרני קלאסי זה אולי ישמע לכם מופרך אבל אם לא הפציעות יכול להיות שהצמד פני-שאק לא נופל משאקובי , עבר פציעה בגיל 26 ולא חזר להיות 10% מהשחקן שיכל להיות.
צ'ונסי בילאפס – (1997 אחרי דאנקן וקית' ואו הורן) – לייט בלומר העברה נוראית של בוסטון כחלק מטרייד רב משתתפים עבור קני אנדרסון זאן טאבק ופופאי ג'ונס , היה העוגן של בד בויז 2 ופאשלה רצינית ולא אופינית של הסלטיקס.
פיט מרביץ' – (1970) – פיסטול פיט אמן השליטה בכדור ויד הנפץ עבר לא מעט פציעות בקריירה אבל אחד השחקנים המהנים לצפייה זכה עם אליפות בשלהי הקריירה עם בוסטון נפטר בגיל 40 מהתקף לב על מגרש הכדורסל.
חמישייה ראשונה
בוב קוזי (1950) – פוינט גארד מיתולגי של הבוסטון סלטיקס , טרם תקופתי אבל מסיפורי של מנחם והרזומה אם הוא לא בחמישייה אז מי כן ?
דומינק ווילקנס (1982 אחרי וורתי וטרי קמגינגס ) – נבחר ע"י יוטה ג'אז והעובר בטרייד להוקס עבור ג'ון דרו ופרימן ווילאמס ) מה היה קורה עם היה חובר למלון וסטוקטון ולא תקוע בהוקס? איזה שחקן עצום היה דומינק, חבר בליגת נפגעי MJ . זכה ביורליג במדי פנתאניקוס. מכונת דאנקים ואטלטיות שהייתה רלוונטית גם בימינו אנו. סקורר ונפל על קבוצה שמסורתית נכשלת ברגע האמת.
פאו גאסול ( 2001 אחרי קוואי בראון וטייסון צאאדלר לפני אדי קארי 4 הראשונים לא דרכו בקולג' ) – עבר קריירה יפה בממפיס ועבר בטרייד שערורייתי לליקרס. הסייד קיק של קובי ב 2 הטבעות ואחד הגבוהים האירופאים הוורסטלים בתולדות המשחק.
קווין מק'הייל (1980 אחרי בארי ג'ו קארול ודארנל גריפית') – אחד ה PF הקשוחים והיעלים בתולדות המשחק וחלק מהפרונט ליין הטוב בהיסטוריה ( גם בירד ופאריש יהיו פה בהמשך) שחקן הגנה אדיר וקלעי יעיל מחצי מרחק הוא חייב לעלות בכל דיון על טובי ה PF של המשחק.
מייקל ג'ורדן ( 1984 הדראפט שבעייני רבים הטוב בהיסטוריה, נבחר אחרי האקים וסם בואי לפני חברו ל NC סאם פרקינס וחברו בכללי צ'ארלס באקלי).
מייקל ג'ורדן הוא הבחירה ה 3 הטובה בהיסטוריה נקודה סוף פסוק וזו עובדה שתשאר לנצח.
התרומה שלו לבולס 6 מ 6 בגמרים ועוד ועוד… מטרת הפוסט אינה הילול ושיבוח המייקל אבל בחזרה לדראפט 1984: יוסטון בחרה נכונה היקיר העיר האקים אולגוואן. פורטלנד בבחירה השנייה הלכה על סם בואי שלצורך העניין הוא לא באסט מארץ הבאסטים, גבוה קצת שביר (נוטה להיפצע) שיעביר קריירה בינונית מינוס בליגה אבל הוא רחוק שנות אור מתאביט או מילציץ. הוא לנצח ילך עם התווית של האיש שנבחר לפני ג'ורדן, האם הבחירה ה 2 הגרועה בהיסטוריה? לא. אבל הוא לבטח החלטת הדראפט הגרועה ביותר.
פורטלנד שבחרה בעונה הקודמת את קלייד דרקסלר שוועה לגבוה ולא ל SG והשאר היסטוריה. אני מאמין שמייקל בשילוב קלייד יכל להיות שילוב לא פחות נפיץ מהשילוב עם פיפן אבל לעולם לא נדע …
רוצים עוד פרטים על ג'ורדן ? זה לא הפוסט הנכון כי קצרה היריעה.
להתראות בבחירה מס 4.
רפה הבנה
30 יונ 2015 00:49:41איפה 1-2 ? (למי שפספס?)
OK
30 יונ 2015 09:33:16תסתכל בעמודים הקודמים. מה שנורא נוח בהופס זה הקלות שמוצאים פה כתבות ישנות.
א.ב
30 יונ 2015 16:12:32דווקא זו אחת הזוועות. אין שום אפשרות חיפוש. דפדוף כתבה-כתבה זה לא נוח במיוחד.
איל
30 יונ 2015 10:37:092
http://www.hoops.co.il/?p=47315
איל
30 יונ 2015 10:37:571
http://www.hoops.co.il/?p=47211
מגסי
30 יונ 2015 00:50:37מעולה!
לעניות דעתי מאוד מוסיף תיבול בבחירות גרועות – הול אוף שיים, גדול.
אגב מייקל, בשנה הראשונה הוא לא התקבל לנבחרת בתיכון בו למד. כמובן שכמו מייקל זה רק דירבן אותו ושנה אחרי זה הוא כבר התקבל.
אנקדוטה נוספת, מייקל היה רב מכות באימונים בשיקגו, בייחוד עם הוויט בויז. השמועה אומרת שסטיב קר היה היחיד שהיה מחזיר, או לפחות מנסה.
TheGreatWall
30 יונ 2015 11:15:29לא מדוייק כל כך.. ממליץ בחום לקרוא את הכתבה של מנחם בנושא הזה
איל
30 יונ 2015 12:55:11http://www.hoops.co.il/?p=38615
מתן גילור
30 יונ 2015 12:16:46אם אני זוכר נכון, הוא בהחלט התקבל, אבל לא הוקפץ לנבחרת בשכבת גיל מעליו, כששחקן אחר כן הוקפץ.
דובי
30 יונ 2015 06:00:26שאפו על המחמאות לפני הארדווי. אחד השחקנים הכי כיפיים לצפייה שאני זוכר. רכז גבוה ודק עם חוש אדיר למשחק.
בעיניי יש מקום לבארון דייויס בחמישיה השלישית, ולו רק כדי לכבד את אותה סדרה שלו ושל מונטה אליס במדי גולדן סטייט מול דאלאס. הייתי שמח לראות אותו שם על חשבון דרון וויליאמס ימ"ש.
אם קאנטר ממשיך בשיפור הוא אמור לעלות בדירוג. פצצה של שחקן. מחפה בקצת על טרייד הארדן של אוקלהומה.
Mbk
30 יונ 2015 08:56:45הארדווי היה שחקן עצום
הוא לא נכנס עמוק לתודעה בגלל הפציעות
המשגיח
30 יונ 2015 06:29:25מעולה מידן. מסכים לגבי הארדן. הבנאדם בדרך למעלה.
Berch
30 יונ 2015 09:23:24פוסט מצויין…. יאללה תמשיך…..
גם אני הייתי מעלה את ביירון דיוויס קצת למעלה. הבחור די סחב על גבו את נמושות הליגה ששיחק בהן – ההורנטס, גולדן סטייט והקליפרס
MBK
30 יונ 2015 11:11:31לא נשקוט עד שנגיע לבחירה ה 30 ואף מעבר לכך
זה פרוייקט של צוות האתר
מתן , רועי , דובי , רפי ומולי ואיל ספיר יתנו ממשנתם בהמשך בקיץ
דובי
30 יונ 2015 11:28:30אנשים, חכו ל16…
סוויט סיקסטין מן!
יותם מ.
30 יונ 2015 09:28:55הארדווי היה שחקן עצום אבל אני לא בטוח שהייתי מדרג אותו מעל גראנט היל.
MBK
30 יונ 2015 10:21:02הארדווי היה בפיינל
היל היה גדול אבל לא השאיר מורשת בפלייאוף
יותם מ.
30 יונ 2015 10:41:25בשונה מהארדאווי היל (כשהיה בשיאו) לא שיחק לצד שחקן כמו שאקיל אוניל… התחושה שלי היא שמבחינת ה-impact שלו בליגה הוא מעט גדול מהרדאווי (גם כי נפצע אחרי פרק זמן ארוך יותר)
דובי
30 יונ 2015 11:04:51גראנט היל קלאסה של שחקן. גם בצורת המשחק וגם באישיות. לגמרי ספורט אלגנט.
פני הארדווי היה פשוט שחקן תענוג עם כישרון עצום שהפציעות הרגו אותו. לו רק היה מחזיק עוד שלוש ארבע עונות אורלנדו הייתה הופכת לאימפריה.
MBK
30 יונ 2015 11:10:13מסכים לגמריי עם דובי
בעקרון פני וגרנט היל היו ההתלבטות שלי על הכניסה לחמישייה השנייה
בכל מקרה הבחירה לא מחייבת 🙂
גם היל ראוי יכול להיות שביום נתון הייתי בוחר אחרת
דובי
30 יונ 2015 11:17:09שניהם לא רק שחקנים נפלאים, אלא גם בני אדם נחמדים.
הם יסלחו לך, ויסתדרו ביניהם…
בלעם
30 יונ 2015 09:35:05תראו מה זה, נתקלתי בכתבה של מנחם בסגנון ״המזרחחחחחח יוווותתתתתרררר מהמממממעעעערררבבבב!!!!!!!!!!!!״ כשקראתי אחורה את הסדרה על פאשלות הדראפט. מוזמנים כולם לקרוא (זו אחת מיני רבות) וליהנות, שימו לב לדירוג הקבוצות הטובות בשנה החולפת (ובעיקר מי לא שם):
http://www.hoops.co.il/?p=32425
ציטוט אהוב:
״משחק "קליבלנד – שיקגו" יעפיל על כל דבר במערב, ועל כל המערב ביחד. זה יהיה הדבר עבורו אנחנו – חולי הופס – חיים, ולא איזו אפיזודה עצובה של "גולדן-סטייט – קליפרס".״
מנחם, חולה לך על התחת, אבל הקיץ מתקרב או בוא נשקיע בכתבות איכות ולא בכותרות. האתר הזה הוא לא ווינט.
קיץ נעים.
מאו צה
30 יונ 2015 11:19:29"אני מציע לכל רפי ההבנה מהמערב לקנות מינויי NBA אם יש ברצונם לחזות בסרטי זוועה כמו הלייקרס או גולדן סטייט."
פרופ' מ. לס. שם
דובי
30 יונ 2015 11:27:24במכות המזרח בטוח יותר חזק מהמערב.
כל הקטטות האיכותיות ושפיכות הדמים המשמעותית היו תמיד במזרח.
יריבויות מיתולוגיות? ניקס, בוסטון, אינדיאנה, דטרויט, מיאמי, שיקגו, קליבלנד… בכל הצירופים האפשריים.
בשביל זה באים למגרש.
מה יש במערב? פורטלנד סן אנטוניו…? אייקון של פיהוק.
גולדן סטייט לייקרס? אני מתה פה.
דנבר סקרמנטו??
המערב הוא שעמומון. המזרח זה הכיף.
MBK
30 יונ 2015 11:19:38האיכות שזורה בפרי עטו של מנחם , הבן אדם מכונה של פוסטים עם כ 700 בשנה
מנחם לעולם יטען שמהזרח יותר חזק מהמערב זה הלחם וחמאה שלו
אם לא הפנמת 7 מ 10 הקבוצות הטובות בליגה מהמזרח והמערב במגמת ירידה כבר שנים 🙂
שגיא נאור
30 יונ 2015 11:55:16קראתי את כל הפוסט והתגובות, הוא מלא בפנינים אבל מבחינתי היהלום שבכתר הוא: ״ בירד ימשיך לפתח את רוי היברט להפוך למפלצת כדורסלנית״. זה המנצח אבל אין ספק שהוא קיבל פייט חזק ממתמודדיםרפ רבים ואיכותיים…
Amitlahev
30 יונ 2015 11:46:38פני הארדווי, גרנט היל וטרייסי מגריידי – מהמקרים היותר עצובים של פציעות כדורסל. תארו לכם אם היו בריאים לאורך כל הקריירה…
ישי
30 יונ 2015 14:45:30+1000
עגל
30 יונ 2015 17:20:20גם אני אהבתי את פני הארדאווי, היה לו קסם במשחק וחבל מאוד שנפצע. לטעמי גרנט היל היה טוב יותר והוא גם הצליח להוציא מעצמו יותר גם כשכבר איבד את האתלטיות (וקיבל את תואר השחקן ההגון . . .). טימאק מזכיר אותם אבל השחצנות שלו קצת היתה בעוכריו.
אני עוד זוכר את התחרות בין דרקסלר וג'רדן שבאה לשיאה בסדרת הגמר בינהם. אם שניהם היו משחקים בפורטלנד דרקסלר היה הופך לפיפן משופר וההיסטוריה היתה נכתבת מחדש.
עוד זכור לטובה דומיניק שסימפטתי אותו. עבר לאירופה שנים אחרי היא ולקח במו ידיו תואר אירופאי על אפה וחמתה של מכבי. אחר כך חזר לס"א בשנות השפל הגדולות כשכבר היה יחסית מבוגר והחזיק את הקבוצה על כתפיו הרחבות.
MBK
30 יונ 2015 17:44:14דומניק חזר לספרס לעונה אחת
בשנת 96-7 מכבי הייתה חלשה ולא בתמונת הפיינל פור
בגלגול הנוסף שלו באירופה הוא שיחק בטים סיסטים בולניה עם קרלטון מאיירס קרנישובס וורנקבויץ ואכן גבר על מכבי בהצלבה ( מכבי של קטשפר , רנדי וויט ראשרד גריפית והנפלד )
את הקרירה סיים במדי אורלנדו
אהרון שדה
1 יול 2015 16:23:07הארדוואי היה חתיכת שחקן וכ"כ שמחתי על מה שכתבת כי זה פשוט נכון.
יאכלו אותי כאן אבל בעונה שאורלנדו העפילה לגמר ראיתי את משחקיה בפליאוף והארדוואי היה בעל המניות העיקרי בהישג לפני שאקיל.
אני זוכר סל ניצחון שלו מול אינדיאנה בגמר המזרחי .
סדרה לדורות שנגמרה 3-4 אורלנדו (אחרי שהוא הארדוואי היה היחידי להדיח את המלך מסדרת פליאוף כל שהיא מאז מייקל לקח את האליפות הראשונה …ועד שפרש בפעם האחרונה ).
זה היה סל ניצחון מהסרטים כאשר ב 10 השניות האחרונות היתרון עבר 4 פעמים במהלכים אדירים של מילר מצד אחד ופני הארדוואי מהצד השני. בסוף הוא כאילו בא למסור ובלי להסתכל על הטבעת אלא בחצי עין קלע את סל הניצחון בבזאר .
הוא היה חתיכת שחקן שלא מוערך מספיק עקב הפציעות…אלמלא הפציעות היה לבטח לוקח טבעות או לפחות מסיים כאם וי פי של הליגה.
פעם או פעמיים.