אני יודע שכבר ממש נמאס לכם לשמוע על בלאט, אבל אני חייב לכתוב את זה, בשביל המצפון שלי.
לפני מספר ימים, כתבתי מאמר/פוסט/כתבה (מחק את המיותר) הדורש לשפוט את דיוויד בלאט כפי שהוא – מאמן NBA, ולא לפי צבעו, גזעו ומוצאו. ההשוואה שקפצה לי לראש הייתה אריק ספולסטרה שהעונה הראשונה שלו עם "שלישיית רשע ופשע – דגם מיאמי", מאוד הזכירה לי את העונה הראשונה של בלאט; השחקן הכי טוב בגלקסיה, עוד שני אולסטארים הגובלים בדרגת סופרסטארים, גמר מזרח ללא יתרון ביתיות. בסך הכל, נראה בערך אותו הדבר, אך כשנכנסים לפרטים…
נתחיל בזה שגם ככה השלישייה של מיאמי יותר חזקה מזו של קליבלנד. וויד 2011> אירווינג 2015, בוש 2011> לאב 2015 ולברון 2011> לברון 2015, לפחות זו דעתי. אם זה לא מספיק, בלאט איבד את הצלע השלישית (לאב כמובן) "בשלישיית פשע ורשע 2" (דגם קליבלנד) כבר באמצע הסיבוב הראשון. הצלע השנייה (קיירי) התחילה לזייף באמצע הסדרה נגד שיקגו ובגמר המזרח היא הפסיקה לעבוד כמעט בכלל. לברון, (צלע מספר אחת), עדיין חי, נושם וקופץ, אבל אני הייתי בוחר בלברון של שנת 2010-11 על לברון שנת 2014-15 ללא מצמוץ אחד.
ועדיין, למרות הפציעות, קליבלנד מגיעה לגמר בסטייל, עם סוויפ על אטלנטה, אחרי ניצחון 4-2 נהדר על שיקגו כולל משחק מס' 6 שבו פירקו את הבולס ו-4-0 קליל על בוסטון. התוצאות של ספולסטרה היו די מרשימות אף הן: 4-0 חלק על הניקס (כרמלו הגיע באמצע העונה) בסיבוב הראשון, 4-1 על בוסטון של סוף עידן השלישייה הגדולה בסיבוב השני, ו-4-1 על שיקגו וה-MVP דאז, דריק רוז. (כל עוד אני כותב, לא נראה לי שאצליח להימנע מלהזכיר אותו ואת שיקגו בכל מאמר שאני עושה – תצטרכו ללמוד לחיות עם זה…) אחרי זה באה התבוסה (אפשר לקרוא לזה תבוסה?) לדאלאס ונוביצקי, אף על פי שההיט היו פייבוריטים ברורים בסדרה והיו גם עם יתרון הביתיות.
עכשיו, כשמסתכלים על התוצאות (עזבו את הגמר הכללי), זה עדיין נראה די אותו הדבר. אבל כולנו יודעים שזה לא ממש ככה. אני רוצה להתעכב לשנייה, למשל, על גמר המזרח ששני המאמנים לקחו בו חלק. אין (לי) ספק בכלל, שהניצחון על אטלנטה הנוכחית מרשים בהרבה מהניצחון על שיקגו של 2011. אפשר להסתכל למשל על ההפרש: את הבולס, ההיט מודל 2011 ניצחה בהפרש ממוצע של 8 נק', כשאם מסתכלים בסך הכל על הסדרה הם קלעו 89.4 וספגו 87.2. נגד אטלנטה? הקאבלירס קלעו 105.8 נק' בממוצע וספגו רק 92.5 (מומי, זה הפרש של כמעט 13 נק'). אגב, אנקדוטה נחמדה היא שגם ספולסטרה וגם בלאט ניצחו את מאמן העונה של אותה השנה בגמר המזרח (בלאט את מייק בודנהולצר וספולסטרה את תום ת'יבודו) ופעם נוספת, ראוי להזכיר – No Irving (או חרא אירווינג במקרה הטוב), No Love. ועדיין 4-0.
עכשיו, אחרי שהבהרתי את זה ששיניתי את דעתי מאז הפוסט הקודם (הדוק לימד אותנו שזה מותר לשנות את דעתנו לפי 'מה שקורה'), אגיד שהמבחן של בלאט, כפי שכולנו יודעים, יהיה כמובן בסדרת הגמר. אם הוא מנצח – מנצח מאמן שלפי דעתי חריף וטוב לפחות כמוהו (אישית אני חושב שיותר, אבל לא אכנס לזה), מנצח אף-על פי שהוא בסגל חסר, מנצח כשהוא ללא יתרון ביתיות נגד קבוצה שאפשר לספור את הפסדי הבית שלה העונה על יד אחת – הוא ראוי להירשם כאחד הרוקי'ס המרשימים שה-NBA ראתה ואולי, מי יודע, כאחד מהמאמנים הגדולים ביותר (אני ממש מקדים את המאוחר). אם הוא מפסיד, אזי שמדובר במאמן טוב מאוד, שעשה מעבר למצופה, אך לא "מהטובים ביותר". לא "איך לא גילינו את המאמן הזה קודם כשהוא הסתובב בארץ?". לא פופ. לא רד אורבך. לפחות, עדיין לא. אבל אם הוא כן ינצח… הוא עומד לקבל כבוד מלכים ולהאכיל הרבה אנשים בכובעים.
אני, בכל מקרה, כבר אכלתי את הכובע שלי מבלאט. ובגלל זה אני מבקש ממנו סליחה על הפקפוק. הייתי אחד מחסידי "זה לברון ומזרח מסריח", אבל השתכנעתי שזה ממש לא כך. אחרי שראית את בלאט מצליח להחזיק בכל המישורים בהצלחה רבה – בהגנה, בהתקפה, במנטאליות, נגד קבוצות שמרביצות, כששחקנים נפצעים, כשצריך לחמם את האגו של לברון, נגד כישרון קבוצתי ואישי (הוא יפגוש הרבה כישרון אישי נגד ג"ס) השתכנעתי סופית – בלאט הוא חלק משמעותי מאוד בהצלחת הקאבס.
אז פעם נוספת – אני מבקש סליחה. דיוויד, אתה ראוי לכל הקרדיט שאתה מקבל ומעכשיו, אני אתן לך יותר קרדיט – כי מגיע לך.
רק לדבר אחד לא התייחסת יונתן – ליריבות. איפה שיקגו של 2011 ואיפה אטלנטה של 2015? שיקגו של 2011 טובה גם משיקגו של 2015 שבלאט ניצח בשישה משחקים.
באופן כללי כל ההשוואות הללו לא עניינות. בלאט מאמן אדיר, לא בטוח שהעונה הזאת זה בדיוק מה שמוכיח את זה והשוואות לא יועילו. בפליאוף הוא בוודאי עושה עבודה מרשימה יותר מבעונה הרגילה.
1+
+2
התנצלותך מתקבלת
אתה תגיע לגדולות יונתן. אין מעלה יותר גדולה מלהודות על האמת.
העם היהודי נקרא על שם יהודה שהודה על האמת במעשה תמר.
סתם הערת אגב, העם היהודי נקרא כך מאז החזרה מגלות בבל כי מי שחזר היו גולי ממלכת יהודה שבה היו שני שבטים בלבד יהודה ובנימין. שאר עשרת השבטים גלו 150 שנה לפני חורבן ירושלים ע"י תגלת פלאסר מלך אשור והם נטמעו והתבוללו וכשהגיעו גולי יהודה לבבל הם כבר לא מצאו שם את עשרת השבטים.
היום יודעים שזה סיפור יפה אבל כנראה לא נכון, ורוב העם בכלל לא גלה אלא נשאר כאן
מאיזה מקור אתה שואב את זה? אשמח לדעת. היו שתי ממלכות יהודה הדרומית עם שני שבטים וישראל הצפונית עם עשרה.המקור היחיד שאני מכיר לאותה תקופה הוא התנ"ך. גם בשיבת ציון חזר רק חלק קטן מגולי יהודה. הרוב נשאר לגור בבבל.
כל הכבוד על גילוי הלב!
אין בכלל ספק שמיאמי 2011 הייתה טובה בהרבה מקליבלנד 2015 בכל הקשור לחומר שחקנים.
הנה בקצרה ההשוואה.
וויד היה שחקן כבר עם טבעת אליפות וגביע מצטיין הגמר לעומת קיירי שקיבל מצטיין …של אליפות העולם אבל עד היום עדיין לא הגיע לפליאוף.
דווקא בוש היה פחות או יותר כמו לאב של היום …אם כי בוש בכל זאת צבר ניסיון קטנטן בפליאוף במדי טורונטו.
אשר ללברון אז ברור שמבחינת כושר הוא היה אז בספרה אחרת.
העונה למשל (בעונה הסדירה ) היא הכי גרועה שלו מאז עונת הרוקי בנקודות 25.3 (לעומת 26.7 בשנת 2011 ).
הוא גם פספס 13 משחקים מקום שני הכי גרוע אחרי 2012 (62 ) בעונת 2011 הוא פספס 3 משחקים בלבד.
בסופו של יום הוא שיחק הכי פחות (36.1 דק' לעומת 38.8 ב 2011 ).
לראשונה מאז 2009 הוא ירד מ 50 אחוז מהשדה (48.8 לעומת 51 אחוז ב 2011 ).
מצחיק שדווקא אחוז ה 3 שלו שהוא הנמוך מזה 3 שנים עדיין טוב משנת 2011 (35.4 לעומת 33 ב 2011 ).
גם בקו הוא בשנה השנייה הכי גרועה בקריירה (71 אחוז לעומת 75.9 ב2011 ).
גם בקטיפות הוא סיים במאזן הכי גרוע מאז עונת הרוקי עם 6 כ"ח לעומת 7.5 בשנת 2011 .
דווקא במסירות הוא חווה את העונה השנייה הכי טובה בקריירה (מי אמר שהוא לא מקשיב לבלאט ? ).
לברון מוסר 7.4 לעומת 7 בשנת 2011 .
הוא חוטף אותו דבר 1.6
וחוסם טיפונת יותר (0.7 לעומת 0.6 ב 2011 ).
בשורה התחתונה גם לברון הוא בן אדם וחווה באופן טבעי ירידה קלה במספרים המפלצתיים שלו (בוודאי בליגה הרגילה שהמשחק פחות חשוב והעומס גדול יותר ).
אבל יחד עם זאת לברון היום הרבה יותר מנוסה ורגוע (שכן כבר לקח טבעות ) .
אכן גם אטלנטה פחות טובה משיקגו ובכל זאת שיקגו הייתה לו יריבה גם עכשיו בשלב אחד קודם לכן ואז היה בוסטון כמדומני ככה שהיריבות בגדול באותה רמת איכות פחות או יותר (למעט ג.ס שטובה לדעתי מדאלאס …שכן גם אם נגיד שקרי שווה פחות או יותר לנוביצקי הרי שנראה לי שיוסכם כי שחקני המשנה של ג.ס טובים יותר מאלו של דאלאס למרות קיד שהיה אז כמעט בן 40 ).
מעניין מה ההשוואה הסטטיסטית פר דקה, לא פר משחק
רוצה טישו?
דבר אחד כולם שוכחים: לברון של 2015 הוא טוב בהרבה – אין כלל מקום להשוואה – ללברטן ששיחק במיאמי. אפילו מלברון של שנה שעברה. הוא שחקן אחר לחלוטין העונה. לבלאט לא היתה כל יד בדבר. בלאט מיילך כמה רחוק שלברון ייקח אותו.
מסכים לגמרי.
לברון של 2015 לא מחפש להיות גיבור העונה הסדירה או מלך הסלים.
לברון של 2015 מבין שנשארו לו 4-6 שנים בטופ ולכן עליו לרכז את המאמצים למאני טיים ולא לבזבז שבריר אנרגיה לחינם. על ביתיות הוא מוכן לוותר כל עוד הקבוצה מדורגת במקום סביר ומשם הוא סומך על הכשרון שלו.
לברון של 2015 משתלט על סדרות, לא על משחקים. עד כדי כך הוא הגיע. הוא מוסר, שומר ומבין (רוב הזמן) איפה הכי טוב לו להיות. הוא שחקן קבוצתי ב7 דרגות טוב משהיה במיאמי.
לברון כמו של היום היה מנצח את דאלאס ב2011 4-1 ולא מפסיד 4-1.
גם בגמר בשנה שעברה לברון היה אדיר, בטח בהתחשב בזה שהיה מרוסק פיזית. זה לא עזר לו למנוע תבוסה ואני חוש שמול הווריורס של השנה להקון יהיה חייב להיות הכי קבוצתי אי פעם וגם לקבל תקץרומה גדולה הרבה יותר גדולה משקיבל אי פעם בקבוצות שהגיע איתן לגמר.
אני רק לא יודע לשים את האצבע על מתי הגוף של לברון יתפרק.
5 גמרים שנם כ100+ משחקים בעונה, והמקסימום שקורה לו הוא קראמפינג. לא אנושי
לא נכון מנחם, אין מה להשוות בין סוויש בניקס לסמית בקאבס. כמו כן שאמפרט שציין בעצמו שבny הוא רצה לעשות יותר מידי והתפרס לכול עבר, וכיום "צוות האימון" הנוכחי ממרכז אותו לפעולות במגרש שבהם יכול לתרום יותר, כמו כן דיילי וטריסטין העלו רמה. לברון שיפר את החדירות לסל והגנה שלו מתקופתו בהיט. אתה לא חושב שלבלאט יכול להיות חלק בשיפור השחקנים? תמיד יכולים להגיד שלברון אחראי לשיפור השחקנים אבל האם הוא שיפר את הקבוצה בעונתו הראשונה בקליבלנד? לא בטוח..
נו בזכות זה אני אוהב את יונתן,
מודה שלא אהבתי את הפוסט ההוא שלך,
באמת מאד גבוהה וסודית, הכל לא קיים
בצורה שאנו חושבים שהוא קיים,
עד זאת, אנו מעם אחד ריגשי חם ובלגניסט,
תודה לאסף ולאייל שלמדנו עכשיו מאיפה השם שלנו.
התנצלות ו או בקשת סליחה היא הורדת אגו
ומכה קשה לעוד אויבים פנימיים,
מה שיוצר פעילות נכונה הצלחה וכיוונון טוב של בחיים.
כל הכבוד יונתן אתה הרבה יותר אחלה גבר מהארדן!!!
כל מה שאני יכול להגיד על הפוסט הזה זה שכיף לקרוא את מה שאהרון שדה כותב, בלי התלהמות ובג'נטלמניות מקצועית.
אני סומך על בלאט
ALL IN על קליבלנד קבאלירס!
לא עדיף לשמור את ההתנצלות לאחרי הסוויפ שקליבלנד ייתנו לגס??
+ 4-0
תרשום תרשום 4-1 לגולדן. קרי עם 30 בממוצע, ניצחון ב17 הפרש ממוצע