מעורב הופס ליום ד' / מנחם לס

1. שחקן הכדורסל הגדול מכולם מצדיע לפוטבולר הגדול מכולם

אז מה, 'מיסטר אשך אחד'ף ידידנו המשותף לברון יודע או לא לשחק אותה?

אני מאמין שהמחווה היה אמיתי כי אני יודע מי היה, ומה נחשב ג'ים בראון בקליבלנד עד היום. עבור לברון ג'ים בראון חייב להיות הספורטאי הגדול והמהולל מכולם. בסדר גודל של מוחמד עלי, אבל כבן אקרון השכנה, בראון מעפיל אפילו על עלי.

למזלי הגדול הייתי שם בסביבה בשנים הגדולות ביותר של ג'ימי בראון – תחילת שנות ה-60. אני הייתי שם מ-1961 עד 1965 וראיתי את ג'ימי בראון בכל גדולתו בשיא יכולתו. הנה משפט פשוט ביותר: ג'ים בראון היה נושא הכדור הטוב ביותר מאז ומעולם. הוא שיחק פולבק והוא שיחק הפבק. לא משנה מה שיחק – נתת לו כדור והיו לך את ארבעת היארדים הבטוחים ביותר בעולם אחרי זריחת שמש, תשלומי מס הכנסה, ומוות.

לפעמים ה-4 התמתחו ל-10, ל-20, ו-92 יארדס (נשיאת הכדור הארוכה ביותר שלו). הוא הביא לקליבלנד יקרה, גאווה, ואליפות נהדרת. כשג'ימי בראון שיחק בקליבלנד בראונס, היא לא היתה שנייה לאף קבוצה ב-NFL ובגללו עיר שלמה הרגישה עליונות על כל עיר אחרת שלא קוראים לה ניו יורק או שיקגו.

דקה לפני הטיפ-אוף לברון גילה את בראון יושב בשורה הראשונה. הוא התקרב בדחילו ורחימו, שילב ידיו, והרכין ראשו בפני המלך. אשכרה השתחוות. בראון, הטיפוס הקר, המיליטנטי, והבלתי מתפשר ביותר נראה נירגש כפי שלא ראיתיו לפני כן.

יכול שהיה זה אחד מרגעי ה-POIGNANT – טכס – הגדולים בהסטוריה של העיר. אחד משחקני הכדורסל הטובים בהיסטוריה עם מקום בטוח בעשירייה (ועם כל משחק עובר הוא ניכנס יותר ויותר לחמישייה הראשונה) קד קידה לזקן שעדיין נראה כהר פלדה, ג'ימי בראון, שחקן הפוטבול הגדול מכולם. ושניהם בקליבלנד ושניהם עשו את נפלאותיהם כאן. בראון הגיב אח"כ:

"It was an honor for this young man to pay tribute to an old soldier," the Browns Hall of Fame running back said . "It was very special to me. We all want to be acknowledged by our peers and by good people and respect is a great word. I look at it as a gesture of respect at a moment when LeBron is the man."

בראון, שהפך לשחקן קולנוע (DIRTY DOZEN ועוד), ואח"כ הקדיש את חייו עד היום למלחמת השחורים לשיווי זכויות מחלט כשהוא אחד המיליטנטים הקשים – אבל גם המוערכים מכולם -נראה נירגש מאד מהמחווה. הוא הוסיף ואמר:

"It was one of my favorite sports moments of all time," said Brown, who placed his hands together and pointed back at James. "He didn't have to be thinking about me, so for him to even have the brilliance to show that kind of respect, it doesn't happen too many times in my life. It was a wonderful feeling."

בראון, שכבר ידע שהיה זה "המחווה שנראה בכל העולם" סיים את דבריו בקשר ללברון:.

"He does a 1,000 things in so many different ways that are positive and a lot of them people might miss," said Brown. "Well they didn't miss the one last night. And I guess he knew what he was doing, because he inspired people by just being respectful to me. And that's quite a deed."

"I'm 79 years old and I'll be 80 in February," said Brown, a special advisor to the Browns. "And man, that's a lot of years. And to have a young man even think of me during the pressure that he was going through and the pressure of that type of game, it's a wonderful, wonderful honor."

"That's not bad," he said. "You want the young guys to respect you. You never want them to resent you or look at you as an interfering person or anything like that, so it says a lot about respect. It says a lot about age, it says a lot about this young man off the field. He has great wisdom

האם ההשתחוות-קידה תהיה החוט המחבר בין האליפות לפני 51 שנה ב-NFL והאליפות הזאת של ה-NBA? עוד כמה ימים נדע.

*

*

.בראון דיבר גם על העיר, על עזיבת לברון הראשונה, ועתה על החזרה. מילה במילה:.

"You have the city and the team," he said. "The city is a blue-collar city and you look at the hard work of the team and the teamwork, and so many people can identify with it and take advantage of it because it's not just LeBron. It's those others guys playing their part and he encourages them to play their part and he will get rid of the ball if it's necessary and get those assists, get those rebounds and deal with being the key to winning. It's an experience for all of us. It's almost like seeing a city and the son of a city.

"It's like he came back and brought something. He returned and he came back with something, believe me."

Although it seems James is paying the ultimate amends for The Decision, Brown contends he never meant to hurt the hometown he loves.

"In the context of the sport, LeBron did nothing wrong," said Brown. "He was always in his rights, but the business doesn't have very much to do with the fans, so you can do great business and hurt the feelings of the fans. But I don't think he intentionally did anything wrong. But here's the deal: Whenever you can have a disagreement in a team sport like this and the ownership can reach out and embrace you and invite you back home, and you can have the humility to accept that embrace and to return home, and in a year put your team on the brink of a championship — put your city on the bring of a championship — that sums it up."

אליפות?.

"I would love it," he said. "I would love it, because when you're in the arena, you feel the people and when I watch the team in person, I see the effort that they make. These guys are giving it up. They're playing some defense on (Stephen) Curry that's unreal. That little point guard (Dellavedova) is playing his butt off. He doesn't look big, he doesn't look very fast, but I tell you, this guy's wonderful. And certain rebounds that they get and LeBron's directing traffic out there, it's just a wonderful thing to watch.

הוא סיים:

"The city is alive now. The people have hope and they're having fun. And they have a team."

.ומה תעשה אם הם יקחו אליפות?

מיסטר גילברט כבר הזמין אותי לתהלוכה אם תהיה אליפות, ואני מבטיח לך משהו: הפעם אני יהיה המשתחווה!

********************************

2. נייקי חתמה על חוזה של מיליארד דולארים עם ה-NBA

אחרי שנייקי חתמה חוזה ענק על הלבשת כל שחקני ה-NFL ואספקת כל הציוד שהיא מייצרת כגון כדורים, היא חתמה חוזה דומה עם ה-NBA שמעונת 2017 ואילך ילבשו את מוצרי נייקי. שני החוזים הללו מרחיקים עוד יותר את נייקי ממתחרתה הגדולה ביותר אדידאס, שסך מכירותיה נופל בהרבה ממכירות נייקי.

 

3. חמשת שחקני דראפט 2005 הטובים ביותר

*

 

5.. Deron Williams, PG, Brooklyn Nets (picked No. 3 by Utah Jazz)

At his best, Deron Williams was one of the NBA's premier point guards. He spent years competing with Chris Paul for the positional throne, carrying the Utah Jazz into the playoffs and asserting himself as a two-way player with a devastating crossover.

But injuries have taken their toll and left Williams looking like nothing more than a shell of his old self.

Of course, when the old self was as good as vintage Williams, the shell can still be a quality asset. Though he's by no means a star with the Brooklyn Nets and is dramatically overpaid for his limited services, this floor general can still be a positive contributor.

4. Andrew Bogut, C, Golden State Warriors (picked No. 1 by Milwaukee Bucks)

Can Andrew Bogut score effectively? Nope. Can he space out the court or stay healthy? See the answer to the previous question.

While the Australian big man is very much a specialist, he's one of the best in his role. Bogut is a fantastic defensive presence who thrives on the glass and consistently improves his team when he's on the court. Thanks to that point-preventing prowess, his ability to set hard screens and his deft passing touch, the Dubs were actually 9.5 points per 100 possessions better when he played.

Plus, he deservedly receives quite a bit of attention for his defensive accomplishments. In this year's Defensive Player of the Year voting, only five players—Kawhi Leonard, Draymond Green, DeAndre Jordan, Anthony Davis and Rudy Gobert—finished ahead of him.

3. Marcin Gortat, C, Washington Wizards (picked No. 57 by Phoenix Suns)

Though Marcin Gortat isn't as effective on either side of the ball as Bogut is on defense, the 31-year-old big man is a more well-rounded contributor for his Washington Wizards. After signing a five-year extension to stay in D.C., he averaged 12.2 points, 8.7 rebounds, 1.2 assists, 0.6 steals and 1.3 blocks while playing some of the best defensive basketball of his career.

Gortat is not a glamorous player. He's just effective night in and night out.

Whether he's protecting the hoop, smothering pick-and-rolls or serving as an elite roll man himself, he's capable of making a positive impact each and every time he steps onto the floor. He may not be viewed as a star in the eyes of nearly any basketball fan, but he doesn't have to be one in order to serve as the No. 3 current contributor in this draft class.

2. Monta Ellis, SG, Dallas Mavericks (picked No. 40 by Golden State Warriors)

Much like Gortat, Monta Ellis wasn't exactly viewed as one of the elite prospects in the 2005 NBA draft. In fact, he was drafted by the Golden State Warriors at No. 40—taken directly between Von Wafer and Roko Ukic. The Warriors struck, well, gold and kept him around as a seemingly perennial All-Star snub before he started the team-hopping phase of his career.

Whether that continues or he stays with the Dallas Mavericks this offseason (either by opting out and re-signing or just opting in), he's become a fairly known commodity.

Ellis isn't particularly potent from the perimeter, but his knack for penetration and finishing around the hoop helps him maintain value, even as he struggles on defense. Though he has to be surrounded by the right talents in order to make up for his own weaknesses, the strengths are impressive enough.

1. Chris Paul, PG, Los Angeles Clippers (picked No. 4 by New Orleans Hornets)

Is there any doubt?

Chris Paul remains in the thick of the "best point guard alive" conversation. He's a future Hall of Famer. He's one of the most valuable players in the league, even if his resume remains inexplicably devoid of an appearance in the postseason's penultimate round.

Whether Paul is the best player drafted since 2005 is a better question than whether he's the best from 2005 alone

4 ג'ן רוז: ווסלי מת'יוס לשיקגו קאבס

ג'לן רוז, האנליסט המצויין של ESPN ו-ABC אמר הערב שלפי מקורותיו, העניין סגור: הגארד ווסלי מת'יוס ישחק בשיקגו בולס בעונה הבאה.

 

5. לברון שבר שיא משחקי גמר

123 הנק' שלברון קלע בשלושת משחקי הגמר הראשונים שברו בנקודה את השיא הקודם לשלושה משחקים ראשונים שעמד על 122, והושג ב-1967 ע"י ריק בארי.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. זיו

    11 יונ 2015 06:57:02

    הקינגס פיטרו את הגנרל מנגר פיט דה אלסנדרו.
    הכתובת הייתה על הקיר מאז שזרק את מייק מאלון נהיה שנוא האוהדים.
    ולדה דיואץ הוצנח לאחרונה מעחיו וזה היה רק עניין של זמן.

    בגדול הוא משאיר קבוצה יותר טובה ממה שעזב והצליח להצמיח את קאזנס ולהחתים אותו ואת גיי. עם זאת הוא לא חף מטעויות בכלל והבחירה בסטאוסקאס נראית כמו אחת כזו כמו גם השחרור של איזייאה תומאס והפיטורין של מאלון.
    לקינגס עכשיו יש קור טוב לעבוד איתו.
    דה אלסנדרו חוזר לדנבר [לעבוד אולי שוב עם מייק מאלון…]

  2. גיא

    11 יונ 2015 06:57:48

    אכן מחווה יפה.

    ג'ים בראון הוא בהפרש גדול הראנינג באקס בתולדות ה-NFL,
    ואחד השחקנים החשובים בכלל יחד עם מונטנה, ג'רי רייס ולורנס טיילור.
    בראון זכה ב-3 MVP של ה-NFL, והוא השחקן היחיד שאינו QB לכות ב-MVP יותר מפעם אחת.

    https://www.youtube.com/watch?v=5YGupe7nKuU
    (מומלץ)

    מנחם, תודה.
    הפוסט שלך לחלוטין משרת את מטרתי לנסות ולנצל את הקיץ ואת פגרת ה-NBA בשביל לשכנע קצת מקוראי הופס עד כמה פןטבול הוא משחק ענק.
    וג'ים בראון זה מקום מצויין להתחיל.

          1. גיא

            11 יונ 2015 07:37:10

            (כמובן שזה נכתב מתוך קנאה צורבת למקום בו "פנאי" הוא לא הזמן שבו אתה שולח מיילים לעבודה בשביל שהבוס לא יחשוב שאתה עצלן, ושהצרה הגדולה ביותר היא החור באוזון שננגרם מנפיחות מיליוני כבשים…)

    2. דובי

      11 יונ 2015 07:25:14

      לפעמים אחרים אומרים את זה יותר טוב מאיתנו:

      Akeem: "Oh, it was most exhilarating! The Giants of New York took on the Packers of Green Bay, and in the end, the Giants triumphed by kicking an oblong ball made of pigskin through a big H! It was a most gripping victory!"

      אחד הגדולים בכל הזמנים.

  5. א.ב

    11 יונ 2015 09:11:15

    "למזלי הגדול הייתי שם בסביבה בשנים הגדולות ביותר של ג'ימי בראון – תחילת שנות ה-60. אני הייתי שם מ-1961 עד 1965 וראיתי את ג'ימי בראון בכל גדולתו בשיא יכולתו."

    לפעמים נדמה לי שמנחם הוא סוג של פורסט גאמפ

    1. אשך טמיר המקורי

      11 יונ 2015 09:21:04

      ההבדל המשתקף מהסרטון – קר שכלתני, בלאט אמוציונלי. וזה מה שמתקף בקבוצותיהם ונותן לבלאט את היתרון המנטלי.

  8. אורן

    11 יונ 2015 14:32:53

    בכל מקום שלברון מסתובב יש עליו 3 מצלמות – ודווקא בקידה הקטנה שלו לג'ים בראון- נראה שהמצלמה שצילמה אותו היתה ממרומי האולם, כמעט במקרה. בניגוד לפעמים קודמות שהאשימו אותו שכל מה שהוא עושה זה כדי לקדם את המותג "לברון", פה זה כנראה ממש לא המקרה.

  9. האקדוחן

    11 יונ 2015 19:49:04

    ממליץ לצפות בסרט סלוטר. גים בראון היה גם שחקן קולנוע לא רע.
    רק לא לבעלי לב חדש , סטלה סטיבנס בביקיני , ובסצענת סקס עם בראון
    פשוט מחרפנת את השכל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט