פוסט תגובה ל-"לברון של מתן" / יניב פולסקי

פוסט תגובה למתן/יניב פולסקי

האמת שהפוסט הזה יושב אצלי בראש בערך מאז שנגמרה העונה,אבל כל הזמן דחיתי את כתיבתו.
הפוסט של מתן שמצד אחד היה באמת מושקע וכתוב יפה עם נימוקים משכנעים ביותר גרמו לי לשבת ולכתוב רק בשביל שתשמעו את הצד של מועדון ה-ללל(ליגה להשמצת לברון במקרה ומישהו לא מכיר).

אלפי מילים כבר שפכנו על לברון: המשחק שלו, ההתנהגות שלו ובסופו של דבר אני חושב שיש איזשהי הסכמה גם בין השונאים שלו וגם בין האוהבים שלו. אי אפשר להתכחש שלברון השחקן הטוב בדורו, מה שכן אפשר להתווכח ופה אני משתמש במשפט שדור בלוך כתב והוא סופר נכון: ההשוואה של לברון היא לא מול שחקנים בני דורו אלא מול שחקנים היסטורים מהעבר ופה לברון נופל אין מה לעשות. דבר נוסף שכמעט כולם מסכימים היא שבלשון המעטה האופי וההתנהגות שלו פשוט דוחים.

האמת שאני מנסה לחשוב על מישהו בספורט שגורם לי לכזה אנטי ושליליות ואני לא מצליח לחשוב אפילו על אחד.
גדלתי על היריבות בין מג'יק לבירד ובתור ילד בחרתי במג'יק אבל תמיד הערכתי ופחדתי מבירד אף פעם לא שנאתי אותו. רגע של כנות 1: זכור לי שבאחד הראיונות אחרי המשחק באחת מסדרות הגמר שהלייקרס ניצחו את בוסטון שאלו את בירד למה הם הפסידו והוא ענה כי שיחקנו כמו נמושות. אני בהחלט מניח שאם לברון היה אומר משפט כזה על שחקני קבוצתו היו שוחטים אותו כבר.

לאחר מכן הגיע מייקל ורציתי שהוא ייכשל בכדי שלא יעבור את מג'יק אלילי, גם מזה ירדתי אחרי האליפות השלישית.
הדבר היחידי שקצת מתקרב זה יוסי אבוקסיס אחרי שעזב את ביתר להפועל ת"א והחליט שהוא עונה לאוהדים והכריז למעשה על מלחמה עם אוהדי ביתר אבל עדיין זה לא התקרב בכלל ללברון.

הפעם אני רוצה לדבר על משהו אחר בקשר ללברון, משהו שהתחלתי לחשוב עליו אחרי סדרת הגמר האחרונה. רגע של כנות 2: ההצגה בגמר הייתה באמת אחת מ3 ההצגות האישיות הכי גדולות שראיתי אחרי ג'ורדן, שאקיל ואפשר להתווכח על וייד.

אחרי שאמרנו את זה, צריך לבוא ולומר מה שונה בין ההצגות של שאקיל, מייקל או אפילו וייד ללברון???
התשובה היא שהם כולם זכו באליפות אחרי ההצגה שהם נתנו. עכשיו מתן, נתן P וכל עדת מעריציו יבואו ויגידו לי מה החכמה עם מי הם שיחקו ועם מי לברון שיחק? איך אתה מעז בכלל להשוואות.

תשובתי לכך שנכון אתם צודקים היה פה מקרה יחיד שבו שחקן אחד בודד ניסה לנצח לבדו קבוצה טובה יותר  אבל בסוף אני מסתכל על השורה התחתונה שבה למרות ההצגה ההירואית שלו הוא יצא שוב המפסיד.

אני אחדד את כוונתי. לברון הוא כפי שצדי צרפתי תמיד נהג לומר: "ליד ליד", רק לברון יכול לנפק הצגה אדירה כמו שהוא ניפק עד כדי כך שהוא כמעט ופירק את מועדון ה-ללל. עד כדי כך שמר טמיר החל לדבר דברי כפירה והוא היה קרוב מאוד קרוב. אם נשחק ב"אילו" אז הם היו מרחק החטאה אחת מלנצח את המשחק הראשון (ומי החטיא?) ואז עוד יכל להיות 3-0.  ולהזכירכם, אף קבוצה לא חזרה מ 3-0.

עוד נקודה היא באמת השורות הסטטיסטיות של לברון שהם יוצאות מגדר הרגיל, באמת משהו לא רגיל. אבל שוב זה רק "ליד ליד" כי כל הסטטיסטיקה הזאת וכל ההיפ סביבם בשורה תחתונה הספיקה ל2- אליפויות בלבד. וכן, הציפייה משחקן שהוא הכי טוב בדורו היא לקחת יותר מ 2 אליפויות.

נקודה אחרונה היא עד כמה הוא באמת קבוצתי ועד כמה הוא עושה את השחקנים סביבו טובים יותר? אני לא נכנס לכל הסטטיסטיקות המורכבות ככמו שעשה מתן (דרך אגב בעיקר בעקבות הפוסט האחרון אבל לא רק אני ממנה אותך ליו"ר מועדון המעריצים ומחובתך למצוא לכם שם קליט).

אני רוצה לעלות נקודה שכפי ז'וזו חלסטרה היה אומר "ותחשבו על זה".  אני מוצא סתירה בין כך ששחקן אמור להיות קבוצתי ואמור להיות זה שגורם לשחקנים סביבו להיות יותר טובים,  לבין כך שברגע שהוא עוזב את הקבוצה – הקבוצה מתפרקת. מה שאני רואה מכך זה בדיוק ההיפך: זה ששחקן שהכל כולל הכל תלוי בו עד שאתה מוציא אותו מהממשוואה הקבוצה מתפרקת.

תמיד נותנים את העובדה שמייקל פרש שיקגו עדיין הייתה חזקה מאוד כטיעון לכך שמייקל היה בקבוצה מאוד חזקה בניגוד ללברון. אני אומר שזה בגלל ששיקגו נבנתה נכון סביב היכולות של מייקל, ומייקל הוא היה האקסטרא ואילו בקבוצות של לברון זה לא ככה: הקבוצות לא נבנות נכון סביב יכולתו של לברון אלא פשוט נבנות בכך שניתן ללברון את הכדור ויהיה משהו טוב. עכשיו, קל להאשים בזה את המועדון שהוא משחק, את הארגון או את כל העולם ואשתו. ואולם, בשורה התחתונה, אחרי למעלה מעשור שהוא משחק בליגה וכפי שהוא אוהב כל כך לחזור ולהגיד הוא מבין את המשחק הכי טוב בעולם, ההאשמה היא כנראה בו.

אני גם לא בטוח בכלל בנכונות התזה שהשחקנים סביבו יותר טובים. תראו לי שחקן אחד שניתן להגיד שלברון הפך אותו להרבה יותר טוב ממה שהוא באמת. אני חושב שזה בדיוק ההיפך: ששחקנים לצד לברון מציגים יכולת פחות טובה ממה שהם יכולים להציג באמת.

לסיום לברון יותר מכל מזכיר לי את ווילט צ'מברליין, מן הסתם לא יצא לי לראות אותו משחק אבל אף פעם לא הבנתי איך שחקן שרושם שורות סטיסטיות מטורפות שלא הגיוניות בעליל לא מוזכר ברשימה של הטוב מכולם. יש לו עונות נדמה לי של ממוצע של איזה 50 נקודות ואיזה 30 ריבאונדים למשחק, ובכל זאת גם אנשים שראו אותו בלייב כמו מנחם למשל לא מכניסים אותו להר ראשמור של הכדורסל ואפילו לא נותנים לו את תפקיד הסנטר הכי טוב שהיה מאז ומעולם. תמיד תמצא שם את קארים, ראסל, ואפילו את האקים ושאקיל.

בשורה התחתונה: לא תמיד הסטטיסטיקה מפוארת ככל שתהיה מספרת את כל הסיפור.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 90 תגובות

  2. האוהד הממוצע

    28 יונ 2015 14:54:47

    לארי בירד נמצא בהר רשמור ויש לו 3 אליפויות , אין סיבה שלברון לא יעבור את בירד עם אליפות נוספת , עם כל הכבוד בירד שיחק באחת הקבוצות החזקות בהיסטוריה ולברון שיחק עם שחקנים בינונים מינוס…

    1. טיפה סרוחה

      28 יונ 2015 20:42:26

      וייד, בוש, ריי אלן (שלשת המאני הגדולה בחיי)
      הם לא שחקנים בינוניים
      מה שכן לה-ברון גרם להם להיראות משמעותית פחות טוב ממה שהיו בלעדיו

  3. דובי

    28 יונ 2015 15:12:46

    תקשיב לגמרי נושא לעוס וטחון מכל הכיוונים, אבל נקודה אחת זועקת שאי אפשר לעבור עליה בלי תגובה.
    יוסי אבוקסיס החליט לענות לאוהדי בית"ר ובכך בעצם הכריז על מלחמה??
    עזוב את התיאור שחוטא לאמת ברמה קיצונית, עזוב את הפרדוקס באמירה שהוא החליט לענות ולכן הוא זה שהכריז מלחמה…
    אתה מאשים את אבוקסיס בהכרזת מלחמה על אוהדי בית"ר??
    אם נשאר קצת בבקבוק תעשה טובה ותשלח את זה לבדיקת מעבדה ואל תראה את הממצאים למשטרה.

    2. יניב

      28 יונ 2015 15:41:11

      ששחקן עוזב קבוצה שלמעשה הצילה או אפילו שבה הוא פרח יש לו 2 דרכים לעשות את זה.דרך אחת-לא משנה כמה אוהדי הקבוצה שהוא עזב אותה כועסים/מקללים אתה מגלה בגרות נפש ומתאפק ולא עונה למקניטים ולא נכנס איתם לפרובקציות.אם כבר שלא נסטה מהנושא אפשר לקחת לדוגמא את לברון שלמרות ששרפו את החלוצה שלו והוא קיבל מכתבי איומים נשאר בקטע הזה אצילי ולא יצא נגד האוהדים(יכול להיות שכבר אז הוא תיכנן לחזור אבל ניתן לו להנות מהספק).
      דרך שנייה-שבה אתה מתריס ומלבה את הלהבות שגם ככה גבוהות כמו למשל ערן זהבי שהרבה לפני הקטע עם הפואד הזה מלבה בכל מפגש את הלהבות.
      עכשיו מכיוון שאתה השחקן ואתה צריך להיות קצת מעבר לאוהדים אז כן אבוקסיס בהתנהגותו בהחלט ליבה את העניינים ותאמין לי שבתור אחד שמאוד אהב את אבוקסיס כשחקן הדבר מאוד כאב לי(הרבה יותר מהעזיבה).
      אבוקסיס לקח על עצמו מהרגע שהגיע להפועל את תפקיד המנהיג ואחת הדרכים שלו לעשות את זה הייתה להראות שהוא כבר לא בית"רי וכן הוא עשה את זה על הגב של אוהדי ביתר.בדיוק כמו שערן זהבי עשה את זה על חשבון אוהדי הפועל.
      ודבר אחרון אני בדרך כלל לא שותה אם כבר מעשן 🙂

      4. Mbk

        28 יונ 2015 18:24:03

        אבוקסיס ביזה את בית״ר
        הוא הורחק מספר משחקים לסיום העונה תוך ידיעה ברורה שלא יהיה שן בעונה הבאה
        מה אפשר לצפות מנשקן סמלים

        1. איש הערפל

          28 יונ 2015 19:39:23

          זאת הסיבה שאוחנה הוא השחקן הכי גדול בתולדות הכדורגל הישראלי , לחזור מאירופה לליגה הארצית, לעלות ליגה ולקחת אליפות!! מאז שפרש, גם אני פרשתי מהכדורגל הישראלי.

  4. or-k

    28 יונ 2015 15:22:13

    תודה על הפוסט. נחמד לראות עוד אנשים שלא נופלים שדודים למרגלות הלברון.
    אני לא בטוח שבעייני הוא הגדול בדורו כי לא יודע איך אתה מגדיר דור. לפי דעתי הדור החדש כמו דיוויס, קארי ונוספים יתעלו עליו יום אחד.
    יש רגעים שהמשחק של לברון נעים לצפיה ויש רגעים רבים מאוד שלא.
    לא נפלתי מהוופעה שלו בסדרת הגמר, הבול – הוגינג הוא דוחה בעיניי. מעדיף את משחק המסירות של ס"א או ג"ס בכלך רגע נתון.
    ומסכים איתך מאוד ששחקנים לא פורחים לצידו. מצער מאוד שסמית' עוזב את קליבלנד ולאב גם מתנדנד, כגנראה בגלל סדרות החינוך של "המלך".
    שוקל להצטרף לאגודה הזו שלכם נגד לברון.
    ואם זה אתה פלורליסטי, אז ץנו להשמיע גם דעות אחרות. אפשר לא לסגוד ללברון.

    1. יניב

      28 יונ 2015 15:47:24

      אולי ההגדרה של גדול בדורו באמת לא הכי נכונה אבל כן הייתי מכנה אותו הדומיננטי ביותר בדורו וזה כולל קובי ודאנקן)שאני לא בטוח בכלל שהוא יותר טוב מדאנקן).
      אני גם חושב שדיוויס יהיה יותר טוב ממנו והאמת שחשבתי שגם דוראנט

      1. or-k

        28 יונ 2015 15:51:49

        אולי דוראנט עוד יפתיע..
        יש תחושה כאילו צומחים להם מודלים חדשים, משופרים ומעניינים שלא נכנסים לאף משבצת קיימת וסטף קארי הוא דוגמא לזה.

    2. מתן גילור

      28 יונ 2015 16:04:06

      תגיד, מי מפריע לך להשמיע דעות אחרות?
      מישהו פה מחק תגובה שלך נגד לברון? חסם לך את ה-IP?
      מאיפה אתה מביא את השטות הזו? באתר הזה פורסמו יותר טורים מקטרגים על לברון מאשר מסנגרים. וזה בסדר גמור, כל אחד רשאי לדעתו ולמיטב ידיעתי, מנחם לא מסנן דעות, כל עוד הן כתובות בצורה ראויה.

  5. מתן גילור

    28 יונ 2015 15:26:10

    נאה דרשת ותתפלא, אבל יש לא מעט דברים שאני מסכים איתך (חוץ מזה שאתה חושב שאני מעריץ של לברון, שזו שטות מוחלטת, אני פשוט נהנה לצפות בו וחושב שהוא שחקן היסטורי (הי, גם אתה בעצם), אבל נודר לך שאין פה כל ממד של הערצה – מעריץ בעיקר את אשתי שסובלת אותי).
    לגבי המשמעות של שחקן לקבוצה (האם כשעוזב היא טובה/לא טובה) – אין כאן אמת מוחלטת ושתי הגישות לגיטימיות.

  8. Berch

    28 יונ 2015 16:11:18

    אני שנאתי את שון מייקלס וקצת את באם באם ביגאלו…..

    וההשוואה לצ'מברליין מאד מדוייקת וגם לי תמיד עולה לראש. הוא היה כזה עילוי על שאר הליגה אבל רק 2 אליפויות….

  9. עגל

    28 יונ 2015 16:12:00

    זה טור נחמד מאוד מאחד מראשי ליגת ה-ללל. הוא בעצם ממחיש שישנה הסכמה די רחבה על לברון פרט למימד הרגשי. כמו השונאים כל כך גדולה וזה בטח יתבטא במספר התגובות.
    "דירוג הגדולה" של שחקנים זה נושא שכבר באמת יצא מכל החורים. נמאס כבר מהר ראשמור. לברון הוא שחקן מהשורה הראשונה כסא 23
    http://www.hoops.co.il/?p=33142

  10. john

    28 יונ 2015 16:39:36

    פוסט נחמד מאוד. לברון מוציא ממני כעס כי הוא לא אמיתי. האופי שלו הונדס, התגובות שלו מהונדסות, הגוף שלו מהונדס וכו' רגעי כנות ממנו נדירים ביותר.

    מוסר העבודה שלו סופר גבוה אבל ג׳ורדן תמיד ניסה להיות הכי טוב במשחק, לברון לעומתו מעל המשחק. תפקיד מאמן? לא אני יותר חכם. קשה לי לבסס רגל ציר? אין שריקות. צעדים? המלצה בלבד

    בנוסף אף אחד לא פירק את משחקו לגורמים. אנליטיקס? הצחקתם אותי זה בשביל בשר ודם. פתאום חזרנו לנקודות ריבאונדים ואסיסטים. 17% לשלוש ו40% מהשדה? לא חשוב.

    שתי אליפויות לקח עם וויד ובוש והפסיד ארבעה. מה עושים? מספרים כמה הצוותים סביבו חלשים כי הם אבודים בלעדיו.

    אבל הכי חשוב בעיני זה שכדורסל זה גם בידור. לברון לא מרגש אותי. המבצעים עם וויד היו מבדרים אבל זהו.

  11. א.ב

    28 יונ 2015 17:04:04

    אז אליפויות זה יופי, אבל מלבד ג'ורדן אני לא יכול להעלות שחקן מ-30 השנים האחרונות שיכול היה לעשות יותר טוב מלברון (גם לגביו אני לא בטוח). לא בירד ולא מג'יק היו לוקחים את הסדרה הזו במקום לברון (בריאנט היה חוטף סוויפ קליל). בגלל שהוא שיחק מתחת לסל פעם אחר פעם, אולי אולג'ואן או שאקיל בשיא היו יכולים לתת מה שהוא נתן בסדרה הזו וכנראה גם הם לא היו לוקחים כי אז לקליבלנד היה את דלבדובה מוביל כדור 90% מהזמן…

    מה שפחות מוזכר לגבי הקבוצה הזו של קליבלנד, זה שלא רק שהצוות המסייע היה מאד חלש, הוא היה חלש בנקודה מאד חשובה – אף שחקן חוץ מלברון לא יכל לעשות שום דבר בעצמו.
    חוץ מפילדלפיה של אייברסון אני לא זוכר עוד קבוצה כזו שלא היה לה שחקן שמסוגל לעשות סל באחד על אחד או לפחות להוביל כדור בצורה טובה.
    אם ניקח את האלופות הבולטות סביב כוכב אחד –
    אולג'ואן – קאסל, קני סמית', דרקסלר.
    נוביצקי – קיד וטרי.
    וויד במיאמי 2006 (בגלל שאק בספק אם כוכב אחד זו הגדרה טובה)- שאקיל, ג'ייסון וויליאמס, גארי פייטון.
    בריאנט באליפות האחרונה (נניח שהיחיד ברמת אולטרא סטאר) – גאסול, פישר, מוריסון.

    זה אומר שלא רק שהצוות המסייע חלש, הוא גם לא מאפשר שום צורת משחק חוץ מלתת לכוכב את הכדור, שום אפשרות לשרוד כשהוא נח בחוץ.

    3. john

      28 יונ 2015 22:40:37

      סורי. החברה האלה לא חלשים. כשהם עברו לשחק לברון בול נגמר להם את כל הביטחון. אתה לא יכול לשחק 40 דקות כדורסל בלי לגעת בכדור למעט מסירה בסוף שעון מלברון ואז ברגע שהוא יורד להפוך לקבוצת התקפה משומנת ולא מהוססת. עד הגמר הקאבס שטפו את המגרש. הצוות המסייע היה אדיר ובפלוס גדול גם כשלברון על הספסל.

      בנוסף בלאט בחר לשחק רוטציה קצרה מאוד. הצוות המסייע שבק אחרי משחק 4. מריון בתחילת השנה היה לא רע, פרקינס בטח יכל לתרום 3-5 דקות כל משחק, ג'יי אר יכל לצאת מחסימות לקבל יותר כדורים בתנועה.

      אם נהיה ציניים במשחק מספר אחד מול גולדן סטייט 3 שניות למחצית, דיוויד בלאט מצייר מהלך לזריקה של סמית' שהתחמם. התוצאה? סוויש.
      3 שניות לסיום המשחק, אחרי שקיירי היה מצויין וחם לברון כרגיל מעיף את כולם הצידה וזורק פייד אווי אחרי שהסריח משלוש (השתן של שיקגו עוד היה לו בראש). בעולם מקביל שהכדור נכנס קיירי לא נפצע והקאבס פותחים 1-0 מי יודע?

  12. שגיא נאור

    28 יונ 2015 17:11:03

    במקום שהדיון ייסוב סביב יכולת וגדולה הוא הופך לאופי, אישיות וסגנון. בשורה התחתונה, כמעט אין מחלוקת לגבימשני דברים – האופי השלילי והיכולת האדירה, עכשיו רק נשאר להתמקד בעיקר וזה כמה הוא גדול. זהו.
    בשני הפוסטים עיקר המלל היה על כל המסביב במקום לתמצת בשורה אחת – איפה הוא ממוקם נכון להיום בין הגדולים ביותר.

    כמו רבים, גם אני לא סובל את לברון אבל הטיעון שהוא ריכוזי מדי ובגלל זה החברים לא מסתדרים בלעדיו נשמע לי הבל. עם כל הגדולה של גורדן, ההישג של הקבוצה בלעדיו ממש לא משחק לטובתו אלא אך ורק לטובת הסגל והשיטה. מצד שני, קליבלנד במתכונת הגמר היתה מבוססת על שני דברים בלבד- הגנה מצויינת והיכולת של לברון לגבור באחד על אחד כל כל שומר מולו כדי לקלוע או למצוא שחקן פנוי. לאף שחקן אחר לא היתה היכולת ליצור לעצמו בהתקפה, בגלל זה הם לא קלעו סל אחד בלעדיו כל הסדרה. הם היומחבורה של.שומרים נהדרים, אישית וקבוצתית, עם רוח לחימה נהדרת. אם היתה להם גם יכולת התקפית גבוהה הם כבר היו מקבלים חוזים דו ספרתיים מכל הליגה.

    1. יניב

      28 יונ 2015 18:45:33

      אני לא מסכים שהדיון כאן הוא על האופי שלו להיפך כתבתי גם בפוסט שלדעתי הוא כמו צ׳ מברליין זאת אומרת מבחינתי הוא בסוף העשירייה הראשונה ולבטח לא ברמה של הרביעייה המובילה שלי שהיא מייקל מג׳יק בירד וקארים

  13. עגל

    28 יונ 2015 18:07:13

    בדיוק. בגלל זה אני מסתכל רק על מה שקורה על המגרש ולא מעניינים אותי החיים הפרטיים של הכוכבים (פרט למקרים של פשע מוכח). ביכולת על המגרש עוד לא היה אף אחד כמו לברון

    1. מנחם לס

      28 יונ 2015 18:44:01

      לברון לא מגיע לקרסוליים של מייקל. אני ראיתי את שניהם 'יחי' בעשרות משחקים ובמצבים שונים. במה אתה ראית את מייקל מלבד טיווי של 19"? על מה אתה מבסס את דעותיך?

      1. עגל

        28 יונ 2015 22:35:16

        גם לא היה עוד אחד כמו מייקל. זו הנקודה, שרק ילדים מסוגלים להתווכח יום שלם "אבא שלי יותר חזק" או "אבא שלי יותר חכם"

  14. רפה הבנה

    28 יונ 2015 18:19:02

    לא הבנתי איך זה שלברון מצליח עם קבוצה שלא נבנתה בשבילו בעוד ג׳ורדן עם קבוצה שכן משחק לרעת לברון? איפכא מסתברא.

    1. יניב

      28 יונ 2015 18:43:44

      זאת בדיוק הנקודה לברון מכל הסיבות האפשריות לא נמצא בסיטואציה שהקבוצה מוקסמת את יכולותיו . היה ניסיון במיאמי של הסמול בול שהצליח חלקית אבל לדעתי עצם העובדה שהקבוצה כל כך תלויה בו ואני לא מדבר על סדרת הגמר אלא בכלל. שים לב שקליבלנד החלה להתאושש אחרי שלברון חזר מהחופשה/ פציעה.זה מראה שאין כאן שום שיטה אלא הסתמכות על לברון וזהו. עכשיו תבוא ותגיד זה בלאט שלא מצליח אבל קודם כל כולם יודעים שמי שמחליט איך ישחקו הוא לברון וגם תסתכל שגם בקדנציה הקודמת היה אותו תהליך. במקום היחידי שעוד איכשהו הצליחו להתאים את לברון לסוג של תבנית היה במיאמי וזה באמת הספיק ל4 גמורים ו2 אליפויות

      1. jojo

        28 יונ 2015 19:00:51

        הקבוצה התחילה לנצח בינואר אחרי שביצעו את שני הטריידים. עם הסגל הישן (שאגב, לברון כן היה מעורב בגיבוש הרוסטר כי הוא זה שדרש את החתמתו של לאב והמעודדת הצמודה, מילר) הם כנראה לא היו מגיעים לפלייאוף.
        דעתי (ההו- כה שלילית) לגבי לברון ידועה, אבל רק אציין, שאולי אם הוא היה מחלטר פחות כ-GM ומאמן ויותר כשחקן אולי הכל היה נראה שונה.
        גם הטענה שהוא היחיד שיכול היה ליצור מצבים בפיינלס לא נכונה בעיניי, מהרגע שהוא בחר למחוק תרגילים של בלאט (ולפי כתבים ושחקנים של שתי הקבוצות זה מה שקרה בפועל) ולהחזיק בכדור 23 שניות, אי אפשר להאשים את חבריו בכישלון. זה דיון היפותטי אבל אולי אם היו משחקים את התרגילים המקוריים או הייתה הנעת כדור יפה, הכל היה נגמר אחרת.
        קראתי עכשיו שדנקן וג'ינובילי יסכימו לשכר מקוצץ כדי שיוכלו להחתים את קוואי ואולדריג', האם לברון המנהיג היה מסכים לצעד דומה? (שאלה רטורית..)

        1. נתן גולד

          28 יונ 2015 20:19:14

          לברון כבר קיצץ בשכרו בשביל להרכיב קבוצה לאליפות ככה שהשאלה לא היפוטתית בכלל והתשובה אליה כבר ידועה…

          1. jojo

            28 יונ 2015 20:26:43

            זה היה לפני שהוא הפך לאגומניאק שהוא היום.
            אתה מאמין שהוא יסכים למהלך כזה בשביל סמית' או חיזוק אחר?
            ומה שהכי מעצבן זה שהכסף שמתקבל מהחוזה שלו הוא בערך שליש ואפילו פחות לעומת ההכנסות שלו מחוזי פרסום, חסויות וכו'.

          2. נתן גולד

            28 יונ 2015 21:47:15

            גם קודם הוא היה אגומניאק אבל הוא היה חייב את האליפויות האלה כדי שיהיה לו במה לנפנף…:)

            לברון בצדק לא מוריד משכרו כי אם הוא היה מוריד משכרו זה היה קצת הורס את כל המנגנון של תקרת השכר. השכר זה לא עניין של כסף כי כמו שאמרת יש לו מספיק, זה עניין של כבוד וכבוד זה לא רק מושג רע. לבן אדם מגיעה משכורת מקסימום. ואין סיבה בעולם שהוא לא יקבל אותה. כשלברון יגיע לגיל של דאנקן ומאנו אני דווקא כן רואה אותו מוריד משכרו בשביל להביא שחקנים אחרים.

            בשורה התחתונה אי אפשר להשוות בין המקרים כי לברון בשיא הקריירה ואילו מאנו ודאנקן בסופה. כשדאנקן היה בגיל של לברון הוא קיבל משכורת מקסימום אם זכרוני אינו מטעה אותי.

          5. jojo

            28 יונ 2015 23:02:45

            לא מתכחשים לזה:)
            א ב ל, תראה את הסרטון ששלח מר טמיר לפני יומיים, חוסר העקביות שלנו מחוויר לעומת זה של לברון.

        2. א.ב

          28 יונ 2015 20:22:38

          בתרגיל המדובר, הוא שינה מלהיות המוסר להיות הקולע (אסי הפנה למהלך כזה מהעונה הרגילה). זה עדיין היה תרגיל שבנוי עליו.
          לא משנה מה בלאט היה משרטט, אף אחד בקליבלנד לא יכל לבצע.
          אי אפשר להניע כדור בלי איום של חדירה ואף שחקן בקליבלנד חוץ מלברון לא היה מסוגל לשים כדור על הרצפה. ממוזגוב יכל לקבל כדור על שחקן בפוסט ולעשות מזה משהו לפעמים אבל בוא לא נעשה ממנו אולג'ואן.

          1. jojo

            28 יונ 2015 20:29:24

            האמת שלא דיברתי על התרגיל מול שיקאגו אלא על מה שקרה במשחקי הגמר. לפי ESPN ומקורות אחרים, לברון הביע אי שביעות רצון ממהלכים שונים של בלאט ואילץ אותו למחוק אותם.

        3. מתן גילור

          28 יונ 2015 20:36:13

          "כנראה לא היו מגיעים לפלייאוף" זה אמנם ניחוש כמו כל ניחוש אחר, אבל מאד לא סביר. כשג'יימס נפצע/יצא לחופש/הפקיר את החברים, הם היו 18:12 (דומה לאיך שסיימו את העונה). הוא חזר ב-19:19 – עדיין שווה פלייאוף מזרח. וצריך להזכיר שהיה מדובר על קבוצה בחיתוליה.

        4. עגל

          28 יונ 2015 22:39:19

          למה הוא צריך להסכים לקיצוץ ? את היית מסכימה לקיצוץ כדי שיביאו עוד עובדת מוכשרת למשרד ?
          הבעיה היא לא לברון ולא הצוות המסייע אלא הבעלים. אותו דביל שהבריח את לברון ואח"כ ניאץ אותו. עליו מוטלת מלאכת הרכבת קבוצה שלברון יוכל להוביל לאליפות. השנה כל השחקנים עשו את המירב אבל למרות שעשו מעל ומעבר לא היה להם חומר לאליפות.

          1. jojo

            28 יונ 2015 22:48:59

            המשכורות בנבא כל כך מופרכות שקשה לי לענות על זה ברצינות. לא ברור לי למה שחקן מוגבל כמו תומפסון למשל הולך להרוויח סכום דו ספרתי (במיליונים) בשנה. לדעתי, זה מופרז, מוגזם ועוד שלל תיאורים.
            ידוע לי שהרווחים עצומים, והחוזה עם הטלוויזיה מכניס ויכניס סכומי עתק אבל משהו שם לא הגיוני בעליל.

          2. jojo

            28 יונ 2015 22:53:48

            ולגבי הרוסטר, אם לברון לא היה כופה את מילר וג'ונס, אולי היו שחקנים צעירים, זולים יותר שניתן היה להוציא מהם יותר בפלייאוף.
            אי אפשר לדעת..

    2. john

      28 יונ 2015 22:49:01

      הקבוצה נבנתה למידותיו. היה לו סגל מדהים רוב העונה. ישנם כמה משחקים העונה שלברון הראה את הפוטנציאל הקבוצתי שלו בלו הדרו. המשחק מול ממפיס ומול מיאמי היו תצוגות כדורסל מרהיבות עם תנועה וחוכמת משחק במיוחד של לברון. האם הסיק משהו מהמשחקים האלה?
      כמובן שלא.

  15. Mbk

    28 יונ 2015 18:30:14

    לברון נקלע לסיטואציה שבסדרת הגמר קליבלנד נתרה ללא ארסנל
    המספרים של מייקל באליפויות של 91-93 היו גדולים יותר כי הקבוצה הייתה טובה פחות
    לג׳ורדן להבדיל מלברון היה נון שאלנט במשחק
    אם שופטים לפי מספרים נטו לברון טופ 3 בכל הזמנים
    בתוספת אישיות וכדורסל הוא יורד לחמישייה השנייה

  16. מנחם לס

    28 יונ 2015 18:47:03

    מייקל היה שחקן טוב מלברון (הרבה יותר טוב, לא סתם 'יותר טוב') בכל אספקט של המשחק, ובמיוחד בהגנה באחד על אחד. מייקל גם לא ידע מה זה להפסיד. בסדרות הגמר הוא 6 מ-6 מבלי להגיע למשחק שביעי. ללברון היתה קבוצה מצויינת במיאמי איתה הוא הפסיד שני גמרים.
    מסקנה?
    הוא לא יודע לנצח כשצריך לנצח. מייקל לא יודע להפסיד כשאסור להפסיד.

      1. טיפה סרוחה

        28 יונ 2015 21:01:22

        נכון.. אבל הזריקה של קר הייתה פנויה כי מייקל סמך על השחקנים שאתו ( הוא גם מירר להם את החיים והתעלל בהם כמו מאמנת סובייטית להתעמלות קרקע) שאמפרט קיבל חצי ריבאונד אחרי שלברון לקח את הכל על עצמו.

      2. john

        28 יונ 2015 23:12:21

        חשבון בדיעבד
        אם הקאבס עולים ל1-0 עם אירבינג בריא אולי גולדן סטייט מתעוררת וגומרת 4-1. אי אפשר לספור נצחונות שבאו אחרי כי הם נבעו ממוטיבציה שהושפעה ממה שקרה קודם. אולי הקאבס היה עפים על עצמים ובאים פחות רעבים למשחק 2. אולי דווקא ההפסד הצורם והנפילה של ארווינג הוציאה מהשאר 120% (עד שהאדרנלין נגמר והגוף קרס)

        מייקל מאוד מטעה ולטעמי הרס דור שלם של כדורסלנים שניסו להיות כמו מייק והפכו לחקיינים. מייקל היה שחקן קבוצתי לתפארת. כששיחק לבד בעונותיו הראשונות גם עשה 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. זה זיוף בדיוק כמו הסטטיסטיקות של גראנט היל ולברון. בשנות השיא הזיז את הכדור ולא החזיק בו או כדרר הרבה.

        https://www.youtube.com/watch?v=kmK1R17QpJU

        אני לא ממעריציו של קוץ' ניק אבל הוא בהחלט מראה את מה שצריך. תאר לך שלברון היה משחק כך

  17. מנחם לס

    28 יונ 2015 18:47:50

    ממייקל היה שחקן טוב מלברון (הרבה יותר טוב, לא סתם 'יותר טוב') בכל אספקט של המשחק, ובמיוחד בהגנה באחד על אחד. מייקל גם לא ידע מה זה להפסיד. בסדרות הגמר הוא 6 מ-6 מבלי להגיע למשחק שביעי. ללברון היתה קבוצה מצויינת במיאמי איתה הוא הפסיד שני גמרים.
    מסקנה?
    הוא לא יודע לנצח כשצריך לנצח. מייקל לא יודע להפסיד כשאסור להפסיד.

    אין כאן אפילו מקום להשוואה.

    1. רועי ויינברג

      28 יונ 2015 20:04:27

      מנחם, בלי פיפן, מייקל היה לוקח יותר מ-3 אליפויות?

      ל-MJ היה ארגון יציב (רוב הזמן, למרות העצבים של ג'רי קראוס), מאמן טוב שנשאר איתו הרבה זמן וסגל חזק שהסכים לוותר בשביל אליפות. ללברון לא. ב-2011 ההפסד באמת היה עליו, אבל ב-2014 זה לא רק הוא (וויד היה על הפנים, ספולסטרה לא התאים את עצמו לחמישייה שלהם עם דיאו), והשנה גל הפציעות הרס אותם.

        1. john

          28 יונ 2015 23:59:06

          וייד נתן מספרים שקרובים למייקל בין 2006-2011
          ב-2012 עדיין היה שחקן של 25 נקודות באחוזים מצויינים. כשחקן התקפה עולה על פיפן בשתי דרגות. בהגנה נופל ממנו

          בוש ואלן עברו לשחק כג'אמפ שוטרים אבל שניהם היו יותר מזה.

          קוקוץ' ורודמן הם שחקנים של פאזל. הם חייבים להיות חלק ממארג שמנצל את כישוריהם נכון. שניהם גם הספיקו להחריב קבוצות או סתם לא לתרום כשהיו מחוץ לשיקגו

          למזלו של פיפן היה את עונת 1994. כי אחרת אפשר להגיד שללא מייקל לא הזכיר את עצמו. בפורטלד ויוסטון זה לא היה זה

          ולגבי שקר השקרים. "שיקגו איבדה את מייקל ב1993 ושנה אחר כך בלעדיו באותו סגל ניצחה 57 משחקים ועשתה 2 סיבובי פלייאוף".

          הסגל של 1993 נשאר כולו חוץ ממייקל. אבל כל החתיכות של השושלת השנייה למעט רודמן הצטרפו באותה עונה. אז היה סגל עמוס ומוכשר

          סגל 1994
          פיפן (בעונתו הטובה אי פעם), הוראס גרנט, בי ג'י ארמסטרונג, סטיב קר (צורף), ג'ון פקסון, טוני קוקוץ' (צורף), לוק לונגלי (צורף), ביל קרטרייט , פיט מאיירס (שהיה שומר אדיר) וסוללת הגולייתים (וונינגטון קינג ווילאמס)

        2. איל

          29 יונ 2015 00:11:01

          ג'ון, זו טעות להתייחס לוויד, בוד ואלן של "אחרי לברון". אפשר לטעון שריי אלן חווה ירידה ביכולת בגלל הגיל ושלווייד זה קרה בגלל הפציעות, אבל מה תאמר על בוש? אם בוש הפך ל"ג'אמפ שוטר", ראה את לברון כאשם. אני בספק אם מייקל היה נותן לשחקן כמו בוש להתבזבז.

          1. john

            29 יונ 2015 10:27:09

            לזה התכוונתי. הם הגיעו כשחקני על כשהקהל מרגיש שלברון קנה אליפות. בתוך שנתיים הוא הצליח להקטין אותם לרמה שהוא עוד יכול להעז להתלונן על סגל. וזה מה שקורה בקליבלנד. הוא יוצר על שחקנים לחץ עצום להתיישר למידותיו ואז לוקח להם את כל הקרדיט.

            פיפן נתן את הכדורסל הטוב בחיו עם מייקל (חוץ מעונת 94). רודמן לא היה צריך לשנות כלום באופיו ומשחקו ליד מייקל. הוא היה האנטיתזה שלו באישיות אבל מייקל החזיק אותו בתלם. והנקודה החשובה, ג'ורדן לא היה צריך את הכדור כל ה24 שניות וכך שאר השחקנים נגעו תכופות בכדור עד שמייקל הגיע לעמדה שרצה מול השומר שרצה.

    2. Ohad243

      28 יונ 2015 20:16:45

      הדיון הוא גם על אופי, "אני בטוח כי אני השחקן הטוב בעולם…." …
      וחוץ מזה , עם כל היכולת והפיזיות שלו, האיש הזה הוא נטו פוזות , ואפילו לא וירטואוזיות.

      הוא יכול היה להיות בין הגדולים אי פעם , אבל הוא עסוק כל כך בלגרום לחשוב שהוא כזה במקום פשוט להיות.

      לדעתי.

  18. p

    28 יונ 2015 20:36:02

    אני לא מעריץ את לברון, נראה לי שכיסינו את זה כבר מספיק בעבר.
    אם אתה זוכר עונות שבהן מו וויליאמס נבחר לאול סטאר ( ושיחק כאחד ) שלא היו ליד לברון, אנא רענן את זכרוני.
    יכולת אחת אי אפשר להמעיט ביכולתך ושאר השונאים וזה לקחת נתון ולהשתמש בו אפילו בהיפוכו כדי לצאת נגד לברון. לטעון שזה ששנה אחרי אותם שחקנים לא הגיעו לכלום זאת אינדיקציה כמה הוא עושה שחקנים פחות טובים ולא להיפך זה כבר באמת על רמת האבסורד.
    השנאה, כרגיל, מעוורת אותך.

    2. יניב

      28 יונ 2015 21:35:34

      שחקן שעושה את השחקנים טובים יוצר זה לדוגמא נאש שלפחות חמישה שחקנים שעולים לי כרגע בראש חייבים לו את הקריירה שלהם זה שחקן שעושה שחקנים טובים יותר לידו וכפי שאייל כתב כמה שתקטין את מו ווילאמס לא כל שחקן בליגה יכול לקלוע 52 נקודות זאת אומרת את היכולת יש לו גם בלי לברון. וכן אתה מעריץ שלו כמה שלא תהפוך את זה מירב הויכוחים שהיו לי כאן על לברון אתה היית חלק נכבד מהם. אז כמו שאני נחשב שונא שלו אתה נחשב מעריץ שלו. תתמודד😀

  19. שמואל

    28 יונ 2015 21:48:55

    אני רחוק מאוד מלהיות חלק מהללל , ואני באופן עקרוני לא מאמין בהשוואות בין דוריות (התנאים אף פעם לא מאפשרים השוואה אמיתית)
    אבל יש הגיון בהרבה דברים שכתבת.

    1. אהרון שדה

      28 יונ 2015 23:01:50

      ממש אבל ממש לא.
      ראיתי את לארי ?
      לארי הוא אגדה צריך לראות אותו משחק.
      עליו נאמר יש יותר טובים ממנו …אבל אין טובים כמוהו .

  22. john

    28 יונ 2015 23:24:55

    נקודה אחרונה. לברון שיחק במזרח חלש עד עלוב. בכל עונותיו ניצח רק 7 סדרות מול קבוצות שהיו במאזן של 50 נצחונות בעונה הרגילה.

    קובי גבר על 24
    מייקל גבר על 20
    דאנקן 18
    מג'יק 13
    בירד 10
    ולברון 7

    1. איש הערפל

      29 יונ 2015 01:14:34

      +100 סופסוף מישהו עושה קצת צדק עם יעקב שמשום מה נשכח לגמרי מהטופ 5, נח לכולם לשכוח אבל לכל אןרך הקריירה של קובי הספארס היו תמיד ברקע, לעומת זאת אילו אימפריות היו או יש במזרח בעשור האחרון(בוסטון לשתי עונות?)

  23. דקסטר

    28 יונ 2015 23:52:07

    אם ואילולא ולו ומה היה אלו וויכוחים של גיקים.

    בשורה התחתונה כל שחקן גדול נעזר ברגע גדול של חברי קבוצתו אף אחד לא קולע 100 נק' לבד כל משחק, מה זה הטיעון הדבילי הזה שלמייקל היה את פקסון.

    מי זה פקסון בכלל . אם זה לא היה פקסון זה היה שמקסון ואם לא שמקסון אז בקסון..

    בשורה התחתונה מייקל 6 גמרים, 6 אליפויות, 6 פיינלס אמ וי פי.

    מייקל הגדיר את המשחק. לברון הוא שחקן של המשחק.

  25. פינקי

    29 יונ 2015 01:01:20

    אני אחד שבהתחלה די אהב את לברון ולאט לאט עבר לקצה השני.
    אני מסכים לחלוטין עם מה שיניב כתב כאן.
    לברון שחקן שבאופן אינדבידואלי הוא אולי הכי טוב שאי פעם שיחק, אבל האישיות שלו, ועקב כך גם ההתנהלות שלו באספקט הקבוצתי, הן מהגרועות שראיתי, ומובילות להישגים קבוצתיים די דלים (2 אליפויות ב12 שנה, כחלק מטריו של 2 סופרסטארים ואולסטאר).

    אפילו עכשיו כשאני לא רואה סיטואציה שבה הוא עוזב את קליבלנד (אלא אם הוא רוצה להיזכר כמי ששבר לקליבלנד את הלב פעמיים), הוא עדיין לא אמר באופן ברור שהוא נשאר, לדעתי רק כי הוא נהנה מתשומת הלב.

    אבל אני מניח שנרקסיזם ושחצנות הן תכונות די הגיוניות כשמגיל 16 מפמפמים לך שאתה הדבר הכי גדול בעולם הכדורסל.

  26. דורון האסטבן

    29 יונ 2015 01:46:13

    איש הערפל בתגובה נהדרת
    אהבתי את ג'ון בתיאור ההינדוס של לברון,
    (שני מגיבים שתמיד אוהב לקרוא)
    ושנותן פייט קטן לכתבה המשכנעת מאד של מתן.

    פה כיף לקרוא על כדורגל למרות התענינותי המועטה מאד.
    אחלה כתבה יניב ואחלה תגובות.

    כיף של אתר!

  27. קונאן הברברי

    29 יונ 2015 01:52:19

    שלום חברים.
    מוזר לי שאני בכלל מתייחס להשוואות המטופשות בין דמות מיתית למכונת תקשורת עם שרירים אבל שיהיה…

    חגגתי 40 שלשום.
    גדלתי על מייקל ופני כן זכיתי לטעום ממגיק ובירד.

    בזכות החבר׳ה האלה ליגת האן בי איי בכלל רלוונטית היום.

    דבר אחד אני יכול לומר:
    לא מצליח לדמיין שחקני כדורסל מקצועיים יושבים על הספסל ומצלמים כל שנייה של לברון על הפרקט כמו שהיה בברצלונה 92.

    מי שלא היה שם שזה קרה לא מבין מה זו התרגשות אמיתית והערצה והערכה מעבר לטבעי.

    שמייקל היה נוגע בכדור היתה התרגשות באויר.

    שלברון נוגע בכדור בא לי ללכת לשירותים.

  29. bird

    29 יונ 2015 10:27:55

    הכינוי נותן רמז דק לגבי הצד שלי בויכוח…

    גם חגגתי 40 לא מזמן. גם ראיתי את בירד בשלהי הקריירה, את ג'ורדן בשיאו ואת לברון במשך כל הקריירה.

    כשרואים את לברון אי אפשר שלא להתפעם מהכוח, מהניתור, מהמהירות ומהחבילה הפיסית שכאילו הונדסה (בהשאלה מתגובות קודמות) למטרה אחת – לשחק כדורסל.

    לראות את מייקל היה להסתכל בזיקוק של תכונת התחרותיות, במהות שכל יעודה הוא לנצח, בצורה בלתי מתפשרת וללא כל הסחות דעת כמו הגדרה עצמית ("אני השחקן הטוב בעולם"), ראיונות לקידום מכירות ("החלטתי לקחת את הכישרון שלי..") ונסיון להיות גדול יותר מהארגון, מהמאמן והמשחק עצמו.

    לראות את לארי היה כמו לשמוע יצירה של מוצארט. כמו להסתכל בתמונה של דה וינצ'י, כמו לקרוא את ספריו של לואיס קרול וכמו לאכול את השניצלים של סבתא שלי – להרגיש בעצמות של הגוף את תחושת השכינה

    2. john

      29 יונ 2015 11:06:57

      יפה! לא כל מי שנתן עונה של 30 נקודות הוא מייקל ואי אפשר לנתק ספורט מאסטטיקה.
      אגב מייקל דרש מאחורי הקלעים שיפטרו את דאג קולינס למרות שדאג נתן למייקל לעשות ככל העולה על רוחו והביא אותו לסטטיסטיקה הטובה בקריירה. הוא רצה שיטה ונצחונות. לברון מנסה להעיף מאמן שניסה לבנות שיטה ומסגרת כי הוא רוצה לשלוט על הקבוצה בלעדית (ולבכות שהוא שונא לזרוק כל כך הרבה…אבל הוא חייב)

  30. דרור

    29 יונ 2015 13:13:23

    אני רק שאלה:
    בסוף המשחק החמישי בשנה שעברה (אם זכרוני אינו מטעני), נגד הספרס, לברון ישב על הספסל זמן רב לפני שהמשחק נגמר. בעיניי היה נראה כאילו ויתר. האם מישהו יכול לדמיין את בירד או מייקל עושים דבר כזה?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט